ערעור על ביטול פסק דין בהעדר הגנה בסדר דין מקוצר

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על ביטול פסק דין בהעדר הגנה בסדר דין מקוצר: .1 המבקשת, חברת אבגד בע"מ, הגישה תביעה בסדר-דין מקוצר כנגד המשיבה (חברת סולל בונה בע"מ). ההזמנה לדין נמסרה למשיבה ביום .26.9.83משחלף המועד להגשת בקשה לרשות להתגונן מבלי שהוגשה בקשה כזאת, ניתן פסק-דין ב- .17.10.83דהיינו, 22יום לאחר מועד המסירה. ימים מספר לאחר מכן הגישה המשיבה בקשה לביטול פסק הדין וכן (בין היתר) להארכת המועד להגשת בקשה לרשות להתגונן, לבקשה צורף תצהיר של עורך-דין המשיבה, בו הוסבר האיחור באובדן התיק במשרדי המחלקה המשפטית, ללא יכולת לאתרו. משנמצא התיק ב- 21.10.83כבר ניתן פסק-דין ועל כן הוגשה ללא דיחוי הבקשה לסעדים שפורטו. רשם בית-משפט השלום (הרשם ח' ליטוינסקי) החליט לבטל את פסק הדין וטעמו לכך היה, שאין התביעה ראויה מעצם טיבה, בהיות הסכום לא-קצוב, לסדר-דין מקוצר. על כן קבע שהתביעה תתברר בסדר-דין רגיל, וכי על המשיבה להגיש כתב-הגנה. על החלטה זו הוגש ערעור לשופט בית-משפט השלום, שסמך ידו על החלטת הרשם, גם בקשה לרשות ערעור לבית המשפט המחוזי נדחתה. לפניי בקשה לרשות ערעור על החלטה זו, המאמצת את שיקוליו ומסקנתו של כבוד הרשם. .2תנאי-בלעדיו-אין לבירור תביעה בסדר-דין מקוצר הוא, שהתביעה תהא על סכום כסף קצוב: תקנה 269(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג 1963(להלן - תקנות סדר הדין). משמע, שאם הסכום אינו קצוב, אין, כבר מטעם זה, להביא את התביעה לתחום סדר הדין המקוצר, למשל, כאשר מניחים לפני בית-משפט תביעה שכותרתה 'סדר דין מקוצר", ואילו מתוכן הדברים ברור, שהסכום הנתבע אינו קצוב, יועבר הדיון לפסים של סדר-דין רגיל אף אם לא ביקש הנתבע רשות להתגונן. די, למעשה, שחלק מהתביעה אינו ברתביעה בסדר-דין מקוצר, כדי שהעניין כולו יידון בהליך רגיל: (המ' 609/65 [1]. אכן, בע"א 625/68 [2], בעמ' 723מול האות א, נאמרו הדברים הבאים: "נראה לי, כי אף אם צדק בית-המשפט המחוזי במסקנתו האמורה (שמחק את הכותרת 'בסדר דין מקוצר' וביטל עקב כך את החלטת הרשם - מ' ב"פ), ועל כך אין אני מחווה דעה, גם אז הוא לא היה רשאי להתערב בשיקול-דעתו של הרשם המלומד בהחליטו לדחות את בקשת המשיבה (הנתבעת - מ' ב"פ), מכיון שמקומה של הטענה שאין התביעה ראויה להתברר בסדר-דין-מקוצר הוא בבקשה למתן רשות להתגונן ולא בערעור על סירוב לבטל פסק-דין שניתן בהעדר הגנה." עולה מכאן, כי נתבע, הרוצה לטעון שאין התביעה עונה על דרישות התקנה 269לתקנות סדר הדין, חייב להעלות טענתו זו דווקא במסגרת בקשה לרשות להתגונן, והרי בענייננו בקשה כזאת לא הוגשה עובר לפסק הדין. יתרה מזו, גם הבקשה לביטול פסק דין (לפי תקנה 281לתקנות הנ"ל) ולמתן ארכה להגשת בקשה לרשות להתגונן, הושתתה על טענות אחרות, מבלי שנתבקשה בה (לפחות במפורש) מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר", או העברת הדיון לסדר-דין רגיל. ערה אני לטענת המשיבה בתגובתה, שהטענה, לפיה אין התביעה ראויה להידון בסדר-דין מקוצר, הועלתה על-ידה ללא התנגדות ותוך שינוי חזית במסגרת הדיון לביטול פסק הדין, אך הואיל ולא נתתי הזדמנות למבקשת להגיב על כך, מעדיפה אני להתעלם מטענה זו. אין ספק בלבי, שצריך לקרוא את הדברים שנאמרו בע"א 625/68 [2] הנ"ל על רקע נסיבותיו המיוחדות של המקרה נושא אותו דיון, שם דובר בבעל-דין, אשר התעלם מדעת מהתהליך המשפטי וגילה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל-דין. אמרתי "אין ספק בלבי", שכן הלכה פסוקה בגדר מושכלות ראשונים היא, כי נתבע שיצא נגדו פסק-דין מבלי שהגיש בקשה להתגונן (וכן נתבע שיצא נגדו פסק-דין בהעדר הגנה בסדר-דין רגיל) עומדת לו הברירה בין בקשה לביטול על-פי תקנה 281(או 227, לפי העניין) לבין ערעור. כרגיל אין מעודדים את דרך הערעור, אך אם מתעוררת שאלה מובהקת של חוק ומשפט, מתקבל הערעור בעין יפה: ע"א 255/74 [3], בעמ' 13מול האות ה. כפי שנאמר בספרו של ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (בורסי פרץ את טובים, מהדורה 4, תשל"ד) 574כמצוטט שם [3], בעמ' 13: "כאשר ניתן פסק-דין שלא כהלכה, ובעל הדין זכאי משום כך לדרוש את ביטולו, אך בחר להגיש ערעור דוקא, ישיג את מבוקשו גם בדרך זו." כפי שנראה בהמשך, הגשת תביעה בסדר-דין מקוצר, כשמקומה בהליך רגיל, היא בגדר פגם שבתביעה (ולא בעובדות המשמשות הגנה לגוף העניין), כלומר גם זו שאלה משפטית. לפיכך, אם נתבע בסדר-דין מקוצר מוכן לסמוך אך ורק על הטענה שהתביעה אינה בת-בירור בדרך זו (אלא רק בהליך רגיל). יכול הוא או להגיש בקשה ברוח זו לבית המשפט הדן בתביעה (וזו הדרך הרצויה יותר), או לערער על פסק הדין, אם ניתן מחמת אי-הגשת בקשה להתגונן, משמע, שאין הכרח שיגיש בקשה לרשות להתגונן, כדי לכלול בה את הטענה היחידה, שהתביעה צריכה להידון בהליך רגיל. הוא, למשל, הדין גם אם טענת הנתבע היא, שאין כתב התביעה מגלה עילה, ועל כן הוא מסתפק בהגשת בקשה למחיקתה. במקרה כזה די לו אם טענתו היא מבוססת. יחד עם זאת הוא מסתכן בכך שאם טענתו תידחה, לא יקבל הארכת מועד ויינתן נגדו פסק-דין בשל אי-הגשת הבקשה להתגונן; ע"א 465/66 [4] וכן זוסמן, בספרו הנ"ל, בעמ' .524 כאמור, כאשר הנתבע סבור, כי אין התביעה ראויה להידון בסדר-דין מקוצר, יכול הוא שלא להגיש כלל בקשה לרשות להתגונן, שכן אם נכונה טענתו, הרי שאין לו כלל צורך ברשות להתגונן וזכותו היא להגיש כתב הגנה. גם כאן מסתכן הוא למקרה שטענתו תידחה, כנאמר בספרו הנ"ל של זוסמן, בעמ' 510: "בקשה לרשות להתגונן מפני תביעה כזאת מבוססת על הפגם שבתביעה ולא על עובדות המשמשות לנתבע הגנה לגוף הענין, ובמקרה כזה אין טעם בהגשת תצהיר. אם נדייק, עלינו לאמר, כי הנתבע במקרה כזה, למעשה, אינו זקוק לרשות להתגונן, אלא יכול הוא להתנגד לנקיטת סדר הדין המקוצר, הואיל והתביעה אינה כשרה לכך" (ההדגשה שלי מ' ב"פ). כאמור, אם בחר הנתבע לשבת בחיבוק ידיים ואחר כך הגיש ערעור על פסק הדין על סמך הטענה, שהעניין אינו ראוי להידון בסדר דין מקוצר, "ישיג את מבוקשו בדרך זו". עם זאת, הסדר הטוב דורש, לדעתי, שנתבע הסבור שהתביעה אינה בת-בירור בסדר-דין מקוצר יגיש בקשה למחיקת הכותרת בפני הערכאה הדיונית, במקום ערעור. גם בית המשפט רשאי, ואולי אף חייב, להעביר מיוזמתו את התביעה לפסים רגילים, אם ברור הוא שאין מקומה בסדר-דין מקוצר. ראשית, מחייבות תקנות סדר הדין לא רק את בעלי הדין אלא גם את בית המשפט. שנית, אם לא ינקוט בית-משפט יוזמה בנדון, ייתכנו מקרים, בהם יעדיפו כל בעלי הדין את סדר הדין המקוצר (תוך הסכמה שתוענק רשות להתגונן), כדי לזכות בתור קצר יותר עד לדיון. אין צריך לומר שתוצאה כזאת בלתי רצויה היא. לפיכך רשאי היה כבוד הרשם להחליט על מחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר" כאשר עשה. .3לא מן הנמנע שבשבתי לדין כדן יחיד, די היה בעצם קיומו של ע"א 625/68 [2] הנ"ל, כדי להעניק רשות-ערעור כמבוקש. העדר ספק בלבי, שהנאמר שם צמוד לעובדות המקרה, אולי אין די בו כדי לדחות את הבקשה. אולם נחה דעתי, כי במקרה הנוכחי לא זו בלבד שהתנהגות המבקשת לא לקתה ביחס של זלזול כפי שהיה שם. אלא שמתקיים בו "טעם מספיק אחר" במובן תקנה 281לתקנות סדר הדין, שעל יסודו מוסמך בית המשפט לבטל את פסק הדין (מצב השונה מזה שהיה שם [2]). .4אשר על כן אני דוחה את הבקשה. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 000, 150שקל. ביטול פסק דיןערעורפסק דין בהעדר הגנהסדר דין מקוצר