קבילות קלטת

בספרו של קדמי (על הראיות, מהדורת 1999), מפורטים התנאים לקבילותה של קלטת כראיה, והם: מכשיר הקלטה - תקין ופועל כהלכה; המקליט - מיומן; ההקלטה גופה - נאמנה ומהימנה; הקלטה נשמרה כדבעי ואין מקום לחשש של "שינוי" או "עיבוד"; קולות הדוברים -מזוהים בבירור ובודאות. שם, בע' 954. ועוד אומר השופט קדמי בספרו: "אף שלכאורה נראים תנאים אלה כמציגים דרישה "נוקשה" של הקלטה מעולה שאינה לוקה בפגמים כלשהם, לא כך הם פני הדברים הלכה למעשה; וה"שאלה העיקרית היא תמיד זו: אם ההקלטה משקפת נאמנה את האירוע ואם התשובה על כך היא בחיוב כי אז הונח היסוד לקבילותה". המבחן הינו, אפוא, מבחן ענייני ולא מבחן טכני פורמלי גרידא". קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קבילות קלטת כראיה: בעקבות הדיון שהתקיים ביום 21.1.2001, ולאחר שב"כ התובעת המציא לבית הדין רשם קול בו ניתן היה לשמוע את הקלטת המקורית, בית הדין האזין פעמיים לקלטת שהוגשה על ידי התובעת, כאשר בפעם השניה ההאזנה נעשתה במקביל לעיון בתמלול שהוכן על ידי חברת סטנוגרמה (להלן - התמלול החדש). לאחר שבית הדין האזין לקלטת, אנו מחליטים שההקלטה היא ברורה דיה וניתן לשמוע היטב את השיחה בין הדוברים על מנת שניתן יהיה לקבל את הקלטת כראיה. מהשוואת הקלטת לתמלול החדש עולה גם שהתמלול משקף כראוי את תוכן ההקלטה. בספרו של קדמי (על הראיות, מהדורת 1999), מפורטים התנאים לקבילותה של קלטת כראיה, והם: מכשיר הקלטה - תקין ופועל כהלכה; המקליט - מיומן; ההקלטה גופה - נאמנה ומהימנה; הקלטה נשמרה כדבעי ואין מקום לחשש של "שינוי" או "עיבוד"; קולות הדוברים -מזוהים בבירור ובודאות. שם, בע' 954. ועוד אומר השופט קדמי בספרו: "אף שלכאורה נראים תנאים אלה כמציגים דרישה "נוקשה" של הקלטה מעולה שאינה לוקה בפגמים כלשהם, לא כך הם פני הדברים הלכה למעשה; וה"שאלה העיקרית היא תמיד זו: אם ההקלטה משקפת נאמנה את האירוע ואם התשובה על כך היא בחיוב כי אז הונח היסוד לקבילותה". המבחן הינו, אפוא, מבחן ענייני ולא מבחן טכני פורמלי גרידא". להלן, נתייחס לנקודות שהעלה ב"כ הנתבעת באשר לקבילותה של הקלטת בדיון שהתקיים ביום 21.1.2001. מיומנות התובעת בהקלטה - אמנם, התובעת בהגינותה הודתה שאינה מנוסה בהפעלת מכשיר הקלטה וכי זו הפעם הראשונה בה הקליטה הקלטת סתר. אולם, לא נראה לנו שיש בכך כדי למנוע קבלת הקלטת שהוקלטה על ידי התובעת. מטבע הדברים, ברוב המכריע של המקרים בהם מדובר בקלטות שנועדו להוות ראיה לשיחות בין העובד לבין המעביד, לא ניתן שיערוך את ההקלטה אדם מיומן ומנוסה, שכן שיחות אלה נערכות בין הצדדים, ללא נוכחות אדם חיצוני. לעובד גם אין, בדרך כלל, משאבים לשכור את שירותיו של אדם מנוסה בביצוע הקלטות. אי קבלת קלטות שהוקלטו על ידי עובד או מעביד, תשלול מהמתדיינים בבית הדין לעבודה, בחלק גדול מהמקרים, את האפשרות להביא קלטת שהוקלטה באופן נסתר כראיה. טיבו של מכשיר ההקלטה - נראה לנו שדי בכך שהתובעת בדקה כי המכשיר אכן פועל טרם ביצוע ההקלטה ובאישור שניתן לתקינותו על ידי החוקר הפרטי שמסר לה את המכשיר. אין מדובר בציוד הקלטה מסובך אלא ברשם - קול פשוט, שכל אדם יכול לבדוק אם הוא תקין אם לאו. מהימנות ואמינות הקלטת - לאחר שהקשבנו לקלטת, אנו קובעים שברובה המכריע תוכן הדברים נשמע באופן ברור. בהקשר זה יש לציין כי כניסת האדם הנוסף לחדר והשיחה בינו לבין יורם אבישר נשמעים בבירור. ברוב המקרים בהם הופיעו בתמלול … ,בניגוד לטענת ב"כ הנתבעת, דוקא יש רעשים ואין "קטע מת". מכל מקום, הקטעים בהם הדיבור לא ברור אינם פוגעים בהבנת משמעות הקטעים האחרים, שהוקלטו בבירור. אין מקום לחשש של "שינוי" או "עיבוד" - התובעת העידה שהיא שמרה את הקלטת ולאחר מכן מסרה אותה לבא כוחה. בא כוחה של התובעת מסר אותה לתמלול מקצועי. נראה לנו, שבמקרה זה אין מקום לחשש של "בישול" או "עיבוד" הקלטת. מה גם, שהתובעת אינה מיומנת בביצוע הקלטות, כך שגם אין לה יכולת לבצע את ה"בישול" או ה"עיבוד". לפיכך, נראה לנו כי ההקלטה אכן משקפת נאמנה את השיחה שהתנהלה בין התובע לבין מר אבישר, ואנו מחליטים לקבל את הקלטת כראיה. מובן, שב"כ הצדדים יוכלו להעלות כל טענה באשר למשקל שיש לתת לקלטת וכן למשקל ולמשמעות של הקטעים שנאמרו בשיחה שהוקלטה. הוצאות בקשה זו יובאו בחשבון בפסיקת ההוצאות בפסק הדין הסופי. לתשומת לב הצדדים: התיק קבוע ליום 23.5.2001 לשעה 14:30, ולא קבועים תיקים נוספים אחריו. נראה לבית הדין שבמאמץ משותף של הצדדים ושל בית הדין ניתן יהיה לסיים את שמיעת הראיות באותו מועד. לכן, הצדדים מתבקשים להיערך בהתאם מבחינת זימון עדים וכו'.קבילותקבילות ראיותקלטת