שאלון לצד שכנגד

שאלון לצד שכנגד הוא שאלון במסגרת הליכי גילוי מסמכים ושאלונים אשר הינם מאמצעים שמטרתם חשיפת האמת, ומטרה נוספת שבצידם הינה הגברת היעילות הדיונית ולמניעת הפתעות מהצד שכנגד. מצד שני, השלבים בהם נעשה הגילוי והעיון הוא שלב מקדמי, ואין מטרתו בשום פנים ואופן להחליף את שלב ההוכחות במשפט. ולכן אין בית המשפט בשלב מקדמי זה בוחן האם גרסת התובעת, לפיה הצורך במסמכים אלו, הנה אמת אם לאו. חובת הגילוי והמענה לשאלונים הינה רחבה, כדי לקדם את המטרה העיקרית של המשפט, דהינו עשיית צדק. גילוי האמת הינו אחד האמצעים לעשיית הצדק וגילוי זה נעשה בין היתר באמצעות גילוי המסכים ומענה לשאלונים. ככל שבית המשפט מתרשם כי הדרישות לגילוי ולמענה באות לשרת מטרה זו ואינן בגדר מסע דייג, ייטה להיענות לבקשה שכן נקודת המוצא שמי שאין לו מה להסתיר אינו מתנגד לגילוי, ורק התנגדויות לגיטימיות הנטענות בתום לב (כמו ניסיון לחשוף סודות מסחריים שאינם קשורים לעניין שבמחלוקת) ולא כנסיון לחמוק מחובת הגילוי והמענה, ייענו ויביאו לדחיית בקשת הגילוי והמענה. גישה זו קיבלה ביטויה גם בפס"ד רע"א 3068/08 סונול נ' לזרוביץ מפיו של כב' השופט רובינשטיין, שקבע לעניין הליך השאלונים, כי: "... נושא השאלונים הוא אחד הפנים של מגמת השקיפות בהליכים השיפוטיים...שאלונים, כמותם כהליכי גילוי מסמכים שהם פן אחר של אותה מטבע, יסודם במגוון שיקולים, שהאתגר השיפוטי הוא ליתן להם את משקלם הראוי. ב-1999 ניתח ד"ר ש' לוין, כעניין תיאורטי וגם על סמך ניסיון שיפוטי רב, את הליכי הגילוי, ותיאר את גישת סדרי הדין הישראליים לכגון דא כמעין פשרה: "מגמתם שלא להפוך את הליכי ההכנה והגילוי למעין חזרה כללית לקראת המשפט, ומנגד - לתת הזדמנות לבעל דין לגלות את עיקרי הראיות שבידי יריבו ולפעמים גם מידע נוסף", ולעניין זה ניתן לבית המשפט שיקול דעת, תוך שהמגמה היא "למצוא את האיזון הנכון בין הצורך לתת לבעל הדין כלים נאותים, כדי לברר את אשר באמתחתו של יריבו, ומנגד כדי שלא להכביד יתר על המידה על ההליך כולו" (ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד (תשנ"ט-1999), סעיף 161 בעמ' 150). המחבר המלומד מציין, כי זה מול זה עומדים, למשל, גישת "הקלפים הגלויים" המקרבים עשיית צדק - ומנגד החשש פן ייהנה בעל דין ממידע סודי שיפגע בצד האחר שלא כראוי (שם, סעיף 162 בעמ' 151)...(6) בסופו של יום, אמות המידה לעניין השאלונים נקבעו בתקנה 107 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, המאשרת "שאלות שהן לעניין הנדון, ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה", קרי, יש צורך להציג את הרלבנטיות שבשאלות. זאת - בכפוף לסייגים נוספים, כגון חיסיון (תקנה 119...או הוראות ספציפיות כגון אלה שבחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, דוגמת סעיף 23(ג) המסייג מתן צו לאי גילוי ראיות הכוללות סוד מסחרי, בהשתכנעות בית המשפט, "כי העניין שיש באי גילוי הראיה עדיף מן הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק"; אין די בצו המבטיח אי פרסום או בדינים מיוחדים להגשת ראיות (ראו סעיפים קטנים (א) ו-(ב) שם). ראו גם תקנה 1 לתקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין) תש"ס-1999, ופרשת ביטון. גדר נוספת שקבע הדין היא כי, השאלון נחוץ "כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות" (תקנה 120 לתקנות סדר הדין האזרחי)...". מסמכיםשאלונים