בעיות גב בגלל עבודה - ביטוח לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בעיות גב בגלל עבודה - ביטוח לאומי: תביעה זו עניינה תביעה להכיר באירוע מיום 10.8.02 כ"תאונת עבודה". 1. התובע הגיש תביעה להכיר במצבו הרפואי כתוצאה של פגיעה בעבודה בשל עבודה במשך כ-40 שנה כמתקן אופניים. לטענת התובע, במהלך עבודתו נתפס גבו עד כי לא יכול היה לזוז כאשר הפגיעה נוצרה במהלך שנות עבודתו עד כי בשיאה נתפס גבו. כתוצאה מהפגיעה לה טוען התובע, עבר התובע ניתוח בגבו. התובע ביקש להכיר בפגיעתו על פי הילכת המיקרוטראומה. בדיון שהתקיים בבית הדין ביום 27.5.04 חזר התובע על האמור בכתב התביעה והוסיף וטען, כי כשנה לפני הניתוח (שעבר בדצמבר 2002) נפל מסולם בעת שהרים אופניים אשר עסק בתיקונם. לגירסתו, בטרם נפל מהסולם היה בריא ולא סבל מכל כאבים. 2. הנתבע טען, כי לא אירעה בעבודת התובע ביום 10.8.02 כל אירוע תאונתי אשר גרם לנזק בגב התובע וכי אין להחיל על מצבו של התובע את הילכת המיקרוטראומה מאחר ועבודתו לא היתה כרוכה באין ספור תנועות קבועות ונישנות אשר כל אחת מהן גרמה לנזק משלה. לטענת הנתבע, אין קשר בין כאבי הגב מהם סובל התובע לבין עבודתו ו/או תנאי עבודתו וכי סבלו נובע ממצבו הרפואי הבסיסי. במסגרת הדיון המוקדם הוסיפה ב"כ הנתבע וטענה, כי גם מהודעתו בפני החוקר עולה, כי מצבו התפתח על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור לעבודתו. באשר לאירוע הנפילה הנטען על ידו במסגרת הדיון המוקדם הרי שהתובע לא הגיש תביעה בענין זה למוסד לביטוח לאומי ולאור השיהוי בהגשתה גם אם ייקבע כי זכאי הוא לגימלה לא יהא זכאי לה בעד תקופה העולה על 12 חודשים בתכוף לפני החודש בו הגשה התביעה. 3. הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 קובעות- " 'תאונת עבודה' - תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו..." הלכה פסוקה היא כי תאונה מורכבת משני יסודות חיוניים: גורם או מחולל מחד גיסא ונזק או פגיעה מאידך גיסא. ברור הוא, כי באין חבלה אין תאונת עבודה וכי החבלה היא אחת העובדות הצריכות לעילת התביעה וככל עובדה ממערכת המהווה עילת תביעה צריך שהתובע יוכיח אותה. (ראה לעניין זה דב"ע נ"ג/153-0 עוואד ג'אבר פראג' נ' המוסד פד"ע כ"ז 50, דב"ע נ"ב/ 88-0 כאמל קופטי נ' המוסד פד"ע כ"ט 169, דב"ע שם/96-0 המוסד נ' אמנון וייל פד"ע יב 225, דב"ע נ"ו/ 251-0 בצלאל ישינובסקי נ' המוסד פד"ע ל"א 241). 4. לא מצאנו כי התובע הרים את הנטל להוכיח את תביעתו - המבחן היסודי להיותו של אירוע "תאונה" הוא " הפתאומיות". פתאומיות פירושו אירוע שניתן לאתרו במישור הזמן - הווי אומר מתי אירע ובמישור השטח - הווי אומר לקבוע בדיוק את המקום שבו אירע (דב"ע לא/5-0 אסתר ושדי נ' המוסד פד"ע ב' 200). בפני בית הדין לא הוצג כל חומר רפואי שיש בו כדי להעיד, כי התובע פנה לטיפול רפואי בסמוך לאחר האירוע הנטען על ידיו. בעדותו בפני בית הדין ציין התובע, כי עבר ניתוח בחודש דצמבר 2002 וכי האירוע התרחש כשנתיים לפני הניתוח, דהיינו, בשנת 2000. לטענת התובע, גם עת פנה לרופא המטפל לא סיפר לו כלל על נפילתו ורק ביקש ממנו כדורים לשיכוך כאבים. על פי עדותו בפנינו מדובר באירוע שהיה טראומטי לתובע, כך על פי גירסתו. לדבריו: "אני לפני שנתיים עברתי ניתוח. אני הייתי עובד בחנות ואין מי שיעזור. אני מעלה את האופניים למעלה והגעתי למעלה עם האופניים ונפלתי עם האופניים וחשבתי שגמרתי ובסוף התעלפתי ואחרי כמה דקות התעוררתי ואמרתי חס וחלילה לא רוצה למות". הלכה פסוקה היא, כי בית הדין בבואו לקבוע את עצם קיומו של האירוע יתן משקל יתר לאנמנזה כפי שנרשמה על ידי הרופאים. הלכה זו נומקה על ידי בית הדין הארצי בדב"ע מט/0-23 המל"ל נ' שמעון הירשהורן : "יש משקל מיוחד לאנמנזה, שכן יש להניח כי חולה המאושפז בבית החולים ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול הנכון". וכן- "ההזקקות לרישומי בית החולים באה מתוך הידיעה, פרי הניסיון, שרישומים אלה מהימנים ומדוייקים". (דב"ע מ"ב/160-0 פד"ע ט"ו, 281 וכן דב"ע מ"ט/23-0 המל"ל נ' הירשהורן פד"ע כ 349). כאמור, בפני בית הדין לא הוצג כל רישום רפואי המציין כי התובע אמר את הדברים בפני הרופא. יתרה מזאת, התובע בעצמו ציין, כי לא סיפר כלל לרופא על אירוע של נפילה. זאת ועוד, הטענה בגין אירוע הנפילה לא הועלתה כלל גם בפני המוסד לביטוח לאומי ובעצם לא הועלתה עד לדיון המוקדם בבית הדין ביום 27.5.04. לדרישת בית הדין, הוצג לאחר הדיון כרטיסו הרפואי של התובע. עיון ברישומים מעלה כי תלונה על כאבי הגב התחתון מופיעה לראשונה ביום 24.9.02 שם צוין - "רגל שמאל כאבים עזים מזה כחודשיים אתמול הופיע כאבים בגב תחתון". רישום נוסף מופיע ביום 10.10.00 שם צוין "LUMBAGO" בין לבין, אף שהתובע ביקר רבות אצל הרופא לא מופיעות כל תלונות בעניין הגב. התובע ציין כי לא מסר לחוקר המוסד דבר בגין האירוע היות ולא נשאל דבר לענין נפילה. אין מקום לקבל טענה זו שכן על פי ההודעה שהוצגה בפנינו השאלה אשר הופנתה לתובע היתה: "הגשת לנו תביעה בגין כאבי גב, אבקש אותך לספר לי מה קרה לך" שאלה כללית כזו אינה מכוונת את התובע לתשובה כלשהי ולו היה בסיס לטענת התובע בפנינו היום סביר להניח כי היה מציין את האירוע בפני חוקר המוסד. כעולה מהילכת הירשהורן לרישומים הרפואיים חשיבות רבה ויכולים הם להעיד על אירוע שהתרחש ללא נוכחות אחרים, לכן לדברי התובע, בפני הרופא ממנו הוא מבקש מזור בדבר במועד והסיבה לסבלותיו חשיבות רבה. ומשנמנע התובע לציין בפני הרופא אירוע אשר היווה מבחינתו אירוע משמעותי וטראומטי ואף לא העלה טענה בגין אירוע כזה בפני חוקר המוסד, גילה דעתו כי אין האירוע מהווה הגורם לסבלותיו. 5. התובע בעדותו בפנינו זנח את טענתו בגין הילכת המיקרוטראומה ואמר במפורש: "כל הבעיות שלי התחילו עם הנפילה, התחילו כאבים. כל הבעיות שלי הם רק מהנפילה . אני כל החיים שלי עובד כמו שד יום ולילה. הבעיות הן לא מהעבודה הרגילה אלא רק מהנפילה". משזנח התובע את טענתו בגין מיקרוטראומה אין בידינו להיזקק לתביעתו לתאונת עבודה בגין מיקרוטראומה. אמנם, התובע ציין בפנינו, כי כל מה שמסר לחוקר הינם דברי אמת אולם גם עיון בהודעתו לחוקר המוסד מעלה כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי בצע תנועות חוזרות ונישנות אשר גרמו לפגיעות זעירות. התובע ציין בפני החוקר כי נהג להרים אופניים פעם או פעמיים ביום וכי עבד בישיבה על כסא נמוך בגובה של 25 ס"מ. 6. לאור כל האמור, משלא הוכח כי אירע לתובע אירוע תאונתי ומשלא הונחה תשתית עובדתית לטענת המיקרוטראומה - דין התביעה להידחות. 7. בנסיבות העניין - אין צו להוצאות. ביטוח לאומיהכרה בתאונת עבודהכאבי גב / בעיות גבעמוד השדרה