הגדרת שיתוק

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגדרת שיתוק: .1ערעור (גלגול שני) על החלטת ועדת העררים - גמלת ניידות רכב, מיום 21.6.1983, שחזרה ואישרה קביעה קודמת של ועדת עררים (בהרכב שונה) מיום 13.7.1982, שהמליצה "לתת לתובעת % 60כולל על בסיס סעיף א-3". הפעם לא דובר על "המלצה", כי אם על הערכה "של % 60נכות לצורך ניידות על בסיס חלקי של סעיף א-3" (ההדגשה הוספה). .2וזו לשון הפריט (סעיף) א- 3שברשימת הליקויים (תוספת א' להסכם הניידות): "א. שיתוקים 3) שיתוק מלא למעשה של אחת מהשוקיים מלווה שיתוק של שניים לפחות מבין שלושת השרירים המפורטים בסעיף 1דלעיל... %80". .3המערערת טענה לפנינו, כי לא חל שינוי "במצב השיתוק" שלה וכי היה מקום ליישם לגביה פריט א- 3במלא. בא-כוח המוסד השיב, כי הוועדה בדקה את המערערת ותארה את ממצאיה במלא. גם לפי חוות-דעתו של פרופסור ויינברג, דרגת הנכות נעה בין 4ו-5, דבר שהוא במסגרת הנורמה. .4עניינה של המערערת בא לפנינו, כאמור בסעיף 1דלעיל, בגלגול שני. בערעור הראשון (דב"ע מג/901-01), שנסב על החלטת ועדת העררים מיום 13.7.1982, ניתן על-ידי הרשם המלומד פסק-דין בהסכמה, לפיו הוחזר העניין לוועדה - "על מנת: א) שתקבע מידה מדויקת של חולשת השרירים בירך לפי חוות-הדעת של פרופסור ויינברג מיום 25.8.1980; ב) כל מנת שתתייחס לבדיקה משנת 1978בה נקבע למערערת פריט יישום א- 3במלואו". .5הוועדה לעררים אכן התייחסה לבדיקה מיום 27.9.1978ומן האמור בהחלטתה עולה, שנפלה טעות ב"בדיקה" משנת 1978: לא היה קיים ולא נמצא שיתוק של שניים לפתות מבין 3השרירים הנזכרים בפריט ולפיכך לא היה מקום ליישם את הפריט א- 3במלא. חלקו העיקרי של הדו"ח נשוא הערעור הוקדש למשימה השניה שהוטלה על הוועדה - קביעת "מידה מדויקת של חולשת השרירים בירך לפי חוות-דעתו של פרופסור ויינברג", ויש להביא את דבריה כלשונם: "הוועדה נמנעת מלקבוע דרגות חולשת שרירים על יסוד מכתבו של פרופסור ויינברג לשופט בר-ניב מיום .25.5.1980דרגות חולשת השרירים כפי שנקבעו על-ידי פרופסור ויינברג, שהוא אורטופד במקצועו, אינם מהווים נר ותורה לקביעת דרגות שיתוק בעיניהם של נוירולוגים. זוהי רק אחת מהדרכים לקבוע דרגות שיתוק ואף פרופסור ויינברג מסיים את מכתבו בציון העובדה, שאת הגדלת החלוקה יש להשאיר לחוות-דעתו של הבודק. יתירה מזאת, פרופסור ויינברג קובע, ששיתוק שריר יכול להיות משלוש ורות (פגיעה בשריר, פגיעה בקרניים הקדמיות בחוט השדרה, פגיעה בעצב עצמו). פרופסור ויינברג כלל לא מזכיר סיבות נוירולוגיות אחרות בשריר לפגיעה בתפקוד השריר ולשיתוקו מבחינה המקודית, כגון פגיעה במערכת הפירמידלית במערכת העצבים המרכזית, פגיעה במוח הקטן הגורמת לאסכסיה, פגיעה אקסטרה-פירמידלית. זאת ועוד. בחלוקתו של פרופסור ויינברג הוא קובע, שהדרגות 0עד 3יש לראות בהם שיתוק שלם בעוד שהדרגות 4ו- 5הינם במסגרת הנורמה. על-ידי קביעה זו מנע פרופסור ויינברג את האפשרות לקבוע דרגות שונות מבחינה תפקודית של חולשה ושיתוק בשרירים, והרי המונחים (שיתוק חלקי) ופלגיה (שיתוק מלא) הינם הבסיס לקביעת דרגה הפרעה תפקודית". .6העולה מן האמור במובאה הנ"ל הוא, כי יש הבדלי השקפות בין אנשי הרפואה לעניין הגדרת המונח "שיתוק", כשאבן המחלוקת מקורה בשוני שבין ההיבט האורטופדי וההיבט הנוירולוגי, שוני המביא לאפשרויות שונות של סיווג דרגות החולשה של השרירים. חברי הוועדה דנן הגיעו למסקנה אליה הגיעו - לעניין קביעת דרגת הנכות - לא רק על סמך העדפת השקפה אחת על רעותה, אלא, בעיקר, על סמך ממצאי הבדיקה הקלינית שערכו במערערת. ממצאים אלה שללו לדעת הוועדה אפשרות ליישם את הפריט א- 3במלא, אך אפשרו ליישמו באופן חלקי (קרי: פריט מותאם). נוכח כך, אין מקום להתערב בהחלטת נשוא הערעור, אשר אין לגלות בה טעות שבחוק. .7הערעור נדחה. אין צו להוצאות.שיתוקהגדרות משפטיות