הכרה כמפעל תעשייתי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכרה כמפעל תעשייתי: השופט מ' אלון: .1חברת פנטומפ אוברסיז (1981) בע"מ, היא העותרת, הינה חברה רשומה בישראל. בעלי המניות והמנהלים של העותרת הם גם בעלי המניות והמנהלים של חברת פנטומפ ישראל בע"מ. בשתי החברות נעשית אותה פעילות - עריכת מפות פוטוגרמטריות מצילומי אוויר - אך מטעמים של שיקולים עסקיים הוקמו שתי החברות בנפרד (ראה על כך המוצגים ע/ 3ו-ע/4, שנכתבו על-ידי העותרת למשיב הראשון). ביום 13.9.81פנתה העותרת אל מרכז ההשקעות, הוא המשיב הראשון, בבקשה לאישור תכנית השקעה לצורך הכרה בה כמפעל מאושר על-פי חוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט- 1959(להלן - החוק). לאחר קבלת מידע נוסף מן העותרת אישרה מינהלת מרכז ההשקעות את הבקשה, ובסעיף 4של כתב האישור נאמר: "המפעל שאושר כאמור יהיה זכאי למענק הישבון אולם לא יהיה זכאי למענק השקעה (מאחר ולדעת המינהלה המפעל שאושר אינו מפעל תעשיתי)". משהודע לעותרת כך, חזרה ופנתה אל המשיבים בבקשה לבטל את סעיף 4האמור, מאחר שלטענתה היא בגדר "מפעל תעשייתי" על-פי החוק. המשיב 1דחה בקשתה של העותרת, ומשהגישה העותרת ערר על החלטתו, נאמר לה על-ידי המשיבים - "כי הנושא איננו בסמכות ועדת העררים שליד מועצת מרכז ההשקעות". מאחר שכך, באה העותרת בעתירה שלפנינו, וניתן לה צו-על-תנאי, לאמור, מדוע לא תוכר כ"מפעל תעשייתי", כמשמעותו בסעיף 40ב(א) לחוק. .2השאלה שלפנינו הינה משפטית-פרשנית גרידא, והיא פרשנות המונח "מפעל תעשייתי", המופיע בסעיף 40ב(א) לחוק. וזאת לדעת, שכדי לקבל מענק השקעה להבדיל ממענק הישבון - צריך שהמפעל יהיה לא רק "מפעל מאושר" אלא גם "מפעל תעשייתי". לטענת העותרת, יש להכיר בה כ"מפעל תעשייתי" בהקשר לחוק האמור, ועל-כן זכאית היא למענק השקעה; לדעת המשיבים, העותרת אינה מקיימת אחר התנאים, המאפשרים להכיר בה כ"מפעל תעשייתי" על-פי החוק, ולכן אינה זכאית למענק השקעה. .3בטרם נדון בשאלה משפטית-פרשנית זו, עלינו לעיין במעשיה ובעיסוקיה של העותרת. כאמור, הגדרתם של מעשים ועיסוקים אלה שנויה במחלוקת, אך לא כן באשר לתיאור התהליכים המתבצעים במפעל. תיאור זה מצוי במפורט במכתבה של העותרת אל המשיבים (ע/2), ועליו סמך ידו גם מר בן טובים, בא-כוחם המלומד של המשיבים, וניטיב לעשות להביא הדברים, כפי שאמורים הם במכתב הנ"ל מיום 27.4.82; הדברים המצוטטים ארוכים במקצת, אבל זהו בבחינת הכרח שלא יגונה כדי להבין אל נכון את המצב העובדתי: "חברתנו עוסקת בייצור מפות פוטוגרמטריות מצילומי אויר. הפוטוגרמטריה מתפרשת על פני ארבעה מישורים עיקריים: .1צילום אויר ועבודות מעבדה. .2מדידות שדה ובקרת קרקע. .3מיפוי פוטוגרמטרי ואורטו-פוטו. .4סקרי קרקע. .1צילום אויר ועבודות מעבדה טיסת הצילום מתבצעת במטוס, בו הורכבה מצלמה קרטוגרפית, המכוונת באופן אנכי כלפי הקרקע, דרך פתח במטוס שנפתח בבטנו למטרה זו. המטוס - מסוג אירוקומנדר, והמצלמה 8- rcמתוצרת wildבעלת אורך מוקד של 152מ"מ, ומסגרת של 23X 23ס"מ, המצלמת את התמונות ברצף של צילומים חופפים, שייכים לחברתנו ומשמשים אותנו לצורך זה. לחברתנו מעבדה משוכללת, הכוללת מכשירי הגדלה וכן פרינטר רגיל ואוטומטי להדפסת קונטקטים. עובדי המעבדה מנוסים בביצוע צלום אויר שחור לבן וצבע, וכן צילום אינפרא אדום שחור לבן וצבע. אנו מבצעים במעבדתנו, בנוסף לפתוח סרטי צילומי האויר לצורך מיפוי, גם הגדלות תצ"א, פסיפסים ואוטו-פוזיטיבים (על שקפים) להכנה להדפסת מפות. .2מדידות שדה ובקרת קרקע מדידות השדה נועדו לאפשר את קשירת צילומי האויר לשטח המדידה המבוקש לצורך ביצוע מיפוי. בתום הצילומים יוצאים המודדים לשטח המיפוי על מנת לבצע את בקרת הקרקע, הכוללת (לפי הצורך): זיהוי טריגים קיימים, מדידת נקודות חדשות הקשורות לטריגים, איזון נקודות, חישובי נקודות וכדומה. ברשות החברה מהנדס גיאודזי ומודדים מוסמכים, המבצעים את עבודות המדידה באמצעות מכשירים משוכללים הכוללים: דיסטומטים, תיאודוליטים ומאזנות. .3מפוי פוטוגרמטרי ואורטו פוטו ייצור המפות מבוצע בארבעה שלבים עיקריים: א. טיסה וצילום האתר למיפוי. צילומי האויר מבוצעים בגובה המותאם לקנה המידה של המיפוי המבוקש, וברצף של % 60עד % 80חפיפה בין צילום לצילום, וכן % 30חפיפה בין הרצפים. בתום הטיסה מפותחים הסרטים במעבדה ומודפסים קונטקטים ודיאפוזיטיבים לשימוש בשדה ובהתוויה. ב. בקרת קרקע - בתום הצילום יוצאים המודדים לשטח המיפוי לשם בצוע מידות שדה הנדרשות למיפוי (ראה סעיף 2). ג. התוויה במכשירים - לצורך ההתוויה נעשה שימוש בצילומי האויר ובבקרת הקרקע. המכשירים הנמצאים בבעלות החברה הם מדרגה ראשונה ושניה, ומפעילים אותם טכנאים ברמה גבוהה ובעלי נסיון של שנים רבות במקצוע זה. בנוסף, אנו מבצעים גם מיפוי אורטו-פוטו. ד. שרטוט והדפסה - את הפרטים שהותוו במכשירים על גבי גליונות עבודה, אנו משרטטים מחדש, בצורה נקיה ויפה, בטוש ע"ג ניר פלסטי (מיילר), ומוסיפים רשת קואורדינטות, כותרות, מקרא סימנים מוסכמים, קנה מידה וצפון. אנו מבצעים גם הדפסה של המפות. .4סקרי קרקע באמצעות צילומי האויר שברשותנו, אנו מבצעים סקרי קרקע למטרות איתור שטחי חקלאות, גיאולוגיה, מכרות וכדומה, בעזרת עובדים שהתמחו בעבודה זו בארץ ובחו"ל. לסיכום חב' פנטומפ אוברסיז בע"מ, מייצרת מפות פוטוגרמטריות לשימוש הנדסי, תכנון וסקרים". כפי שראינו, פותחת העותרת את מכתבה, ומסיימת אותו, בכך שהיא עוסקת בייצור מפות באמצעים פוטוגרמטריים. הגדרה זו אינה מקובלת על דעת המשיבים. לדעת מרכז ההשקעות, עולה מתיאור פעולותיה של העותרת - "שהיא עוסקת בעיבוד צילומי אויר והעברת נתונים מהם למפות בעזרת ציוד מיוחד, אך אין היא עוסקת בייצור ולכן אינה באה בגדר ההגדרה של מפעל תעשייתי במובן הצר" (סעיף 13(ב) לתצהיר התשובה). לפי גירסת המשיבים, הפעולה, המאפיינת את התעשייה, היא פעולת הייצור, וההגדרה המקובלת לייצור היא "עשיית יש מוחשי מחמרי גלם מוחשיים". אמנם כן, מוסיף ואומר המשיב 1, המונח הרחב של תעשיה כולל גם מפעלים שאינם מייצרים, אך דבר זה יפה הוא רק לעניין מפעלים גדולים מבחינת אירגונם, היקפם, דרכי פעולתם, הציוד שהם משתמשים בו וההון המושקע בהם; מה שאין כן במפעלה של העותרת. שהוא קטן בהיקפו, והדרישות האמורות לא נתקיימו לגביו. לעומת המשיבים גורסת העותרת, כי מפעלה ממלא אחר הגדרת המונח "מפעל תעשייתי", ועונה הוא על דרישת החוק ומטרותיו, כפי שעולה מפסיקתו של בית-משפט זה ובמיוחד מפסיקה, שניתנה בעניין החברה השנייה - פנטומפ ישראל - שעיסוקה זהה לעיסוקה של העותרת. .4יסודם של חילוקי הדעות האמורים הוא בכך, שהחוק עצמו אין בו נתונים כלשהם כדי להנחותנו בשאלה, "מפעל תעשייתי" מהו. כל מה שנאמר בחוק, לעניין זכאות לקבלת מענק השקעה למפעל תעשייתי, הוא: "'מפעל תעשייתי' - לרבות מכרה או מפעל אחר להפקת מחצבים, שאיננו מפעל לחיפוש נפט - כמשמעותו בחוק הנפט, תשי"ב- 1952- או להפקתו" (סעיף 40א לחוק האמור). מהגדרה זו ניתן להסיק, לכל היותר, מה יש לרבות על מפעל תעשייתי, אך אין בה דבר ולא חצי דבר לעניין המונח מפעל תעשייתי גופו. על כגון דא נאמר בפסיקתו של בית-משפט זה: "מונחים כגון תעשיה, תחבורה או חקלאות, אינם מונחים חד-משמעיים, וכאשר משתמש המחוקק במונחים כאלה, ללא הגדרה נוספת, עליו לדעת שהוא משאיר כר נרחב לפרשנות בית-המשפט. דרכו של המחוקק הישראלי לקצר בדיבורו, אך יש שהקימוץ במלים מרחיב את התוכן" (ע"א 565/66 [1], בעמ' 67, מפי השופט ויתקון; וכן הוא בע"א 232/67 [2], בעמ' 410מול האותיות א-ב). וככל הנראה, קיצור לשון זה בניסוחו של חוק מסורת הוא בידי חכמי ירושלים, כפי שמצאנו בתלמודם של חכמים: "אמר רב, האי תנא ירושלמי הוא, דתני לישנא קלילא" (ששונה בלשון קלה, קצרה: בבא קמא, ו, א [א]). .5אמנם כן, הדרישה לפעולה של ייצור היא, על-פי הרוב, חלק ממרכיבי המונח "תעשייה", אך גם משמעותו של "ייצור" נתפרשה ביד רחבה. בע"א 403/66 [3] נדונה השאלה, אם בתי-קירור כלולים במושג "נכס עסקי" - אשר בהגדרתו נאמר בין היתר "מכונות, ציוד ובנין או חלק מהם, המשמשים לתעשיה..." - לעניין הכרה בתוספת פחת על-פי חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשכ"ד- .1964הטענה שנטענה הייתה - "שאין בתי הקירור מייצרים כל מוצר. כל תפקידם מסתכם באחזקת התוצרת החקלאית ובשימורה, להבדיל מיצירתה" (שם, בעמ' 749). טענה זו לא נתקבלה: "דעתי היא, שבתי הקירור הם מפעל תעשייתי, הנימוק הראשון ועיקרי לכך הוא, שעל-ידי הקירור משנה המוצר המאוחסן בבית הקירור את אפיו. ייתכן אולי לטעון, שהתפוח הנכנס אל בית הקירור והתפוח היוצא ממנו הוא אותו תפוח עצמו, אך זהות זו הינה ערטילאית גרידא, ואינה עולה בקנה אחד עם המציאות הכלכלית. במציאות הכלכלית יש הבדל רב בין פרי פלוני המשווק למשל, בחדשי הקיץ, לבין אותו פרי המשווק בעיצומו של החורף, ועל כך אין צורך להרבות במלים. אך גם מחוץ לנימוק הכלכלי הזה ברור הוא, שפעולות הקירור וההקפאה הן השהיה של התהליך הטבעי שכל אורגניזם נתון לו במצבו הטבעי, הלוא הוא תהליך ההבשלה עד נקודת זמן מסויימת, ותהליך ההרקבה מנקודה זו ואילך. הקירור הוא הנותן, שמוצר מסויים יאיט את קצב ההרקבה והאבדן או יפסיקו לגמרי, ועל-כן הוא השולל את היווצרותם של שינויים כימיים וביאולוגיים במוצר. אין לראות כייצור רק פעולה אוריגינלית של עשיית יש מוחשי מחמרי גלם מוחשיים. ייצור הוא, בין היתר, גם הקפאה, תרתי משמע, של יש מוחשי בצורה סטאטית, מקום שלולא הייצור הצורה הזו היתה משתנה. מבחינה זו, פעולת הקירור דומה לפעולת ציפוי ברזל בניקל, שנועדה לשמור על הברזל מפני סכנת החלודה" (שם). וכך מצאנו בעניין ע"א 565/66 [1] הנ"ל, בו מדובר לעניין מיתקנים הכוללים משאבות, מערבלים, מסננים ומיתקני מילוי ועירבול, שכלולים הם במושג "תעשייה" לצורך חוק מס הכנסה (ניכוי הפרשי הצמדה), תשכ"ד-1964, על-שום - "שחלק לא מבוטל של תוצרת עובר תהליך המשנה את מהותו, וכולו יוצא בצורה המאפשרת את גלגולו בכמויות נוחות לשיווק" (שם, בעמ' 68מול האות ה; וכן ראה ע"א 232/67 [2] הנ"ל, בעמ' 409). וגדולה מזו, נקבע לעניין הגדרתו של עיסוק המו"לות כפעולת ייצור, לעניין הטלת מס עסקים עירוני לפי הפירוט של "תעשייה" (ע"א 528/67 [4], בעמ' 504 מול האות ג מפי השופט זילברג): "המו"לות היא בגדר של ייצור: הייצור ההיולי נעשה במוחם של מתכנני ההוצאה, התוצר הוא סוג הספרים שהיא מוציאה לאור" (וראה שם, בעמ' 505מול האות ו, דברי השופט ויתקון). .6מטבעם של דברים, דרושה זהירות מרובה, משבאים אנו להקיש לעניין הגדרת המונח "ייצור" ממסכת עובדתית אחת לנתונים עובדתיים אחרים, והיקש כגון זה קשה הוא במיוחד, כאשר הוא נעשה על יסוד העיון המופשט בטענותיהם של בעלי הדין ובמסמכים השונים המובאים לפנינו; בכגון דא חשיבות מרובה נודעת לעצתו של החכם מכל אדם: "טוב מראה עינים מהלך נפש" (קוהלת, ו, ט [ב]). אך בעניין שלפנינו פטורים אנו, במידה מרובה, מעולו של קושי כפול זה. מתברר, ששאלה זו גופה העומדת בפנינו, היינו אם מפעלה של העותרת יש בו משום ייצור כדי להכלילו במונח תעשייה, כבר עמדה לדיון, וניתן בה פסק-דין על-ידי ועדת הערר לפי חוק עידוד התעשיה (מסים), תשכ"ט- .1969למען הדיוק עלינו לציין, כי באותו בירור הייתה בעלת הדין חברת פנטומפ ישראל בע"מ ולא העותרת שלפנינו (שהיא פנטומפ אוברסיז). אך אין בשוני זה ולא כלום לעניין בירור השאלה שלפנינו, אם בתהליכים שבמפעלה של העותרת יש משום ייצור, שהרי כבר עמדנו על כך בתחילתם של דברים, ששתי החברות עוסקות הן במפעל, שיש בו אותם הליכים גופם, והשוני אינו אלא בשם ולא בתוכן ובמהות עיסוקו של המפעל. בעניין זה (חע"ה (ת"א) 27/74[5]) נדון ערר על החלטתו של פקיד השומה, אשר דחה את בקשתה של פנטומפ ישראל בע"מ להכיר בה כ"חברה תעשייתית", במובנו של מונח זה בחוק עידוד התעשיה (מסים). ועדת הערר קיבלה, ברוב דעות, את הערר וקבעה, שפנטומפ ישראל היא אכן "חברה תעשייתית" במובנו של מונח זה בחוק הנ"ל. למסקנה זו הגיעה הוועדה על סמך עיון בחומר שבכתובים שהיה לפניה, על-פי עדותו של מהנדס, העובד בחברה ואשר הופיע בפני הוועדה, ועל-פי התרשמות אישית מביקור, שערכה הוועדה במחלקת המדידות הממשלתית, שם הוצגה לפניה מכונה מאותו סוג המופעל במפעלה של פנטומפ ישראל, ושם קיבלה הוועדה הסברים, בו במקום, מפיו של ד"ר אדלר, מנהל מחלקת המדידות הממשלתית. בפסק-דין ממצה, שניתן מפי כבוד השופט ח' דבורין, מצוי תיאור מפורט של החומר והעדויות שהיו לפני הוועדה, וכן דו"ח הביקור הנ"ל, שבסופו נאמר עלידי השופט המלומד, שם [5], בעמ' 155-156: " .6לאור כל החומר האמור שבא בפני הועדה טען מר אבימור, בא-כוח העוררת, שיש לראות את המפה כתוצר שונה לחלוטין מצילום האויר. לטענתו, יש כאן הפיכתו של יש מוחשי אחד ליש מוחשי אחר, במובן פסיקתה של הועדה. באשר לשאלה אם המדובר במקרה שהוא בחברה שפעילותה היא ייצורית-תעשייתית. הוסיף מר אבימור וטען שאין לומר כאן שהיש המוחשי המקורי (צילום האויר) לא השתנה. הוא גם הצביע על העדות ששרטט אינו יכול לעשות את אשר עושה מכונה בעזרת מפעילה, כי הוא רק "מיפה" את המפה. המפה, לדברי מר אבימור, היא בעצם מעין גלופה, שניתן להכין ממנה צילומים או הדפסות בכל מספר שרוצים. לכן - כך סיכם מר אבימור - אין לדבר כאן על ,שירות' שכאילו ניתן על-ידי העוררת. ואילו גב' תוסיה-כהן, שטענה לפנינו למשיב, דבקה בגירסתו של זה, שהמדובר הוא בשירות ולא פעילות ייצורית-תעשייתית. יש כאן - כך אמרה - איסוף של נתונים (צילומי האויר והמדידות בשטח) וכך אין זה - לדבריה - ,יש מוחשי'. המפה - הוסיפה וטענה - אינה אלא תרגום של הנתונים המקוריים כאמור. .7 ניתן אכן לומר שבהחלטותינו הגדרנו - ,בקליפת אגוז'-'ייצור' כ'עשיית יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר'. באופן כזה, היתה התוצאה המעשית שצומצם, במידה ניכרת, סוג החברות שהחוק הנדון חל עליהן. כך קרה שקבענו שחברות שמדברים עליהן, כאילו כדבר מובן מאליו, כעל ,תעשייתיות', אינו כן לצרכי החוק הנדון, כי לא מצאנו שבאות הן בגדר המבחן שהצבנו לפנינו כאמור. כך גם לגבי חברות שהתאחדות בעלי התעשיה רואה אותן כ,תעשייתיות' ואפילו כאלו שסווגו כך בפרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לכשעצמי, מעולם לא הבעתי דעה, ולא הייתי סבור, שצריך שתהיה דוקא הפיכתו של עצם (ההדגשה שלי) אחד לאחר, למשל, עשייתה של מכונה מפלדה וכיוצא בזה... אני ער לכך שבצילום האויר עצמו לא חל שום שינוי. אבל, הוא הרי הנתון העיקרי שממנו מוכנת המפה ולכן ניתן, לדעתי, ולו אך על דרך ההשאלה, לומר שיש כאן הפיכתו של יש מוחשי אחד ליש מוחשי אחר, במובנו של המבחן שהצבנו לפנינו, כאמור לעיל". כאמור, ההחלטה להכיר בחברת פנטומפ ישראל כ"חברה תעשייתית" לעניין חוק עידוד התעשיה (מסים) נתקבלה על דעת הרוב, וחולק עליה חבר הוועדה מר גילת, בדעת מיעוט (במאמר מוסגר אציין, כי בחוות-דעתו כותב מר גילת, בין היתר "כידוע, אין העוררת מדפיסה מפות, אלא מכינה את המקור שלהן"; דברים אלה אינם מתיישבים עם האמור במכתבה של העותרת ע/2, שהבאנו בתחילתם של דברינו, שבו נאמר - בסוף סעיף 3- "אנו מבצעים גם הדפסה של המפות"). לאחר העיון, ולאור פסיקתו של בית-משפט זה בסוגיית המונחים "תעשייה" ו"ייצור", כפי שעמדתי על כך לעיל, נראית לי דעתו של הרוב, כפי שהיא באה לידי ביטוי בפסק-דינו של כבוד השופט דבורין. .7מוסיף וטוען מר בן טובים, בא-כוחם המלומד של המשיבים, שגם אם נאמץ את דעת הרוב שבוועדת ערר, הרי כלל בידינו, שכל חוק וחוק צריך שיתפרש לפי מטרותיו המיוחדות של אותו חוק, ואינה דומה מטרת חוק עידוד התעשיה (מסים), שבאה להעניק פטור מתשלום מס, למטרת החוק לעידוד השקעות, בפרק השישי, שעניינו מתן מענק השקעה. טענה זו אינה מקובלת עלי. אכן, כל חוק צריך שיתפרש גם לאור המטרה שביסודו, אך אין אני רואה מקום להבחנה זו בעניין שלפנינו. מדובר בשני חוקים, שמטרתם המשותפת היא - לפי שמם ולפי תוכנם - מציאת דרכים לעודד ולפתח מפעלים וחברות תעשייתיות, כדי לפתח את כושר הייצור של המדינה ולחזק את מעמדה הכלכלי. מטרה זו מושגת בחוק האחד על-ידי מתן הטבות שונות בדרכי חישוב המס, ובחוק האחר על-ידי מתן זכאות למענק השקעה. גם אם נניח, שקיים הבדל בין מתן מענק לבין הפחתת מס מבחינת אוצר המדינה - הבדל שלו טוען מר בן טובים ושאינו חד-משמעי כל עיקר - הרי אין בו בהבדל זה כדי לשנות מן העובדה, שלשני החוקים האמורים מטרה כללית אחת ומשותפת, ואין הדעת נותנת, שאותו מפעל עצמו יוכר כ"חברה תעשייתית" לעניינו של החוק האחד, ולא יוכר כ"מפעל תעשייתי" לעניינו של החוק האחר. והרי אף זה כלל פרשנות בידינו, כי יש לפרש באופן אחיד, ככל האפשר, שני חוקים, הדנים in pari materiaבאותו נושא ולשם אותה מטרה. .8זאת ועוד. כפי שראינו, בהגדרת המונח "מפעל תעשייתי" שבחוק לעידוד השקעות הון, לא נאמר דבר וחצי דבר בקשר לתוכנו של מונח זה, וממילא גם לא מופיעה בהגדרה זו הדרישה של תנאי "הייצור"; לעומת זאת, בהגדרת המונח "חברה תעשייתית" שבחוק עידוד התעשיה (מסים) נאמר, שמדובר בחברה שלפחות % 90מהכנסותיה הם ממפעל תעשייתי שבבעלותה, והמונח "מפעל תעשייתי" מוגדר - "מפעל תעשייתי שבבעלותה של חברה תעשייתית שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית" (סעיף 1לחוק, ההדגשה שלי - מ' א'). והרי הדברים קל וחומר. אם מפעל כמפעלה של העותרת כלול במונח "מפעל תעשייתי" שבחוק עידוד התעשיה (מסים), שבו נדרשת במפורש "פעילות ייצורית", ודאי ומכל שכן, שמפעל זה עצמו כלול במונח "מפעל תעשייתי" שבחוק לעידוד השקעות הון, שבו לא מופיעה - בנוסח הכתוב של ההגדרה - דרישה של "פעילות ייצורית". אשר על-כן אני מציע לחברותיי הנכבדות לעשות את הצו-על-תנאי לצו מוחלט ולהורות, כי העותרת תוכר כ"מפעל תעשייתי" כמשמעותו בסעיף 40ב(א) לחוק לעידוד השקעות הון. על המשיבים לשאת בהוצאות העותרת בסכום של 000, 200שקל (כולל שכר טרחת עורך-דין). השופטת ש' נתניהו: אני מסכימה. השופטת ח' אבנור: אני מסכימה. הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט אלון. תעשיהמפעל