ערעור על פיטורי עובד במסגרת תוכנית הבראה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על פיטורי עובד במסגרת תוכנית הבראה: השופטת נילי ארד   1. במסגרת תכנית הבראה אצל המשיבה (להלן: העיריה) נתן בית הדין האזורי (השופט כהן ונציגי ציבור ה"ה יצחקי ולינשטיין; 481012/99) תוקף של פסק דין להסכם פשרה שנחתם בין העירייה לנציגות העובדים בנוגע לפיטורי 43 עובדים (להלן גם: ההסכם המאושר). בין היתר, נקבע בהסכם המאושר כי לארגון העובדים ולוועד העובדים זכות להמציא רשימה נגדית של עובדים המוצעים לפיטורים, כנגד רשימת המשרות שבדעת העירייה לבטל ורשימת העובדים המוצעים על ידה לפיטורים.   2. בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת אורלי סלע ונציגי ציבור גב' מרקוביץ ומר מיכאלי; עב 912140/99) דן בתביעתם של חמישה מבין העובדים אשר פוטרו במסגרת תכנית הבראה, לפי שנקבע בהסכם המאושר. המערער שנימנה על התובעים, היה עובד קבוע בעירייה, כשאת עבודתו בה התחיל בשנת 1987 ועובר לפיטוריו, שימש כמחסנאי במחלקת רכש ואספקה. 3. בפסק דין מפורט ומנומק, סיכם בית הדין האזורי את התרשמותו מן העדים ומעדותם, ועל רקע העובדות והממצאים הגיע למסקנות אלה: הוכח שהעירייה ביצעה את הליך הפיטורים בהתאם למתחייב מפסק הדין בו ניתן אישור להסכמת הפשרה שנחתמה בין הצדדים. הוסיף בית הדין וקבע בלשונן הכתוב כך: "הוכח שהעירייה מסרה לועד העובדים ולארגון העובדים, בתוך 24 שעות ממועד פסק הדין, את רשימת המשרות שבדעתה לבטל ורשימת העובדים המוצעים על ידה לפיטורים; הוכח שארגון העובדים והוועד לא מסרו לעירייה רשימה נגדית של עובדים המוצעים לפיטורים... על אף נכונות העירייה לקבל רשימה נגדית באיחור; הוכח שלתובעים בקבוצה השניה [עליה נמנה גם המערער - נ.א.] ניתנה זכות שימוע והם אכן ניצלו זכות זו; הוכח שלא נתקבל אף עובד חדש לתפקידים אותם מילאו התובעים. לא הוכחו ולו לכאורה שיקולים פסולים וזרים של העירייה בקשר לביצוע פסק הדין [לפיו אושר הסכם הפשרה - נ.א.]". אי לכך, נדחתה תביעת העובדים המפוטרים והמערער בכללם. עם זאת, המליץ בית הדין האזורי בפני העירייה "לאפשר לתובעים, במידה ויבקשו, להמיר פיטוריהם בפרישה מרצון עם הסדרים והטבות כפי שניתנו לפורשים האחרים על-פי ההסכם".   4. להכרעתנו נותר ערעורו של המערער בלבד, לאחר שארבעת המערערים האחרים הודיעונו על מחיקת ערעורם לאחר שהגיעו להסדר עם העירייה, אשר נהגה כלפיהם כפי המלצתו של בית הדין האזורי. בפתח דבר יצוין, כי משהוברר מטענותיו של המערער, כי הוא נכה בעל שיעור נכות של 75% ולאור המלצתו של בית דין זה, הציעה העירייה למערער תנאי פרישה מוגדלים ומוטבים, לגביהם ניתן אף אישור הממונה על השכר והם אלה: הגדלת שיעור הגימלה הכוללת מ-24% ל-40%; תוספת של שתי דרגות לדרגה 10 פלוס; שמונה חדשי הסתגלות; ומענק פרישה. המערער דחה הצעה זו והודיענו כי הוא עומד על ערעורו.   5. עיקר טענותיו של המערער הן אלה: קופחה זכות הטעון שלו; ראש העירייה לא נתן דעתו לנסיבותיו האישיות של המערער ולרצונו לעבוד בעירייה בכל תפקיד אחר שיוצע לו; הליך פיטוריו נעשה שלא לפי הנדרש בפקודת העיריות [נוסח חדש]. העירייה מצידה תמכה בפסק דינו של בית הדין האזורי והדגישה כי המדובר בפיטורי צמצום במסגרת הליך הבראה שהתנהל כדין, ובמסגרת זו אף מוצתה זכות הטעון של המערער. בתוך כך, ולפי המלצתו של בית הדין האזורי, ולפנים משורת הדין, נעשה שימוע נוסף למפוטרים שלא פרשו מרצונם, ובהם גם המערער.   6. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים ולכלל החומר שהובא לפנינו, הגענו לכלל מסקנה, כי דינו של הערעור להידחות. זאת, לפי שלא מצאנו טעם משפטי, או אחר, המצדיק התערבותנו בממצאיו או במסקנותיו של בית הדין האזורי. פסק דינו מבוסס ומנומק היטב וראוי להתאשר מטעמיו, בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991.   7. יצויין, כי ב"כ העירייה בתשובה לשאלתנו הסכים ברוב הגינותו להחיל על המערער את תנאי הפרישה המוטבים, כמבואר לעיל. אנו חוזרים וממליצים לפני העירייה לעשות כן, למרות הכרעתנו בערעור.   8. סוף דבר - הערעור נדחה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.  פיטוריםערעורתכנית הבראה