פגיעות קשות בתאונת דרכים נכות 46%

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעות קשות בתאונת דרכים נכות 46%: 1. התובע מס' 1 יליד 30.7.1983, נפגע בתאונת דרכים שאירעה בתאריך 25.3.2000. התובע מס' 2 הינו אביו של התובע. הנתבע הינו נהג הרכב והנתבעת הינה המבטחת. אין מחלוקת על חבות הנתבעים לפצות את התובע על נזקיו, המחלוקת הינה על גובה הנזק.   רקע דיוני-עובדתי 2. התובע נפגע בתאונה פגיעות קשות, בחלקים שונים של גופו: רגל, עמוד שדרה, ריאות, פגיעות פנימיות, ואושפז בבי"ח הדסה הר הצופים בירושלים עד 5.7.2000, ולאחר מכן היה באשפוז יום תקופה נוספת. במהלך אשפוזו סבל זמנית משיתוק ומאי שליטה על הסוגרים. בחודש מאי 2002 עבר התובע ניתוח להוצאת מסמר מירכו ומתכות מעמוד השדרה ואושפז אשפוז מלא במשך 6 ימים נוספים. בבית המשפט מונו שלושה רופאים לבדקו: פרופ' פוגרונד בתחום האורטופדי, פרופ' זוהר ארגוב בתחום הנוירולוגי וד"ר עמיצור פרקש בתחום האורולוגי. אין חולק בין הצדדים כי נכותו המשוקללת של התובע הינה בשעור 46%.   3. עובר לתאונה היה התובע תלמיד כיתה י"א במגמת חשמל. בשנת 2001, לאחר התאונה, סיים לימודיו התיכוניים והחל ללמוד לתואר הנדסאי אלקטרוניקה בבית ספר אורט בירושלים. הלימודים מתקיימים חמישה ימים בשבוע, בשעות 16:00 - 19:30 ואמורים להימשך ארבע שנים. כיום התובע תלמיד שנה שניה (עמ' 6 לפרו'). התובע אינו עובד כיום.   4. התובע גר בבית הוריו בכפר עקב, שחלקו בתחום ירושלים וחלקו מחוץ לירושלים. על פי תעודת עובד ציבור של סא"ל בלומנטל, מהמינהל האזרחי באיו"ש, רוב שטחו של כפר עקב הינו מחוץ לאיו"ש, קרי בשטח ירושלים. בית ההורים נמצא בתחום ירושלים. לתובע ולאביו תעודות זהות ישראליות, אביו משלם ארנונה לעירית ירושלים (ת/2) ומקבל קצבת בטוח לאומי (עמ' 11 לפרו'). הנתבעת טוענת כי מעמדו המשפטי של כפר עקב מעורפל, ולא ברור כלל אם המקום ישאר בתחום ירושלים לאורך ימים, וכך גם זיקתו של התובע לירושלים ולישראל. ומכאן מבקשת הנתבעת להסיק כי זיקתו של התובע למערכת השכר (וחישובי הנזק לעתיד) בישראל אינה ברורה כלל. לא ניתן לקבל טענה זו. הוכח כי התובע הינו תושב ירושלים וישראל, הוא מחזיק תעודת זהות ישראלית, והבית בו הוא גר כיום נמצא בתחומי מדינת ישראל. משפחתו והוא קשורים למערכת הישראלית: מיקום, מיסוי, מל"ל, חינוך - התובע לומד בבי"ס אורט במזרח ירושלים. שינויים עתידיים, לרבות שינויים פוליטיים וגאוגרפיים, הם אפשריים, אך נגועים בספקולטיביות. אין לפני נתון ממשי של וודאות קרובה כי מעמדו של התובע יהיה שונה בעתיד הנראה לעין. לפיכך, יש לבחון עניינו של התובע כענין נפגע ישראלי. לציין, הנתבעים הסתמכו בענין זה על פסיקה שרובה מתייחסת לתושבים המתגוררים באיו"ש ולא בירושלים.   מצב רפואי ותפקודי של התובע 5. כאמור, אין מחלוקת כי לתובע נכות רפואית בשעור 46%. על מנת לקבוע נכותו התפקודית, אביא להלן את עיקרי הממצאים והמסקנות של המומחים הרפואיים. הנכויות הן נכויות לצמיתות. האורטופד, פרופ' פוגרונד, מצא כי התובע נפגע בתאונה קשה מאוד, נגרם שבר פיצוץ בגוף חוליה D10 עם תזוזה, מצב שגרם להתפתחות פרפלגיה ועיכוב של פעולות המעיים וכיס השתן. כמו כן, נגרם שבר עם תזוזה בעצם הירך השמאלית. לאחר ניתוחים, אשפוז ושיקום, חזר התובע ללימודיו ונותרה לו נכות כדלקמן: מגבלה בינונית עד קשה בחלק תחתון של עמוד שדרה גבי והגבלה קלה של החלק העליון של עמוד שדרה מותני, ונכותו עקב מצב הגב הינה 10% + 10%. בגין הגבלה קלה בתנועות פרק הירך ברגל, נכותו הינה בשיעור 2.5% (הפחתה מ-5%) ועוד 5% בגין קיצור הגפה. מחוות דעת פרופ' פוגרונד ונתוני הנכות שקבע, עולה בבירור כי הנכות הינה נכות תפקודית. הנוירולוג, פרופ' זוהר ארגוב, מצא כי התאונה גרמה לתובע חבלה רב מערכתית, ובתחומו: פגיעה בחוט שדרה, שגרמה לשיתוק שעיקרו חלף, אך הותירה עקבות ונכות בשיעור 20% בגין פרפלגיה חלקית. כמו כן, סבל התובע מפגיעה וסטיבולרית, שביטויה העיקרי הינו סחרחורות - 5% נכות. מנתונים רפואיים אלה עולה כי אף נכות זו הינה בעלת משמעות תפקודית. האורולוג, ד"ר עמיצור פרקש, מצא כי התובע סובל כיום עקב התאונה מתכיפות ודחיפות במתן שתן ביום ובלילה, ולפיכך נכותו בתחום זה הינה 10%. מי שנזקק להטלת שתן יותר מהממוצע וההטלה צריכה להיות דחופה, סובל ממגבלה תפקודית, שכן ייאלץ להסתגל לעבודה שתאפשר לו לגשת לשירותים הרבה ומיד.   6. המסקנה הינה כי נכותו של התובע הינה תפקודית. כיוון שמדובר בבחור צעיר ובנכויות בתחומים שונים, אני מעמיד את נכותו התפקודית של התובע בשעור נכותו הרפואית 46%, כפי שביקש בא כוחו בסיכומיו.   7. אוסיף עוד כי על פי חוות הדעת הרפואיות ומסמכים רפואיים, היתה לתובע נכות זמנית בשיעור 100% למשך חצי שנה ונכות זמנית בשיעור של כ-60% למשך חצי שנה נוספת. לאחר הניתוח מחודש מאי 2002 היתה לתובע נכות זמנית של 100% למשך ששה שבועות.   הנזק 8. הוצאות נסיעה בעבר אין מחלוקת (כמעט) בין הצדדים כי יש לפצות התובע בראש נזק זה בסכום של 10,000 ש"ח (ערך נוכחי).   9. הוצאות רפואיות בעבר, התאמת הבית ואביזרים אין מחלוקת בין הצדדים כי יש לפצות התובע בראש נזק זה בסכום של 10,000 ש"ח (ערך נוכחי).   10. סיעוד וסיוע בעבר התובע סבל מנכות גבוהה מאוד במשך כשנה, במהלכה סעדו אותו בני המשפחה. גם כיום הוא נזקק לעזרה וסיוע עקב מגבלותיו. אני פוסק לו בראש נזק זה סך 20,000 ש"ח (ערך נוכחי).   11. נסיעות לעתיד לתובע נכות תפקודית גבוהה, דבר המצדיק ומצריך נסיעות מוגברות בהווה ובעיקר בעתיד. אני פוסק לתובע סך 60,000 ש"ח (ערך נוכחי).   12. סיוע וסיעוד לעתיד עקב נכות גבוהה ומגבלות שונות אני פוסק סך 80,000 ש"ח (ערך נוכחי).     13. אובדן השתכרות לעתיד התובע הינו בחור צעיר, הלומד עתה אלקטרוניקה. נכותו התפקודית הינה בשיעור 46%, היינו התובע איבד כמחצית מכושר השתכרותו. כמו כל בחור בן-גילו, ייערך החישוב על פי השכר הממוצע במשק, העומד היום על סך 6,768 ש"ח, ולאחר ניכוי מס הכנסה 5,300 ש"ח. התובע עדיין סטודנט, ואמור להתחיל לעבוד בעוד שנתיים-שלוש. מקדם היוון 296 וההיוון הכפול הינו 0.92. החישוב הינו 0.92 X 296 X 46% X 5,300 ש"ח = 663,916 ש"ח (ערך נוכחי).   14. נזק לא ממוני לתובע 46% נכות לצמיתות ו-108 ימי אשפוז. הצדדים יערכו החישוב ויוסיפו ריבית, כמקובל, מיום התאונה.   15. ניכויים לתובע נכות גבוהה ויתכן שהמוסד לבטוח לאומי, ענף נכות כללית, ימצא לנכון כי הוא זכאי לקבלת קצבה. מסתבר כי עד כה לא פנה התובע למל"ל, אף שהדבר עלה מספר פעמים במהלך קדמי המשפט. כיוון שקיימת אפשרות סבירה שהתובע יקבל קצבאות ואף קיימת אפשרות כי המל"ל יבקש לחזור אל הנתבעים, יש לעכב סכום מתוך הפיצויים עד לבירור זכויותיו של התובע במל"ל. הנתבעים הגישו לבית המשפט שתי חוות דעת בענין זה: נ/1 - קצבת שירותים מיוחדים ו/או ניידות. על פי חוות הדעת ועל פי מצב התובע, ספק רב אם יהא זכאי לקצבה זו, ולכן אין להביאה בחשבון. נ/2 - קצבת נכות כללית מהוונת לתובע עשויה להסתכם בסכום של כ-250,000 ש"ח.   כיוון שהתובע לא פנה למל"ל, יש להקפיא מסכום הפיצויים סך 250,000 ש"ח. על התובע לפנות למל"ל ללא דיחוי. אם במל"ל תיקבע לתובע דרגת נכות ותשלום קצבה, שיעורה המהוון יחושב ע"י הצדדים ויופחת מסכום הפיצויים. אם יקבע שאינו זכאי לקצבה, יופשר הסכום המוקפא וישולם לתובע בתוספת הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין. אם התובע לא יפנה כלל למל"ל ולא תהא קביעה שלו עד 31.7.03, יופחת הסכום המוקפא מהפיצויים ולא ישולם לתובע.     סיכום 16. לאור האמור, תשלם הנתבעת לתובע הסכומים הנקובים בסעיפים 8-14 לעיל. יש לנכות תשלומים תכופים, כמפורט בסעיף 9 לסיכומי הנתבעים וכן להקפיא בשלב זה סך 250,000 ש"ח, כאמור בסעיף 15 לעיל. הנתבעת תשא בהוצאות משפט וכן בשכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ.   תאונת דרכיםנכות