צוואה בכתב יד - סעיף 18 לחוק הירושה

סעיף 18 לחוק הירושה, תשכ"ה- 1965 קובע את הצוואה שבכתב יד כאחת הצורות הלגיטימיות לעריכת צוואה. סעיף 19 לחוק הירושה קובע שלושה תנאים מצטברים לכשרותה של צוואה בכתב-יד: "צוואה בכתב יד תכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותחתם בידו". כלומר שלשת התנאים המצטברים הם: א. שהצוואה תכתב כולה ביד המצווה. ב. שהיא תישא תאריך כתוב ביד המצווה. ג. שהיא תחתם בידו של המצווה. ב "צוואה שנעשתה.... בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה - בטלה". - דברים אלה לא הוגדרו על-ידי המחוקק. נקבעה כאן הנחיה כללית אשר מטרתה לבחון אם המצווה היה מודע למהות מעשיו ותוצאותיהם. בהקשר זה ניתן להביא בחשבון את מודעותו של המצווה לעובדה שהוא עורך צוואה, את ידיעתו על דבר היקף רכושו ויורשיו ואת מודעותו לתוצאות עשיית הצוואה על יורשיו. המשקל שינתן לשקולים אלה ואחרים הוא דבר המשתנה מעניין לעניין על פי נסיבותיו של כל מקרה (ע"א 851/79, 160/80בנדל בעמ' 104, 105). יצוין שדרישת המחוקק שהמצווה ידע להבחין בטיבה של צוואה איננה כוללת דרישה שהצוואה תערך בתבונה או בסבירות או במידה של הומאניות. די לבית-המשפט שישתכנע שהיה בהתנהגותו הכוללת של המצווה בעת עריכת הצוואה והחתימה עליה כדי להצביע שהוא המצווה ידע להבחין בטיבה של צוואה (ע"א 851/79, 160/80שם בעמ' 106). כמו-כן אין עצם העובדה שהמצווה סבל ממחלת נפש זו או אחרת בעת עריכת הצוואה פוסל כשלעצמו את הצוואה. ירושהצוואה