פריצה למחסן מסעדה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פריצה למחסן מסעדה: 1. המערערים, נאשמים 2 ו- 3 בת.פ. 4129-07-10 (בימ"ש השלום בראשל"צ), הורשעו עפ"י הודאותיהם בהתפרצות למחסן במסעדת "דרקון הזהב" בבת-ים יחד עם לביאב (להלן: "לביאב") ובגניבת 2 שולחנות נירוסטה, מכונה ללישת בצק, חלקי מכונה לפתיחת בצק ומטחנת בשר שמכרו תמורת 400 ₪, ובביצוע פריצה לצרכניה בת"א לאחר שהגיעו לשם בטנדר, שברו את המנעולים על הדלת וגנבו סחורה בשווי רב, אותה העמיסו על הטנדר והיא נתפסה ברשותם כשנעצרו זמן קצר לאחר הפריצה נושא ת.פ. 715-04-10 (בימ"ש שלום בת"א). באותן נסיבות החזיקו המערערים פטיש ומפתח צינורות שמסוגלים לשבור מנעולים בדלתות ובמבנים. המערערים ביצעו את הפריצה למחסן המסעדה נושא ת.פ. 4129-07-10 הנ"ל תוך שהם מפרים את מעצר הבית שבו היו נתונים בקשר לת.פ. 715-04-10 הנ"ל. כל אחד מהמערערים נידון לשנתיים מאסר בפועל, ל- 9 חודשים מאסר ע"ת ול- 5 חודשי מאסר ע"ת בתנאים המפורטים בגזר הדין וחויב לשלם קנס בסכום של 2,000 ₪. 2. הערעורים מכוונים כלפי חומרת עונשי המאסר בפועל וב"כ המערערים טוענים שבימ"ש קמא התייחס בחומרה יתרה להתנהגותם של המערערים, כפי שהדבר בא לביטוי בגזר דינם לעומת גזר דינו של לביאב, והפלה אותם לרעה לעומת לביאב, שנידון ל- 9 חודשי מאסר בפועל ולעונשי מאסר ע"ת וקנס. 3. ב"כ המערער 1 טוען שבימ"ש קמא הפלה בינו לבין מערער 2 כשהטיל עליו עונש מאסר זהה שכן למרשו אין עבר פלילי בעוד שלמערער 2 יש עבר פלילי. 4. כל אחד מב"כ המערערים טען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו שבימ"ש קמא לא התחשב בהודאותיהם של המערערים ובנסיבותיו האישיות של כל אחד מהם כמתואר בהודעות הערעור. 5. ב"כ המשיבה מתנגדת להקלה בעונשי המערערים וטוענת שבימ"ש קמא לא הפלה ביניהם ללביאב, שביצע פריצה וגניבה אחת ואילו כל מערער ביצע שתי פריצות וגניבות, כאשר את הפריצה והגניבה ביצע כשהוא מפר מעצר בית. לטענתה לא היה מקום לאבחן בין המערערים ולהתחשב בעברו הנקי של מערער 1 ולדעתה צדק בימ"ש קמא כאשר העדיף את האינטרס הציבורי על פני הנסיבות האישיות של המערערים. 6. עיון בגזר הדין של ביהמ"ש קמא מעלה שאכן הקדיש מילים רבות לחומרת התנהגותם של המערערים אך אין לומר שהפלה שלא כדין ביניהם לבין לביאב שכן גם להתנהגותו של לביאב התייחס בחומרה. 7. בימ"ש קמא לא הפלה בין המערערים לבין לביאב שכן לביאב הורשע בפריצה ובגניבה אחת שביצע יחד עם המערערים ואילו המערערים הורשעו בפריצה ובגניבה נוספת שביצעו לצרכניה בת"א, בלי לביאב, חמישה שבועות לפני כן ואת הפריצה והגניבה שביצעו עם לביאב הם ביצעו תוך הפרת מעצר בית בקשר לפריצה ולגניבה שביצעו בלעדיו. 8. אף אנו כמו בימ"ש קמא, רואים בחומרה את התנהגות המערערים שפרצו לבתי עסק, גנבו, בין השאר, רכוש שנועד לעבודה בבית העסק ומכרו אותו לשם התכתו למתכת. 9. בימ"ש קמא צדק כאשר העדיף את האינטרס הציבורי של מלחמה במכת הפריצות והגניבות ואת הצורך להרתיע את המערערים על פני נסיבותיהם האישיות, שאינן חריגות. 10. לאור כל האמור לעיל הפער בעונשי המאסר בפועל שהוטלו על המערערים לבין עונש המאסר בפועל שהוטל על לביאב הוא פער מוצדק בהתחשב באמור לעיל. עם זאת, איננו סבורים, בכל הכבוד, כמו בימ"ש קמא שאין להבדיל בין המערערים לאור ההבדל בעברם הפלילי גם אם הוא לא מהווה את "מרכז הכובד" כהגדרת בימ"ש קמא. אמנם עברו של מערער 2 איננו מכביד, אינו בעבירות רכוש ואינו מהזמן האחרון אך יש בעובדה שלמערער 1 אין עבר פלילי כלל כדי לגרום להקלה מסוימת בעונשו לעומת מערער 2. 11. לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את ערעורו של מערער 1 וקובעים כי ירצה 20 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו 4.7.10. אנו דוחים את ערעורו של מערער 2. פריצהמחסן