נפילה באוטובוס בגלל עצירה פתאומית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נפילה באוטובוס בגלל עצירה פתאומית: התובע, יליד 1920, נפגע בתאונת דרכים ביום 24.03.97 עת נסע באוטובוס ציבורי עירוני נהוג בידי הנתבע 3, אחר שזה בלם האוטובוס בפתאומיות. התובע נפל על רצפת האוטובוס ונחבל בראשו ובצווארו (להלן: "התאונה"). הנתבעים לא כפרו בחבותם לפצות התובע. ב"כ בעלי הדין הסכימו, אחר החלפת מסמכים רפואיים ובלא שמונו מומחים רפואיים מטעם ביהמ"ש כי נכויותיו של התובע כתוצאה מהתאונה הן 5% בתחום א.א.ג., 5% בתחום האורטופדי ו - 10% בתחום הנוירולוגי. ב"כ בעלי הדין הסכימו כי ביהמ"ש יכריע בתובענה כסמכותו על פי הוראת סעיף 4 ג' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 אחר סכומים בכתב שיתנו, להם יצורף כל החומר הרלבנטי וכן הסכימו כי פסה"ד שניתן יהא מנומק. עיון במסמכים הרבים שצורפו מעלה כי אכן פגיעתו של התובע, בגילו, אינה קלה ואף כי סבל ממחלות אחדות טרם פגיעתו בתאונה, הנה אין ספק כי התאונה באה והחריפה. ב"כ התובע טוען לפגיעה בתפקודו של התובע שהיה לפי הטענה עצמאי טרם התאונה - וכראיה לכך הוא למד מנסיעתו באוטובוס בעת פגיעתו. ב"כ הנתבעות בא כנגד טענה זו שיש בה משום הסתמכות על עובדות שלא הוכחו ומשום שיש בה חריגה מהמוסכם בין בעלי הדין כי ההכרעה תינתן על סמך המסמכים הרלבנטיים שצורפו - אך כשיטת ב"כ התובע אני סבורה כי ניתן ללמוד מתוך המסמכים אודות מצבו והזקקותו של התובע אחר התאונה. דא עקא - המסמכים שהוצגו מלמדים על מצב שכזה רק עד 04/98 ולא הובאו כל מסמכים המעידים על הצורך בסיוע, סעוד או כל עזרה אחרת אחר מועד זה, וכפי שיטת ב"כ הנתבעות לא ניתן להתעלם, על אף האמור לעיל - מגילו של התובע, תוחלת חייו, המחלות מהן הוא סובל - כיתר לחץ דם, בקע סרעפתי, ערמונית מוגדלת, לחצים בחזה וכיוצ"ב, כשמתוך המסמכים עולה גם כי סמוך אחר התאונה סבל התובע משינויים ניווניים מפושטים בצוואר. להוסיף עוד כי כתוצאה מהתאונה סובל התובע מאבוד חוש הריח וב"כ התובע ביקש לתאר בסכומיו הסכנות האורבות לו כתוצאה מפגיעה זו המצטרפת ליתר פגיעותיו ומחושיו. ב"כ התובע ציין כי התובע מקבל מעירית ב"ש עזרה של שעתיים בשבוע אך זו אינה מספיקה לו מתוך פגיעתו, הוא מבקש להסתמך על דו"ח שעשתה עובדת המרפאה לרפוי בעסוק כי התובע זקוק לעזרה בעבודות הבית ובטפול עצמי, כרחצה והכנת אוכל, ומכאן הוא מבקש לחייב הנתבעת לפצות התובע בגין הצורך בתוספת שעתיים נוספות של עזרה שבועית ועוד בתוספת של חצי שעה ביום בממוצע עבור לווי והשגחה. אך שוב - אותו דו"ח עליו מסתמך ב"כ התובע הוא מיום 06.04.97 ואחריו לא מצאנו דבר. מכאן חוסר היכולת כמעט לפסוק, אף על פי אומדנא, מהי תוספת העזרה לה נזקק התובע מעבר למה שהוא מקבל מעירית ב"ש, ולציין עוד כי לא באה כל ראיה (במסמך, בתעודה ציבורית) גבי עלות שעת עזרה, וכל שנמצא בפנינו הוא הערכת התובע ל - 30 ₪ לשעה. ב"כ התובע מבקש לפסוק לו פיצוי בגין סעוד ועזרה בעבר שנתנו לתובע שכניו וחבריו - אך גם בענין זה לא בא כל מסמך לתעד ולאמת. יחד עם זאת, ובניגוד לשיטת ב"כ הנתבעים כי לא ניתן לפסוק כאן אם לא יוכח, הנה נקבע כבר לא אחת כי ביהמ"ש רשאי לפסוק סכום גלובלי ואף ללא ראיה ישירה. עוד ייאמר כי לא מצאתי אף כל מסמך שיאמת דרישת התובע לפצותו בגין הוצאות רפואיות שהוציא בעבר. 7. מכל אלה וכל אחד מאלה אני רואה לפסוק לתובע בגין נזקיו המיוחדים, בהתחשב בסיוע שקיבל מעירית ב"ש, מאבנר (והכל על דרך אומדנא) סך כולל בגין סיעוד ועזרה, עזרה ביתית ונסיעות של - 5,000 ₪ גבי נזקיו העתידיים של התובע, הנה מה שנאמר לעיל אודות מה לא הובא אודות צרכי הסיעוד והעזרה בעבר נכון הוא גם גבי העתיד. הוברר אכן כי התובע מקבל סיוע מעירית ב"ש וסביר הוא כי היה מקבלו גם לולא התאונה, בשל גילו ומחלותיו האחרות, עם זאת אין כמעט ספק כי מצבו של התובע החמיר כתוצאה מהתאונה, אולי גם ודווקא בשל גילו המתקדם ואף בשל אופי הפגיעה, ומכאן אני רואה כראוי לקבוע לו פיצוי בגין הסיוע לו יזקק בעתיד (ושוב - בהתחשב בגילו, בתוחלת החיים, בפגיעותיו, בהעדר מסמך המאמת הצורך בסעוד ועזרה העולים על מה שהוא מקבל מעירית ב"ש) בסך כולל של 20,000 ₪ כן אני רואה לפסוק לתובע פצוי גלובאלי בשל הוצאות רפואיות, אביזרים וכיוצ"ב להם יזקק ובגין ניידות - סך של 5,000 ₪ זאת בשל כך שאין זה וודאי כי גם בעתיד יהא זכאי התובע לכל הוצאה רפואית שידרש לה, כתוצאה מפגיעתו בתאונה, על פי הוראת חוק ביטוח בריאות ממלכתי - על פי סל הבריאות המשתנה מידי פעם. בגין כאב וסבל אני רואה לפסוק לתובע, כחישוב הנתבעות סך של 19,500 ₪ סה"כ אני מחייבת הנתבעים לשלם לתובע סך של 49,500 ₪. 8. בתמצית נראה לי הסכום שנפסק כראוי והולם את פגיעתו של התובע, בנכויותיו ובגילו. הסכום שנפסק יהא צמוד למדד המחירים לצרכן וישא ריבית חוקית החל מ - 15.10.00 ועד התשלום המלא בפועל, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% מהסכום שנפסק, בצירוף מע"מ, כשסכום זה אף הוא צמוד למדד המחירים לצרכן ונושא ריבית חוקית החל מיום 15.10.00 ועד התשלום המלא בפועל. 10. מזכירות ביהמ"ש תשגר עותק פסק הדין לב"כ בעלי הדין. אוטובוסנפילהנפילה באוטובוסתאונות נפילה