אי קבלת רכב חדש בזמן

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי קבלת רכב חדש בזמן / איחור בקבלת רכב חדש: התובע הגיש תביעתו כנגד הנתבעת, חבר' טלקאר, יבואנית קיה מוטורס בישראל, לפיצוי בגין אי הספקת רכב שהזמין במועד. עפ"י כתב התביעה וצורפותיו, הזמין התובע אצל הנתבעת ביום 22.11.10 רכב מסוג קיה בסניף ת"א, במסגרת מבצע "חבר". במועד ההזמנה שילם מקדמה בסך של 2,000 ₪. לגרסתו, נמסר לו כי הרכב אינו במלאי ויאלץ להמתין כחודש ימים עד למועד הספקתו. את הרכב הזמין אל מול נציגת הנתבעת, הגב' אסתר לוי. אסתר לוי לא זומנה לעדות היום ע"י הנתבעת. הטענה כי היא כבר אינה עובדת אצל הנתבעת היא טענת סרק, ובוודאי לא עילה להצדיק הימנעות מעדות של הנציגה מטעם הצד לעסקת היסוד ובעניינו אסתר לוי. טענת התובע בפניי כי הובטח לו חודש ימים של הספקה. מעיון בהזמנת הרכב נרשם "מועד הספקה משוער דצמבר". מנהל אולם התצוגה של הנתבעת הסביר, כי במועד ההזמנה עוד לא היה רכב על הספינה, כאשר נרשם רכב הספקה משוערת דצמבר, הכוונה סוף דצמבר ואורך משא הרכב אל חופי ישראל כשלושה שבועות. טענת התובע היא כי הסתמך על דברי הנציגה ולמעשה התחייבותה כי הרכב יגיע לישראל והוא יקבל אותו עד סוף דצמבר, ועל רקע זה המתין למועד ההספקה. כאשר במועד ההספקה המשוער לא הגיע הרכב, המשיך התובע להתדפק על דלתות הנתבעת, ביקש רכב חלופי או פתרון אחר נוכח מצוקתו לאמור כי רכבו נגנב, לא היה לו רכב אחר אלא שפנייתו לא נפלה על אוזניים קשובות. בלית ברירה במועד הספקת הרכב המשוער - 20.12.10 - שכר רכב חלופי למשך חודש ימים, בעלות של 3,662 ₪. טענת התובע סכום דמי שכירות זה מהווה חלק מנזקיו, זאת לצד אובדן זמן יקר, שיחות טלפון ומגעים לצורך קבלת הרכב המיוחל. הנתבעת הגישה כתב הגנתה. מטעם הנתבעת התייצב מר לאון אהרונוביץ' אשר גם חתום על כתב ההגנה, אלא שלפי דבריו לפניי ניתן ללמוד כי אין לו כל ידע אישי באשר למקרה נשוא התביעה. גב' אסתר לוי כאמור לא התייצב ולא העידה, ובעניין ההבטחות או האמירות למועד ההתקשרות, לא ניתן ללמוד על גרסת הנתבעת. מטעם הנתבעת התייצב גם אייל קורן, מנהל אולם תצוגה של הנתבעת. למרות שבכתב ההגנה נרשם כי ללקוח הוצע רכב בצבע אחר, לא ידע להעיד פרטים בעניין זה ולמעשה לא זכר. טענת התובע בעניין, כי טענה זו היא בדותה. כפי העולה מכתב התביעה ב-21.01.11 כאשר התייאש התובע מהאפשרות שיקבל רכב בתוך זמן קצר, שיגר באמצעות הפקס' הודעת ביטול אל הנתבעת. או אז, לגרסת התובע, נאורה הנתבעת ולפתע אותר רכב שהוצע לתובע עפ"י הסכם ההתקשרות. לטענת התובע, הצעה זו מעידה כאלף עדים על כך, שברשות הנתבעת היה רכב להספקה תוך מועד ההספקה המצופה עוד בטרם הודעת הביטול, אלא שהנתבעת בחרה שלא למלא את תחינותיו. לא למותר להעיד כי התובע כאמור שילם מקדמה של 2,000 ₪ ועם ביטול העסקה, הוחזר לו סכום זה. טענת התובע למעשה מהיבט המשפטי היא, כי הנתבעת הפרה התחייבות לספק לו את הרכב המוזמן עפ"י מועד ההספקה המשוער - סוף דצמבר 2010 - וגם בהנחה שמדובר במועד משוער בלבד, לספק לו הרכב תוך זמן סביר ממועד ההתקשרות. דין טענתו בעניין זה להתקבל. מתגובת הנתבעת בעיקר בעדות נציגיה בפניי, נוכחתי בזלזול. לאמור; שאם ידעה הנתבעת מבעוד מועד שלא תוכל לעמוד במועד ההספקה המשוער וגם לא חודש לאחר מכן, חובה היה עליה עפ"י סע' 39 לחוק החוזים - לנהוג בתום לב במימוש זכויותיה עפ"י הסכם התקשרות ולהודיע לתובע כי הרכב לא יסופק לו לא במועד ההספקה המשוער ולא גם חודש לאחר מכן. במובן זה זלזלה הנתבעת בצרכיו של התובע ובציפיותיו ובכך תרמה לנזקיו הנטענים. לא נותר אלא להתוות דרך מומלצת ליבואנית רכב שלמקרה של "מבצע" וצפי של הזמנות רבות ובמקרה דנן מבצע "חבר", או שתיערך בהתאם או שתודיע מלכתחילה על מועד הספקה משוער מאוחר בחודשיים או שלושה על מנת לאפשר לצד שכנגד המזמין לשקול את שיקוליו - אם להזמין רכב, ייתכן ומוזל תוך ציפייה לקבלו כעבור שלושה חודשים, או שמא להזמין רכב אחר מספק אחר. אשר לנזקי התובע, התובע תבע סכום של 10,890 ₪. מעיון בכתב התביעה עולה, כי תבע 8,896 ₪ דמי שכירות לרכב דומה, וכן פיצוי עבור עוגמת נפש. בפועל; נוכחתי כי שילם דמ"ש לחודש אחד בלבד, בסכום של 3,662 ₪. אניח כי נגרם לו נזק נוסף בעקבות אי הספקת הרכב במועד, לרבות אובדן זמן, עוגמת נפש, בסכום נוסף של 1,500 ₪. התוצאה היא שמחייבת את הנתבעת לפצות את התובע בסכום של 4,162 ₪ לתשלום בתוך 30 ימים מהיום. זכות ערעור בתוך 15 ימים מהיום לביהמ"ש המחוזי. רכברכב חדש