בדיקת פוליגרף כראיה בהליך פלילי

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בדיקת פוליגרף כראיה בהליך פלילי: הנאשם הובא לדין בעבירה של עדות שקר, בכך שבמהלך משפט בפני בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע, טען ששילם לעובד (התובע בתיק בבית-הדין לעבודה) סך של 000, 2לירות וכן כי העובד חתם על קבלה המאשרת תשלום סכום זה. הקבלה הוצגה כראיה בפני בית הדין. העובד מצרי טען בבית הדין כי לא קיבל סכום זה וכי החתימה על הקבלה איננה חתימתו. בית-הדין יזם חקירה וקבלת חוות דעת של מומחה לכתב יד, ד"ר נפתלי, בקשר לשאלה אם החתימה על אותה קבלה זוייפה אם לאו. ד"ר נפתלי הגיש לבית-הדין חוות דעת שעל פיה אמנם חתימתו של התובע על אותה קבלה זוייפה. שופט בית-הדין, בהסתמכו גם על חוות דעת זו - קיבל את תביעת התובע לאחר שדחה כבלתי מהימנת את עדותו - גרסתו - של הנאשם. גם בפני העידו העובד מצרי וד"ר נפתלי וחזרו על גירסתם בעדותם שנתנו בפני בית-הדין. הנאשם העיד בפני והביא עדי הגנה מטעמו וחזר על גירסתו כי אכן שילם לעובד מצרי את הסך של 000, 2לירות וכי מר מצרי חתם בעצמו ובחתימת ידו על הקבלה. הסניגור המלומד דאג לבדיקה במכונת פוליגרף (גלאי שקר) של הנאשם ולאחר שבדיקה זו, כטענת הסניגור, העלתה כי הנאשם, לגבי גירסתו הנדונה, הינו דובר אמת, מבקש הוא להגיש לבית-המשפט את חוות-דעתו של המומחה - בודק הנאשם במכונת האמת, כמצויין לעיל. לכך, מתנגד בא-כח המאשימה, לדעתי, בצדק. טענת הסניגור היא כי השאלה בדבר קבילותה של תוצאות בדיקה כזו טרם הוכרעה על-ידי בית המשפט העליון וכי מן הראוי שבית משפט זה יקבע עמדה עצמאית לגביה. אני סבור שאין הדבר כן. גם אם ב-ע"פ 36/70 דוד כהן נ' מדינת ישראל [1], המוזכר הן על-ידי הסניגור והן על-ידי בא-כוח המאשימה, לא נקבעה הלכה ישירה בענין. בקביעתו של בית-המשפט העליון, כי אין להתייחס לסרוב הנאשם להיבדק במכונת האמת, הינה בהחלטה שניתנה על-ידי בית-המשפט העליון בתיק ב"ש 264/80, שתצלומו צורף לסיכומים בכתב של בא כוח המאשימה, נקבע במפורש על ידי כב' השופט י' כהן (כתוארו אז), כי תוצאת בדיקה כזו "לא תהיינה ראיה קבילה בבירור המשפט". אין ספק כי הלכה זו מחייבת את בית-המשפט הזה ועלי לפעול על-פיה. אני סבור, כי הלכה זו נכונה וצודקת וכי גם בענייננו אין מקום לקבלת ראיה על תוצאות בדיקת מכונת אמת. אני סבור כי השאלה אם נאשם, או עד כלשהו, הינו דובר אמת, לגבי הגירסה שהוא נותן בבית המשפט, נתונה להכרעתו הבלעדית של השופט השומע את המשפט ואין בית המשפט רשאי להעביר נטל זה או אפילו להעזר במילוי תפקידו זה על-ידי גורם זר אחר כלשהו. אמת, נכון הדבר שבית-המשפט מתיר לעיתים הבאת עדות, או הצגת שאלות בקשר למהימנותם של עדים. למשל, נראה לי, כי בית המשפט יתיר הבאת עדות של מומחה, פסיכולוג, או פסיכיאטר, כי עד מסויים סובל ממחלה או מהפרעה נפשית העלולה לגרום לו לומר דברי שקר. כן יתיר בית-המשפט הצגת שאלות לעד בדבר עברו הפלילי, כולל שאלה אם נכון הדבר כי בעבר נידון על עדות שקר. שאלות כאלה, הן מותרות וקבילות בבית-המשפט והשופט רשאי להיעזר בתשובות עליהן כדי לקבוע עמדה, גם בשאלת המיהמנות לגירסת העד או הנאשם. ברם, בדוגמאות שציינתי לעיל, השאלות או הבאת עדות המומחה, מותרת, באשר המגמה היא להראות כי אותו עד, או הנאשם, הינו בעל אופי שלילי או שהוא נוטה או נטה בעבר, לומר דברי שקר, ואילו התרת ראיה בענין בדיקת מכונת אמת, כבקשת הסניגור בפני, מגמתה להביא ראיה ישירה על נכונות גירסתו של הנאשם לגבי המשפט התלוי ועומד בפני. דבר זה, כאמור, אין בית-המשפט רשאי להתירו, שכן, יש בכך משום העברת התפקיד המוטל על בית המשפט. במקרה הנדון נקבע, כמצויין לעיל, ממצא על-ידי שופט בית-הדין לעבודה בקשר למהימנות גירסתו של הנאשם, דהיינו, כי לא זייף חתימתו של העובד, היא גירסתו של הנאשם בפני. כפי שאין בידי להזדקק או להסתמך על ממצא זה של שופט בית-הדין לעבודה, בבואי לקבוע אמיתות גירסה זו, כך אין, לדעתי, מקום להזדקק לקביעה אחרת - בדיקת מכונת אמת. אני מקבל לכן את התנגדות בא-כח המאשימה ואינני מתיר הבאת ראיה בענין בדיקתו של הנאשם במכונת אמת. אני קובע המשך הדיון בתיק ליום 19.9.84שעה .09.00פוליגרף (מכונת אמת)הגשת ראיותמשפט פלילי