פסילת שופט בגלל סטיה מסדרי הדין

הוגש ערעור על החלטת בית המשפט בבקשת הפסלות - בכתב הערעור טוענים המערערים כי מתן פסק דין ללא שמיעת עדי המערערים, ללא קיום חקירה נגדית וללא סיכומים, מהווה סטייה חמורה מכללים בסיסיים שבסדרי הדין, המצדיקה פסילת השופט. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת פסילת שופט בגלל סטיה מסדרי הדין: ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' סגן הנשיא י' שמעוני) מיום 18.4.01, שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 4478/01 ובת.ש. 105/01. 1. המשיבה ז"ל, אשר הלכה לעולמה לאחר מתן ההחלטה נשוא הערעור, היתה דיירת מוגנת בדירה ברח' בן יהודה 27 בירושלים, הנמצאת בבעלות המערערים (להלן: הדירה). ביום 1.2.01 הגישה המשיבה, באמצעות הקרן לטיפול בחסויים, בקשת רשות לבית הדין לשכירות בירושלים, בה התבקש בית הדין לאשר את זכאותה של המשיבה לחלק מדמי המפתח תמורת פינוי הדירה. ביום 20.2.01 הגישו המערערים לבית משפט השלום בירושלים תביעת פינוי נגד המשיבה בעילת נטישה ואי תשלום שכר דירה והוצאות הבית. בדיון שהתקיים ביום 22.3.01 בבית הדין לשכירות הגיעו הצדדים להסכמה דיונית כי הדיון בבקשה למתן רשות ובתביעת הפינוי יאוחד, הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית וכי הסכום המוצע בתצהירים בבקשה למתן רשות של הדייר היוצא והדייר המוצע מקובל על הדעת הצדדים. התיקים נקבעו להוכחות ליום 13.5.01, ונקבע כי במועד זה יישמעו סיכומי הצדדים ויינתן פסק דין. 2. ביום 17.4.01 הגיש ב"כ המשיבה בקשה דחופה להקדמת מועד הדיון. בבקשה זו נטען כי ביום 9.4.01 התדרדר מצבה של המשיבה, היא הועברה לבית חולים וקיים חשש רציני לחייה. בית המשפט נתבקש לקבוע מועד דחוף ומיידי לדיון בתיק ולבטל את הצורך בהגשת תצהירי עדות ראשית, תוך אפשרות למתן עדות על ידי הצדדים בבית המשפט. בקשה זו הוגשה מבלי שנתבקשה הסכמת המערערים. בית המשפט נעתר לבקשה וקבע את התיקים ליום המחרת לדיון, לסיכומים בעל-פה ומתן פסק דין. עוד באותו היום, הגישו המערערים בקשה לביטול ההחלטה. בבקשה זו נטען כי אביהם של המערערים אשר קנה עבורם את הדירה ומטפל בכל הקשור בה, אינו יכול להופיע למתן עדות לאלתר, משום שעבר זה עתה ניתוח לב פתוח. בקשה זו הועברה לבית המשפט בבוקרו של יום הדיון, ובית המשפט ביקש לקבל את תגובת המשיבה. ב"כ המשיבה התנגד לבקשה בטענה כי נסיבות המקרה ומצבה הרפואי והקריטי של המשיבה אינם סובלים דחייה, ובית המשפט הורה כי הדיון יתקיים במועדו. בפתח הדיון ביקשו המערערים בשנית לדחות את מועד הדיון, אך בית המשפט דחה את בקשתם. 3. בעקבות החלטה זו, ביקשו המערערים מבית המשפט כי יפסול עצמו מלדון בתיק. ב"כ המערערים טען כי בבוקרו של היום נודע לו כי השופט, עבד קודם מינויו כשופט כמפקח באגף רישום והסדר מקרקעין והיה כפוף לכלתה של המשיבה, הגב' חווה הלברייך, שהינה מנהלת האגף. בית המשפט דחה את בקשת הפסילה, בקובעו כי הגב' חוה הלברייך אינה צד להליך, וכי למרות ההיכרות בינו לבין הגב' חוה הלברייך, יש לתת אשראי מלא ליושרו של בית המשפט אשר יתעלם מעובדה זו. עוד נקבע כי יש לדחות את הבקשה גם משום שאת המשיבה מייצג עורך דין מהקרן לטיפול בחסויים. בית המשפט הוסיף וקבע כי אין להיעתר לבקשה גם מהטעם שהוא מכהן כהרכב יחיד בבית הדין לשכירות בירושלים. 4. ב"כ המערערים הודיע כי בדעתו להגיש ערעור על ההחלטה בבקשת הפסלות בפני בית המשפט העליון, ולפיכך ביקש לדחות את הדיון. בית המשפט קבע כי נוכח מצב בריאותה של המשיבה, מן הראוי כי יתקיים דיון עוד באותו יום, ולפיכך הורה על קיום הדיון בבקשת הרשות שהגישה המשיבה. עם תחילת הדיון, טען ב"כ המערערים כי בשל נסיבות קביעת הדיון לא הספיק להיערך לחקירה נגדית. בהתאם לכך, הורה בית המשפט על קבלת הבקשה למתן הרשאה, תוך שהוא קובע כי לא היה מקום להכנה מיוחדת על החקירה על התצהירים שהיו בידי ב"כ המערערים מזה מספר חודשים, בפרט נוכח ההסכמה הדיונית בין הצדדים כי הסכום המוצע בתצהירים מקובל על שני הצדדים. לבקשת ב"כ המערערים, הורה בית המשפט על מחיקת תביעת הפינוי. 5. על החלטת בית המשפט בבקשת הפסלות הוגש הערעור שבפני. בכתב הערעור טוענים המערערים כי מתן פסק דין ללא שמיעת עדי המערערים, ללא קיום חקירה נגדית וללא סיכומים, מהווה סטייה חמורה מכללים בסיסיים שבסדרי הדין, המצדיקה פסילת השופט. כן טוענים המערערים, כי הגב' חווה הלברייך שבינה לבין השופט קיימת היכרות רבת שנים, הינה בעלת אינטרס מובהק בתביעה, נוכח העובדה שבעלה הוא יורש על-פי דין של המשיבה. לטענתם, עובדה זו בעלת משמעות נוכח העובדה שבמהלך ניהול התיקים היה ברור כי המשיבה נמצאת על ערש דווי וכי לא תזכה ליהנות מסכום הכסף אותו תקבל. עוד טוענים המערערים כי בתום הדיון, בעת שהשופט יצא ללשכתו, הוא אמר לב"כ המערערים כי "מרשיו קיבלו דירה כמתנה משמיים תמורת סכום קטן" וכי "כסף שלא מרוויחים ביושר אין בו ברכה". לטענת המערערים, התבטאות זו מצביעה על דעה קדומה כלפיהם. 6. ב"כ המשיבה מתנגד לקבלת הערעור. לטענתו, החלטות בית המשפט בדבר הקדמת הדיון ומתן פסק דין היו סבירות, שכן אי ההיעתרות להן היה עלול לסתום את הגולל על בקשת הרשות של המשיבה ולפגוע באופן בלתי הפיך בזכויותיה. כן טוען ב"כ המשיבה, כי ב"כ המערערים סרב להצעות לדחיית מועד הדיון בכפוף לכך שמותה של המשיבה, אם יקרה, לא יפגע בזכויותיה. מוסיף ב"כ המשיבה וטוען כי היה על המערערים לבקש את פסילת השופט מיד עם תחילת הדיון ולא להמתין עד לקבלת החלטה שאינה לרוחם, וכי מכל מקום לא קיימים קשרים חברתיים או אחרים בין השופט לבין הגב' חוה הלברייך. 7. ביום 13.5.01 ביקשתי, מכוח סמכותי על-פי תקנה 471ג(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, כי תתקבלנה הערות השופט לאמור בכתב הערעור. בתגובתו, אישר השופט כי אכן טרם מינויו לשופט, לפני למעלה משמונה שנים, שימש בתפקיד מפקח על רישום מקרקעין, ובתפקידו זה היה כפוף לגב' חוה הלברייך. עם זאת, ציין השופט כי קשריו הגב' חוה הלברייך היו אך ורק במסגרת העבודה או בקשר לכך ולא קשרים חברתיים, וכי לא היתה לו כל היכרות עם המשיבה-המנוחה. השופט הוסיף כי בכל התיקים המוגשים לבית הדין לשכירות בעניין דומה, נקבע הדיון סמוך ליום הגשת הבקשה וכי בקביעת מועד הדיון פעל בצורה עניינית, לגופו של עניין וללא שיקול זר. 8. לאחר שעיינתי בחומר שבפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. אכן, כאשר ישנה היכרות אישית ליושב בדין, יש בכך לעתים חשש ממשי למשוא פנים (ראו: ע"א 6204/96 דרור גל עזר נ' אבי גולדבליט, פ"ד נ(2) 742). "גם כאן, אין לקבוע כלל קטיגורי של פסלות, אלא יש לבחון בכל מקרה לגופו אם ישנו חשש ממשי למשוא פנים, שכן גבולותיה של ההיכרות האישית - הן נורמטיבית והן עובדתית - אינם ניתנים לתיחום וקביעה מראש ויש לבחון אותם על רקע הנסיבות והמאפיינים של כל מקרה ומקרה לגופו" (ע"א 3700/99 ניצולת הקרטל בע"מ נ' עו"ד אליעזר וולובסקי (לא פורסם); וכן ראו: ע"א 7577/97 דוד נ' פרידמן (לא פורסם); ע"א 660/98 אבוזווילי נ' ראובני (לא פורסם)). במקרה שלפנינו, ההיכרות הנטענת הינה היכרות מקצועית, שאינה מוכחשת, בין כלתה של המשיבה לבין השופט. בנסיבות המקרה, אין די בהיכרות זו בלבד ובמערכת היחסים המקצועית שאפיינה אותה, כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים. במקום אחר כבר אמרתי כי "היכרות מקצועית גרידא שאינה מבוססת על ידידות או קשר אישי אחר, אינה צריכה למנוע שופט לדון בעניינו של עורך דין הנאשם בפלילים" (ראו: ע"פ 5756/95 עדנאן עתאמנה נ' מדינת ישראל (לא פורסם), וראו גם ע"א 6204/96 הנ"ל). דברים אלה יפים גם כאשר מדובר בבעל דין בהליך אזרחי. עמד על כך הנשיא שמגר, בציינו כי: "היכרות, ותהיה זו היכרות שבהווה אינה הופכת את השופט לפסול. היא אינה יוצרת מראש חריצת דין אישית כה מהותית כלפי אדם עד שיהיה בכך כדי ליצור נטיית לב המשתלטת על השופט המקצועי בעזות כה רבה עד שאינו יכול להגיע להכרעה עניינית. זהו תחום מובהק אשר בו בא לידי ביטוי היישום של אמת המידה של השופט המקצועי היודע להשתחרר מהשפעתה של היכרות שגרתית עקב כוחו והרגל של בעל משרה שיפוטית היודע להתעלות מעל השפעה של היכרות שגרתית". (מ' שמגר, "על פסלות שופט - בעקבות ידיד תרתי משמע", גבורות לשמעון אגרנט (התשמ"ז) 87). יתר על כן, כלתה של המשיבה אף לא היתה צד להליך שהתנהל בפני בית המשפט ולשופט לא היתה כל היכרות עם המשיבה עצמה. בנתון זה יש למעט במידת החשש למשוא פנים. 9. אשר לטענת המערערים באשר לאופן ניהול ההליך על ידי בית המשפט קמא, והעובדה כי ניתן פסק דין מבלי שניתנה להם הזדמנות ממשית לערוך חקירה נגדית ולסכם את טענותיהם, הרי - מבלי להביע עמדה לגופו של עניין - תרופתם של המערערים היא בדרך של הגשת ערעור על פסק הדין ולא בדרך של בקשת פסלות וערעור פסלות. במסגרת הערעור על פסק הדין יוכלו המערערים להעלות את כל טענותיהם בעניין זה, לרבות אלו הנוגעות להחלטות הביניים שניתנו על ידי בית המשפט. 10. אשר להתבטאותו של בית המשפט בתום הדיון, הרי שגם אם ראוי היה כי בית המשפט לא יחווה דעתו בעניינם של המערערים מעבר לנאמר בפסק הדין עצמו, אין בהתבטאות זו - כשלעצמה - כדי להצביע על כך כי בית המשפט גיבש דעה קדומה בעניינם של המערערים, מה גם שהתבטאות זו נאמרה לאחר מתן פסק הדין. מטעמים אלה, אני מורה על דחיית הערעור. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. פסלות שופטשופטים