תביעה בגין גניבת זרע - הפרת הבטחת נישואין

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בגין גניבת זרע: .1המערער הגיש תביעה לבימ"ש השלום בכפר סבא, שהיא במהותה תביעת נזיקין בשל עילות שונות, שמבחינה עובדתית מכונה: "גניבת זרע". המשיבה הרתה כתוצאה מקיום יחסי מין עם המערער, על רקע זה הוגשה התביעה האמורה, וכן הוגשה תביעה נוספת ע"י המשיבה נגד המערער גם כן לבימ"ש השלום בכפר סבא, ועילתה הפרת הבטחת נישואין. שני הצדדים אינם נשואים, ואין שום טענה כי הם ידועים בציבור כבני זוג. היפוכו של דבר, ב"כ המשיבה טענה מפורשות שהשניים לא היו ידועים בציבור כבני זוג ולא גרו ביחד. במקרה היותר טוב קיימת הכרות ביניהם משך תקופה לא ארוכה (בתביעה להפרת הבטחת נישואין מצויינת תקופה של חמישה חודשים), שבה קיימו יחסי אישות, אולם כאמור בכתבי הטענות אין, ולו ברמז, טענה שהשניים היו ידועים בציבור כבני זוג. .2שתי התביעות תוייקו כאמור בבימ"ש השלום אולם מצאו את עצמן בצורה בלתי מובנת בבימ"ש לעניני משפחה בכ"ס, קיבלו מספרים של תיקי משפחה, ונקבעו לדיון במסגרת ביהמ"ש לעניני משפחה. המערער הגיש בקשה בתיק הנזיקין להעביר את התיק לבימ"ש השלום בכפר סבא, משום שהיא בסמכות בימ"ש השלום ולא בסמכות ביהמ"ש לעניני משפחה. הבקשה נדחתה על ידי כב' השופטת אבי-גיא בהחלטה קצרה שמופיעה בשולי הבקשה, וזו לשונה: "סכסוך בין הוריו של אותו קטין נידון בביהמ"ש לעניני משפחה. הבקשה נדחית". על החלטה זו הוגשה בקשת רשות לערער, הרשות ניתנה בגלל היותה של הסוגיה חדשה, ובהתאם לזאת הוגש הערעור נשוא הדיון הנוכחי. .3ב"כ המשיבה בדעה כי שני הצדדים הם בגדר "בני זוג", ומאחר ויש להם ילד משותף, ברור שהסכסוך נוגע לילד ולכן הענין חייב להתברר בפני ביהמ"ש לעניני משפחה. כאסמכתא ביקשה לטעון להחלטה שנתתי בענין אחר לחלוטין (תביעת נזיקין של ילדים נגד אביהם שרצח את אמם שהיתה גם אשתו בגלל סכסוכים במשפחה). דווקא בשל אותו מקרה אחר, המקרה הנוכחי שונה ולא נכנס למסגרת ההגדרות של עניני משפחה לפי חוק ביהמ"ש לעניני משפחה, תשנ"ה - .1995מכל האופציות בסעיף 1שבחוק, זו שבאה בחשבון לטענת ב"כ המשיבה, היא זו שלפי סעיף 1(2), סעיף זה מורה לאמור: "תובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן משפחתו, או נגד עזבונו של בן משפחתו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו - (א) "בן משפחתו" - .1בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; .2ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; .3הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; .4נכדו; .5הורי הוריו; .6אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; (ב) "הורה" - לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס". .4לדעתי, תביעה שמגיש גבר נגד אשה שאיתה קיים יחסי אישות ויחסי חברות, ללא נישואין, ומבלי שהשניים הגיעו למעמד של ידועים בציבור כבני זוג, היא אינה תביעה שבמובן סעיף 1(2) ש"הגיש אדם נגד בן משפחתו... שעילתה סכסוך בתוך המשפחה". המערער והמשיבה לא קיימו שום חיי משפחה, לא תחת "המטריה המטרמוניילית" ולא תחת "המטריה האזרחית" של ידועים בציבור. כפי שב"כ המשיבה אמרה גלויות השניים כלל לא גרו ביחד, לכן לא יתכן לכנות מערכת יחסים שכזאת כמערכת יחסים שכאשר מתעורר סכסוך בין השניים הסכסוך הוא סכסוך בתוך המשפחה. זאת ועוד, השניים אינם בני זוג ולא יכולים להחשב כבני זוג עפ"י ההגדרה דלעיל. הנמקתו של ביהמ"ש קמא שסכסוך בין הוריו של אותו קטין הוא בגדר עניני משפחה, אינו יכול להיות נכון משום שבמסגרת ההגדרה של בני משפחה לא נאמר, למשל בסעיף 1(2) (א) (2) שבן משפחה כולל הורה של ילדו של התובע. .5יתכן מאד שראוי לכלול במסגרת ההגדרות בסעיף 1גם סכסוך כמו הסכסוך הנוכחי, אולם מדובר בסעיף הקובע סמכויות ובענין של סמכויות מצופה לשון ברורה של המחוקק ועפ"י לשונו הברורה המערער והמשיבה אינם בני זוג והסכסוך אינו סכסוך בתוך המשפחה. לא היתה כלל משפחה שהסכסוך יכול להיות בתוכה ואין בני זוג שיכולים לתבוע זה את זה על סכסוך בתוך המשפחה. .6לטענתה של ב"כ המשיבה הוגשה גם תביעה על הפרת הבטחת נישואין והדעת נותנת ששתי התביעות צריכות להתברר ביחד משום ששתיהן עוסקות באותה מערכת יחסים והעובדות בשתי התביעות דומות. יתכן שיש ממש בטענה זו, ואפילו יתכן מאד שכך הדברים, אולם כפי שאני רואה את פני הדברים גם התביעה השניה, על הפרת הבטחת נישואין, מקומה לכאורה בבית משפט השלום ולא בביהמ"ש לעניני משפחה, והרי עצם הגשת תביעה שכזאת שוללת את היותם של הצדדים בני זוג במובן החוק. זאת ועוד, כידוע, "הבטחת נישואין" לא נכללת בהגדרה של "עניני נישואין", שמפורטים בדבר המלך במועצה (הנכללים בסעיף 1(1) כעניני משפחה), ועל כך יש פסיקה עניפה ואסתפק בציטוט ספרו של פרופ' שיפמן: "דיני המשפחה בישראל" כרך א' מהדורה שניה, עמ' 194, שם מרוכזת הפסיקה ומנומקת הסוגיה מדוע הבטחת נישואין והפרת הבטחת נישואין אינם עניני משפחה ולא יכולים להיות עניני משפחה. התביעה על הפרת הבטחת נישואין כאמור הוגשה לבימ"ש השלום בכ"ס וגם היא מצאה את עצמה במזכירות של ביהמ"ש לעניני משפחה, אולם ענין זה אינו עומד לדיון בתיק הנוכחי, כפי שמסר לי עו"ד ד"ר בניאל הוא עומד לפנות בבקשה להעביר גם את התיק על הפרת הבטחת נישואין לביהמ"ש בכ"ס, משום שגם הוא לכאורה אינו נמנה על "עניני נישואין" לפי חוק ביהמ"ש לעניני משפחה תשנ"ה - .1995 .7כפי שאמרתי יתכן מאד ששתי הסוגיות, גם גניבת זרע וגם הפרת הבטחת נישואין, ראויות שתידונה בפני ביהמ"ש לעניני משפחה, אולם לצורך זה נחוצים תיקונים בחוק שאולי יוכנסו במסגרת רשימת התיקונים שראוי אכן להכניס בחוק לאור הנסיון שנצטבר בינתיים והבעיות שהתגלו ולא רק בשתי הנקודות דלעיל, אלא גם בנקודות אחרות, למשל לגבי אי הכללתם של חוקים מסויימים במסגרת "עניני המשפחה" למרות שהם באופן מובהק קשורים לענינים אשר מפורטים בעניני המשפחה (כגון: חוק ההגנה על חוסים, תשכ"ה - 1965, הקרוב במהותו לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב- 1962, וכמו חוק הצהרות מוות תשל"ט - 1979, הקרוב במהותו לחוק הירושה). .8אשר על כן נפסק כדלקמן: א. הערעור מתקבל ובהתאם לזאת יועבר הדיון בתביעה נשוא הערעור לבימ"ש השלום בכ"ס. ב. המשיבה תשלם למערער את הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסך 500, 2ש"ח. ג. הפקדון שהופקד להבטחת ההוצאות יוחזר למערער. הפרת הבטחת נישואיןנישואין / חתונה