שחרור ממעצר בגין יידוי אבנים על חיילים

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שחרור ממעצר בגין יידוי אבנים על חיילים: המשיבים, שלושה קטינים ובגיר אחד, מואשמים בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות של ביצוע בצוותא של הצתת כלי רכב וידויי אבנים לעבר חיילי משמר הגבול במהלך התפרעות. לטענת המאשימה, לאחר שביום 26.1.99 נורה תושב הכפר עיסוויה על ידי חיילי צה"ל, היו התפרעויות על ידי רעולי פנים אשר הציתו שתי מכוניות ויידו אבנים. המשטרה גילתה את מעורבות המשיבים בביצוע העבירות כחודש לאחר מכן, עת אחד מהם הסגיר עצמו וסיפר על האירועים. המאשימה מבקשת את מעצרם עד תום ההליכים בשל אופי העבירות, ביצוען בחבורה והמניע הלאומני, שבבסיסן המקיימים יסוד סביר לחשש שיסכנו את הציבור ורכושו אם ישוחררו. אין חילוקי דיעות של ממש, בין עו"ד רוזנטל ועו"ד יחיא, לבין עו"ד גלעד, ב"כ המדינה באשר לראיות לכאורה. עו"ד מזאווי טען שיש לו השגות. לאחר ששמעתי באריכות את הטענות בענין הראיות, יש לומר, כי במקרה דנן קיימות ראיות לכאורה. אכן, קיימות מספר עדויות שונות בדבר מעורבות המשיבים, אולם מרבית חומר הראיות הקיים קושר כל אחד מהמשיבים לעבירות המיוחסות לו. ראה בש"פ 4192/98, מדינת ישראל נ. מוחי אדין עלי סברי אבו ראס, דינים עליון, כרך נד, 549: "נראה לי כי צודקת התביעה בטענה כי לא די בעובדה שקיימות עדויות סותרות וכי האליבי שהמציא הנאשם לא הופרך בראיות אחרות המצויות בחומר החקירה, כדי לקבוע שאין ראיות לכאורה נגד הנאשם". נראה לי, כי לא יכול להיות חולק שלאור חומרת העבירות, דרך ביצוען בצוותא והיות המשיבים רעולי פנים, קיימת עילת מעצר. יש לשקול חלופה. נראה לי שיש מקום להורות על חלופת מעצר לגבי הקטינים. מדובר ב- 3 נערים בני 15 ו- 16 שאין להם עבר פלילי. ביקשתי תסקיר מעצר ושירות המבחן המליץ על מעצר בית. נראה לי, בנסיבות, כי אין לאשר מעצר בית בעיסוויה, אלא במקום אחר בו המשיבים לא יבואו במגע עם שאר אנשי עיסוויה. אף על פי שהמניע למעשיהם אידיאולוגי, עדיין מדובר בקטינים שבמידה ויורחקו ממוקד ההתרחשויות, הכפר עיסוויה, החשש למסוכנותם ילך ויפחת, לא כל שכן אם ישהה כל אחד מהם אצל בן משפחה, הגר במיקום אחר בירושלים. השאלה היא, האם מעצר בית מלא או חלקי. שקלתי בכובד ראש, ונראה לי כי יש להורות על מעצר בית מלא. המדובר בעבירות חמורות והעובדה שיינתן למי מהמשיבים לצאת ללמוד או לעבוד, תסכל את מטרת החלופה. באשר למשיב הבגיר - יש לו עבר פלילי בעבירה של סיכון בנתיב תחבורה, וכן נגזר עליו בת"פ 205/98 ביום 14.7.98 עונש מאסר על תנאי בן 10 חודשים, למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממעצר, באם יעבור עבירות מסוג פשע. נראה לי שבנסיבות אלה, לאור עברו של המשיב ומהות העבירות, יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים ולא לשקול חלופה. בכפוף לכך שהמשיבים הקטינים יוכלו להיות במעצר בית שלא בביתם בערבות מתאימה, נראה לי, מעצר זה כחלופה נאותה למעצר. חייליםשחרור ממעצרזריקת אבניםצבאמעצר