בקשה לדחיית תשלום אגרה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לדחיית תשלום אגרה: 1. בפנינו ערעור על החלטת כב' הרשמת שטיין (בש"א 15632/04, ניתנה ביום 28.3.04) על פיה נדחתה בקשת המבקש, הוא התובע בתיק עב 2926/03 (להלן: המערער), לדחיית חלק מתשלום אגרה. 2. להלן תמצית העובדות הרלוונטיות לערעור זה: א. ביום 11.11.03 הגיש התובע תביעתו לביה"ד. בגין הגשת התביעה הוצאה לתובע הודעת תשלום על סך 1,470 ₪, אשר שולם באותו היום. ב. ביום 9.3.04 הגיש המבקש לביה"ד כתב תביעה מתוקן. בגין כך, הוצאה לתובע הודעת תשלום נוספת על סך 2,880 ₪. ג. התובע נמנע מלשלם סכום זה ותחת זאת הגיש, ביום 23.3.04, בקשה לדחיית תשלום חלק מהאגרה, בסך 1,650 ₪, אשר חויב בה בגין תביעת סעד של פיצויים בגין פיטורים שאינם כדין בסך של 165,000 ₪. ד. הבקשה נדחתה ע"י כב' הרשמת שטיין בהחלטה מיום 28.3.04, ומכאן הערעור שבפנינו. 3. את בקשתו לדחיית תשלום האגרה נימק המערער כדלקמן: א. יש לדחות את תשלום האגרה בגין סעד של פיצויים בגין פיטורים שלא כדין מכוח תקנה 6 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשכ"ט - 1969 (להלן: התקנות) בדומה לדחיית תשלום אגרה בגין סעד של פיצויי פיטורים הנתבעים מכוח חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג 1963 (להלן: חוק פיצויי פיטורים). ב. המונח "פיצויי פיטורים" במובא ללא זיקה לחוק כלשהו, והביטוי הלשוני "פיצויי פיטורים" יכול להיכתב הן בהקשר של חוק פיצויי פיטורים והן בהקשר של פיצויים בגין פיטורים שלא כדין. ג. עפ"י פסיקת ביהמ"ש העליון יש לפרש בדרך "ליברלית" את דיני האגרות, ולפרש ספק לעניין חיוב בתשלום אגרה בדרך אשר תיטיב עם המתדיין ותעלה בקנה אחד עם זכות הגישה לערכאות המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ד. הרציונל העומד בבסיס דחיית תשלום האגרה לגבי פיצויי פיטורים עפ"י חוק פיצויי פיטורים ולגבי פיצויים שלא כדין חד הוא - האדם המפוטר מאבד את מקור הכנסתו ויכולתו הכלכלית נפגעת קשות, על כן, ולאור העובדה שהכימות הכספי בגין רכיב זה הינו בד"כ משמעותי, נדחה תשלום האגרה לסופו של הדיון. ה. נסיבותיו האישיות של המבקש מקשות עליו לשלם את האגרה בשלב זה. ו. בכתב התביעה המקורי אשר הוגש לביה"ד נתבע סעד של פיצויים בגין פיטורים שלא כדין. אף על פי כן, לא חייבה הגזברות את המבקש באגרה בגין סעד זה. 4. להלן תמצית החלטת כב' הרשמת בבקשת המערער: "היות וחוק פיצויי פיטורין התשכ"ג - 1963 מגדיר מהם פיצויי פיטורין, דחיית האגרה נעשית במקרים בהם התביעה הינה לפיצויי פיטורין, כמשמעות החוק. ביה"ד אינו מקבל את טענת התובע כי כל פיצוי שנובע מפיטורין נכלל במסגרת התקנות. פיצויי פיטורין, ע"פ חוק פיצויי פיטורין התשכ"ג-1963 הינם מוגדרים בשיעורם (ביחס לתקופת העבודה וגובה ההשתכרות), וגבהם אינו נתון לשיקול דעת התובע, אלא רק ע"פ הוראות החוק. פיצויים אחרים - אף אם הם נתבעים בגין פיטורין שלא כדין, אינם מוגדרים, וכל אחד רשאי לתבוע פיצוי בגובה הנראה לו מתאים בנסיבות הענין, ובהתאם לגובה האגרה שהוגשה. אין ביה"ד סבור כי כל סכום שיבקש תובע "כפיצוי בגין פיטורין שלא כדין" תחול עליו תקנה 6 דלעיל, שאם לא כן לא תהיה כל מיגבלה לענין גובה הסכום הנתבעת כפיצוי, דבר שאינו הגיוני. בכל מקרה, אף שלא נרשם בתקנה 6 במפורש "פיצויי פיטורין לפי חוק פיצויי פיטורין התשכ"ג - 1963", סובר ביה"ד כי אין מדובר במקרה של ספק הפועל לטובת התובע, וכי פיצויים אחרים אינם בבחינת פיצויי פיטורין, לצורך דחיית האגרה." 5. ואלו הן עיקר נימוקי הערעור: א. שגתה כב' הרשמת בקובעה כי הביטוי הלשוני "פיצויי פיטורים" הקבוע בתקנות מתייחס אך ורק לפיצויי פיטורים עפ"י חוק פיצויי פיטורים, שכן חוק פיצויי פיטורים אינו נזכר בתקנות. ב. יש לפרש את דיני האגרות בדרך ליברלית, הזוקפת ספק בצורך בחיוב אגרה לטובת בעל הדין. ג. שגתה כב' הרשמת בקביעתה כי הסכום הנתבע בגין פיצויים על פיטורים שלא כדין יכול להיתבע בכל שיעור שהוא, שכן בד"כ הסכום הנתבע הוא סכום של עד שנת עבודה אחת, ובעלי הדין מרוסנים בכימות סעד זה ע"י ההבנה כי בסופו של הליך יהא עליהם לעמוד בתשלום האגרה. ד. שגתה כב' הרשמת בכך שלא התייחסה לפסיקת ביהמ"ש העליון בעניין פירוש דיני האגרה בדרך מקלה עם המתדיין. ה. שגתה כב' הרשמת בכך שלא התייחסה בהחלטתה להשפעת חוקי היסוד והזכויות החוקתיות לכבוד ולגישה לערכאות על דיני האגרות. ו. שגתה כב' הרשמת בכך שלא התייחסה בהחלטתה לרציונאל העומד בדחיית תשלום האגרה. ז. שגתה כב' הרשמת בכך שלא התייחסה בהחלטתה למצבו הכלכלי של המערער. 6. מנגד טענה המשיבה לענין הערעור: א. מקריאת לשון תקנה 6(א)(2) ניתן ללמוד כי כוונת המחוקק היא שדחיית האגרה תתאפשר במקרים שעניינם פיצויי פיטורין כמשמעותם בחוק פיצויי פיטורים. ב. לשון תקנה 6(א)(2) ברורה וממוקדת ועל כן לא נדרשת פרשנות תכליתית לפיה יש לקרוא לתוך הביטוי "פיצויי פיטורין" גם פיצויים בגין פיטורים שלא כדין. ג. פיצויים בגין פיטורים שלא כדין מהווים סעד בגין הפרת חוזה שאינו נכנס בגדרי הרציונל העומד בבסיס דחיית אגרה בגין פיצויי פיטורים. ד. זכות הגישה לערכאות אינה נפגעת שכן תקנה 6(א)(4) מאפשרת פניה בבקשה לדחיית אגרה על רקע חוסר יכולת כלכלית. המערער טען בעלמא כי הוא חסר יכולת כלכלית אולם לא עמד בנטל להוכיח טענתו. ה. התקנות מקפלות בתוכן איזון בין הזכות להתדיין ובין שמירה על אינטרס הציבור. הכרעה 7. סעיף 2 לתקנות קובע כדלקמן: "בעד כל הליך לפני בית-הדין תשולם האגרה הקבועה בתוספת הראשונה, זולת אם מביא ההליך או ההליך עצמו פטורים מאגרה או שתשלום האגרה נדחה." סעיף 6(א) לתקנות קובע כדלקמן: "בהליכים המפורטים להלן יידחה תשלום האגרה, על פי בקשת בעל-הדין המביא את ההליך: (1) (בוטלה); (2) הליכים לפי סעיף 24(א) לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, שענינם פיצויי פיטורין; ..." 8. הסוגיה המשפטית העומדת בפנינו, באשר לאופן פרשנות האמור בתקנה (6)(א)(2), נדונה לאחרונה בבש"א (ת"א) 3327/04 אורית צהר נ' ברודקום ישראל בע"מ, טרם פורסם, ניתן ביום 19.5.04 בה קבעה כב' הש' טרכטנגוט: "אין אנו יכולים לקבל את פרשנות המערער לפיה, יש לראות כל תביעה שענינה פיצויים בגין פיטורים כפיצויי פיטורין, לטעמינו יש לפרש את המונח פיצויי פיטורין כמשמעותו בחוק. אכן אין בחוק הגדרה למונח "פיצויי פיטורין", אך משסעיף 1 דן בזכות לפיצויי פיטורים וסעיף 12 דן בשיעור הפיצויים, אין מקום לספק בהגדרת פיצויי פיטורים." וכן - "מחוקק המשנה הגדיר בדייקנות כי רק בתביעות שענינם פיצוי פיטורין, תדחה האגרה." כן אמר אף כב' הש' סופר באמירת אגב בפס"ד עב 2687/01 (ב"ש): "לעניין פיצויי פיטורין, אין מקום לטעות; קיים חוק פיצויי פיטורין המסדיר זאת ולא ניתן להרחיב המעגל מעבר לאמור בחוק" 9. תכלית הפרשנות החקיקתית היא ליתן פרשנות דווקנית ותואמת, ככל האפשר, לכוונת המחוקק כפי שניתן להבינה מהחוק והתקנות. בענייננו המערער בתביעתו לביה"ד תובע הן פיצויי פיטורים אשר על רכיב זה פטור הוא מתשלום אגרה וכן רכיב תביעה נוסף של פיצויים על פיטורים שלא כדין. על-כן, מקבלים אנו את קביעתה של כב' הרשמת שטיין כי למעט פיצויי פיטורים כאמור בחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963, כל פיצוי אחר הנתבע בגין פיטורים שלא כדין הינו פיצוי אשר לא הוגדר מפורשות לא בחוק פיצויי פיטורים ואף לא בתקנות האגרות ועל כן מחד כל אחד רשאי לתבוע כפי דעתו הסכומים המגיעים לו לרבות פיצויים על פיטורים שלא כדין, אולם מאידך על רכיב זה על התובע לשלם אגרה בהתאם לגובה התביעה ואין כל מקום לדחותה. 10. נציין, כי מקובלת עלינו טענת המערער לפיה זכות הגישה לערכאות וכן אף הזכות לכבוד, אכן זכויות חוקתיות המה, וכי "החובה לשלם אגרה מעמידה מחסום ומגבלה על זכות הגישה של בעל דין לבית משפט" (בש"א 457/01). ברם, תקנה 6(א)(4) היא אשר מביאה לידי איזון את זכות הגישה לערכאות אל מול האינטרס הציבורי שבחיוב בעל דין בתשלום אגרה, שכן היא זו הבאה למנוע סגירת שערי ביה"ד ופגיעה בזכותו של בעל דין כי ינתן לו יומו בביה"ד, מחמת עוניו. 11. יתרה מכך, דחיית תשלום האגרה עד תום ההליך, מנוגדת לרציונל העומד בבסיס תקנות האגרות לפיו תשלום האגרה יתבצע בראשיתו של הליך, כתנאי לפתיחתו ולדיון בו כקבוע בתקנה 5(א) לתקנות. 12. המערער, על אף טענתו כי אין באפשרותו לעמוד בתשלום האגרה, בחר שלא לצעוד בדרך אשר התוותה תקנה 6(א)(4) ונמנע מלהציג אישור בפני ביה"ד על העדר יכולת כלכלית, וטענתו הכלכלית כי מובטל הוא, אינו עומד בקריטריון הנדרש עפ"י תקנה 6(א)(4). משלא הוצג בפנינו אישור לשכת הסעד כאמור בתקנה, לא מצאנו לנכון להתייחס לטענת המערער בדבר יכולתו הכלכלית. 13. סוף דבר: התוצאה היא כי אין אנו מוצאים כי נפל פגם בהחלטת כב' הרשמת שטיין והערעור נדחה. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.אגרהאגרת בית משפט