צירוף נתבעים בית הדין לעבודה

תקנה 15(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) להלן - התקנות), קובעת כי מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד לאותו תובע - בין ביחד, ובין לחילופין - ושאילו הוגשה נגדם תובענות נפרדות, היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית ואין הכרח שכל נתבע יהיה לו ענין לכל כל הסעד שתובעים בתובענה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צירוף נתבעים בית הדין לעבודה: השופט עמירם רבינוביץ   1. ערעור ברשות זה (ברע 1072/02) הוא על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב (בתיק עב 30365/98; השופטת דינה אפרתי), שדחתה את בקשת המערער מיום 14.6.01 לצרף את המשיבים 2 - 4 (להלן - המשיבים) כנתבעים לתביעה שהגיש המערער בתיק הנ"ל (להלן - התביעה המקורית).   2. בית הדין האזורי נימק את דחיית הבקשה (להלן גם - בקשת הצירוף), בזו הלשון:   "תקנה 15(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) להלן - התקנות), קובעת כי מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד לאותו תובע - בין ביחד, ובין לחילופין - ושאילו הוגשה נגדם תובענות נפרדות, היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית ואין הכרח שכל נתבע יהיה לו ענין לכל כל הסעד שתובעים בתובענה.   לאור האמור בסעיף 7 לתגובה, ומשמשרדם של ב"כ הנתבעת מהווה את הכתובת למסירת כתבי בי-דין, מתייתר חשש של התובע באשר למסירת כתבי בי דין ואינו יכול עוד לשמש, בכל מקרה, כנימוק לבקשה.   לא מצאתי כל טענה באשר לקיומם של יחסי עובד מעביד בין התובע לבין הנתבעים שצירופם מתבקש, ומשכך פני הדברים, אין המדובר ב"שאלה משותפת". כל שנטען הוא, ובאופן כוללני, כי המשיבים מחליפים כובעים כל אימת שעולה רצון לפניהם, המשיבים מחליפים אישיות משפטית, סוגרים ופותחים חברות, ובכך מתחמקים מנושים בדין בתקווה לסכל כל פסק דין שינתן וכי "המשיב עושה שימוש באישיותן הנפרדת של חברות במטרה להונות ולשלול כספים המגיעים למבקש"... טענות אלה עניינן 'הרמת מסך' ולא צירוף נתבעים.   על פי ההלכה הפסוקה, הרמת מסך תיעשה ביד קמוצה ובמשורה וזאת רק במקרים קיצוניים יוצאים מן הכלל! יתרה מזאת, ביה"ד חייב לנהוג זהירות שלא יצא נשכר ההזדהות בין החברה ובעל המניות בהפסד היתרונות של ניהול עסקים באמצעות חברה כנהוג במסחר של ימנו (דבע נא/156-3 סימס יעקב - יוחננוף פדע כד' 199). המבחן המרכזי להרמת מסך הוא מבחן השימוש לרעה במסך ההתאגדות הנלמד על פי הנסיבות ובמיוחד כאשר חברה נוסדה למטרות תרמית, כאשר לא התקיימה למעשה כל אישיות נפרדת והחברה משמשת ככסות וצל לבעליה, כאשר היה עירוב נכסי החברה עם הנכסים הפרטיים של בעלי המניות וכאשר הון המניות היה מינימלי (ד"ר אירית חביב סגל, מגמות חדשות בהלכות הרמת מסך, עיוני משפטי יז', חוברת 1 עמ' 107??(כך במקור - ע.ר.).   לאחר עיון בבקשה ומבלי להידרש לאופן הגשתה לעניין 'הרמת המסך' אין אני סבורה כי הטענות שהובאו בפני לעניין זה יש בהם כדי להוות תשתית ראויה להרמת מסך על פי התנאים שנקבעו בפסיקה".   3. המערער עתר פעם נוספת לבית הדין האזורי ביום 18.11.01 בבקשה לעיון נוסף בבקשת הצירוף, אך גם בקשה זו נדחתה על ידי בית הדין האזורי.   4. המערער נימק את בקשת הצירוף בכך, שהמשיבים מס' 2 ו-3 מקימים חברות כרצונם, מעבירים את עסקיהם מחברה אחת לשניה ו"מחליפים כובעים" הכל כדי להתחמק מתשלום חובות, ובעיקר חובותיהם למערער. עוד טען המערער בבקשת הצירוף, כי המשיבים מס' 2 ו - 3 הקימו את המשיבה מס' 4, העבירו אליה את כל עסקיה של המשיבה מס' 1 ורוקנו על ידי כך למעשה את האחרונה מכל תוכן.   בנסיבות אלה, טען המערער, אין להתיר למשיבים מס' 2 ו-3 להסתתר מאחורי פרגוד האישיות המשפטית, ויש לחייבם באופן אישי, יחד עם משיבות מס' 1 ו - 4 לפרוע את המגיע לו בהתאם לתביעה המקורית. בכתב הערעור הדגיש המערער, כי דחיית בקשת הצירוף תביא לכך, שבסופו של יום יעמוד בפני שוקת שבורה ללא אפשרות להיפרע את המגיע לו מהמשיבה מס' 1.   5. המשיבים תמכו בהחלטותיו של בית הדין האזורי והדגישו, כי ערכאת ערעור אינה מתערבת בהחלטות דיוניות. יצויין, כי טיעוני הצדדים בערעור זה נעשו בכתב.   6. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה, כי יש לקבל את הערעור. אכן ערכאת ערעור אינה מתערבת, בדרך כלל, בהחלטות דיוניות של הערכאה הדיונית, אך במקרה הנוכחי אין למנוע על הסף מהמערער לנסות להוכיח, כי המשיבים כולם חבים לו את הנתבע על ידו. אם לא תינתן למערער אפשרות זו, הדרך היחידה שתיוותר לו היא להגיש תביעה נפרדת כנגד המשיבים ולבקש את איחוד הדיון בה עם הדיון בתביעה המקורית. דרך זו היא ארוכה ואינה מקצרת זמן שיפוטי, מאידך אם יכשל המערער בתביעתו, מן הסתם יחויב בהוצאות.   7. המערער ביסס את טיעוניו בבקשת הצירוף, בין השאר, על חבות מכח עקרון "הרמת המסך". בהקשר זה מן הראוי לציין, כי בית דין זה נוטה כיום להרים את מסך ההתאגדות ביתר קלות בנסיבות המתאימות (עע 1201/00 יהודית זילברשטיין - ערב חדש (עיתונות) - אילת בע"מ ואח'). מגמה זו גם מצויה בסעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999. לאור מגמה זו לא יהיה זה צודק כבר בשלב זה למנוע על הסף מן המערער להוכיח את חבות המשיבים כולם לפרוע את הנתבע על ידו.   8. סוף דבר - הערעור מתקבל.   המשיבים ישלמו למערער את הוצאות ערעור זה בסך 3,500 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.בית הדין לעבודהצירוף / החלפת בעלי דיןצירוף נתבעים