הלכת השיתוף מול זכויות צד שלישי

מה גובר ? הלכת השיתוף או זכות צד ג' - נושה ? ביחסים שבין בני הזוג מתגברת הילכת השיתוף על הרישום של נכס על שם אחד מבני הזוג. זה לב לבה של הילכת השיתוף לענין נכסי מקרקעין (ראה ע"א 7388/97, עזבון המנוח משה שמיר ז"ל נ. דולב, פד נג (1) 596, בעמ' 610. הוא הדין לענין איזון המשאבים עפ"י חוק יחסי ממון בין בני זוג, שאינו על ובני הזוג שנישאו זה לזה לפני 1.1.74). אולם, כאשר צד ג' רכש נכס מבן זוג שעל שמו הנכס רשום, האם אז יד הצד ג' על העליונה? בפסה"ד בע"א 3002/93, בן צבי נ. סיטין, פד מט (3) 5, הכיר ביהמ"ש העליון בעדיפות הלכת השיתוף על פני זכותו של צד ג', נושה, שהיתה לטובתו התחייבות לרישום משכנתא שנעשתה ע"י בן הזוג. ואולם, בפס"ד סיטין מדובר היה בזכות האשה בדירת מגורים מכוח הילכת השיתוף, מול צד ג' שנשה בבעל ושלטובתו היתה רק התחייבות לרשום משכנתא. במצב זה העדיף ביהמ"ש העליון את זכות האשה בדירה על פני זכות הנושה של הבעל. בהחלטה בבש"א 951/96, גולן נ. גולן, פד מט (4) 877, הבחין כב' השופט מצא בין מצב שבו המשכנתא לא נרשמה, כמו בפרשת סיטין, לבין מצב שבו המשכנתא נרשמה לטובת הבנק ובתום לב, כמו בעניננו(ראה גם פס"ד של כב' השופט קלינג שהבחין הבחנה דומה בה"פ 209/96, פורטנוי. נ. בל"ל). האם ראוי שנדגול באבחנה זו שעשה כב' השופט מצא, או שמא הגיון ההחלטה בפרשת סיטין הוא, שמשלא בחן הבנק, בטרם יוסכם על המשכנא, אם יש לבעל אשה ומה זכויותיה ועמדתה, הרי שהבנק לא זוכה לעדיפות על פני זכות האשה? השופט מצא ראה את זכות בן הזוג לפי הילכת השיתוף כזכות קנינית, דבר שלדעתו היה אחד משני נימוקים שהצדיקו את פסה"ד בענין סיטין. שאלה זו של טיב הזכות של בן זוג מכוח הילכת השיתוף הושארה בפרשת סיטין בצ"ע, ראה שם דברי כב' השופטת שטרסברג-כהן בעמ' 26. ראה גם ע"א 7613/98, בקר נ. אפרתי, לפיו "הגישה השלטת" בביהמ"ש העליון היא "שחזקת השיתוף היא בבחינת זכות קנינית", פד נד (2) 90, 95, אך יש החולקים, ראה שם, בעמ' 95. הלכות משפטיותהלכת השיתוף