ערבות גבוהה לשחרור ממעצר

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערבות גבוהה לשחרור ממעצר: בית משפט השלום בירושלים (כבוד סגן הנשיא א. בן דור) הורה על חלופה למעצר העורר עד תום ההליכים נגדו, והיא הפקדה במזומן של 50,000 ש"ח וערבות צד ג'. על כך מערער העורר. לטענת העורר, אין עילת מעצר כנגדו וכי החשש להימלטותו מהדין אינה מהווה הצדקה למעצרו עד תום ההליכים. טענה נוספת שיש בפי העורר היא, שהסכום עליו הורה בית המשפט הוא "אסטרונומי". העובדות הצריכות לעניין הן שנגד העורר תלויים ועומדים 4 תיקים בבימ"ש השלום בירושלים: תיק בגין עבירת נסיון לגניבה מ- 1994; תיק בגין עבירת גניבה ואיומים מיוני 1995; תיק בגין איומים הטרדה ותקיפה ממאי 1996 ותיק גניבה מפברואר 1997. העורר לא הופיע לדיונים רבים שהתנהלו בעניינו. ב"כ המשיבה, עו"ד סרי, פרש לפניי את מסכת אי-הופעותיו של המשיב למשפטו, מהן נראה בבירור כי אכן כל האזהרות שהוזהר וההזדמנויות שניתנו לעורר, לא הביאו להתייצבותו, וכאשר נדרש להפקיד סכומי כסף נמוכים יחסית, לא היה בהפקדת הסכומים הללו כדי לגרום להתייצבותו. להלן אצטט את דברי ב"כ המשיבה בתארו את השתלשלות העניינים: "למעשה מדובר במספר תיקים - 4 תיקים, שניים מהם משנת 95, ואני תיכף אסביר מה קרה בתיקים האלה. לאחרונה לא מדובר רק בישיבה של ה- 5 באוקטובר, כי גם ב- 12 באוקטובר הוא לא התייצב. בתיק השלישי זה נקבע ב- 31 באוקטובר והוא גם לא התייצב. חברי טוען שאין עילת מעצר. אני מבקש להגיש את גליון הרשעותיו הקודמות. יש לו עבר עשיר ביותר בעבירות רכוש ובעבירות נוספות. מה שחשוב הוא שלנאשם יש 3 הרשעות של בריחה ממעצר, כלומר גם כשהנאשם נמצא מאחורי סורג ובריח הוא מצליח להתחמק מהליכי שפיטה, ק"ו כשהוא נמצא משוחרר בערובה. הנאשם ביצע את העבירות לכאורה בהיותו משוחרר בערובה ואסיר ברשיון, על כל המשמעות של זה לענין האמון שיש ליתן בו. לאורך כל ההתנהגות שלו במשפטים כולם ניתן לראות שאי אפשר להאמין בו. בתיק 670/95 - במרץ 95 הוגש נגדו כתב אישום על נסיון גניבה. הוא ביצע את העבירה בהיותו משוחרר בערובה בתיק בת"א לאחר שהוכרז כעבריין נמלט. שוחרר בהפקדה של 500 ש"ח. נקבע להקראה בפני השופט צור והנאשם לא התייצב. לא היה אישור מסירה ונדחה לפברואר 96 בפני השופט רביד. הנאשם התייצב וביקש דחיה ואמר שעורך דינו נמצא בחו"ל. התיק נקבע להוכחות למאי 97 בפני השופטת גרטל. הנאשם לא התייצב והוצא נגדו צו הבאה. באוקטובר 97 התייצב עם סניגורו וביקש דחיה. בינואר 98 נקבע שוב להוכחות. הנאשם שוב לא התייצב. באוקטובר 98 החלו ההוכחות. למרות שהנאשם וסניגורו לא התייצבו התיק נוהל בהעדרו. נדחה להמשך לדצמבר 98. ביקש דחיה בשל סכסוך עם סניגורו. ביהמ"ש אמר שהתנהגותו היא בבחינת זלזול בבימ"ש ובתביעה. נדחה לינואר 98. במועד זה שוב לא התייצב הנאשם. התייצבה זהבה אורן שביקשה לדחות בשל אישור מחלה של שפעת. ביהמ"ש הטיל ספק באמיתות המחלה. הוצא צו הבאה נגד הנאשם. כל פעם צו הבאה, כל פעם הוא משוחרר בהפקדה וזה לא עוזר. התיק נקבע לתזכורת למאי 99. זה לא עזר. בוצע צו מעצר כללי. ביולי נעצר. ההליכים מחודשים. שוחרר בהפקדה נוספת של 2000 ש"ח וערבות צד ג' של זהבה אורן. נמסרים לו מספר זימונים בכל התיקים, אחד מהם באוקטובר ושוב לא התייצב. הוצא נגדו צו מעצר. בתיק מס' 2922/95: הוא נעצר לאחר שגנב סכיני גילוח בשווי 1300 ש"ח, לאחר שנתפס איים שידקור את מי שתפס אותו. הוא שוחרר בערובה. התיק נקבע להקראה באפריל 96. לא התייצב. נדחה לספטמבר 96. הוא לא התייצב ולא נמסרה לו הזמנה. נדחה לדצמבר 96 והוא לא אותר. נדחה לינואר 97 הוא התייצב וביקש דחיה. התיק נדחה במעמדו למרץ 97 והוא לא התייצב. ניתן צו הבאה. נדחה לסוף מרץ. בסוף מרץ התייצב סוף סוף, הפקיד אלף ש"ח - זה לענין ההפקדה שחברי הציע. לא התייצב כי היה חולה. נדחה להוכחות ליולי 97 והוזהר שבאם לא יתייצב התיק ינוהל בהעדרו. במועד ההוכחות טען שהוא חולה, לא מסר תעודות, אבל ביקש דחיה. התיק נוהל בהעדרו והוצא צו הבאה נוסף. נדחה להמשך הוכחות לספטמבר 97 וגם אז לא התייצב ושלח פקס שהוא "חולה מאד". המשפט המשיך להתנהל בהעדרו. נדחה לסיום לסוף נובמבר 97. הגיש בקשה לבטל מועד ההוכחות משום שביקש לצרף התיק לת"א. נדחה לתזכורת לדצמבר 97. בישיבה לאחר מכן התברר כי הנאשם סרב לצרף התיק לת"א ואז נדחה לתזכורת לדצמבר 98. שוב לא אותר, שוב הוצא נגדו צו מעצר, התיק נדחה לינואר 99 ואז, יומיים לפני הדיון, הגיש שוב בקשת דחיה משום שהוא חולה. הוא לא מברר אם התיק נדחה או לא, הוא פשוט לא מגיע. הוצא נגדו צו הבאה נוסף. נדחה לפברואר 99 - ואז שוב לא התייצב. הוצא נגדו צו מעצר כללי והתיק נדחה למרץ 99 - ואז לא הוא ולא בא כוחו מתייצבים. הוצא צו הבאה נוסף. בא כוח הנאשם נתבקש להסביר מדוע הוא לפחות לא הופיע והשיב כי הנאשם הבטיחו עשרות פעמים שיגיע לפגישות עימו על מנת להסדיר את ענין ההגנה וכי "הבטחותיו שוות כקליפת השום". במאי 99 הנאשם לא התייצב, התיק מותלה, הוצא נגדו צו הבאה כללי. יש עוד שני תיקים כאלה ולא אסקור אותם כנ"ל. בקיצור, הוא עושה צחוק מההליכים. ההפקדות לא עוזרות. הוא גם ביצע את העבירות לכאורה בהיותו משוחרר בערובה וגם כשיש נגדו מאסר על תנאי". על פי סעיף 21א(1)(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו1996- רשאי בית המשפט לצוות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים אם "קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם או אי מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט להתחמקות מהליכי שפיטה ...". הנה כי כן, הנאשם הוכיח שבעניינו קיים חשש להתחמקות מהליכי שפיטה. חלופת המעצר שקבע בית המשפט קמא נועדה להבטיח את התייצבות העורר בהליכים המתנהלים נגדו. אכן, סכום ההפקדה הוא סכום גבוה, אולם כאשר נקבע סכום נמוך, העורר לא התייצב למשפטו. אשר על כן, איני רואה מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא והערר נדחה בזה.מעצרערבותשחרור בערובה (בערבות)שחרור ממעצר