ירידה בשמיעה אצל עובד נגריה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ירידה בשמיעה אצל עובד נגריה: 1. התובע עותר להכיר בליקוי באוזניים וירידה בשמיעה תוצאה של פגיעה בעבודה כמחלת מקצוע או על דרך המיקרוטראומה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן- החוק). 2. בכתב ההגנה נטען כי לתובע לא ארעה כל פגיעה בעבודה או שורת פגיעות זעירות במובן תורת המיקרוטראומה כמשמעותו בסעיף 79 לחוק, ואין לראות בנזק ממנו סובל התובע בגדר מחלת מקצוע. מחלת התובע באה על רקע מצבו הבריאותי הקונסטיטוציונלי והשפעת העבודה על מחלת התובע היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. 3. מטעם התביעה הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע. כמו כן העיד מר שאול קוסברג, בעל הנגריה אותה שכר התובע. 4. בדיון מיום 30.4.00 הסכימו הצדדים על העברת התיק למומחה רפואי מטעם בית הדין לקביעת הקשר הסיבתי הרפואי בין עבודתו של המערער לבין ליקויי השמיעה מהם הוא סובל. 5. ביום 6.11.00 מינה בית הדין את ד"ר יהושוע דנינו לשמש מומחה יועץ רפואי בתיק. 6. העובדות כפי שנקבע ע"י בית הדין הן כדלקמן: א. התובע, יליד שנת 1951, עצמאי, נגר רהיטים ובנין במקצועו מאז שנת 1973. מאז שנת 1992 לערך ועד היום עובד התובע בנגריה, בדמי שכירות, ברח' צ'לנוב 4 פתח-תיקוה. בנוסף לתובע, מושכרים שטחים בנגריה בו זמנית לעוד כ - 5-6 נגרים לפחות, כאשר ההשכרה כוללת את השימוש במכונות שבנגריה. ב. הנגריה פועלת על שטח של כ - 600 מ"ר ומורכבת ממבנה של כ - 100 מ"ר בנוי וסככות סגורות בתריסים בשטח כולל של כ - 400-500 מ"ר. בשטח הנגריה (באולם ובסככות) מוצבות מכונות שונות כגון: אבריכט (מכונת הקצעה), דיקט, פריזר (מכונה לביצוע חתכים בעץ), קראיזיק (משור עגלה), אובר פריזרים (מכונות שחותכות פורמייקה), שלייף ידני ומקדחה דופקת. ג. המכונות בהן נעשה השימוש הרב ביותר במהלך היום הן הקראיזיק והאובר פריזרים. התובע עובד בנגריה 8-9 שעות ביום ומשתמש במכונות אלו במשך כ - 4 שעות מדי יום. ביתר שעות העבודה, עושה התובע שימוש במכונות האחרות, שצויינו המצויות בנגריה. כ - 10% מזמנו נמצא התובע בבתי לקוחות לצורך הרכבת הריהוט. ד. לכל מכונה רעש משלה כאשר במשך היום היא מותנעת ומופסקת מספר רב של פעמים. יש מכונות שעוצמת הרעש שלהן משתנה בהתאם לשימוש. כך למשל הרעש של מכונות ההקצעה והאובר פריזרים מתחזק בעת שמנסרים בפועל את העץ. עוצמת הרעש משתנה בהתאם למספר המכונות וסוג המכונות שפועלות בו זמנית. ה. עפ"י ממצאי בדיקות הרעש שבוצעו בנגריה, ובהתייחס למכונות השונות נעה עוצמת הרעש בנגריה בין 87 דציבל ל - 100.5 דציבל. בשימוש במכונת הקראוזיק נחשף התובע לעוצמת רעש בשיעור 90 דציבל ובשימוש במכונת האובר פריזר ל - 94.5 דציבל. ו. המכונות פועלות במשך כל שעות העבודה למעט בהפסקת צהריים הנמשכת חצי שעה. 7. כב' המומחה התבקש להשיב לשאלות הבאות: א. האם התובע סובל מירידה בשמיעה ובאיזו מידה ? ב. האם התובע סובל מטינטון ? ג. האם הליקוי בשמיעתו של התובע נגרם כתוצאה מחשיפתו לרעש העולה על 85 דציבל, כפי שתואר לעיל. אם כן, האם נגרם לתובע נזק לאוזן הפנימית והאם נגרמה לו ירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור ? ד. האם לדעת המומחה התקיימו בתובע התנאים להכיר בנזק לאוזניו כ-"מחלת מקצוע" ? ה. האם חשיפתו של התובע לרעש, כמתואר לעיל, גרמה לו לפגיעות זעירות, חוזרות ודומות שניתן לאתרן בזמן ובמקום, כאשר כל אירוע כזה גורם לנזק זעיר בלתי הפיך עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו הביאו לליקוי באוזניו, או שאותו ליקוי הינו תוצאה של תהליך תחלואתי מתמשך ? 8. בחוות דעתו מיום 19.11.00 השיב המומחה ד"ר דנינו לשאלות בית הדין כדלקמן: "א. התובע סובל מליקוי בטונים גבוהים ללא כל פגיעה בתדירויות הדיבור. ב. לפי הרשום בחווה"ד ד"ר בן-טובים מתלונן על טנטון קבוע. ג. כן, נגרם נזק לאזון הפנימית ללא ירידה בכושר השמיעה ובתדירויות הדיבור. ד. לא ניתן לומר שקיימים הקריטריונים המקובלים למחלת מקצוע. ה. ניתן לומר שנגרמו פגיעות זעירות חוזרות". 9. ביום 17.12.00 הודיע ב"כ הנתבע כי לאור העובדות אשר הועברו למומחה ולאור האמור בחווה"ד, נכון להכיר בכך שנגרם נזק לאוזן הפנימית של התובע ללא ירידה בכושר השמיעה ובתדירויות הדיבור, וזאת משאחוזי נכות ניתנים בגין ירידה בשמעיה בתדירויות הדיבור, הרי שישנה רלוונטיות לקביעת המומחה שאין פגיעה בתדירויות הדיבור. 10. בתגובה להודעת הנתבע טוען התובע כי כל שעל בית הדין לקבוע הוא קיומו של קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע ובין תנאי ואופי העבודה, והועדה הרפואית היא זו המוסמכת לקבוע את מידת הנזק שנגרם ואחוז הנכות בגינו. עוד נטען שליקוי שמיעה אינו מצב סטטי ואין הגיון בכך שבית הדין יקבע את אופי הנזק כאשר זה עשוי להשתנות. 11. עיון בחווה"ד הרפואית של ד"ר דנינו מעלה כי המומחה סבור שלתובע נגרם נזק באוזן הפנימית על דרך המיקרוטראומה. אף הנתבע אינו חולק על קיומו של קשר סיבתי רפואי בין העבודה לליקוי שאובחן התובע. אשר על כן, ובהסתמך על חווה"ד של המומחה הרפואי, אני קובעת כי לתובע ארעה פגיעה בעבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק. 12. באשר לקביעת הנזק: סעיף 118 לחוק קובע: "(א) רופא או ועדה רפואית, יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות: (1) אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה (2) את דרגת הנכות לענין סימן זה...". נפסק: "חלוקת התפקידים והסמכויות שבין בית הדין וועדות רפואיות ברורוה לחלוטין. לפי חלוקה זו עצם ההכרעה בשאלה אם ארוע מסוים היווה פגיעה בעבודה היא מסמכותו של בית הדין, בעוד שקביעת דרגת נכות וקביעה בשאלה האם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה היא נובעת מכך היא בסמכותה הבלעדית של הועדה הרפואית" (דב"ע נד/53-01 דניאל שכנאי נ' המוסד פד"ע כח 162). מהאמור עולה כי תפקידו של בית הדין מתמצה בקביעה אם ארעה למבוטח פגיעה בעבודה, ואין בית הדין עוסק בקביעת אופי הנזק שנגרם או דרגת הנכות לה זכאי מבוטח, קביעות אשר בסמכות רופא או ועדה רפואית. יתרה מכך, קביעת בית הדין על סמך חווה"ד רפואית את מידת הנזק שנגרם למבוטח ואופיו, מייתרת למעשה את העמדת המבוטח בפני ועדה רפואית על פי ההליך הקבוע בסעיף 118 לחוק, שכן כל שנותר לועדה לעשות הוא להתאים את קביעת בית הדין לסעיף הליקוי התואם בתקנות. אשר על כן, לא מצאתי לקבל טענת הנתבע לעניין זה. 13. סוף דבר, התביעה מתקבלת ואני קובעת כי יש להכיר בליקוי האוזניים שאובחן בתובע תוצאה של פגיעה בעבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק. 14. הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ צמודים כדין מהיום.נגרותשמיעהנגריה