תקופת ניסיון קביעות

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תקופת ניסיון קביעות: המבקשת נבחרה במכרז למשרת מנהלת אגף א' נפגעי עבודה במשרד הראשי של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המשרה"). נקבעה לה תקופת ניסיון בת שישה חודשים. בהסכמת המבקשת, הוארכה תקופת הניסיון בשישה חודשים נוספים. בתום תקופת הניסיון המוארכת הודיע המשיב למבקשת כי היא לא עברה את תקופת הניסיון, כי לא תקבל קביעות במשרה וכי היא תוחזר לתפקיד שמילאה לפני היבחרה למשרה. בפנינו בקשת המבקשת לסעדים זמניים שימנעו מהמשיב להעביר את המבקשת מן המשרה, לאייש את המשרה באדם אחר או להוציאה למכרז, והכל עד למתן פסק דין בתביעתה העיקרית בה עתרה להצהרה כי היא קבועה במשרה. ההודעה בדבר אי עמידת המבקשת בתקופת הניסיון וחזרתה לתפקידה הקודם ניתנה ביום 29.11.09 (נספח כג' לתצהיר המבקשת). הבקשה הוגשה ביום 7.12.09. דיון במעמד הצדדים נקבע ליום 14.12.09. תגובת המשיבה הוגשה ביום 13.12.09. ביום 14.12.09 התייצבו הצדדים לדיון וביקשו לדחות את הדיון על מנת לנסות להשלים מו"מ להסדר אפשרי. ביום 31.12.09 הוגשה לבית הדין הודעה לפיה הצדדים לא הגיעו להסדר. ביום 6.1.10 נשמעה הבקשה, לרבות סיכומי הצדדים בעל פה. מטעם המבקשת העידה המבקשת עצמה. מטעם המשיב העידה גב' אילנה שרייבמן, סמנכ"ל גמלאות במשיב (להלן: "גב' שרייבמן"). העובדות המבקשת היא עובדת קבועה של המשיב משנת 1976. היא מילאה תפקידים שונים. תפקידה האחרון, לפני היבחרה למשרה, היה מנהלת מחלקת שירותים מיוחדים וילד נכה בסניף ירושלים. ביום 14.7.08 נערך מכרז למשרה. יו"ר ועדת הבוחנים היתה גב' שרייבמן. הועדה בחרה במבקשת ככשירה ראשונה ברוב קולות של שני חברי הועדה האחרים, כנגד עמדתה החולקת של יו"ר הועדה, הגב' שרייבמן. ביום 21.7.08 פנתה גב' שרייבמן למר עוזי ברנע, מנהל אגף משאבי אנוש במשיב בבקשה לפסול את המכרז. הנימוק העיקרי לבקשה היה תחושתה של גב' שרייבמן כי חברי ועדת הבוחנים האחרים הגיעו למכרז עם דעה מוכנה מראש ולא היו פתוחים לשכנוע (נספח ד' לתצהיר המבקשת). ביום 23.7.08 הודיע מנהל משאבי אנוש למבקשת כי הוחלט "להקפיא" את המכרז עקב בקשה של יו"ר ועדת הבוחנים לעריכת בירור בנוגע להתנהלותו וכי הבירור ייערך ע"י מנכ"ל המשיב (נספח א' לתצהיר המבקשת). ביום 19.8.08 פנתה הסתדרות עובדי המדינה, באמצעות בא כוחה, למשיב בדרישה לבטל את "הקפאת" המכרז ולאפשר למבקשת למלא את המשרה (נספח ה' לתצהיר המבקשת, וראו גם נספח ו' לתצהיר המבקשת ותשובת המשיב באמצעות ב"כ - נספח ז' לתצהיר המבקשת ותגובת הסתדרות עובדי המדינה - נספח ח' לבקשה). ביום 17.11.08 החליטה מנכ"ל המשיב כך (נספח ט' לתצהיר המבקשת): "על אף שקיבלתי תחושה לא נוחה ביחס להליך שהתנהל בוועדה, וברור לי שגב' שרייבמן רואה את טובת המוסד לביטוח לאומי לנגד עיניה, הרי שאינני יכולה, בשלב זה, לקבוע בוודאות כי מר שיאון וגב' גרינברג באו לוועדה עם דעה קדומה ו/או מתואמת מראש. לפיכך, מאחר ובהתאם לכללים מינויה של גב' בן עודד הינו לתקופת ניסיון, החלטתי, כי נכון לאפשר לגב' בן עודד להוכיח, כי בחירתה לתפקיד לא נבעה מתיאום עמדות כי אם בשל התאמתה האמיתית ועדיפותה על פני גב' ..., וכי אין מקום לפסול את המכרז שבנדון ואת החלטת ועדת הבוחנים". בו ביום (17.11.08) הודיע אגף משאבי אנוש במשיב למבקשת כי בהתאם להחלטת המנכ"ל והחלטת ועדת הבחינה, היא נבחרה למשרה, כי מועד כניסתה לתפקיד הינו 23.11.08 וכי ששת החודשים הראשונים לעבודתה יהוו תקופת ניסיון שבסיומה יוחלט לגבי הקביעות בתפקיד (נספח ב' לתצהיר המבקשת). בעקבות כניסתה לתפקיד, קודמה המבקשת בדרגה במינוי בפועל עד סוף תקופת הניסיון (מכתב מנהל אגף משאבי אנוש למבקשת מיום 23.11.08 - נספח ג' לתצהיר המבקשת). ביום 23.11.08 החלה המבקשת את עבודתה במשרה. קויימה עמה שיחת כניסה לתפקיד בהשתתפות גב' מרים זרצקי, סמנכ"ל משאבי אנוש מנהל וארגון במשיב, גב' שרייבמן ומר אבי צרפתי, מנהל אגף גמלאות מחליפות שכר. ביום 8.12.08 כתבה גב' זרצקי למבקשת את המכתב שצורף לתצהירה של גב' שרייבמן כנספח א', בו סיכמה את תוכן השיחה מיום 23.11.08 ועיקרי הדגשים שניתנו למבקשת. במכתב זה הודיעה סמנכ"ל משאבי אנוש כי על מנת לבחון את תהליך כניסתה של המבקשת לתפקידה, ייערכו עמה מפגשים נוספים במועדים שנקבעו, שאף הם יהיו בהשתתפותם של גב' שרייבמן, גב' זרצקי ומר צרפתי. הוטל על המבקשת להציג במפגש הראשון את "חולשות וחוזקות האגף". הוטל עליה להציע במפגש השני "דרכי טיפול בחיזוק החוזקות וטיפול בחולשות תוך תעדוף המשימות והצגת הלוגיקה לתעדוף זה" לצורך קבלת אישורה של סמנכ"ל גמלאות לדרכי הטיפול. המפגש השלישי נקבע לצורך בחינת אופן היישום של דרכי הטיפול שאושרו. קיום סדרת המפגשים עם המבקשת בפורום האמור נעשה על פי הנחיית מנכ"ל המשיב (תצהיר גב' שרייבמן, סעיף 14). גב' זרצקי רשמה פרוטוקול של המפגשים שלא הופצו למשתתפיהם. על פי עדות גב' שרייבמן, הנחיית המנכ"ל בדבר קיום מפגשים במתכונת שנקבעה ניתנה לאור העמדה התקיפה של נציגות העובדים במהלך ההתכתבות שנגעה למכרז, אשר הטילה דופי בגב' שרייבמן. בעדותה לפנינו הבהירה גב' שרייבמן כי: "היה ברור מראש שעלולה להיות איזושהי חשיבה אצל ריקי שאולי בגלל שבמכרז התנגדתי למינוי שלה, אולי היא עלולה לחשוב שמא אני לא אדריך אותה, לא אפגש איתה כמו עם כולם, לא אעבוד איתה בצורה הסבירה והרגילה. ולכן העדפנו שבבקשות (צ.ל. - פגישות) המעקב האלה ש(י)היו לנו תאריכים קבועים וידועים מראש, שישתתפו בהן עוד אנשים". מפגשים נוספים נערכו במתכונת הנ"ל עם המבקשת בתאריכים 13.1.09, 22.2.09 ו- 5.5.09. כמו כן, התקיימה פגישה בין המבקשת לגב' שרייבמן ב"ארבע עיניים" ביום 25.2.09. במפגש מיום 5.5.09 הודיעה גב' שרייבמן למבקשת כי אין היא רואה להמליץ על מתן קביעות למבקשת במשרה, אך היא ממליצה על הארכת תקופת הניסיון בחצי שנה (תצהיר גב' שרייבמן, סעיף 19). ביום 26.7.09 קיבלה המבקשת הודעה בכתב בדבר הארכת תקופת הניסיון עד ליום 23.11.09 (נספח יז' לתצהיר המבקשת). אין מחלוקת כי הארכת תקופת הניסיון היתה בהסכמת המבקשת וכי דבר ההארכה היה ידוע לה לפני מועד קבלת ההודעה הפורמלית על כך מיום 26.7.09. ביום 22.9.09 התקיימה פגישה בין המבקשת לגב' שרייבמן. אין מחלוקת שבשיחה זו הודיעה גב' שרייבמן למבקשת כי היא לא עמדה בתקופת הניסיון וכי אין בכוונתה להמליץ על מתן קביעות למבקשת במשרה (סעיף 22 לתצהיר המבקשת). ביום 30.9.09 העלתה גב' שרייבמן על הכתב את סיכומה לשיחתה עם המבקשת מיום 22.9.09 (נספח יח' לתהציר המבקשת). הסיכום נמסר למבקשת באותו יום (30.9.09) (סעיף 22 לתצהיר המבקשת). בסיכום רשמה גב' שרייבמן כי הבהירה למבקשת כי מבחינתה היא לא עמדה בתקופת הניסיון ואין בדעתה להעניק לה קביעות במשרה, אך עם זאת לאור הערכתה את המוטיבציה של המבקשת וכישוריה בתחום בקרה ופיקוח היא מתכננת מהלך לפיו המבקשת תמונה לאחראית על נושא הועדות הרפואיות בתחום נפגעי עבודה, נכות כללית, איבה ומס הכנסה, וכי המבקשת הסכימה למהלך ואף הודתה לה. אין מחלוקת כי הפגישה בין המבקשת לגב' שרייבמן הסתיימה באוירה טובה. לטענת המבקשת, הדבר נבע מכך שגב' שרייבמן הבטיחה לה כי התפקיד המיועד לה בנושא הועדות הרפואיות יהיה תפקיד של מנהל אגף כך שמעמדה לא ייפגע (סעיף 22 לתצהיר המבקשת, עדות המבקשת בעמ' 4, לפרוטוקול, שורות 7-10). ביום 13.10.09 שלחה המבקשת לגב' שרייבמן את המכתב שצורף לתצהירה של המבקשת כנספח יט'. במכתב זה הודיעה המבקשת לגב' שרייבמן כי קביעתה לפיה המבקשת לא עמדה בתקופת הניסיון אינה מקובלת עליה, באשר היא סתמית ובלתי מנומקת. נטען כי אין בסיס לאמירתה של גב' שרייבמן לפיה המבקשת לא ביצעה "שידרוג" לתפקיד וכי המבקשת מילאה את תפקידה על הצד הטוב ביותר, חרף העדר גיבוי מצד גב' שרייבמן. עוד נטען במכתב כי המבקשת מעולם לא קיבלה מכתב או הודעה על דבר מה שעליה לתקן או לשפר בתפקודה, וכי גב' שרייבמן דווקא שיבחה את כישור הניהול ואת המוטיבציה של המבקשת. המבקשת הודיעה כי סיכומה של גב' שרייבמן לשיחתן מיום 22.9.09 אינו מקובל עליה והציגה את גרסתה לשיחה לפיה גב' שרייבמן הציעה לה תפקיד של "מנהלת אגף" ועדות רפואיות, להבדיל מ"אחראית" על ועדות רפואיות, וזאת ללא תקופת ניסיון נוספת, תוך יצירת מצג כי ההצעה מקובלת על מנכ"ל המשיב. לבסוף הודיעה המבקשת כי לא תסכים לקבל תפקיד בדרגה הנופלת מתפקיד מנהל אגף ודרשה כי תשובץ בקביעות למשרה. ביום 16.11.07 התקיימה, לבקשת המבקשת, פגישה בין המבקשת לבין מנכ"ל המוסד. סיכום הפגישה צורף כנספח כ' לתצהיר המבקשת. ביום 17.11.07 נמסר למבקשת מכתבה של גב' שרייבמן שצורף כנספח כא' לתצהיר המבקשת (המכתב נשא תאריך 20.10.09 ותוקן בכתב יד על ידי גב' שרייבמן בפגישה שהתקיימה ביניהן ביום 22.11.09). במכתב זה הודיעה גב' שרייבמן כי במהלך שיחות המשוב שהתקיימו בתקופת הניסיון של המבקשת, כמו גם בשיחתן מיום 22.9.09, היא הבהירה למבקשת בצורה חד משמעית את נימוקי עמדתה כי המבקשת לא עמדה בתקופת הניסיון. גב' שרייבמן פירטה שבמחצית השניה של תקופת הניסיון היא התרשמה מהמוטיבציה וההשקעה של המבקשת, אך גם בלט כי יכולותיה של המבקשת הן "בכיוון של פיקוח על מטלות שהוגדרו עבורך ופחות יכולת ליזום, לגבש ולקדם באופן עצמאי כפי שנדרש ממלא תפקיד ראש אגף", וכי המבקשת לא הצליחה "להתרומם מעבר לתפקיד של מנהל עבודה טכני". גב' שרייבמן הכחישה כי אמרה שלמבקשת כישורי ניהול טובים וטענה כי לדעתה ההיפך הוא הנכון וכי האמירה החיובית היחידה שלה הייתה כי יש למבקשת כישורי פיקוח ובקרה. גב' שרייבמן הוסיפה כי "מצופה ממנהל אגף לקרוא את המפה ולהבין את הפילוסופיה של הנושא בו הוא עוסק ולבוא עם תובנות משלו במה צריך להתמקד. לצערי יש לך יכול ניהול טכנית ובירוקרטית בלבד ולא מעבר לכך". הוסיפה גב' שרייבמן וקבעה כי לאורך כל תקופת הניסיון המבקשת קיבלה ממנה גיבוי מלא. לסיום הודיעה גב' שרייבמן כי סיכום השיחה שהתקיימה ביניהן ביום 22.9.09 שנרשם ע"י גב' שרייבמן ביום 30.9.09 הוא מדויק וכי ההצעה שנרשמה בה הייתה מוסכמת על המבקשת. ביום 22.11.09 התקיימה פגישה בה השתתפו המבקשת, גב' שרייבמן, גב' זרצקי ונציג ההסתדרות מר אורי אלפרין (סעיף 41 לתצהיר גב' שרייבמן). המבקשת השיבה למכתבה של גב' שרייבמן במכתב מיום 25.11.09 שצורף לתצהירה כנספח כב'. המבקשת הוסיפה לטעון שלא זומנה לשיחות משוב אצל גב' שרייבמן פרט למפגשים שהתקיימו בהשתתפות גב' זרצקי ו/או מר צרפתי, וזאת פרט לשיחה אחת. המבקשת חזרה על טענתה כי גב' שרייבמן לא הינחתה אותה ולא כיוונה אותה בתפקידה, לא מינתה לה יועץ ארגוני, לא פירטה מה מצופה ממנה ולא העירה לה הערות כלשהן. המבקשת העלתה טענה שהואיל ומעולם לא התבקשה לחתום על הסכמתה להארכת תקופת הניסיון מעבר לשישה חודשים והואיל ולא קיבלה הודעה מאגף משאבי אנוש על אי עמידתה בתקופת הניסיון לפני שזו הסתיימה, הרי שבהתאם להוראות התקשי"ר היא קבועה במשרה. ביום 29.11.09 כתבה סמנכ"ל משאבי אנוש מנהל וארגון, גב' מרים זרצקי, למבקשת, מכתב, שזה לשונו: לכבוד גב' ריקי בן עודד הנדון: מכתבך מיום 25.11.09 הריני להשיב למכתב בנדון כדלקמן: אני דוחה מכל וכל את האמור במכתבך שבנדון. לא ברור מדוע הופתעת לקבל את מכתבה של גב' שרייבמן המודיע לך על כך שלא עמדת בהצלחה בתקופת הניסיון. אשר לתוכן מכתב זה, הרי שגם הוא לא אמור להפתיע אותך לנוכח שיחתך עם גב' שרייבמן מיום 22.9.09. לגופו של עניין, במהלך תקופת הניסיון נערכו איתך מספר שיחות משוב, ברובן אף נכחתי והוצגו לך החוזקות והחולשות שלך בביצוע תפקידך. יתרה מכך, תקופת הניסיון שלך הוארכה, בהסכמתך, (ואין חובה שהסכמה זו תהיה בכתב), לאור העובדה שלא עמדת בהצלחה בחלקה הראשון וגב' שרייבמן ביקשה לתת לך הזדמנות על מנת להוכיח את התאמתך לתפקיד. יצוין, כי בזמן אמת לא מחית על הארכת תקופת הניסיון והנסיבות להארכתה היו ידועות לך היטב. אשר לטענתך, כי חלפה השנה ולא קיבלת הודעה על אי עמידתך בתקופת הניסיון ממחלקת משאבי אנוש, הרי שעצם חלוף הזמן איננו מקנה קביעות אלא נדרשת הודעה פוזיטיבית ומפורשת על עמידתך בתקופת הניסיון ועל קבלת קביעות בתפקיד. יותר מכך, לא רק שהודעה על קבלת קביעות כאמור לא ניתנה לך, אלא קיבלת הודעה בכתב על כך שלא עמדת בהצלחה בתקופת הניסיון. הודעה על אי קבלת קביעות בתפקיד נמסרה לך על ידי ועל ידי גב' שרייבמן במסגרת הפגישה שנערכה ביום 22.11.09, בנוכחות מר אלפרין, בעקבות ביטולה של פגישה קודמת על ידך, כך שאין מקום לטענתך, כי לא קיבלת הודעה ממחלקת משאבי אנוש. בהתאם להוראות התקשי"ר ולאמור לעיל, לא עמדת בתקופת הניסיון ולא קיבלת קביעות בתפקיד והנני שבה וחוזרת על הודעה זו. בהתאם לכך היה עלי להודיעך כי הינך חוזרת לתפקידך הקודם בסניף ירושלים. אולם לאור שיחתי ביום ו' ה-27.11.09 ובעקבות בקשתו של מר אורי אלפרין כי אבדוק אפשרות שיבוצך בתפקיד אחר הינך מוזמנת אלי לשיחה להיום ב-29.11.09 שעה 13:00 בברכה, מרים זרצקי סמנכ"ל משאבי אנוש מנהל וארגון העתק: גב' אסתר דומיניסיני, המנהלת הכללית גב' אילנה שרייבמן, סמנכ"ל גמלאות מר יוסי ברק, מנהל אגף משאבי אנוש כאמור, ביום 7.12.09 הוגשה הבקשה. טענות המבקשת עיקרי טענות המבקשת בבקשה הם כדלהלן: החלטת המשיב בדבר אי עמידתה בתקופת הניסיון נגועה בחוסר תום לב ובשיקולים זרים. לעניין זה טוענת המבקשת כי גב' שרייבמן התנגדה למינוייה, ניסתה לסכל את בחירתה ולגרום לבחירתה של מתמודדת אחרת במכרז שהיתה מועדפת עליה ורק בהתערבות הסתדרות עובדי המדינה מונתה המבקשת לתפקיד לו נבחרה. אמנם המשיב הצהיר כי תינתן למבקשת הזדמנות הוגנת להוכיח את התאמתה למשרה, אך בפועל היא הוכשלה בכך שלא קיבלה גיבוי, לא נקבעו לה פגישות עבודה, לא קיבלה משוב כלשהו המפרט הערות או נושאים לשיפור ולתיקון, לא הוצמד לה יועץ ארגוני כפי שמקובל במינוי מנהלי אגפים אחרים. למרות הניסיון להכשילה, בפועל המבקשת הצליחה בתפקידה ועמדה בכל המשימות. בכלל זה היא הציגה תוכניות עבודה, קיימה קשר מקצועי תקין עם סניפי המוסד, ערכה מספר ימי עיון לפקידי תביעות בתחום נפגעי עבודה, בהם הציגה את תוכניות העבודה של האגף. היא נתנה מענה מקצועי בכל הנושאים ולכל הגורמים להם נדרשה, לרבות שר הרווחה, המנכ"ל, הדובר והלשכה המשפטית. למבקשת לא נערך שימוע טרם החלטת גב' שרייבמן על אי עמידתה בתקופת הניסיון ואי שיבוצה בקביעות למשרה ולא קיבלה כל הנמקה להחלטה זו. המשיב הפר את הוראות פרק 93.3 לתקשי"ר בדבר הערכה ומשוב לעובדים המחייב ביצוע הערכה ומשוב באופן מובנה על גבי טופס הערכת עובד, לרבות בעת הארכת תקופת ניסיון או בעת סיום תקופת ניסיון. המבקשת לא קיבלה הודעה מן "האחראי" כמשמעותו בתקשי"ר על אי עמידתה בתקופת הניסיון. כל שהתקבל אצל המבקשת הוא הודעת גב' שרייבמן. גב' שרייבמן היא "הממונה" עליה ולה מסורה סמכות להמליץ ל"אחראי" בעניין עמידתה או אי עמידתה בתקופת הניסיון, אך סמכות ההחלטה אינה של גב' שרייבמן אלא של "האחראי". משלא נמסרה למבקשת הודעה על ידי אגף משאבי אנוש בתום תקופת הניסיון המקורית ואף לא בתום תקופת הניסיון המוארכת, בדבר אי עמידתה בתקופת הניסיון, היא הפכה לקבועה במשרה. מאזן הנוחות נוטה לטובתה שכן אם לא יינתן לה סעד זמני כמבוקש תסוכל תביעתה העיקרית. לעומת זאת למשיב לא ייגרם נזק כלשהו שכן המבקשת עדיין ממלאת את התפקיד. עיקרי טענות המשיב הן כדלהלן: הבקשה נגועה בשיהוי המצדיק דחייתה על הסף. הבקשה הוגשה ביום 7.12.09 כאשר הודעה בדבר אי עמידת המבקשת בתקופת הניסיון נמסרה למבקשת עוד ביום 22.9.09. הבקשה היא למתן צו עשה ולא לצו למניעת שינוי המצב הקיים, שכן למבקשת כבר הודע על אי עמידתה בתקופת הניסיון ומשמעות הבקשה היא להורות על המשך העסקתה במשרה. לא מתמלאים בענייננו התנאים המחמירים למתן צו עשה, לפיהם על המבקש צו כזה להראות הוכחות חותכות על זכותו המוחלטת לקבלת הסעד לו הוא עותר בהליך העיקרי. הבקשה והתביעה העיקרית אינם מצביעים על פגם כלשהו בהחלטה בדבר אי עמידת המבקשת בתקופת הניסיון. החלטה בדבר עמידתו או אי עמידתו של עובד בתקופת ניסיון היא החלטה ניהולית לגביה קיימת למשיב סמכות רחבה לנהל את הארגון לפי מיטב שיקוליו, בכפוף לחוק או הסכם. על פי הפסיקה די בספק סביר בדבר עמידת עובד בתקופת ניסיון כדי לבסס החלטה בדבר אי עמידתו בתקופת הניסיון, ואין כל בסיס להתערבות בית הדין בהחלטה בדבר אי עמידת המבקשת בתקופת הניסיון. מהות הבקשה היא, למעשה, כי בית הדין ימיר את שיקול דעתו בשיקול הדעת המקצועי-ניהולי המסור למשיב. לא נטענה בבקשה כל טענה בדבר שיקולים פסולים שבבסיס ההחלטה בדבר אי עמידת המבקשת בתקופת הניסיון. לא נטען כי גב' שרייבמן ביקשה לקדם עובד אחר מטעמים אישיים, או כל טענה אחרת המפרטת שיקול זר שעמד ביסוד ההחלטה. הבקשה רצופה באמירות עובדתיות שאין להן בסיס, לרבות בעניין העדרן של פגישות בין המבקשת לגב' שרייבמן והעדר הכוונה של המבקשת. מן החומר שהונח בפני בית הדין עולה תהליך מובנה ומסודר של פגישות הערכה והנחייה. אין כל בסיס לטענת המבקשת כי גב' שרייבמן ביקשה להכשילה משום שהתנגדה לבחירתה במכרז. מן החומר שהונח בפני בית הדין עולה שמשעה שהוחלט על מינויה של המבקשת, לאחר הליך הבדיקה של תקינות המכרז, גב' שרייבמן נהגה במבקשת בהגינות וניתנה למבקשת הזדמנות הוגנת להוכיח את התאמתה למשרה ולקבלתה בקביעות. למרות שגב' שרייבמן נהגה במבקשת בהגינות, המבקשת לא השכילה להוכיח את התאמתה לתפקיד. הוא הדין לגבי טענת המבקשת בדבר העדר שימוע לפני קבלת ההחלטה בדבר אי עמידת המבקשת בתקופת הניסיון. המבקשת נשמעה באופן נרחב, ומכל מקום היא לא העלתה בבקשתה טענה כלשהי שלא העלתה בכתב לפני ההחלטה בדבר אי עמידתה בתקופת הניסיון. מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב, שכן כפיית המשך עבודתה של המבקשת במשרה תיצור קשיים מרובים ואי שקט בתפקוד אגף נפגעי העבודה. המבקשת לוקה ביכולתה לנהל את האגף וכפיית העסקתה תגרום לשיבושים בתפקודו. לעניין זה טוען המשיב כי לנוכח העובדה, בה הודתה המבקשת בחקירתה הנגדית, כי במועד כלשהו לאחר שקיבלה ביום 30.9.09 את סיכום שרשמה גב' שרייבמן משיחתן מיום 22.9.09, הקליטה המבקשת את גב' שרייבמן, ולנוכח השתלחותה בגב' שרייבמן בבקשה, לא ניתן יהיה לקיים יחסי אמון וקשרי עבודה תקינים בין המבקשת לגב' שרייבמן. הכרעה הכרעה בבקשה לסעד זמני מצריכה איזון בין הצורך להבטיח אפשרות למתן סעד יעיל ואפקטיבי בתום ההליך לבין העובדה שמתן סעד זמני לפני בירור ההליך העיקרי לעומקו מהווה התערבות מוקדמת של בית הדין לטובת המבקש את הסעד הזמני תוך פגיעה בזכויותיו של המשיב, וזאת לפני שנפרשו בפני בית הדין מלוא ראיות וטענות הצדדים. הכלים באמצעותם בית הדין עורך איזון זה הם בחינתם של סיכויי התביעה העיקרית, כפי שהם מצטיירים לכאורה לאחר שמיעת הבקשה לסעד זמני, ובחינת מאזן הנוחות בין הצדדים. בית המשפט העליון קבע (בדיון בבקשה לסעד זמני בערעור) כי השיקולים האמורים הינם בעלי זיקת גומלין: ככל שהתרשמותו של בית הדין במועד הדיון וההכרעה בבקשה לסעד זמני היא כי סיכויי התביעה גבוהים יותר, כך תהיה התערבות מוקדמת, לפני שמיעת כלל ראיות וטענות הצדדים, יותר ניתנת להצדקה, אף אם מאזן הנוחות הינו שווה. בדומה, ככל שמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקש סעד זמני, ניתן להסתפק בקיומם של סיכויי הצלחה פחותים בהליך העיקרי כדי להצדיק התערבות מוקדמת לטובת המבקש סעד זמני. לעניין זה נקבע בע"א 6146/00 עיריית תל אביב נ. בצלאל אהובה ואח' (החלטה מיום 19.11.00): "על האמור יש להוסיף שתי הערות: ראשית, שני השיקולים שנידונו כאן אינם שיקולים עצמאיים ובלתי-תלויים, שכן ככל שמשתכנע בית המשפט, כי סיכויי הערעור גדולים יותר, כך תידרש הוכחה פחות מוצקה של מאזן נוחות הנוטה לטובת המערער; גם ההיפך נכון: "כאשר לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו, די בכך, בדרך כלל, שיש למערער סיכוי כלשהו, ולו גם קלוש, כדי להיענות לבקשת עיכוב ביצוע". בדומה, ככל שבית הדין מתרשם בשלב הדיון בבקשה לסעד זמני כי סיכויי התביעה הם נמוכים, הוא ייטה שלא להעניק סעד זמני גם אם מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. בנוסף לשיקולים אלה, בית הדין מפעיל שיקול דעת בשאלה אם ראוי המבקש לסעד זמני. לעניין זה בוחן בית הדין אם המבקש גילה באופן מלא את העובדות המהותיות שביסוד הסכסוך ואם בקשתו אינה נגועה בשיהוי. הגענו למסקנה, באיזון הכולל של השיקולים הרלוונטיים, כי דין הבקשה להידחות הן בשל כך שהבקשה אינה כוללת גילוי מלא של העובדות שביסוד הסכסוך והן (ובעיקר) בשל כך שסיכויי התביעה אינם גבוהים, מן הנימוקים שנפרט להלן. אשר לסיכויי התביעה: הסעד לו עתרה המבקשת בתביעתה העיקרית הוא לקבוע כי היא "קבועה בתפקיד מנהלת אגף א' נפגעי עבודה" (סעיפים 47 ו-50 לכתב התביעה). לתביעה זו סיכויים נמוכים ביותר, שכן גם אם יוכחו טענות המבקשת בהליך העיקרי, הסעד המתאים הוא לכל היותר החזרת המבקשת לתקופת ניסיון שתתבצע כדין. המבקשת לא עתרה לסעד כזה, אלא ביקשה כי בית הדין יקבע פוזיטיבית כי היא עברה את תקופה הניסיון בהצלחה וכי היא זכאית לקביעות במשרה. סיכוייה של תביעה זו נמוכים באשר בית הדין אינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות המוסמכת, אלא אך בוחן אם החלטות הרשות הן כדין. לפיכך, לכל היותר יכול בית הדין לקבוע כי ההחלטה כי המבקשת לא עברה בהצלחה את תקופת הניסיון אינה כדין, אך אין הוא יכול לקבוע פוזיטיבית כי המבקשת עברה בהצלחה את תקופת הניסיון. גם לו עתרה המבקשת לסעד של החזרתה לתקופת ניסיון שתתבצע כדין, עדיין היינו סבורים כי סיכוייה של תביעה כזו לא היו גבוהים. הלכה היא כי כי בית הדין אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות הציבורית בשיקול דעתו אלא בוחן האם הרשות הפעילה את סמכותה כדין על פי אמות המידה החלות עליה, ולא בנקל יתערב בית הדין בהשבת עובד לתקופת ניסיון. בית הדין יעניק סעד כזה מקום שהוכח כי לעובד לא ניתנה הזדמנות הוגנת להוכיח את יכולותיו ואת התאמתו לתפקידו או כי ההחלטה בדבר אי עמידת העובד בתקופת הניסיון התקבלה משיקולים זרים או שלא בתום לב (עע 70/06 איטה עטיה נ. מדינת ישראל (פס"ד מיום 19.9.07). בענייננו, איננו סבורים כי המבקשת הצליחה לבסס סיכויים גבוהים לכאורה להתערבות בית הדין, בסופו של הליך, בהחלטה בדבר אי עמידתה בתקופת הניסיון, מהנימוקים שיפורטו להלן. המבקשת טוענת כי עצם העובדה שגב' שרייבמן התנגדה לבחירתה וניסתה לסכל אותה מוכיחה את עמדתה העויינת כלפיה. מקובל עלינו, כי בהינתן עובדת התנגדותה של גב' שרייבמן לבחירתה של המבקשת והמהלך שיזמה לבירור תקינות המכרז לפני שהמבקשת מונתה למשרה, קיימת הצדקה לבחינה מדוקדקת של טענות המבקשת באשר להחלטותיה של גב' שרייבמן, ואולם, עצם התנגדותה של גב' שרייבמן לבחירת המבקשת והמהלך שנקטה לבירור תקינות המכרז אינם מהווים, כשלעצמם, הוכחה כי עמדת גב' שרייבמן בדבר אי עמידתה של המבקשת בתקופת הניסיון אינה עניינית וסבירה. הצירוף של הראיות שהמשיב הניח בפנינו בדבר הליך בחינת תפקודה של המבקשת בתקופת הניסיון והרושם הבעייתי שהותירה עדותה של המבקשת, מצביעים על סיכויים נמוכים לכאורה לכך שבית הדין יתערב, בסופו של הליך, בהחלטה בדבר אי עמידת המבקשת בתקופת הניסיון. בבקשתה ביססה המבקשת את טענתה בדבר העדר הזדמנות הוגנת להוכיח את יכולותיה והתאמתה בתקופת הניסיון על טענה עובדתית לפיה גב' שרייבמן לא קיימה איתה פגישות עבודה ולא נתנה לה הערות והנחיות מקצועיות. ואולם, המבקשת בעצמה מודה בתצהירה בכך שהתקיימו פגישות עם גב' שרייבמן בהשתתפותם של גב' זרצקי ומר צרפתי (באותן פגישות בהן נכח מר צרפתי), בהן היא הציגה את פעולותיה באגף (סעיף 14 לתצהיר המבקשת). המבקשת נמנעה מלצרף לבקשתה ולתצהירה את מכתבה של גב' זרצקי אליה מיום 8.12.08 בו נקבעו הפגישות והוגדרה מטרתן. ממכתב זה עולה כי אותן פגישות התקיימו במסגרת תוכנית מובנית לליווי ובקרה של תהליך כניסתה של המבקשת לתפקידה. יתר על כן, המכתב מגדיר למבקשת בבירור את הציפיות ממנה בתקופת הניסיון. הפגישות המתוכננות קויימו, וניתנו למבקשת בהן הכוונה ומשוב, וזאת בניגוד לרושם שהיא ניסתה ליצור בבקשה. טענתה של המבקשת בסעיף 14 לתצהירה לפיה במפגשים האמורים "לא נרשמו פרוטוקולים ולכן המבקשת לא קיבלה פרוטוקולים", אינה אמינה בעינינו, ומקובלת עלינו טענת גב' שרייבמן בתצהירה כי גב' זרצקי רשמה פרוטוקולים באותן פגישות לנגד עיניה של המבקשת. נכון הוא שפרוטוקולים אלו לא הופצו למבקשת (או לגב' שרייבמן), אך הדבר לא נבע מכך ש"לא נרשמו פרוטוקולים". עיון בפרוטוקולים (נספחים ב', ג' ו-ה' לתצהירה של גב' שרייבמן) מביא אותנו למסקנה כי אין סיכויים גבוהים לכך שבסופו של הליך עיקרי בית הדין יקבל את טענת המבקשת כי לא ניתנו לה הכוונה, ביקורת או משוב. עצם העובדה שבהליך הליווי של המבקשת בתקופת הניסיון היו מעורבים גורמים בכירים נוספים במשיב, הן במפגשים שהתקיימו בפורום רחב יחסית והן לאור החלטתה של מנכ"ל המוסד לאמץ את עמדת גב' שרייבמן ולדחות את עמדת המבקשת בדבר הכשלתה המכוונת על ידי גב' שרייבמן (פרוטוקול ישיבת המבקשת עם מנכ"ל המשיב - נספח כ' לתצהיר המבקשת), מקטינים את הסיכוי כי בית הדין יקבל טענה בדבר הכשלתה המכוונת של המבקשת, זאת מאחר שמוטל על המבקשת להוכיח שלא רק גב' שרייבמן פעלה להכשלתה באופן מכוון אלא שהגורמים הבכירים הנוספים שהשתתפו במפגשים, וכן מנכ"ל המשיב, שיתפו פעולה עמה ממניעים בלתי ענייניים ובחוסר תום לב. גם טענת המבקשת בדבר העדר שימוע אינה נראית, על פניה, כבעלת סיכויים גבוהים להתקבל. לאור העובדה שהתקיימו מפגשים בין המבקשת לגב' שרייבמן במהלכן הוצגו למבקשת הערותיה של גב' שרייבמן לגבי אופן מילוי תפקידה, איננו סבורים כי נדרש שימוע פורמלי לפני שגב' שרייבמן גיבשה את המלצתה בדבר אי עמידתה של המבקשת בתקופת הניסיון. כך או כך, בטרם נפלה ההחלטה הסופית של אגף משאבי אנוש, המבקשת נשמעה על ידי מנכ"ל המשיב, ולאחר שהמבקשת השמיעה את טענותיה החליטה המנכ"ל לאמץ את עמדתה של גב' שרייבמן ודחתה את טענת המבקשת כי גב' שרייבמן הכשילה את המבקשת בכוונה לאור העובדה שהמבקשת לא היתה המועמדת שלה במכרז (נספח כ' לתצהיר המבקשת). אנו ערים לכך שהמבקשת טוענת כי לא מולא למבקשת גליון הערכה לפי סימן 93.3 לתקשי"ר, ואולם נוכח האמור לעיל לעניין תהליך הליווי והמעקב אחר תקופת הניסיון של המבקשת, לכאורה אין מדובר בפגם היורד לשורש העניין. איננו סבורים כי קיימים סיכויים גבוהים לכך שייקבע כי אי מסירת ההודעה בדבר אי עמידתה של המבקשת בתקופת הניסיון על ידי אגף משאבי אנוש בתוך תקופת הניסיון המוארכת מזכה את המבקשת בקביעות במשרה, ולכאורה עדיפה עמדת המשיב כי נדרשת הודעה פוזיטיבית על שיבוץ קבוע במשרה, דבר שלא אירע. אשר למאזן הנוחות: מקובלת עלינו טענת המבקשת כי דחיית בקשתה עלולה להקשות על מימוש פסק דין שיינתן לטובתה אם תזכה בתביעתה העיקרית, שכן ככל שהמשרה תהיה מאויישת במועד מתן פסק הדין, ייווצר קושי לממש זכייה אפשרית של המבקשת בהליך העיקרי. עם זאת, מקובלת עלינו גם טענת המשיב כי כפיית המשך העסקתה של המבקשת במשרה, בניגוד לעמדת המשיב, עלולה לגרום לקשיים בניהול האגף. קיים גם אינטרס ציבורי שבתקופת ההתדיינות המשפטית תאוייש המשרה על ידי אדם המתאים למלא אותה, וכאמור, עמדת המשיב, שלא מצאנו לגביה ראיות לכאורה שהיא אינה עניינית, היא שהמבקשת אינה מתאימה לכך. במצב דברים זה איננו סבורים כי מאזן הנוחות אינו נוטה לצד זה או אחר. בנסיבות אלה, העובדה שלהערכתנו סיכויי התביעה אינם גבוהים, בצירוף האופן הבעייתי בו הציגה המבקשת את העובדות שביסוד הסכסוך, מביאים אותנו לכלל מסקנה שיש לדחות את הבקשה. הבקשה נדחית. המבקשת תשלום למשיב שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ. המשיב יגיש כתב הגנה בהליך העיקרי תוך 30 יום. תקופת ניסיוןקביעות בעבודה