פיצוי על נזילה מהשכן

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על נזילה מהשכן: 1. בפני תביעת התובע בגין נזקים שנגרמו לו ולאמו כתוצאה מנזילת מים מדירת הנתבע 2, אשר ממוקמת מעל דירת האם. הנתבע 1 הינו מי שניהל עבור הנתבע 2 את הדירה ולא הוכחש כי היה האחראי לטיפול בתיקון הנזילה. לטענת התובע, כתוצאה מהנזילה נגרמו לאמו סבל רב ועוגמת נפש. כן נטען כי נגרם נזק לתקרה שבביתה אשר התמלאה טחב, ריח חזק של עובש ופיטריות. לטענת התובע, טפטוף המים אף סיכן את אמו אשר יכלה להחליק, או להתחשמל ,כתוצאה מנזילת המים. התובע צרף תמונות המעידות על הנזקים שנגרמו לדירת האם ובהן ניתן לראות את הרטיבות והעובש כתוצאה מהנזילה. התובע תבע סכום של 5,000 ₪ בגין תיקון הנזקים, וכן עוגמת נפש לו ולאמו בסכום של 7,000 ₪. 2. לטענת הנתבעים, התובע פנה בפעם הראשונה בטענה לרטיבות בחודש 2/11 וכבר ביום 2.2.11 הגיע איש מקצוע אשר בדק את הדירה וקבע כי הרטיבות נבעה מחוסר איטום ברצפה. לטענת הנתבעים בוצע כבר אז איטום מחדש ברובה (צורף אישור המעיד על התיקון). הנתבעים טענו, כי מאחר ולאחר מספר ימים התובע פנה וטען כי הנזילה נמשכת, הגיע ביום 8.2.11 איש מקצוע נוסף, אשר ערך בדיקה מקיפה, כולל צילום במצלמת טרמית. גם אישר מקצוע זה אבחן בעיית איטום ושוב בוצע איטום (צורפה חשבונית המעידה על ביצוע האיטום הנוסף במועד זה). לטענת הנתבעים, איש המקצוע הסביר להם כי יש לחכות שבועיים- שלושה עד שיתייבש החול מתחת למרצפות ואולם, משהסתבר, לאחר שבועיים, כי עדיין קיימת נזילה , הגיע ביום 2.3.11 איש מקצוע שלישי נוסף וביצע בדיקה מקיפה נוספת עם ציוד מתקדם. לטענת הנתבעים, רק במועד זה אובחנה בעיה במערכת הדלוחין (צורפה חשבונית וכן אישור המעידים על הבדיקה וממצאיה). הנתבעים טענו, כי כתוצאה מבדיקה זו הסתבר כי המדובר בשיפוץ גדול שיש לבצע, במסגרתו יצטרכו להסיר את הריצוף, להוציא אביזרים מהאמבטיה, לאטום את הרצפה ולהתקין מערכת ביוב וצנרת חדשים. לטענת הנתבעים, מאחר שהמדובר היה בעבודה שלצורך ביצועה נדרשו 6-7 ימי עבודה ומאחר ושוכרות הדירה היו סטודנטיות, דחו את מועד התיקון לחודש אפריל, אז היו הסטודנטיות בחופשה. הנתבעים טענו, כי העבודות הסתיימו ביום 18.4.11 ואולם, שבועיים לאחר מכן התברר כי יש נזילה נוספת ממקור אחר ולפיכך ב- 20-25/5 בוצעה עבודה נוספת בדירה והוחלפה צנרת המים. הנתבעים טענו, כי ביצוע תיקונים מהסוג הנידון אורך זמן וכי יש להתחשב גם במשך הזמן שנדרש לאיתור הבעיה ובדיירות שהתגוררו בדירה. בתאריך 10.7.11 הופיעו הצדדים בפני. התובע אישר כי הנזילה אכן תוקנה ואולם טען בהרחבה לעוגמת הנפש הרבה שנגרמה לאמו כתוצאה מכך שהתיקונים לא בוצעו לאלתר, אלא רק בערב פסח בחודש אפריל (אז היה צריך להוציא את אמו מביתה). התובע הוסיף, כי התיקון הסופי הושלם רק ביום 3.6 וכי לא סביר שנדרשו לנתבעים 4 חודשים לתיקון הנזילה, וכי אמו לא הייתה צריכה לסבול מכך שבדירת הנתבע 2 התגוררו סטודנטיות. דיון: 3. לאחר עיון בכתבי הטענות, בתמונות ובמסמכים שהגישו הצדדים, הגעתי למקנה כי יש לקבל את התביעה בסכום חלקי בלבד. ראשית אציין, כי התובע לא טרח לצרף את אמו כתובעת נוספת בתיק. מאחר שהנתבעים לא העלו כל טענה בעניין, ומאחר שהמדובר בתביעה קטנה, במסגרתה לא כבול בית המשפט לסדרי הדין והראיות, אהיה מוכנה להניח כי בעת שאם התובע חשה צער ועוגמת נפש, חש גם התובע עצמו צער ועוגמת נפש זהים בשל יחסי הקרבה ביניהם. לפיכך, אתייחס לעוגמת הנפש של התובע כתוצאה מהסבל שלטענתו נגרם לאימו. לגופם של דברים- התביעה הכספית לעניין עלות הנזקים בסכום של 5,000 ₪ לא הוכחה. התובע לא צרף כל הערכת שמאי, או הצעת מחיר, אשר יעידו על עלות התיקון שיידרש בדירת האם. זאת ועוד, הדירה היא דירת האם. האם כאמור לא צורפה כתובעת ובניגוד לרכיב הנזק של עוגמת נפש, אשר לפנים משורת הדין, הנחתי כי נגרם גם לבנה- התובע, הרי לעניין הוצאה כספית, התובע לא צירף כל ראייה כי הוא זה שיאלץ לשאת בעלות התיקונים, אותם כאמור כלל לא הוכיח. אציין, כי במהלך הדיון הנתבעים הצהירו כי הם מוכנים לבצע באופן מיידי, את התיקונים הנדרשים בדירת האם (ואף המחלוקת לעניין תיאום המועד נפתרה בכך שהוסכם כי התובע יודיע על המועד המתאים לביצוע התיקון תוך 3 ימים). 4. לעניין עוגמת הנפש- עיון במסמכים שצרפו הנתבעים מעלה, כי אכן כבר בחודש פברואר הזמינו אנשי מקצוע לתיקון הליקויים. דא עקא, תיקונים אלו לא הועילו וביום 2.3 התבררה מהות התיקון הנכון הנדרש. גם אם אקבל את טענת נתבע 2, כי הגיע לדירה לבחון את התיקונים הנדרשים ביום 6.4.11 ולא ביום 6.5.11, עדיין המדובר בתקופה של חודש לאחר שאובחנה הסיבה לנזילה ובתקופה של למעלה מחודש עד להשלמת התיקון. תיקון אשר הסתבר כי אף הוא לא פתר את הבעיה, עד לתיקון נוסף שבוצע בחודש יוני. הנתבעים לא חלקו על כך שהנזילה נגרמה מדירת הנתבע 2 וכי הם האחראים לתיקון הנזקים. בנסיבות אלה, סבורני כי יש ממש בטענות התובע כי לפחות מיום 2.3, עת התברר סוג התיקון הנדרש, לא היה צריך להשהות את ביצועו. אמו של התובע אשר הינה קשישה, לא הייתה צריכה להמתין תקופה של למעלה מחודש עד "שיהיה נוח" לסטודנטיות המתגוררות בדירה ממנה אירעה הנזילה. על הנתבעים היה לפעול במהירות הנדרשת ולא להשהות את התיקון תקופה נוספת וממושכת לאחר 2.3.11. עיון בתמונות שצורפו לכתב התביעה יכול ללמד על עגמת הנפש הרבה שנגרמה לתובע כתוצאה מהשתהות הטיפול בנזילה ומצבה של אימו (כפי שתואר על ידו בהרחבה בעדותו מיום 10.7.11) אשר התגוררה בדירה במצב זה. רבקה איזנברג 5. יחד עם זאת, הסכום הנתבע בגין ראש נזק של עוגמת נפש, הינו מוגזם ומופרז. בית המשפט לתביעות קטנות אינו נוהג לפסוק סכומים שכאלו בגין עגמת נפש כדבר שבשגרה.מה עוד שכאמור, התרשמתי כי הנתבעים לא התעלמו מהבעיה ולא סרבו לבצע את התיקון, אלא רק השהו אותו בגין חוסר הנוחות לדיירות שהתגוררו בדירת הנתבע 2. זירוז הטיפול בנזילה היה חוסך עוגמת נפש לתובע, וכן היה חוסך מזמנם של הצדדים ושל בית המשפט ועל כך יש לחייב את הנתבעים ואולם לא בסכום הגבוה הנתבע. לאור כל האמור: א. בהתאם להסכמת הצדדים יתואם תוך 3 ימים, מועד לתיקון הנזקים בדירת האם, על ידי הנתבעים. ב. הנתבעים ישלמו לתובע יחד ולחוד סכום של 1,100 ₪ בגין עוגמת נפש כתוצאה מהתמשכות הטיפול בנזילה. כן ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות משפט בסכום של 200 ₪. סכומים אלו ישולמו לתובע תוך 30 יום שאם לא כן,יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. נזילהפיצוייםנזקי מים