תאונה במעבר נתיב (סטיה מנתיב)

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אחריות לתאונה במעבר נתיב: 1. תביעה בגין נזקי התנגשות אשר ארעה בבוקר ה15/10/97- בכביש גבעת זאב ירושלים בין מכונית נהוגה ע"י התובע לבין מכונית הנהוגה ע"י הנתבעת 1. 2. שני הצדדים נסעו מכיוון גבעת זאב לירושלים. כרגיל, בשעות הלחץ, היתה התנועה במקום סואנת וכל אחד מהנהגים ניסה למצוא לעצמו את הנתיב הנוח והמהיר ביותר כאשר, כמקובל "במקומותינו", כל אחד שומר בקפדנות על מקומו ואיננו נכון "לוותר" לרעהו במאום. לטענת התובע, היתה זאת הנתבעת אשר עקפה את מכוניתו מימין כשהיא נוסעת על השוליים ומנסה להדחק אל תוך מסלול נסיעתו שלו ובתוך כך פגעה במכוניתו בצידה הימני וגרמה לנזקיה. 3. לטענת הנתבעת, היה זה דווקא התובע אשר סטה מהנתיב השמאלי לנתיב שבימינו שבו נסעה הנתבעת, משהבחין כי התנועה בנתיב זה נוחה יותר - ומבלי שהבחין במכונית הנתבעת הקרבה וכך פגע מרכז צידו הימני בפינה שמאלית קדמית של מכונית הנתבעת. לטענתה, היתה פנייתו של התובע מנתיבו לנתיבה שלה - פתאומית, כאשר כבר היתה מרחק 2-3 מ' ממנו ולא היתה יכולה עוד לבלום. 4. כאמור, אין חולקים, כי מדובר במקום אשר בשעות הבוקר עמוס לעייפה. הכביש במקום הולך וצר ונהגי כלי הרכב מנסים "לתפוס" מקום ולהתקדם ככל הניתן. בנסיבות אלו, משאין לבית המשפט האפשרות לקבוע במדוייק איזו מגירסת הצדדים נכונה ויחד עם זאת קיימת סבירות גבוהה כי כל אחד מן הצדדים יכול היה למנוע את התאונה אילו ויתר במשהו לרכב השני ולא "נאבק" על מקומו - יש לחלק את האחריות בין הצדדים בחלקים שווים [ור' בעניין זה פסה"ד בע"א 96/77 רוזלי זיזה נ' אורטל פ"ד לג(1) 393] - ולפיכך אני קובע כי הנתבעת אחראית ב50%- לארוע ולפיכך מוטל על הנתבעים לשאת ב50% מנזקי התובע. 5. אשר לנזקים: התביעה הוגשה במקורה על סך 4,565.- ש"ח - אשר כללו שכר טרחת שמאי והוצאות תיקון הרכב במלואו. במהלך הדיון התברר כי לתובע ביטוח מקיף ולא הגיש את תביעתו למבטח שלו - אל נכון בשל עצה לקוייה אותה קיבל - מתוך חשש לאבד את הנחת העדר התביעות. לפי עצת בית המשפט - ולאחר שהתברר כי זכייתו המלאה בתביעתו "איננה מונחת בכיסו" ביקש ארכה על מנת לאפשר לו לפנות אל חברת הביטוח שלו, וכך נעשה - ולפיכך תיקן התובע את תביעתו והעמידה על סך 2,090.- ש"ח בלבד, כשסכום זה מורכב מהשתתפות עצמית 950.- ש"ח, השתתפות עצמית בירידת ערך 614.- ש"ח, הפסד הנחת העדר תביעות 526.- ש"ח. דא עקא - בתביעה המקורית אין כל איזכור לירידת ערך ואין בפני כל ראיה (חוות דעת מומחה או כיוצ"ב) לירידת הערך ולפיכך אין לפסוק סכום זה. אשר להפסד הנחת העדר תביעות - זהו נזק עתידי שהתובע יהא זכאי לו לכשיוכיח שאכן סבל נזק זה בפועל. 6. התוצאה היא שאני מחייב את הנתבעים הדדית לשלם לתובע סך 475.- ש"ח, (50% מ950.- ש"ח) וסכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה מתאריך 04/11/97. בנוסף על כך יהיה התובע זכאי למחצית הפסד הנחת העדר תביעות לכשיציג לנתבעים פוליסת ביטוח מחודשת המלמדת כי הפסיד הנחה זו בפועל. בנסיבות העניין, נוכח ההבדל הגדול בין התביעה לסכום אשר נפסק אינני רואה לנכון לחייב את הנתבעים בהוצאות. סטיה מנתיבמשפט תעבורה