תשלום צד שלישי למעקל

בסוגיית מערכת היחסים בין החייב המעקל וצד שלישי המחזיק בכסף ראוי להביא את דבריו של כבוד השופט ד' לוין בע"א 533/87 ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ נ' משה ולך ואח' (פ"ד מג(2) 864), בלשון זו: "הרי, הלכה למעשה, בא המעקל כאן 'בנעלי' החייב, ולפיכך על ידי תשלום סכום החוב לידי המעקל (כמצוות סעיף 47לחוק ההוצאה לפועל) ממלא הצד השלישי - המחזיק בכסף - גם לאחר חיובו השטרי כלפי החייב. במה הדברים אמורים? בהפטר שקם לו לאותו צד שלישי, עם התשלום למעקל, מכל חבות שיש לו כלפי החייב - הוא הנושה של אותו צד שלישי. בכך נסגר איפה המעגל ופוקעות החבויות כולן" (עמוד 873). קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תשלום צד שלישי למעקל: רקע עובדתי .1ביום 15/5/97 פתח המערער בהליכי הוצאה לפועל נגד המשיב (תיק 2-97-18714- 03בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים), בגין פסק דין שניתן ביום 29/6/95על ידי בית משפט השלום בירושלים (ת"א 866/95). במהלך חודש יוני 1997נשלחה למשיב אזהרה על ידי לשכת ההוצאה לפועל, לפיה עליו לשלם למערער את החוב, בסכום של 431, 102ש"ח, בתוך 20יום (נספח מש/ 1לעיקרי הטיעון מטעם המשיב). .2ביום 26/6/97הטילה החברה הכלכלית עיקול על כספים המגיעים למערער מהמשיב בגין חובותיו של המערער בשלושה תיקים שנפתחו בלשכת ההוצאה לפועל, בסכום של יותר מ-000, 135ש"ח (נספחים מש/2, מש/ 3ו-מש/ 4לעיקרי הטיעון מטעם המשיב). בתגובה לצווי העיקול התחייב המשיב, כפי שעולה מהחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 13/7/97, להעביר לידי החברה הכלכלית סכום של 431, 102ש"ח בגין חובו למערער (נספחים מש/ 5ומש/ 6לעיקרי טיעון מטעם המשיב). .3המשיב הגיע להסדר עם החברה הכלכלית, לפיו ישלם לה סכום של 000, 49ש"ח וכן תשלומים אלה יהוו פירעון של מלוא החוב של המערער כלפי החברה הכלכלית (נספח מש/ 7לעיקרי טיעון מטעם המשיב). .4ביום 7/8/97הגיש המשיב בקשה לפי סעיף 19לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967(להלן - חוק ההוצאה לפועל) בטענת פרעתי, ובה טען כי פרע את חובו למערער, באופן שהחברה הכלכלית סגרה את כל תיקי ההוצאה לפועל נגד המערער, ובכך סולקו כל חובותיו כלפי החברה הכלכלית. החלטת ראש ההוצאה לפועל .5בהחלטה מיום 24/6/99קבע ראש ההוצאה לפועל כי המשיב שילם את סכום הכסף המעוקל לחברה הכלכלית, כאמור בהחלטתו מיום ולא למערער, ולפיכך, משהמציא המשיב למערער אישור לפיו החברה הכלכלית זיכתה אותו במלוא סכום העיקול, ואף מעבר לכך, ניתן לראות את המשיב כמי ששילם את מלוא סכום החוב למערער. טענות בעלי הדין .6המערער עותר, בהליך זה, לביטול החלטת ראש ההוצאה לפועל, מן הטעם שההסדר שהמשיב והחברה הכלכלית הגיעו אליו מהווה פגיעה בזכויותיו, וכי היה ביכולתו להגיע להסדר טוב יותר מזה של המשיב, עם החברה הכלכלית ויתר הנושים. בנוסף על כך טוען המערער, כי אם המשיב היה משלם לחברה הכלכלית את מלוא סכום החוב, היה זכאי המערער לקבל מצד ג' חשבונית מס, שהיתה מזכה אותו בהחזר מע"מ וכן זיכויים נוספים מן המוסד לביטוח הלאומי ובמס הכנסה. .7לטענת המשיב, בשל העובדה שפעל בהתאם לצווי העיקול ומילא אחר הצו של ראש ההוצאה לפועל לשלם את החוב לחברה הכלכלית, היה רשאי להגיע להסדר לפירעון החוב עם החברה הכלכלית, ובלבד שהסדר כאמור הפטיר את המערער במלוא סכום החוב. הסדר פירעון החוב .8לטענת המערער הסדר פירעון החוב פוגע בזכויותיו ולפיכך אין לפטור את המשיב מחובו כלפיו, בטענת פרעתי, על פי סעיף 19לחוק ההוצאה לפועל. בסוגיית מערכת היחסים בין החייב (המערער), המעקל (החברה הכלכלית) וצד שלישי המחזיק בכסף (המשיב) ראוי להביא את דבריו של כבוד השופט ד' לוין בע"א 533/87 ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ נ' משה ולך ואח' (פ"ד מג(2) 864), בלשון זו: "הרי, הלכה למעשה, בא המעקל כאן 'בנעלי' החייב, ולפיכך על ידי תשלום סכום החוב לידי המעקל (כמצוות סעיף 47לחוק ההוצאה לפועל) ממלא הצד השלישי - המחזיק בכסף - גם לאחר חיובו השטרי כלפי החייב. במה הדברים אמורים? בהפטר שקם לו לאותו צד שלישי, עם התשלום למעקל, מכל חבות שיש לו כלפי החייב - הוא הנושה של אותו צד שלישי. בכך נסגר איפה המעגל ופוקעות החבויות כולן" (עמוד 873). .9ומן הכלל אל הפרט: החברה הכלכלית נכנסה לנעלי המערער, באופן שעל המשיב לפרוע את חובו לחברה הכלכלית, הרשאית מתוקף מעמד זה, להגיע להסדר פירעון עם המשיב, ובלבד שפירעון החוב האמור מביא לפקיעת החבויות כולן. הגם, שעל פי הסכם הפירעון, לא הועבר מלוא חובו של המשיב (כ-000, 100ש"ח) כלפי המערער לידי החברה הכלכלית. אוסיף עוד, כי טענת המערער לפיה היה באפשרותו להגיע להסדר פירעון עם החברה הכלכלית בתנאים עדיפים, אינה ממין העניין, ואין להפנותה כלפי המשיב, שכן, החברה הכלכלית נכנסה לנעלי המערער והיה באפשרותה להגיע להסדר פירעון, כראות עיניה, ובלבד שהמערער יופטר ממלוא הסכום שהיה זכאי לקבל מאת המשיב. יתרה מזאת, הסדר הפירעון הביא להפטרת המערער ממלוא חובו לחברה הכלכלית, סכום של כ-000, 135ש"ח, שהוא סכום העולה על חובו של המשיב למערער. .10בסוגיית המדיניות המשפטית הרצויה במקרים כגון דא, אני מפנה לדבריו של כבוד השופט ד' לוין בע"א 533/87 הנ"ל היפים גם לענייננו, כדלהלן: "לכאורה עמד לפנינו מקרה של התנגשות בין שני אינטרסים, שכל אחד מהם מעוגן במערכת דינים שונה: מצד אחד החיוב לפרוע שטר, המעוגן בדיני השטרות, ומצד אחר החובה לציית לצו עיקול, המעוגנת בדיני ההוצאה לפועל. למעשה - מנטרל הדין את ההתנגשות האמורה על ידי שהוא 'ממזג' את שני החיובים אל תוך החיוב האחד, הוא החיוב לפעול על פי צו העיקול. בעשותו כן מילא, כמוסבר לעיל, הצד השלישי ('המחזיק') גם את חיובו למלא אחר פירעון השטר. במידה שמשתמעת מכך 'העדפת' העיקול על פני השטר, הרי היא מוצדקת בטעמים של מדיניות ציבורית ושיפוטית. מטרת העיקול הרי היא להבטיח פירעון החוב לידי הזוכה - המעקל, והחשש מפני סיכול מטרה זו הוא שמנחה את בתי המשפט בבואם לפרש צווי עיקול ולקבוע את פעולתם" (עמוד 874). במקרה דנא, מקל וחומר, מדובר במערכת דינים אחת - דיני ההוצאה לפועל, ומטעמים של מדיניות שיפוטית וציבורית, חובתו של המשיב, על פי צו העיקול, לפרוע את חובו של המערער לחברה הכלכלית, עדיפה על תשלום חובו של המשיב למערער, ובלבד, שהמערער יופטר ממלוא החוב. העובדה כי המשיב והחברה הכלכלית הגיעו להסדר פירעון בסכום שהוא פחות מחובו של המערער לחברה הכלכלית - אין בה כדי למנוע את סגירת המעגל ופקיעת החבויות כולן. המחאת חיובים .11בין כך ובין אחרת, ניתן להגיע לאותה תוצאה בדרך ההיקש באמצעות חוק המחאת חיובים, התשכ"ט- 1969(להלן - חוק המחאת חיובים). בענייננו מדובר בהעברת זכותו של המערער (ממחה) כלפי המשיב (חייב) לידי חברה הכלכלית (נמחה). אומנם, סעיף 1(א) לחוק המחאת חיובים יוצר קושי לענייננו, שכן, "המחאה נוצרת בדרך כלל על ידי הסכם בין הממחה לנמחה" (דיני חיובים - חלק כללי, עמוד 51) אולם, נוכח העובדה שניתן צו על ידי ראש ההוצאה לפועל המעקל את חובו של המשיב למערער לטובת החברה הכלכלית, הרי שדינו כדין "המחאת זכות". וכך מצינו בדבריו של פרופ' שלום לרנר בספר "דיני חיובים - חלק כללי" (בעריכת ד' פרידמן): "מנגד דומה שדי ביסוד של חילוף הנושים כדי להגן על הנמחה. כתוצאה מחילוף הנושים כשלעצמו, הנמחה לבדו נושה בחייב, והנושה המקורי, הממחה, אינו יכול עוד להפטיר את החייב מן החיוב או מקצתו, ואין בכוחו להמחות לאחר את מה שאין לו. לדעתנו, בשל חילוף הנושים, נושיו של הממחה לא יוכלו עוד להניח את ידם על הזכות. לשון אחר, חילוף הנושים מגן על הנמחה בשני המישורים: מפני החייב ומפני הממחה והבאים מכוחו. אולם אין להסיק מכך שההמחאה בנויה על יסוד אחד בלבד, ולגורם השני, העברת העלות בזכות, אין חשיבות עיונית או מעשית. בלא היסוד של העברת הבעלות, לא ניתן לעמוד על היקף זכותו של הנמחה...הווי אומר, היסוד של חילוף הנושים כשלעצמו מגן על הנמחה, אולם אינו מעניק לו כדבר המובן מאליו את מלוא הזכויות שיש לממחה כלפי החייב. שילוב שני ההיבטים: חילוף הנושים והעברת הבעלות בזכות, מקנה לנמחה את כל זכויותיו של הממחה ומעניק לו הגנה טובה עליהן" (עמוד 27). בענייננו, החלטת ראש ההוצאה לפועל הקובעת כי "על המחזיק להעביר הכספים למעקל, אם לא יעביר הוא יחויב בחוב הפסוק, לאחר שהוא יחויב בחוב הפסוק, אם יחויב, ויפתח נגדו תיק הוצאה לפועל, אם יפתח, הוא יהיה רשאי להגיש בקשה לחיוב בתשלומים" (נספח מש/ 6לסיכומי המשיב) - מעניקה לחברה הכלכלית את מלוא זכויותיו של המערער ובכללן הזכות להתפשר על גובה החוב, באופן שהחברה הכלכלית תהיה הנושה היחיד של המשיב, ואין בכוחו של המערער לפנות למשיב להחזרי תשלום בגין הפרש בין הסכם הפירעון ויתרת החוב. החזרי מע"מ וזיכויים בביטוח לאומי ובמס הכנסה ד .12לטענת המערער, ההסדר לפירעון החוב שבין המשיב לחברה הכלכלית, פגע בזכאותו לקבל מהחברה הכלכלית חשבונית מס שהיתה מזכה אותו בהחזרי מע"מ, זיכויים בתשלומים לביטוח הלאומי ולמס הכנסה. טענה זו אינה ברורה די צורכה ומכל מקום, לנוכח התוצאה ונימוקיה עניין זה אינו מעלה ואינו מוריד. לא זו בלבד אלא ש'החסכון' שחסך המשיב למערער כה גדול שאינו משתווה ל'רווח' עקב החזר מע"מ, אם בכלל. סיכום .13נוכח האמור וכעולה מן המקובץ יש לדחות את הערעור ואין מקום להתערב בהחלטת ראש ההוצאה לפועל לפיה התקבלה בקשת המשיב בטענת פרעתי ונסגר תיק ההוצאה לפועל נגדו. .14המערער ישלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום של 000, 3ש"ח בתוספת מע"מ כדין ובתוספת של הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. עיקולעיקול צד ג'