ערעור שכנגד נגד צד שכלל לא הגיש ערעור

האם ניתן להגיש ערעור שכנגד כלפי צד שלא הגיש ערעור ? ד"ר י' זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי מהדורה 4, תשל"ד 649 ציין כי הרעיון המונח ביסוד סדר הדין של ערעור שכנגד הוא, שנתבע שהיה מוכן להשלים עם פסק הדין ולא ערער עליו, יוכל לחזור בו מכוונתו ולהשיג את ביטול החיוב, אם גמר אומר התובע ומצדו לא השלים עם פסק הדין והביא את העניין לפני דרגת הערעור. ניתן לומר, כי האפשרות להגיש ערעור-שכנגד... כמוה, למעשה, כהארכת המועד להשגה על פסק הדין; על פי תקנה 401(תקנה 434דהיום) יכול המשיב להגיש ערעור-שכנגד לאחר שעברו המועדים להגשת הערעור הקבועים בתקנות 368עד 370(תקנות 397,398, 403 דהיום). ועצם אפשרות זו, של ביטול פסק הדין לבקשת משיב שלא ערער, עשוייה גם להרתיע בעל דין מלערער, ולמעט ריב, שכן המערער עומד בסכנה שבית המשפט שלערעור לא רק ידחה את ערעורו, אלא יטול ממנו את פירות נצחונו בדרגה הראשונה. בע"א 624/69 [1], בעמ' 382, נקבע לאמור: "ערעור שכנגד תופס רק כלפי אותו בעל-דין שהגיש את הערעור ולא כלפי בעל-דין אחר שאינו מערער". הוא הדין בע"א 262/60, 296[2], בעמ' .151באותו עניין נקבע לאמור: " אין ספק בדבר כי על-פי התקנות, לא יוכל אדם לבקש סעד על דרך הערעור שכנגד נגד מי שלא עירער בכלל". להלן סעיפי החוק הרלוונטיים: סימן ה': ערעור שכנגד ערעור שכנגד טעון הודעה 434. היה בדעת המשיב לטעון בשעת הדיון בערעור שהחלטת בית המשפט בערכאה הקודמת טעונה שינוי, יגיש על כך הודעה לבית המשפט בפירוט נימוקים, תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור לפי תקנה 420 או ניתנה החלטת הפטור לפי תקנה 432(א) אם ניתנה במעמד המשיב, או נמסרה ההודעה לפי תקנה 432(ב) אם ניתנה שלא במעמד המשיב, אולם לא יאוחר משבעה ימים לפני התחלת הדיון בערעור, והעתק מההודעה יומצא לכל בעל דין העלול להיפגע מטענה זו. הודעה כשהמערער פטור מערובה 435. היה המערער פטור על פי חוק ממתן ערובה, יתחיל המועד של שלושים ימים שבו חייב המשיב להגיש את ההודעה לבית המשפט, כאמור בתקנה 434, מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור. אי הגשת הודעה 436. אי הגשת הודעה אין בה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לבית המשפט שלערעור לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, אך יכולה היא לשמש סיבה, לפי שיקול דעתו של בית המשפט, לדחיית הדיון בערעור או לצו מיוחד להוצאות. בבואנו איפוא לבחון בחינה מעמיקה יותר את תקנה 434ולעמוד על משמעותה האמיתית לא נוכל להתעלם מכך, שסימן ה' שבחלק ד' של התקנות, בו אנו מוצאים את התקנה, הוכתר בכותרת המשנה "ערעור שכנגד". גם הערת השולים לתקנה מגדירה אותה "ערעור שכנגד". לפיכך, ככל שכותרות אלה יכולות לסייע בפרשנות של התקנה, ואמנם יכולות הן לסייע כאשר מובנה של התקנה אינו חד-משמעי, אנו למדים מכותרות אלה, שמדובר בתקנה זו בערעור של בעל דין כנגד מי שהקדים וערער כלפיו על פסק הדין - כנגדו ולא כנגד בעל דין שלא ערער, ושאין הוא מבקש עוד כנגדו דבר והוא בחזקת משיב בהליך הערעור. לשם השוואה, והשוואה בלבד, ניתן להפנות את תשומת הלב לגישתו של בית-משפט זר, אשר גם בו נוהלי סדר הדין האזרחי נקבעו בדרך דומה לסדרי הדין המחייבים בישראל. כוונתי לפסק הדין בעניין: henderson v. Redman 352, at[3] (1919) ואשר על-פיו: A cross appeal is allowable to an appellee against an appellant" "...only, and not against a coappellee ערעורערעור שכנגד