שינויים בבית כנסת - עתירה למתן צו ביניים

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שינויים בבית כנסת: זוהי עתירה למתן צו ביניים, לפיו, ייאסר על המשיבים לעשות כל פעולה לשינוי פיזי של בית הכנסת המצוי באולם המצוי בקומה התחתונה של בית הספר הממוקם ברח' הורקניה בשכונת קטמונים בירושלים (להלן: "בית הספר"). בקליפת האגוז, העובדות הרלבנטיות לעניין הינן, שבמבנה בית הספר מנוהל בית ספר יסודי וגני ילדים בשם "דרכי נועם" (להלן: "המשיב"), שאינם ממלכתיים. במשך 11 השנים האחרונות, קיים באולם שבקומה התחתונה של בית הספר בית כנסת המונה כ-500 מתפללים קבועים ועוד עשרות מתפללים ארעיים. בית הכנסת התאגד כעמותה והיא העותרת בבקשה זו (להלן: "בית הכנסת" או "העותרת"). בית הכנסת נשא מדי חודש בחודשו בדמי השתתפות באחזקתו השוטפת בסך של 500 ₪ לחודש אותם הוא שילם למשיב. לא נטען, שהעותרת מחזיקה באישור רשמי מטעם עיריית ירושלים (משיבה 1) לקיים במקום בית תפילה. הוגש תצהיר נגדי מטעם מנהל המשיב אך עיריית ירושלים לא הגישה תצהיר משלה. אם כי, העובדות שפורטו לעיל, לא היו שנויות במחלוקת גם עליה. מסתבר, כי הוחלט מלפני זמן מה, להקים במתחם בית הספר, בנוסף לבית ספר "דרכי נועם" המנוהל, כאמור, על ידי המשיב, גם בית ספר ממלכתי דתי "צומח", תחילה עבור כיתות א' וב' ולאחר מכן עבור הכיתות הגבוהות יותר. בשנת הלימודים תשע"א כבר נרשמו כ-80 ילדים ללימודים בבית הספר הממלכתי דתי (להלן: "בי"ס הממ"ד"). מסתבר גם, כי בשעתו נבחנו חלופות שונות באשר למקום המיועד לכיתות הלימוד של בי"ס הממ"ד בתוך מתחם בית הספר. ברם, רק מלפני מספר ימים, התקיים סיור בבית הספר על ידי ראש העיר ופמלייתו והוחלט למקם את כיתות הלימוד של בי"ס הממ"ד באולם התפילה של בית הכנסת. בשל כך, נזעקה העותרת והגישה את עתירתה בה ביקשה לקבוע כי החלטת העירייה בדבר הפיכת בית הכנסת לכיתות לימוד עבור בי"ס הממ"ד ניתנה שלא כדין ולהורות למשיבים לחדול מכל ניסיון להפוך את בית הכנסת לכיתות הלימוד. חרף העובדה, כאמור, שהעירייה לא הגישה תצהיר תשובה משלה, נוכח הרשות שקבלה העותרת מהמשיב, היא נמנעה מלכנות את העותרת כפולשת באולם התפילה. כמו כן, לא היו בפי ב"כ העירייה הסברים מדוע נשללו החלופות האחרות שנבחנו באשר למיקום כיתות הלימוד של בי"ס הממ"ד, ולא היו בידיו מסמכים כלשהם אודות תהליך קבלת ההחלטות שנתקבלו בעירייה באשר למיקום בי"ס זה. גם לא הייתה בפיו גרסה באשר לטענת העותרת כי למרות שלא היה בידיה אישור רשמי מטעם העירייה לקיים בית כנסת בתוך מתחם בית הספר, שהעירייה ידעה היטב על קיומו של בית הכנסת במקום מלפני זמן רב. טענת המשיב הייתה כי הנושא האמיתי העומד לדיון אינו קיומו של בית הכנסת במתחם בית הספר, אלא ניסיון פוליטי של מתפללי בית הכנסת המשתייכים לזרם דתי אחד להשתלט באמצעות קיום בי"ס ממ"ד המשתייך גם כן לזרם דתי זה, על מתחם בית הספר המנוהל על ידי המשיב המשתייך לזרם דתי אחר. בבוא בית המשפט להכריע בבקשה למתן צו ביניים, ככלל, עליו לבחון שני עניינים. הראשון, סיכוי העתירה להתקבל, והשני, עניין "מאזן הנוחות". ככל שסיכויי העתירה גבוהים יותר כך ניתן למעט בדרישת "מאזן הנוחות" ולהיפך. עם זאת השיקול המרכזי מבין השניים הוא "מאזן הנוחות'" (ראו למשל, בר"מ 2389/08 זיו האפט ייעוץ וניהול בע"מ נ' משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, פורסם במאגרים [15.4.08]; בר"מ 2139/06 מר ושות' (1982) בע"מ נ' משרד התשתיות הלאומיות, נציבות המים, פורסם במאגרים [6.4.06]). במקרה זה, עקב שתיקת העירייה לא ניתן לדעת מה מידת התאמת החלופות האחרות שהוצעו על ידי העירייה לצורכי הלמידה של בי"ס הממ"ד. מאידך, די ברור, כי מתן האפשרות להקים את כיתות הלימוד באולם התפילה דווקא, יוביל לסגירתו המיידית של בית הכנסת. במצב שכזה, כפות המאזניים אינן מאויינות והן נוטות לכיון העותרת. אין לומר גם, כדעת ב"כ העירייה שסיכויי העתירה להתקבל אינם טובים. אדרבה, כל אימת שלא יתברר שהחלטת העירייה הייתה סבירה ותקינה מצד אחד, וכל אימת שעולה לכאורה, כי העותרת הינה ברת רשות, לכל הפחות של משיב 2 (אם לא של העירייה עצמה) באולם בית הכנסת במשך 11 השנים האחרונות, מאידך, סיכויי העתירה להתקבל סבירים בהחלט. בשולי הדברים אעיר, כי טענתו של ב"כ המשיב לפיה אין בית משפט זה מוסמך ליתן את הצו המבוקש, הואיל והעתירה אינה מתייחסת להחלטתה של העירייה, אין בה ממש, ולו משום שדי נהיר שהעתירה מתייחסת להחלטה שניתנה על ידי העירייה, לפיה, אולם בית הכנסת יוקצה לבניית כיתות לימוד. ובשולי שולי הדברים אציין, כי לו היה נטען על ידי העירייה, שלא קיימת חלופה אחרת כלשהי למקם את כיתות הלימוד של בי"ס הממ"ד בתוך מתחם בית הספר, שמא ההחלטה הייתה אחרת. ברם, טיעוניו של ב"כ העירייה בעניין זה הותירו בי את הרושם שבכוחה של העירייה למצוא חלופה נאותה להקמת כיתות הלימוד של בי"ס הממ"ד בתוך מתחם בית הספר מבלי לפגוע באיכות הלימודים של שני בתי הספר שיתקיימו זה לצד זה בשלום במקום. סופו של יום אפוא, ניתן בזה צו ביניים כמבוקש, לפיו, אני אוסר על המשיבים לעשות כל פעולה לשינוי פיזי של בית הכנסת, לרבות בניית מחיצות, הכנסת ציוד והוצאת ציוד קיים ממנו. כמו כן, אני מורה שהמשיבים לא ימנעו מהמתפללים מכל דרך שהיא להמשיך להתפלל בבית כנסת כפי שעשו במשך 11 השנים האחרונות. בנסיבות העניין, ונוכח רגישות העניין, אינני נותן צו להוצאות.צוויםשינויים בנכסצו ביניים