אגרת פינוי אשפה למוסדות בריאות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אגרת פינוי אשפה למוסדות בריאות:   1. בפני תביעה לפס"ד הצהרתי לפיו הנתבעת אינה רשאית לגבות אגרה בגין פינוי אשפה ולחייב הנתבעת בהחזר הסכומים שגבתה בשנים 99' - 93' בסכום כולל של 215,529 ש"ח.   בבקשה ישנן עתירות נוספות שאינן רלוונטיות וחלקן לא נוגעות לנתבעת כלל.   הצדדים הסכימו ביניהם כי התובעת פטורה מתשלום ארנונה על פי פקודת מיסי העיריה ומיסי הממשלה (פיטורין) וכן לסכומים הנקובים בכתב התביעה, כסכומים שנגבו על ידי הנתבעת.   הפלוגתאות בין הצדדים כפי שהעלו אותם על הכתב בהודעה לביהמ"ש מיום 11.12.01 הן כדלקמן:   1. "הצדדים חלוקים על שאלת הבסיס החוקי לגביית התשלומים הנ"ל. הנתבעת טוענת כי גבתה את הסכומים הנ"ל מכח חוק העזר לקרית מלאכי (שמירת בטיחות, הסדר והנקיון ומניעת מפגעים ומטרדים), התשמ"ח - 1988; ואילו התובעת טוענת כי הינה פטורה מתשלום על פי הוראות חוק העזר עצמו וכן המדובר בגבית ארנונה במסווה של אגרה.   2. הנתבעת טוענת לטענת מניעות או שיהוי נגד התובעת. התובעת חולקת על כך.   3. לאור ההסכמות והפלוגתאות דלעיל מסכימים הצדדים כי ביהמ"ש יכריע בשאלה המשפטית האם התובעת זכאית להשבת הכספים שגבתה מן הנתבעת וככל שיוחלט על השבה על שיעור ההצמדה והריבית. כן יפסוק ביהמ"ש בשאלת שכ"ט והוצאות בהתאם להחלטתו בתיק עצמו".   2. הנתבעת מבססת את חיוב התובעת על חוק העזר לקרית מלאכי ( שמירת בטיחות, הסדר והנקיון ומניעת מפגעים ומטרדים) התשמ"ח - 1988.   סעיף 35 לחוק העזר מעניק פטור בין היתר ל"מוסדות בריאות": "(א) בעד פינוי אשפה ע"י עובדי המועצה ישלם מחזיק, ששוחרר או קיבל פטור על פי דין מתשלום ארנונה כללית, לקופת המועצה אגרה שנתית בשיעור של 1/3 מסכום הארנונה הכללית שהיה חייב בתשלומה אלמלא השחרור או הפטור כאמור. "מחזיק" ו "ארנונה כללית"- כמשמעותם בצו המועצות המקומיות (א), התשי"א - 1950, מוסדות חינוך, תרבות, דת, רווחה ובריאות יהיו פטורים מאגרה לפי סעיף זה..."   עמדת התובעת שהפטור מתשלום אגרת פינוי אשפה ניתן לה בסעיף עצמו שכן הפטור מתייחס למוסדות בריאות ובהיותה מוסד בריאות פטורה היא מתשלום אגרת פינוי אשפה.   התובעת הינה קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי תשנ"ד - 1994 שמטרתה לספק עזרה ושירותים רפואיים.   סעיף 3 (א) לחוק זה קובע: "קופת חולים אחראית כלפי מי שרשום בה למתן שירותי הבריאות שלהם הוא זכאי לפי חוק זה".   טוענת הנתבעת כי קופת חולים אינו מוסד בריאות כהגדרתו בסעיף 35 לחוק העזר אלא הכוונה היא למוסדות כמו יד שרה, בית הלוחם וכיוצא בזה. אין מוסד מובהק יותר למתן שירותים רפואיים ושירותי בריאות מאשר קופות חולים ובתי חולים, כאשר רוב האוכלוסיה, מטבע הדברים, נזקקת לקופת חולים. לא ניתן להגדיר כמוסד בריאות את בית הלוחם או יד שרה וזאת ללא קשר לפעולות המבורכות המתבצעות על ידי מוסדות אלה ולומר כי קופת חולים אינה מוסד בריאות.   מטבע הדברים, השימוש במילה "מוסד בריאות" בסעיף זה, משמעותו בית חולים או קופת חולים, זו פרשנות מתוך לשון הסעיף עצמו והגיון הדברים ולא ניתן להגדיר מוסד בריאות כך שאינו כולל את הגוף הרפואי הגדול המעניק שירותי בריאות לתושבי מדינת ישראל, דהיינו קופת חולים.   לו רצתה הנתבעת להוציא את קופת חולים מהגדרת מוסד הבריאות, היה עליה לציין זאת מפורשות בחוק העזר, שסעיף זה אינו על חל על קופת חולים.   הטענה שהיום קופת חולים היא גוף כלכלי הפועל למטרת רווח, ולכן אין להכיר בפטור הנדרש, אינה רלוונטית לדיון שבפני, מכיוון שאין זה נשוא המחלוקת והמחלוקת היא האם הפטור בסעיף 35 למוסד הבריאות חל על התובעת.   מסקנתי היא, שבהיות קופת חולים מוסד בריאות, חל פטור זה על התובעת ולפיכך הנתבעת אינה רשאית לגבות אגרה בגין פינוי אשפה מהנתבעת משהעניקה לה הפטור בסעיף 35 לחוק העזר הנדון.   3. באשר להחזר הסכום הנתבע על ידי התובעת, טוענת הנתבעת למניעות ושיהוי, המונעים את ההחזר הנדרש.   ברע"א 9669/96 עירית נהריה נגד קזס, פד"י נב (2) עמ' 2 נקבע ע"י כב' השופט גולדברג "מצב דברים זה, שנמשך לאורך שבע שנים (עד הגשת התביעה) היווה ללא ספק מעשה התרשלות מצד המבקשת כלפי המשיב...אפילו היה למשיב חלק במעשה הרלשנות כפי שקבעו שתי הערכאות שלפנינו, לא היה בכך כדי לשלול את זכות המשיב להשבת מלוא הכספים ששילם".   בפסק דין זה מפנה השופט גולדברג לספרו של פרידמן "עשיית עושר ולא במשפט" עמ'503: "אדם המשלם בחושבו שהוראה חוקית מחייבת אותו לשלם סכום כסף, שעה שההוראה איננה חלה עליו, טועה טעות יסודית ולכאורה הוא זכאי להשבה".   טענת שיהוי או מניעות אינה יכולה להוות הגנה, כאשר מדובר בחוסר תום לב. סעיף הפטור מופיע מפורשות בחוק העזר שחוקק על ידי הנתבעת התעלמותה מחוק העזר שחוקק על ידה ובגביית הכספים בניגוד לחוק העזר והצורך של התובעת בפניה לערכאות יש בהם פן מובהק של חוסר תום לב.   רשות ציבורית הפועלת בניגוד לחוק העזר שחוקק על ידה, ומתעקשת על כך, כאשר מופנית תשומת ליבה לטעות, לא תעמוד לזכותה טענת המניעות והשיהוי ולכן אין לשלול מהתובעת את זכותה להחזר הכספים.   4. התובעת אינה זכאית למלוא הסכום. תביעתה הוגשה ביום 16.1.01 לפיכך זכאית התובעת רק לסכומים שנגבו משנת 1995 ואילך בצרוף הפרשי הצמדה וריבית, שכן הסכומים שקדמו למועד זה חלה בגינם התיישנות, כנטען על ידי הנתבעת בכתב הגנתה.   באין מחלוקת בין הצדדים לגבי הסכומים וחישוב ההצמדה, אני מחייבת הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 148,256 ש"ח .   אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ש"ח בצרוף מע"מ. הסכומים הנ"ל ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. בנסיבות תיק זה, הייתי פוסקת לתובעת סכום הוצאות גבוה בהרבה, הפחתתי סכום זה לאור סיכומיה של התובעת שבמקום להתמקד בפלוגתאות שהוסכם עליהם בין הצדדים, התפרשה התובעת למחוזות זרים. התייחסה לטענות שאין להן כל קשר לתיק זה, ושהצדדים הנכונים לא מצויים בפני ביהמ"ש ולמעשה העתיקה ללא קשר, חלק גדול מכתב תביעתה לסיכומיה.פינוי אשפהפינויאגרהפסולתרפואה