תיקון סעיפים בפסק בוררות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תיקון סעיפים בפסק בוררות / השלמת פסק בוררות: א. מהות העתירה זו עתירה לאישור פסק-בורר, ברם במסגרתו להורות על השלמתם ותיקונם של שני סעיפים בפסק לענין גובה הסכומים שעל מי מהצדדים להעביר למשנהו.    ב. עובדות רלבנטיות בין הצדדים נוהלה בוררות ע"י השופט (בדימוס) שאול אלוני. הבוררות נסובה סביב הקמת בית דו משפחתי על חלקה 88 בגוש 3923, שברחוב החרמון 9, ראשו לציון ( להלן: "הבית"). המבקש רכש מאת המשיבה את היחידה המערבית שבו, כאשר המשיבה הותירה בידיה את היחידה המזרחית למגוריה של משפחת לאונר - בעלת השליטה בה.   במסגרת ההסכמים שבין הצדדים התחייב המבקש כלפי המשיבה כי המחיר המשולם על ידו בגין הדירה יכסה את עלות הבנייה של הבית כולו, לפי רמת בנייה ואבזור פנימי,שנקבעה במפרט הטכני של היחידה המזרחית. אחת המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים ושהועברו לפסיקת הבורר היתה רמת הפריטים והאביזרים שיש לספק ליחידה המזרחית לפי המפרט המוסכם. בשלב הראשון הכריע הבורר בסוגיה וקבע כי המדובר ברמה ממוצעת של פריטים. כדי לקבוע את השווי הכספי של הרמה הממוצעת מונה ביום 19.7.1998 על דעת הצדדים אינג' אייזן, מהנדס בנין במקצועו; וזאת עשה. המהנדס שהיה מבחינת הצדדים מהנדס מכריע, הוציא שני תחשיבים: הראשון עס 35,600 ₪, אותו שילם המבקש כבר ביום 1.12.1999 (נספח א'); וחשבון שני ע"ס 5,296 ש"י ששולם ג"כ לדברי המבקש, שלא נסתרו. כתוצאה מכך לא כלל המבקש סכומים אלה במסגרת הבוררות, לא טען לגביהם ולא עתר מאומה לגביהם. כל טענתו היתה לחייב את המבקש להחזיר לו את חלקו בתשלום שכרו של המהנדס המכריע.   בחלק השני של הבוררות היה על הבורר להכריע בתביעות כספיות של כל צד אחד ממשנהו. כאן, לעמדת המבקש הבורר כלל את שני הסכומים הללו בתחשיב המרכז של התשלומים המגיעים מצד אחד למשנהו וחייבו בכך, וכתוצאה מכך הגיע לחשבון שגוי שעל המבקש להחזיר למשיב את הסכום של 37,956 ₪.   במילים אחרות, - למרות שנושא התשלום לא הועלה ע"י מי מהצדדים במהלך הבוררות, ולמרות שהסכום כבר שולם ע"י המבקש למשיבה, - התייחס הבורר לסכום זה.   המבקש פנה לבורר בבקשה לתקן את פסק הבוררות; עמדת הבורר היתה כי המבוקש אינו בגדר תיקון ולפיכך אינו בסמכות הבורר.   מכאן העתירה לבימ"ש זה.   המשיבה לא הגישה תגובה בכתב, ומכאן שכל הטיעונים העובדתיים של המבקש שנתמכו בתצהיר, - לא נסתרו. (אני ערה לאמור בסעיף 3.1 לסיכומי ב"כ המשיבה, אודות אי התשלום של הסכום הנמוך יותר,ברם בהיותו טעון תצהיר ולא רק טיעון, - יש להתעלם ממנו). מה שנותר, אם כן, זו הסוגיה המשפטית הטהורה. קרי: האם קיימת עילה לביטול פסק הבורר או להחזרת הפסק לבורר לצורך בדיקתו או תיקונו.   בהיותי ערה לאמור בסעיף 3 לסיכומים (ובמיוחד לאמור בסעיף 3.4 שם), נראה לי כי ההתיחסות לבקשה הינה משפטית ברובה וכלכלית בחלקה, כשאין תגובה ברורה וחד משמעית לגירסת המשיב המגובה בתצהיר כי סכום נשוא עתירה זו לא הועלה לדיון בפני הבורר, מהטעם ששולם, ולכן לא היה אמור להיות חלק מנשוא הבוררות. ג. ד י ו ן ב"כ המבקש עותר לביטול חלקי של פסק הבורר ו/או לתיקונו מכח העילות הבאות: הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מסמכותו; לא ניתנה למבקש הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו; תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור; גרימת עיוות דין למבקש.   הלכה ידועה היא שאין בית המשפט יושב כערכאת ערעור על פסקי הדין הניתנים בבוררות. למטרה זו נקבעו עילות הביטול השינוי או התיקון המצומצמות שיכולות להיות עילות להתערבות שיפוטית בקביעתו של הבורר.   במקרה דנן מסתבר כי אחד הפריטים הכספיים בהם פסק הבורר, לא היה שנוי במחלוקת מלכתחילה בין הצדדים ושולם ע"י המבקש למשיבה. תחשיב זה היה כלול בחוה"ד הכוללת של המהנדס אייזן שעמדה בפני הבורר לצורך הכרעה בענינים אחרים.   לכן, כל הכרעה של הבורר בנושא שכבר אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים ניתן להתיחס אליה באנלוגיה מהאמירה הבאה:   "בורר שדן ופסק בסכסוך, למרות שכבר היה לגביו "מעשה בית דין" מתוקף פסק דין קודם של בית משפט - ניתן לבטל את פסקו בשל העילה של פעולה ללא סמכות". (ר' ס' אוטולונגי, בוררות, דין ונוהל, מהד. שלישית מורחבת,ת"א 1991) בעמ. 437) אני ערה לדברי המחברת הקובעת בהמשך ( ר' שם בעמ. 436) כי:   "פסיקה בדבר שלא נמסר לבורר להכרעה, תהווה חריגה מהבחינה העובדתית, בעוד שפסיקת בורר על מתן גט בין בעל לאשתו, על פינו דייר מוגן, או על פירוק חברה - תהווה פעולה ללא סמכות". נראה לי כי לעניננו יש לאבחן כדלקמן:   בין הצדדים היו דברים מוסכמים גם בקשר לחיובים כספיים לענין הפריטים שיש לבצעם. משלא הועמדו נושאים אלה לדיון בבוררות, אזי דיון בהם בהקשר הכללי, שבא לידי ביטוי בהתחשבנות, יש בו לא רק חריגה עובדתית, אלא חריגה משפטית, מהסכם הבוררות.   מאחר והדבר אכן עשוי להיות בגדר עיוות דין באם המבקש ישלם פעמיים סכום אותו שילם, -אני מחזירה את התיק לבורר השופט (בדימוס) שאול אלוני, על- מנת שיערוך תחשיב כספי, שבו יתעלם מהתשלום ששולם 40,869 ₪( קרן).   אני מחייבת את המשיבה בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 30,000 ₪. פלוס מע"מ.   לאור החלטתי זו, אני מצפה שהטרחה החשבונאית תיחסך מהבורר וב"כ המשיבה יודיע בכתב לבית המשפט ולצד שכנגד, על הסכמתו לכך ועל הסכמתו לאישור פסק הבורר עפ"י העתירה, תוך 10 ימים מהיום.   במידה ותשובה בכתב כזו תתקבל במהלך תקופת עשרת הימים, יפחת שכר הטרחה שעל המשיבה לשלם למבקש ויעמוד על סכום של 15,000 ₪ פלוס מע"מ.בוררותיישוב סכסוכים