היתר לבניית גג רעפים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בניית גג רעפים ללא היתר - צו הריסה: השופט ש. ברלינר: 1. בפנינו ערעור על פסק דינה של כב' השופטת וילנר מבית המשפט לעניני מקומיים בחיפה מיום 18.7.00, בתיק ב"ש 104/99 בו היא קבעה כי צו ההריסה המינהלי שניתן על ידי יו"ר הועדה המשיבה ביום 19.10.99, הוצא כדין לגבי גג המבנה שברח' הגנים 40 חיפה, לאחר שנתקיימו בקשר לכך כל הדרישות הקבועות בסעיף 238א לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965 (להלן - החוק). 2. ביום 9.5.99 רכש המערער את הזכויות בדירה בכתובת הנ"ל, אשר כללה בחצר את המבנה מס' 2. המערער חפץ לשפץ את הדירה ואת המבנה, אך לא ביקש ולא קיבל היתר לעשות כן. ביום 11.10.99 ביקר במקום המפקח מר קצבמן ומצא כי "בקומת הקרקע, בחזית הצפון מערבי של הבנין הקיים תוספת בניה שהינה מבנה מקירות בלוקים וגג רעפים משופע ע"ג קונסטרוקציה מעץ עם פתחים לדלתות ולחלונות ועם חלוקה פנימית ע"י מחיצות בלוקים ל4- יחידות". הוא ציין בתצהירו כי "לפי ידיעתי האישית טרם נסתיימה הקמת הבנין", וכן כי "ביום הגשת תצהיר זה אין הבנין מאוכלס". בדו"ח ביקור במקום מאותו יום, מתואר כי "הוקם מבנה מקירות בלוקים וגג רעפים משופע ע"ג קונסטרוקציה מעץ עם פתחים לדלתות ולחלונות...", וכי "חלק מהמבנה מרוצף, חלק מהמבנה מטוייח, אין חלונות, אין דלתות, אין חשמל, אין מים ואין תקרה למעט ליחידה הדרום מערבית. עדיין עובדים במקום וחומרי עבודה נמצאים שם". צויין כי העבירה בוצעה בתקופה שמיום 7.10.99 עד ליום 11.10.99. בעקבות האמור הוצא צו הריסה מינהלי על פי סעיף 238א לחוק. 3. המערער ביקש מבית המשפט לענינים מקומיים לבטל את הצו. כב' השופטת וילנר נעתרה לבקשתו באשר לקירות המבנה ולחלוקה הפנימית, אך השאירה את הצו בעינו באשר לגג. 4. השאלה העיקרית שעמדה לדיון היתה איכלוס המבנה. סעיף 238(א) לחוק קובע כי ניתן להוציא צו הריסה מינהלי רק לאחר שהוגש ליו"ר הועדה המקומית "תצהיר חתום בידי מהנדס הועדה המקומית ... המציין כי (1) לפי ידיעתו הוקם הבנין ללא היתר או שהבנין חורג ובמה הוא חורג; (2) לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבנין או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר; (3) ביום הגשת התצהיר, אין הבנין שלגביו מבוקש הצו מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים ימים;". 5. כב' השופטת וילנר הסתמכה על מה שנפסק בע.פ. 89/89 יצחק ישראלי נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב-יפו, פ"ד מה(2) 617, בעמ' 620. נאמר שם: יתרה מזאת: הגג לא היה אז מאוכלס. כי מהו איכלוסו של בניין? איכלוס נבחן על פי מטרתו של הבניין...אם תאמר שגג מטבעו אינו מתאכלס ולכן יש לבחון את שאלת האיכלוס של מקום העסק ולא של הגג, כי אז התשובה היא, כי אין כל נפקות לדרישה שהגג לא יהיה מאוכלס, כאמור בסעיף 238א(א)(3), וחוקיותו של צו ההריסה אינה מותנית בשאלת האיכלוס... ואם תאמר כי גג יכול מטבעו להתאכלס, כי אז מהו איכלוסו אם לא המחסה שהוא נותן לשטח שמתחתיו.הגג החדש לא נתן מחסה כל עוד לא נגמרה בנייתו ולא הוא שנתן את המחסה כל עוד הגג הקודם לא סולק. הוא היה מאוכלס רק מעת שבנייתו שלו והריסתו של הגג הקודם הסתיימו. לא זה היה המצב בעת מתן התצהיר." עוד הסתמכה כב' השופטת וילנר על בר"ע 273/86 פרץ נ' יו"ר הועדה המקומית, פ"ד מ(2) 445 שם התייחס כב' הנשיא שמגר לחומה או לגדר חיצונית והסביר כי זו אינה מתאכלסת לעולם וממילא אין ישימה לגביה פסקה 3 בסעיף 238א לחוק. כמו כן ציינה כב' השופטת וילנר כי "לאור האמור בתצהירו של המהנדס, ובעדותו בפני, אני קובעת כי במועד מתן התצהיר, לא נסתיימה הבניה, והמבנה לא היה "מאוכלס", גם אם בפועל התגורר בו המשיב, שכן שימוש במבנה בלתי גמור אינו מהווה איכלוס". 6. כאמור, סעיף 238א(א)(3) לחוק דורש כי הצו יינתן רק לאחר שאושר בתצהיר שהבנין אינו מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה על 30 ימים. המערער צירף לבקשתו לביטול הצו תצהירים של 4 שכנים. הם אישרו כי המערער החל לשפץ את הדירה מיד לאחר רכישתה וכי המבנה "קיים מלפני הרבה שנים והיה במצב רעוע ומוזנח והמבקש בסך הכל שיפץ את המבנה, ניקה את השטח וסילק עשבים ועצים מסביב למבנה ולדירה". איש מהם לא תמך בגרסת המערער כאילו הוא גר במבנה וכאילו המבנה מאוכלס על ידו מאז שרכש את הדירה במאי 99'. כב' השופטת וילנר יכלה לקבל את גרסת המפקח אשר אישר בעדותו ובתצהירו שהבניה לא הסתיימה והמבנה לא היה מאוכלס. כזכור, בעת ביקור במקום נמצא כי רק חלק מהמבנה מרוצף ומטוייח וכי "אין חלונות, אין דלתות, אין חשמל אין מים ואין תקרה למעט ליחידה הדרום מערבית. עדין עובדים במקום וחומרי עבודה נמצאים שם". 7. טוען המערער שאין לראות את הגג כבלתי גמור משום שמתחתיו לא יועדה להיבנות תקרה, אך ברור כי גג של בית מגורים, טעון גמר מתחת למשטח הרעפים שעל קונסטרוקצית הגג. גמר כזה לא היה כאן. 8. לאור כל האמור לעיל, אני סבור שהחלטתה של כב' השופטת וילנר היא נכונה ואני מציע כי נדחה את הערעור. ש. ברלינר - שופט השופט י. גריל: אני מסכים. י. גריל - שופט השופט י. דר: אני מסכים. י. דר - שופט הוחלט לדחות את הערעור.היתר בניהגגרעפיםבניה