ערר על החלטת מנהל מיסוי מקרקעין - סעיף 88 לחוק מיסוי מקרקעין

סעיף 88 לחוק מיסוי מקרקעין קובע את הזכות לערור על החלטת מנהל מיסוי מקרקעין בהשגה: "הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר, ובין היתר לערור על כל החלטה של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת הניתן לו בחוק זה". סמכות ועדת הערר מוסדרת בסעיף 89(ב) לחוק, שזו לשונו: "הועדה רשאית לאשר את השומה, להפחיתה, לבטלה או להחליט בדרך אחרת, אך לא להגדילה, ולצורך זה רשאית הועדה לדון לפי שיקול דעתה בכל דבר שהמנהל רשאי להחליט בו לפי חוק זה, לפי שיקול דעתו". המלומד י' הדרי בספרו מיסוי מקרקעין כרך ג' (כולל הרפורמות במס) (יונתן הוצאה לאור, 2007) מסביר באשר לסמכות הועדה: "מתוקף סעיף 89(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, הוועדה רשאית לעשות ולהחליט בכל דבר שהמנהל מוסמך לעשות ולהחליט. לפיכך, יש לוועדה סמכות לדון בכל החלטה של המנהל, ולאו דווקא החלטה בהשגה" (שם, בעמ' 264-263). כך, למשל, בעמ"ש (חי') 74/90 חנה קוט נ' מנהל מס שבח מקרקעין, מיסים ה/6 ה-32 נדונה שאלת סמכות הועדה לדון בסוג הערבות שדרש המנהל מן העוררת בגין המס שלא שולם כתנאי לדיון בהשגה, וזאת מתוקף סמכותו בסעיף 91(א). כב' השופט בכור קבע כי סעיף 89(ב) מסמיך את הועדה לדון גם בעניינים טרומיים לדיון בהשגה, ובכלל זה בשינוי סוג הערבות שקבע המנהל. בעמ"ש (חי') 78/91 לימג נכסים בע"מ נ' מנהל מס שבח חיפה, מיסים ח/4 ה-44, נדונה שאלה דומה לזו העולה בענייננו הנוגעת לסמכות הועדה לדון בפעולה של המנהל על פי פקודת המסים (גביה). באותה פרשה, בוצעה עסקה חייבת במס בנכס של העוררת. העוררת שילמה את המס שאינו שנוי במחלוקת, והמנהל הטיל הערות על פי סעיפים 11א ו-12 לפקודת המיסים (גבייה), שנרשמו על נכסים אחרים של העוררת, ולא על הנכס נשוא העסקה. העוררת בקשה לבטל את ההערות, וטענת המשיב הייתה כי לועדת הערר אין סמכות לדון בבקשה. השופט א.ד. בר דחה את טענת המשיב באומרו: "בסייפא של סעיף 88 לחוק מס שבח מקרקעין נקבע, כי ניתן לערור לועדת הערר, בין היתר, על החלטת מנהל מס שבח 'על כל החלטה של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת הניתן לו בחוק זה'. סעיף 92 לחוק מס שבח מקרקעין קובע: 'על גביית המס וכן על גביית הפרשי הצמדה וריבית וקנסות לפי פרק זה, תחול פקודת המיסים (גבייה)'. מאחר שהמנהל הפעיל את שיקוליו במסגרת סעיף 92 לחוק מס שבח מקרקעין, וסעיף 92 זה הינו חלק מחוק מס שבח מקרקעין, לפיכך קיימת סמכות לועדת הערר לדון בערר על שיקולים אלו. נוסף לכך, בפרשנות של חוק מסויים חייבת להיות מטרה שתמנע מפיזור הסמכויות בין הערכאות השונות".עררמיסוי מקרקעיןמקרקעיןמיסים