עקרון הגולגולת הדקה או החמרת מצב

האם מדובר בעקרון הגלגלת הדקה, כטענת ב"כ התובעת או שמא מדובר בהחמרה כטענת ב"כ חברת הביטוח. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עקרון הגולגולת הדקה או החמרת מצב: התביעה שבנדון מכח חוק פיצויים לנפגעי תאונות-דרכים, תשל"ה-1975 (להלן:"החוק"). 1. התובעת ילידת 1966, כבת 35 שנים, נפגעה בתאונת דרכים שארעה ביום 6.8.98. אין חולק על החבות, המחלוקת היא בשאלת הנזק. 2. פרופ' סגל אשר מונה כמומחה רפואי בתחום האורטופדי קבע לתובעת לאחר שנעזר ברשות ביהמ"ש בפרופ' בר-זיו - מומחה בתחום הרנטגנולוגי - 10% נכות לצמיתות . בסיכום חוות דעתו כותב פרופ' סגל : "מדובר בגברת צעירה אשר נותחה בעקבות תאונת דרכים עם אבחנה של שבר באזור ה- DENS . מבדיקת החומר הרפואי התברר שמדובר בשתי אפשרויות: מצב מולד הידוע כ- ODONTOIDEUM אשר כנראה הוחמר בזמן התאונה והאפשרות השניה היא שמדובר בשבר ישן של ה- DENS... בחוות-דעתו מסכים פרופ' בר-זיו שהגברת שחף לא סבלה משבר חריף של החוליה 2C (ה- DENS לא נשבר), אלא שמדובר בפציעה ישנה של ה- DENS אשר התאונה החמירה את מצבה. לאור כל האמור לעיל, אני ממליץ על מתן נכות צמיתה של 10%, דהיינו, מחצית מהמתואר בסעיף 37 (5) ב' היות וכפי שהוסבר לעיל, מדובר בהחמרה של מצב קיים". 3. משמעות הנכות האם מדובר בעקרון הגלגלת הדקה, כטענת ב"כ התובעת או שמא מדובר בהחמרה כטענת ב"כ הנתבעת. בתאונה נחבלה התובעת בצווארה והובהלה לחדר מיון שם סבלה מספר שעות מהפרעות נוירולוגיות, ב- T.C אובחן שסובלת משבר ב- DENS, אין חולק שהשבר היה ישן, גם ד"ר הנדל שניתח אותה מאשר זאת (ת/4 ועדות ד"ר הנדל בעמ' 11 לפרוטוקול) משאובחן השבר ב- DENS, הוחלט לבצע את הניתוח של קיבוע שתי החוליות, כתוצאה מן הניתוח תנועות כיפוף והטיית צד לא נפגעו, אך התנועות הסיבוביות נפגעו בצורה משמעותית, התובעת נותרה עם יכולת סיבוב עד 45 מעלות לכל צד ומשמעות הדבר שטווח התנועה הסיבובית של הצואר הוא מחצית מאדם רגיל (עדות פרופ' סגל בעמ' 13 לפרוטוקול). אין חולק שקודם לתאונה לא סבלה התובעת מבעיות גב או מכל מגבלה בצוואר. על מנת להשיב על השאלה שהצבנו, האם מדובר בעקרון הגלגלת הדקה או בהחמרה, יש לענות על שתי שאלות, האחת, האם סביר שאלמלא התאונה היה פורץ השבר או היו מתגלות תופעות נוירולוגיות או שיכול והתובעת היתה ממשיכה לחיות בלי לדעת על קיום השבר ומבלי לסבול הימנו. השניה, האם הצורך בניתוח התעורר עקב התאונה או שמא התובעת היתה מועמדת טבעית לניתוח כזה גם אלמלא התאונה, על שתי שאלות אלו השיב פרופ' סגל. פרופ' סגל הבהיר שאנשים הסובלים משבר מסוג זה וקיום השבר מתגלה באקראי - מקבלים המלצה חד משמעית לניתוח הואיל ואם קורה משהו הפגיעה יכולה לגרום להפרעות נוירולוגיות קשות ביותר ובלשונו:"המשהו הנוסף יכול להיות לא רק תאונת דרכים, זה נפילה מכיסא או תאונה ביתית או כל פעולה אחרת שהצוואר נזרק בחזקה באופן בלתי צפוי לצדדים, לכן ההמלצה לנתח כי זו פצצה מתקתקת שאפשר לעבור את כל החיים בלי פגיעה, אבל תאונה אקראית יכולה לגרום לכך " (עמ' 14 לפרוטוקול). מעדות פרופ' סגל עלה שהתופעות ממנה סבלה התובעת עקב התאונה וכתוצאה מהשבר ב- DENS שאינו קשור לתאונה, יכולים היו לקרות לתובעת גם כתוצאה מאירועים מינוריים כגון תנועה חדה של הצוואר, עוד עלה מעדותו שכשמתגלה בצלום אקראי ממצא של שבר ב-DENS קיימת המלצה חד משמעית לנתח כיוון שהסיכון באי ניתוח גדול מאד. פרופ' סגל הבהיר "יתכן מאד ובמזל רע הדבר הזה היה קורה בבית ואז היתה עוברת ניתוח בלי לקבל נכות (הכוונה לפיצוי ב.כ. ) העובדה שזה קרה במכונית ובעקבות תאונה יש לה נזק לצמיתות ואלמלא ה- DENS היה לה 20% בגלל ממצא הקודם הפחתתי מהנכות " (עמ' 16 לפרוטוקול) . משמעות הדברים היא שאלמלא התאונה יכול והתובעת היתה ממשיכה לחיות את חייה בלי לדעת על קיום השבר ב- DENS ובלי לסבול ממנו ויכול וההפרעות הנוירולוגיות היו באות לידי ביטוי עקב ארועים שונים, אפילו מנוריים, עוד הסתבר שלו היה מתגלה שלתובעת שבר ב- DENS בעקבות צילום אקראי היא היתה מקבלת המלצה לניתוח גם אם לא היו מתעוררת תופעות נוירולוגיות. מאחר וכך, היינו שקיימת סבירות שהתובעת היתה עוברת את הניתוח גם בלא התאונה - האם נכון להגדיר את הסיטואציה שתוארה לעיל כעקרון "הגלגלת הדקה" - איני סבורה כך, לו היה עולה מדברי פרופ' סגל שאלמלא התאונה סביר שהתובעת לא היתה סובלת מנכות ולא היתה מועמדת לנתוח ורק בשל התאונה היא נאלצה לעבור את הניתוח וסובלת מהנכות בעקבותיו - הרי שהיה מדובר בעקרון הגלגלת הדקה אלא שבענייננו שונה המצב בשני מובנים, האחד, הפגיעה הנוירולוגית יכולה היתה להגרם לא רק מתאונה ממשית אלא גם עקב תנועה חדה, משמעות הדבר שהסיכוי להתרחשותה גבוה, שנית, גם אלמלא היתה התובעת סובלת מתופעות נוירולוגיות אך השבר היה מתגלה באקראי, היתה מקבלת המלצה לבצע את הניתוח, שילוב של השניים מביא אותי למסקנה שאין לראות את הפגיעה כעקרון הגלגלת הדקה ויש לאמץ קביעת פרופ' סגל ולזקוף מחצית מהנכות לתאונה. 4. מגבלות התובעת באשר למשמעות התיפקודית של הנכות לגבי התובעת שהיא קלדנית במקצועה - פרופ' סגל סובר שהתובעת יכולה לעבוד 8 שעות ביום בעסוק זה. פרופ' סגל סבור גם שהתובעת יכולה לעסוק בספורט, כמו הליכה, שחיה התעמלות, והוא סבור גם שהיא יכולה לעשות פעילות במשק בית כמו גיהוץ, לדבריו, הנכות של התובעת מתבטאת אך בהגבלה בתנועות הסיבוביות בגלל הקיבוע שאיננו מאפשר גמישות בתנועות אלו, אך איננו מתבטא בהגבלה בתנועות אחרות כמו כיפוף ישור והטייה. 5. התובעת עבדה 7 שנים כפקידה בדינמומטר, היא התפטרה מעבודתה בפברואר 98 ולא עבדה משך מספר חודשים, כחודש לפני התאונה החלה לעבוד כקלדנית במשרד ראש הממשלה, שכרה (מתום תקופת אי-הכושר החלקית) עומד בממוצע על 6,048 ₪ ברוטו, כ- 5,500 ₪ נטו. התובעת המציאה שלושה תלושי שכר מתקופת עבודתה בדינמומטר המתייחסים לחודשים ינואר-מרץ 98 והיא אישרה שהמשכורת בחודש מרץ היתה האחרונה וכללה פדיון ימי חופשה, מחלה ופיצויים, כך שאין ללמד ממנה על שכרה , לא היה בפי התובעת כל הסבר מדוע לא המציאה עוד תלושי שכר, משני התלושים שהוגשו עולה ששכרה היה 5,454 ש"ח ברוטו. פרופ' סגל אישר שהתובעת היתה מוגבלת באופן מלא 4 חודשים ועוד שלושה חודשים באופן חלקי, למן אז, לדעתו, כאמור, היא יכולה לחזור ולעבוד. עפ"י הנתונים שמסר מר א. לישנסקי ממלא מקום מזכיר הממשלה במסמך מיום 4.12.00 אכן התובעת לא עבדה 4 חודשים, 3 חודשים נוספים עבדה באופן חלקי. ממוצע שכרה הוא כאמור 5,500 ₪ נטו ובהשוואה להכנסותיה בשבעת החודשים הסמוכים לתאונה נגרם לה הפסד בשיעור 29,000 ₪. יצויין שיחסית לשכרה בדינמומטר אין התובעת סובלת מירידה בשכר, ומעדות מר לישנסקי עולה שהוא איננו יודע על מגבלה של התובעת בביצוע עבודתה והיא מבצעת עבודתה לשביעות רצון מעסיקיה. (עמ' 17 לפרוטוקול). יחד עם זאת זאת המגבלה של התובעת היא מגבלה של ממש והגם שכיום אין לה השפעה על השתכרותה יכול ובעתיד תהיה לכך השפעה ונראה לי לנכון לפצות התובעת בפיצוי גלובאלי העומד על 100,000 ₪. 6. נזק מיוחד התובעת המציאה קבלות ע"ס 1,548 ₪ ואני מוצאת לפסוק לה סכום זה ובנוסף סכום מסויים בגין הוצאות נסיעה - סה"כ 2,500 ₪ בערכים דהיום. 7. עזרה בבית בשלושה חודשים הסמוכים לתאונה קיבלה התובעת עזרה מאסיבית באמצעות אבנר, למן אז לדבריה העסיקה עזרה פה ושם, נראה לי לפסוק לתובעת פיצוי גלובאלי בגין העבר בסך של 5,000 ₪, בגין העתיד בסך 30,300 ₪. 8. סוף דבר מכל האמור לעיל, אני פוסקת לתובעת כדלקמן: 8.1 בגין הנזק הלא ממוני, בגין נכות בשעור 10% ו- 12 ימי אשפוז כקבוע בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון) תשל"ו-1976 בניכוי גיל ובתוספת ריבית כחוק מיום התאונה. 8.2 בגין אבדן השתכרות בעבר 29,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.11.98 (ממוצע) 8.3 בגין הוצאות ועזרה בבית 37,500 ₪ 8.4 בגין אבדן השתכרות בעתיד 100,000 ₪ בנוסף תישא הנתבעת בהוצאות התובעת ובשכ"ט ב"כ בשיעור 13% בתוספת מע"מ. עקרון הגולגולת הדקההחמרת מצבגולגולתעקרונות משפטיים