תביעה נגד קלאב דלתא - יחידות נופש

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד קלאב דלתא: 1. התובעים (להלן:" "קניאל") הגישו תביעה על סך 14,269 ₪ ("או קיום התחיבות") נגד הנתבעת - חברה העוסקת בין היתר, בשיווק ומכירה של זכויות ביחידות נופש בעולם. 2. הנתבעת (להלן: "קלאב דלתא") הגישה תביעה שכנגד נגד קניאל על סך 5,000 ₪. 3. תמצית טענות קניאל: א. ביום 24/8/2000 התחיבה קלאב דלתה להעניק להם "חופשה עולמית ב-24 יעדים בעולם", עפ"י בחירת קניאל. קניאל טענו, כי ביום 25/9/2000 נשלח לביתם שובר חופשה "בלתי שמיש" ושובר טיסה אשר "לא ענה על הגדרת הפרס" ועל כן הוגשה התביעה. סכום התביעה מבוסס על זוג כרטיסי טיסה לאוסטרליה בחברת תעופה סדירה ומלון "ברמה טובה" למשך 7 ימים. 4. תמצית טענות קלאב דלתה. א. סכסוך בין הצדדים נדון בעבר בבית משפט השלום בירושלים בת.א. 21853/00; במסגרתו ביקשו קניאל להשיב להם כספים בתוספת ריבית בנקאית. כספים אשר שולמו במסגרת הסכם לרכישת יחידת נופש, אשר בוטל עפ"י הוראות חוק הגנת הצרכן. ב) נחתם הסכם פשרה לסילוק סופי ומוחלט של התביעה וקלאב דלתה השיבה לקניאל את כל הכספים בצרוף סך 2,000 ₪. קניאל התחייבו מצידם לבטל מיידית עיקולים זמניים, אך בפועל בוטלו העיקולים באיחור וגרמו לנזקים לקלאב דלתא. ג) קלאב דלתה טענה כי בנסיבות אלו יש לדחות התביעה על הסף שכן הסכסוך בין הצדדים נדון והסתיים בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין וקניאל לא קיבלו כלל היתר ל"פיצול סעדים". ד) לגופו של ענין טענה הנתבעת כי יש לדחות התביעה גם לגופה, שכן החופשה הניתנת כפרס איננה כוללת כלל כרטיסי טיסה. ונכתב במפורש על גבי הפרטים והתנאים להשתתפות כי: "הזוכים בפרס זה יכולים לרכוש את כרטיסי הטיסה שלהם אצל כל סוכן נסיעות לבחירתכם". ה) בכתב התביעה שכנגד טענה קלאב דלתה כי העיקולים הוסרו באיחור למרות הסכם הפשרה, ובאופן זה נגרם נזק ישיר לקלאב דלתה בסך 274 ₪ - ריבית פיגורים בה חויבה קלאב דלתה ע"י הבנק וכן נזק עקיף בסך 4,726 ₪ כתוצאה מפגיעה במוניטין ותזרים מזומנים. 4. לאחר עיון בטענות הצדדים ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה, לפיה יש לדחות התביעות ההדדיות מהנימוקים כדלקמן: א. באשר לתביעה הראשית: (1) דין התביעה להדחות לגופו של ענין; גם מבלי להכריע לענין טענת הדחיה על הסף אשר טענה קלאב-דלתא. (2) התביעה דנן הוגשה (לביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים) בחודש מאי 2001; וזאת לאחר שבחודש ינואר 2001 נחתם הסכם פשרה בין הצדדים אשר קיבל תוקף של פס"ד והושבו כספים לקניאל עפ"י ההסכם. בסעיף 1 להסכם נכתב: "הנתבעות שילמו לתובעים, לסילוק סופי ומוחלט של תביעתם, סך 45,878 ₪". בהסכם לא נרשם כי התשלום הוא לסילוק סופי ומוחלט של כל הדרישות ו/או הטענות שבין הצדדים. (3) עו"ד רוזנברג העיד כי כבר בחודש אוקטובר 2000 כתב לו עו"ד שלהבת בשם התובעים, כי קימת בעיה עם הטיול שהובטח לקניאל וכי שוחח עם עו"ד שלהבת מס' פעמים לאחר מכן באשר לטיול, וכאשר נחתם הסכם הפשרה, הכוונה היתה לסילוק כל הדרישות. מה עוד, שלמעשה הסכם הפשרה לא היווה למעשה כל פשרה מטעם קלאב דלתא, שכן היא הסכימה לשלם את כל הסכום הנדרש בתוספת 2,000 ₪. הסכמתה ניתנה, לטענת קלאב דלתא, לצורך סילוק כל המחלוקות. (4) התובעים עצמם לא הכחישו, כי במהלך ניהול המו"מ במסגרת התיק שנוהל בבימ"ש השלום בירושלים, כבר היתה ידועה הבעיה - נשוא התביעה דנן. אך הם טענו, כי מדובר בשתי עילות נפרדות, וכי בגין עילת התביעה דנן לא טיפל בענין עו"ד מטעמם והם סברו שהבעיה תפתר מבלי צורך בעורכי דין ומשפטים. (5) הגם, שאני מאמינה לעו"ד רוזנברג, כי כוונת הצדדים בטרם נחתם הסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד, היתה לסילוק סופי ומוחלט של כל הטענות, וכי קלאב דלתא לא היתה מסכימה להגיע להסכם פשרה ולפיו היא הסכימה לשלם יותר מסכום התביעה, לו היתה יודעת כי בין הצדדים תיפתח חזית חדשה בתיק אחר. הרי לשון הסכם הפשרה קבע כי התשלום נועד לסילוק סופי ומוחלט של אותה תביעה אשר נדונה בבימ"ש השלום בירושלים. פסק הדין בבימ"ש השלום בירושלים התיחס לעילת תביעה אחרת ועל כן, למרות שאני מוצאת פגם בתום ליבם של התובעים במסגרת הליכי המו"מ לחתימה על הסכם פשרה, לא מצאתי לנכון להורות על דחיית התביעה על הסף בשל השתק עילה או פלוגתא. (ראה טענות הנתבעים בסעיף 6 לכתב ההגנה). (6) דין התביעה להדחות לגופו של ענין מהנימוקים כדלקמן: התובעים צרפו לכתב התביעה הזמנה שנשלחה אליהם מקלאב דלתה ובמסגרתה נרשמו תנאי המבצע. קניאל היו אמורים להשתתף במצגת שערכה קלאב דלתא ולקבל אחד מהפרסים כפי שיעלה בהגרלה. הפרס בו זכו בסופו של דבר היה פרס אשר הוגדר בהזמנה: "פרס רביעי - חופשה עולמית באחד מ-24 יעדים בעולם" ופורטו רשימת היעדים. באותו מסמך פורטו "פרטים ותנאי השתתפות´. בסעיף 7 שבו פורטו התנאים, פורט כי לגבי מקבלי החופשה באחד מ-24 היעדים בעולם, משך השהות משתנה מיעד ליעד ועומדת על תקופה של עד 14 יום (בהתאם ליעד) והשהות בכל אתר מבוססת על לינה בלבד ל-2 מבוגרים ועד 3 ילדים. כמו כן נרשם במפורשות: "הזוכים בפרס זה יכולים לרכוש את כרטיסי הטיסה שלהם אצל כל סוכן נסיעות לבחרתכם". דהיינו - נרשם שחור על גבי לבן, כי הפרס אינו כולל כרטיסי טיסה, שכן - אם הזכיה כוללת כרטיסי טיסה, מדוע הזוכים אמורים לרכוש בכלל כרטיסי טיסה??!!! אני מקבלת לחלוטין את גירסת הנתבעת בענין ולפיכך - אין כל מקום לקבל את טענות התובעים לגופו של ענין ויש לדחות את התביעה. ב) באשר לתביעה שכנגד: קלאב דלתה טענה, כי בהתאם לסעיף 2 להסכם הפשרה בת.א. 21853/00 בבית משפט השלום בירושלים, העיקולים הזמניים אשר הוטלו לבקשת קניאל אצל המחזיקים יבוטלו. קלאב דלתה טענה כי ביום 26/12/2000 שילמה לקניאל ב-2 המחאות את מלוא הסכום. ההמחאות התקבלו אצל ב"כ של קניאל ביום 27/12/2000 ולמרות זאת הסירו קניאל את העיקולים רק בחלוף 14 יום מיום מסירת ההמחאות וכך גרמו נזק לקלאב דלתה. קניאל טענו כי ביום 26/12/2000 שלח ב"כ קלאב דלתה לעו"ד שלהבת את השיקים והם הגיעו למשרד עו"ד שלהבת ביום 27/12/2000 (סעיף 3 לכתב ההגנה לתביעה שכנגד). קניאל טענו כי רק ביום 4/1/2001 התקבל אישור הבנק לגבי השיקים ובאותו יום נחתם הסכם הפשרה שבין הצדדים. עוד באותו יום פעלו קניאל להגשת הסכם הפשרה (כפי שניתן לראות מחותמת ביהמ"ש) והעיכוב במתן פסה"ד לא נבע מסיבות התלויות בהם. התיק לא אותר בביהמ"ש ועל כן למרות נסיונות ב"כ קניאל לזרז מתן פס"ד - ניתן פסה"ד רק ביום 11/1/2001. מקובלת עלי לענין זה טענת הנתבעים שכנגד - קניאל. לגבי המועד שקדם לחתימה על הסכם הפשרה (4/1/2001) ויתרה קלאב דלתה על טענות הנוגעות לעיקולים הזמניים וזאת בהתאם לנוסחו של סעיף 2 להסכם הפשרה. לגבי המועד שלאחר החתימה על הסכם הפשרה: משהוגש ההסכם לביהמ"ש, מילאו קניאל את חלקם בהסכם, והם אינם יכולים להיות אחראים לכך שמסיבות כלשהן התלויות בביהמ"ש, ניתן פס"ד רק מס' ימים לאחר מכן, על כן, לא מצאתי כי יש לקבל את התביעה שכנגד. 4. לסיכום: א. התביעות ההדדיות תידחנה. ב. לאור התוצאה - אין צו להוצאות. ביטול עסקה (יחידות נופש)נופש