תאונת עבודה קרע בכתף

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קרע בכתף 15% נכות תאונת עבודה: 1. רקע עובדתי: בפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 20.5.99 לפיה נקבעה למערער דרגת נכות בשעור של 15% החל מיום 10.5.95 וזאת בגין סעיף 2(1) (ד) I ובגין תקנה 15. 2. המערער נפצע במהלך עבודתו בתאריך 27.4.95. 3. המערער נפגע בכתף ימין ואובחן אצלו קרע נרחב של השרוול המסובב. 4. כשלוש שנים לאחר מכן החל המערער לסבול מכאבים גם בכתף שמאל. 5. המערער פנה לועדה מדרג ראשון והתלונן על כך כי אינו יכול לבצע עבודות חוץ, לא עושה שעות נוספות ועקב כך הוא מוגבל בקידום. 6. הועדה מדרג ראשן קבעה למערער בתאריך 10.2.99 דרגת נכות בשעור 15% בגין סעיף 4 (1) (ד) I וכן בגין תקנה 15. 7. על החלטת הועדה מהדרג הראשון הגישו המערער והמשיב ערעורים ואלו נדחו הדדית. 8. טענות המערער: המערער טוען כי הועדה לא התייחסה לכך כי קיים קרע בשרוול המסובב של הכתף ולא רק חשד, וזאת גם כעולה מתצלום ה- T.C של ד"ר פרויליך מיום 29.11.98. 9. עוד טוען המערער כי הועדה לא בדקה את מצב דלדול השרירים, צורת הכתפיים או בדיקת תסמונת הצביטה, לא בסיבוב חיצוני או פנימי. 10. לטענת המערער, הועדה לא התייחסה לסוג עבודתו - כמפעיל ציוד מכני כבד. 11. בנסיבות העניין טוען המערער כי הוא זכאי לאחוזי נכות גבוהים יותר. 12. טענות המשיב: המשיב מסביר כי הועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר מוזס מיום 22.4.99 והסבירה מדוע אינה מקבלת את מסקנותיו וממצאיו. 13. קביעת הועדה כי מדובר במצב ניווני מתקדם עם החמרה בצד ימין היתה קביעה רפואית המבוססת על בדיקה קלינית, בדיקת רנטגן ו- MRI ומשום כך אין מקום להתערב בהחלטת הועדה. 14. הכרעה: בפני הועדה עמדו חוות הדעת של ד"ר מוזס מיום 24.4.99 ומכתבו מיום 8.12.98 ובדיקות אולטרה סאונד של ד"ר פרויליך מיום 26.10.98. 15. בבדיקת האולטרה סאונד שביצע ד"ר פרויליך מיום 26.10.98 אובחן חשד לקרע בשרוול כתף שמאל וימין. 16. ד"ר מוזס שהסתמך על בדיקת האולטרה סאונד מיום 26.10.98 וכן על טומוגרפיה ממוחשבת, מצא כי מדובר בקרע בשרוול המסובב בשני הצדדים בכתף ימין ובכתף שמאל. 17. ד"ר מוזס מצא שמאחר והכתף הימנית נפגעה בתאונה, הופעל לחץ ומאמץ על כתף שמאל ולכן הופיע גם בה קרע בשרוול המסובב. 18. בשל כך הציע ד"ר מוזס לקבוע למערער 30% נכות רפואית ולהפעיל את תקנה 15 ולקבוע לו נכות כוללת בשעור 45%. 19. הועדה הרפואית לעררים התכנסה ביום 26.5.99 שמעה את המערער שהתלונן כי אינו מבצע עבודות חוץ, אינו מבצע עבודה בשעות נוספות ומוגבל בקידומו - וכן סובל מכאבים בשתי הכתפיים. 20. המערער נבדק ע"י הועדה, ונמצא כי קיימת הגבלה בשתי הכתפיים עם נטייה להגבלה גדולה יותר בצד שמאל. 21. בפרק הסיכום והמסקנות מצאה הועדה כי הארוע שהוכר כתאונת עבודה היה בזרוע ימין ואילו המיחושים בצד שמאל החלו כשלוש שנים מאוחר יותר. 22. בבדיקה שנעשתה ע"י הועדה נמצא כי ההגבלה והמיחושים חזקים יותר בכתף שמאל וזאת בניגוד לאמור בחוות הדעת של ד"ר מוזס. 23. הועדה היתה ערה לכך כי בדיקת ה- S.U דיברה על חשש לקרע או קרע חלקי בשעה שד"ר מוזס מדבר על קרע מלא. 24. הועדה סברה כי מדובר במצב ניווני מתקדם עם החמרה בצד ימין עקב הארוע ולכן השאירה את החלטת הועדה מדרג ראשון על כנה. 25. הועדה מדרג ראשון קבעה כזכור למערער 10% נכות בגין סעיף 42 (1) (ד) I . 26. הועדה קיבלה את טענות התובע בקשר להשפעה של מגבלותיו על תפקודו בעבודה ולכן השאירה על כנה את החלטת הועדה מדרג ראשון להפעיל את תקנה 15 ולהגדיל את שעור הנכות ב- 50% וסה"כ לקבוע למערער 15% נכות רפואית. 27. כלל ידוע שביה"ד לא ייטול לעצמו את הסמכויות שהמחוקק הועיד לועדות הרפואיות אלא במקרים יוצאים מן הכלל, שבהם הטעות גלויה על פניה ותיקון הטעות אינו מצריך ידע רפואי. ראה: נא 99/50 זוהר כץ נ' המוסד לבט"ל פד"ע כ"ב 507, 508 דב"ע לה/ 345-01 מועלם נ' המוסד לבט"ל פד"ע ז' 353 דיון נב/4-01 סלומון אסור נ' המוסד לבט"ל פד"ע כ"ד 105 דיון נב/ 118/99 צבי יאמין נ' המוסד לבט"ל פד"ע כ"ד 281 ש.קובובי ביקורת שיפוטית על ועדות רפואיות לנפגעי עבודה" ביטחון סוציאלי מס' 28 עמ' 44. י.אליאסוף, ועדות רפואיות וועדות עררים, שנתון משפט עבודה ו' עמ' 47, 78. 28. בית הדין אינו מתערב בממצאים רפואיים של הועדה הרפואית לעררים, כל עוד היא ממלאת את תפקידה בהתאם לתקנות ולחוק כיאות לועדה מעין שיפוטית. הועדה אינה חייבת לקבל את דעתו של רופא פלוני, ותהיה מומחיותו בנושא אשר תהא. ראה : דב"ע לו/ 11-0 צבי סימן טוב - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ב' 133, 137. 29. משהתכנסה הועדה בהרכב נאות, שמעה את המערער, בדקה אותו, התייחסה לכל המסמכים שהיו בפניה וכן לכל טענות המערער ובכלל זה גם לקשיים בעבודתו, אין מקום שבית הדין יתערב בהחלטתה. 30. אשר על כן דין הערעור להידחות. 31. אין צו להוצאות. כל אחד מהצדדים רשאי להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך קבלת רשות מנשיא בית הדין או מסגנו, במועדים הקבועים בדין. תאונת עבודהכתפייםקרע