סעד כספי בתביעה למתן חשבונות

בע"א 127/95 מועצת הפירות יצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא(4) 337, 344-345 (1997) נפסק כי תובענה למתן חשבונות מתנהלת בדרך-כלל בשני שלבים: בשלב הראשון קובע בית-המשפט אם התובע אכן זכאי לחשבונות מן הנתבע. אם בית-המשפט מכריע כי התובע זכאי לחשבונות, מוציא בית-המשפט צו למתן חשבונות ועובר לשלב השני, ובו נדרש הנתבע לשכנע שהחשבונות שנמסרו נאותים. רק אחר כך יקבע אם הוא מחויב בתשלום על-פי החשבונות. כדי שהתובע מתן חשבונות יזכה בצו בשלב הראשון, עליו להוכיח קיומם של שני תנאים: ראשית, עליו להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות (ראו רע"א 5064/90 סאסי נ' יקבי ארזה ת.ר.ז. בע"מ [2], בעמ' 132). שנית עליו להוכיח - ולו לכאורה - כי קמה לו "זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות..." ( ע"א 4724/90 א.ש.ת. כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ [3], בעמ' 584). אם התקיימו תנאים אלו, ובהיעדר סיבה אחרת המצדיקה הימנעות ממתן החשבונות - כגון חיסיון או היעדר הצורך בחשבונות לצורך הבירור הכספי - ייתן בית-המשפט צו למתן חשבונות. תובענה למתן חשבונות מלווה בתביעה לסעד כספי הנובע ממתן החשבונות. ואולם, יש והתובע מגיש תביעה למתן חשבונות מבלי ללוותה בתובענה לחיוב כספי, ואין בכך בלבד כדי להשמיט את הבסיס והעילה לתובענה (ראו ע"א 28/85 פיתוח יהודה בע"מ נ' עיזבון המנוח זיס, פ"ד מ(1) 78, 80 (1986)). להבחנה בין שני סוגי התביעות, נודעת משמעות לעניין קביעת סכום האגרה, והדברים הובהרו היטב על ידי כב' השופט א' גרוניס ברע"א 9710/04 'אורה' מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' בלסקי (לא פורסם, 11.1.05): "...תקנה 3 לתקנות האגרות מבחינה באופן ברור (לעניין אגרה) בין תביעה למתן חשבונות שמבוקש בה גם סעד כספי לבין תביעה למתן חשבונות שלא מבוקש בה סעד שכזה... כאשר לא נכללת בתביעה למתן חשבונות עתירה לסעד כספי, עסקינן בהליך ששווי הסעד המבוקש בו אינו ניתן לביטוי בכסף. כך נקבע במפורש בתקנה 3 לתקנות האגרות (וכן ראו, ש' לוין, פרוצדורה אזרחית - סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט (תשס"ג-2003) 22). על כן, חל לגבי ההליך בו נקט המבקש פרט 8 לתוספת הראשונה לתקנות האגרות, ועל המבקש לשלם את האגרה הקבועה בו. עצם העובדה שתביעה למתן חשבונות , אף אם לא נלווה לה סעד כספי, ניתנת בפועל לביטוי בכסף אין בה להוציא את התביעה מגדר תקנה 3 לתקנות האגרות (ראו והשוו, רע"א 1194/91 פלצמן נ' גזברות בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, פ"ד מו(1) 561; רע"א 4851/04 גרנד סנטר חברה לפיתוח והשקעות ברח' דיזנגוף בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (טרם פורסם)). יש לציין, כי אילו בגדר התביעה למתן חשבונות היה מבוקש סעד כספי, הרי לפי תקנה 16(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, היה על המבקש לציין בכתב התביעה את הסכום הנתבע המשוער, ולשלם אגרה בהתאם (רע"א 4827/92 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' חב' מודיעים סוכנויות בע"מ, פ"ד מו(5) 580). ראוי לזכור, כי אף אם יזכה המבקש בתביעתו הוא יידרש כנראה להליך נוסף, לשם חיובה של המשיבה בסכום שייקבע. בהליך זה תשולם אגרה על פי הסכום (השוו, ע"א 127/95 הנ"ל). והערה נוספת: יש להבדיל בין סוגיית הסמכות העניינית בהקשר לשווי, שאיני נדרש להתייחס אליה, לבין נושא האגרה, ולוּ בשל ההוראה שבתקנה 3 לתקנות האגרות". יש לשקול, האם ההבחנה בין סוגי התביעות משליכה אף על סוגיית הסמכות העניינית. הסמכות העניינית לדון בתובענה למתן חשבונות שמבוקש בה גם סעד כספי מוערך, כמו גם האגרה שיש לשלם בגינה, נגזרת משווי הסעד הכספי. לעומת זאת, הסמכות העניינית לדון בתובענה למתן חשבונות, שלא נלווה אליה סעד כספי נתונה לבית המשפט המחוזי מכוח סמכותו השיורית . מתן חשבונותמסמכיםתביעה למתן חשבונות