ביטוח אחריות נושאי משרה - הוצאות משפטיות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטוח אחריות נושאי משרה - הוצאות משפטיות: רקע עובדתי בין השנים 1991-2007 כיהן התובע בתפקיד מנכ"ל אגודת פירות ארץ ישראל בע"מ (להלן: "האגודה"). הנתבעת ביטחה את האגודה על פי פוליסה לביטוח חבות נושאי משרה (להלן: "הפוליסה"). ביום 3.12.2007 פוטר התובע מעבודתו כמנכ"ל האגודה על ידי יו"ר דירקטוריון האגודה מר דוד שליט. בעקבות פיטורי התובע הוגשה על ידו תביעה כספית בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה (להלן: "ביה"ד"), והאגודה הגישה תביעה שכנגד במסגרתו העלתה טענות כנגד תפקודו והתנהלותו של התובע כמנכ"ל. הצדדים הגיעו להסכם פשרה ובכך סולקו התביעה והתביעה שכנגד שהוגשו בביה"ד. בטרם סילוק התביעה בביה"ד, ומיד עם קבלת התביעה שכנגד, התובע פנה לנתבעת בבקשה לספק לו הגנה משפטית. אך, הנתבעת החליטה לדחות את דרישתו בהסתמכה על החריגים שבסעיפים 4.4 ו- 4.14 לתנאי הפוליסה. מכאן התביעה שבפניי. התובע טוען, כי הנתבעת דחתה דרישתו להכרה בכיסוי הביטוחי שלא כדין, וכי על הנתבעת לשפותו בגין הנזקים וההוצאות שנגרמו לו בעקבות הגשת התביעה כנגדו בביה"ד. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה, יוגשו סיכומיהם בשאלת תחולת הכיסוי הביטוחי ו/או תחולתם של החריגים 4.4 ו - 4.14 שבפוליסה, ללא צורך בשמיעת ראיות בתיק.                          דיון והכרעה: השאלה העומדת לדיון בפניי, הינה: האם הנתבעת חייבת מכוח הפוליסה נשוא התביעה לשפות את התובע בגין הוצאות ניהול הגנתו בהליך התביעה שכנגד בביה"ד, שננקט על ידי התאגיד - בעל הפוליסה, ו/או בגין נזקיו הנטענים בעקבות וויתורו על חלק מסכום תביעתו העיקרית בבית הדין בעקבות הגשת התביעה שכנגד, או שמא המקרה נכנס למסגרת החריג שבסעיף 4.4 ו/או 4.14 לפוליסה? הפוליסה נשוא התביעה הינה "פוליסת ביטוח חבות נושאי משרה" (ראו: נספח א' לכתב התביעה"). סעיף א' לפוליסה, שכותרתו: "חבות נושאי משרה" קובע כדלקמן: " בכפוף לתנאי וחריגי פוליסה זו, המבטח ישפה את נושאי המשרה בחברה בגין נזק כספי הנובע מכל תביעה או תביעות אשר הוגשו לראשונה נגדם, ביחד או לחוד, במהלך תקופת הביטוח בגין כל מעשה שלא כדין שבוצע או שנטען כי בוצע על ידם במסגרת תפקידם כנושאי משרה בחברה במהלך תקופת הביטוח או בכל תקופה רטרואקטיבית כפי שנקבע בפריט 8 לרשימה, למעט נזק כספי אשר המבטח שיפה את החברה בגינו לפי סעיף ביטוח ב'. במידה והחברה רשאית או מחויבת על פי דין לשפות את נושאי המשרה בחברה, אך נמנעה מלעשות כן, למעט במקרה של חדלות פרעון של החברה, ישפה המבטח את נושאי המשרה אך ורק מעבר לסכום ההשתתפות העצמית החלה על החברה כנקוב בפריט 7 לרשימה". (ההדגשות הן במקור).   "מעשה שלא כדין" מוגדר בסעיף 3.6 לפוליסה כדלקמן: "כל הפרה, נטענת או בפועל, של חובה, רשלנות, טעות, הצהרה כוזבת, מצג שווא, מחדל, חריגה מסמכות או כל תביעת יחסי עבודה או כל מעשה אחר שבוצע או שהיה ניסיון לבצעו על ידי נושא משרה במסגרת תפקידו כנושא משרה בחברה. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, מעשה שלא כדין כולל: א.         הפרת חובת זהירות כלפי החברה או כלפי אדם אחר; ב.         הפרת חובת אמונים כלפי החברה ובלבד שנושא המשרה פעל בתום לב והיה לו יסוד סביר להניח שהפעולה לא תפגע בטובת החברה; ג.          חבות כספית שתוטל על נושא המשרה לטובת אדם אחר בשל פעולה שעשה בתוקף היותו   נושא משרה בחברה.". סעיף 3.7 בפוליסה מגדיר מיהו "נושא משרה" - "כל אדם אשר היה, הינו בהווה או יהיה: דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי וכן כל ממלא תפקיד כאמור בחברה, אף אם תוארו שונה, מנהל אחר הכפוף במישרין למהל הכללי, ולרבות מבקר הפנים של החברה". אין חולק, כי התובע נכנס לגדר הגדרת המונח "נושא משרה" על פי הפוליסה. סעיף 3.8 לפוליסה מגדיר מה זה "נזק כספי": "כל סכום אשר נושא המשרה מחוייב לשלמו תוצאה מתביעה או תביעות אשר הוגשו כנגדו בתוך תקופת הביטוח בגין מעשה שלא כדין, לרבות פיצויים, פסקי דין, פשרות, חיובים והוצאות שנגרמו במהלך ההתגוננות בפני תביעות או הליכים וערעורים עליהם. נזק כספי כאמור לא יכלול קנסות המוטלים על פי דין או פיצויים עונשיים או פיצויים לדוגמא או מיסים". המונח "תביעה" מוגדר בסעיף 3.9 לפוליסה, כדלקמן: "3.9.1   תביעה אזרחית שהוגשה נגד נושא המשרה בבית משפט ... לסעד כספי, הצהרתי או אחר בגין מעשה שלא כדין של נושא המשרה. 3.9.2     כל מכתב דרישה מצד ג' כנגד נושא משרה העלול להוביל לתובענה אזרחית .... 3.9.3     כתב אישום המוגש כנגד נושא המשרה ... 3.9.4     הליך מנהלי או חקירה של רשות ... אודות מעשה שלא כדין של נושא המשרה...". המונח "תביעת יחסי עבודה" מוגדר בסעיף 3.10 לפוליסה כדלקמן: "כל תביעה המוגשת בישראל לפי הדין הישראלי, הקשורה לעובד החברה בעבר, בהווה או בעתיד והנובעת: א. מכל פיטורין, שחרור או סיום לא הוגן או שלא כדין, כנטען או בפועל, של יחסי עבודה, מצג שווא הקשור לתעסוקה, הימנעות שלא כדין מהעסקה או קידום בתנאי שעילת התביעה אשר צוינה בתביעה אינה נובעת או נגזרת מהפרה של כל חוק עבודה ספציפי כלשהו, או כל הוראה בהסכם קיבוצי לו כפופה החברה. ב. הטרדה על רקע מין, מקום העבודה, גזע או נכות מכל סוג... או הפליה שלא כדין ...שאינם מעשים מכוונים של נושאי המשרה".        לטענת התובע, לנוכח תנאי הפוליסה שהובאו לעיל, היה על הנתבעת להודות בכיסוי הביטוחי, לממן את הוצאות הגנתו בתביעה שכנגד בבית הדין, וכן לשאת בהפרש בין סכום תביעתו לבין סכום הפשרה, שנאלץ לוותר עליו לצורך סילוק התביעה שכנגד בפשרה. התובע טוען, כי הנזק הכספי שנגרם לו מורכב מהוצאות ניהול הגנתו בתביעה שכנגד, וכן מהסכום שנאלץ לוותר עליו מתוך סכום תביעתו העיקרית. לטענת התובע, על הנתבעת לשפותו בגין נזקים אלה וזאת, בהתאם לתנאי הפוליסה שהובאו לעיל. האומנם? סעיף 4 לפוליסה קובע מהם החריגים לתחולת הכיסוי הביטוחי, ולהלן אתמקד בשני החריגים הרלבנטיים לענייננו. על פי סעיף 4 לפוליסה: " המבטח לא יהיה אחראי לתשלום כל נזק כספי בקשר ו/או כתוצאה מכל תביעה: 4.1       .... .... 4.4       עולה מ-, נגרמה או נתרמה על ידי כל מעשה או מחדל בפועל של אי יושר או מרמה או מעשה או מחדל מכוון, המבוצע על ידי כל נושא משרה או שבוצע בהוראתו או באישורו או בידיעתו תוך כדי שימוש בתרמית, אי יושר, זדון או אי אכפתיות לתוצאות המעשה ו/או המחדל.   ....... 4.14     שהוגשה או נוהלה ביוזמת או בהוראת החברה או כל נושא משרה, ...". החריג שבסעיף 4.4: חריג זה עניינו במעשה או מחדל בפועל של אי יושר או מרמה ... המבוצע על ידי נושא המשרה או בהוראתו או באישורו או בידיעתו. התביעה שכנגד לא התבררה. אכן, לתובע יוחסו שם טענות של מרמה, אי יושר, מעילה באימון האגודה (בעלת הפוליסה) וכו'. אך, הצדדים הגיעו להסכם פשרה, כאשר האגודה שילמה לתובע סך של 450,000 ₪ ברוטו וכאשר הוסכם בין הצדדים כי סכום זה מסלק את כלל טענות הצדדים על פי התביעה והתביעה שכנגד. בהעדר תשתית עובדתית מספקת, שניתן לקבוע על פיה, כי בוצעו בפועל מעשי מרמה, אי יושר ומעילה באימון האגודה על ידי התובע, אין לי צורך בלדון בתחולתו או אי תחולתו של חריג זה.   החריג שבסעיף 4.14: על פניו, התביעה שכנגד, שהוגשה בבית הדין לעבודה, על ידי האגודה נגד התובע, נופלת למסגרת החריג שבסעיף 4.14 לפוליסה. [במאמר מוסגר אציין, כי בפניי לא התעוררה כלל וכלל שאלת זכאותו של התובע לקבלת תגמולי ביטוח בגין הוצאות המשפט שנגרמו לו לצורך ניהול התביעה שהוגשה על ידו בבית הדין לעבודה]. הפוליסה נשוא התביעה, הינה פוליסת ביטוח אחריות נושאי משרה בחברה. ביטוח אחריות מעניק למבוטח הגנה מפני סיכון של חבות כספית כלפי אדם שלישי ותגמולי הביטוח מיועדים לפיצוי של אדם שלישי שהמבוטח הסב לו נזק (ראו: ג.טדסקי, פירוש לחוק החוזים - חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, בעריכת א' זמיר, א"מ ראבילו, ג' שלו, כרך ב', עמ' 305-307). סעיף 65 רישא לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה ביטוח") מגדיר ביטוח אחריות על פי מהות ההתחייבות שהמבוטחת נוטלת על עצמה, כשיפוי בשל חבות כספית שהמבוטח עשוי להיות חייב בה לצד שלישי. סעיף 65 רישא לחוק חוזה ביטוח קובע כדלקמן: "בביטוח אחריות חייב המבטח לשפות בשל חבות כספית שהמבוטח עשוי להיות חייב בה לצד שלישי;" סעיף 66 ל חוק חוזה ביטוח מוסיף וקובע כי: "ביטוח אחריות מכסה גם הוצאות משפט סבירות שעל המבוטח לשאת בשל חבותו, והוא אף מעל לסכום הביטוח". על פי סעיף 65 לחוק חוזה הביטוח מטרת הפוליסה לביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה בחברה, הינה ליתן כיסוי ביטוחי לחבות של נושאי משרה בחברה-באגודה כלפי צדדים שלישיים. כך שטענת הנתבעת לפיה הפוליסה לביטוח אחריות נושאי משרה לא נועדה לכסות תביעות שהאגודה עצמה  מגישה נגד מי מהדירקטורים ונושאי המשרה שבה, מתיישבת עם הוראות חוק חוזה הביטוח ועומדת בחפיפה אחת לרציונל הקיים בבסיס ביטוח האחריות ושלפיו, אין המדובר בחוזה המבטח כל סיכון עסקי של התאגיד (ראו: י.אליאס; דיני ביטוח, כרך ב', דין וביטוח הוצאה לאור בע"מ, תשס"ט-2009, עמ' 1152-1141). אך, בכך לא תם מסענו על פני ובין סעיפי הפוליסה, שכן התובע טוען, כי סעיף 4.14.5 לפוליסה מרחיב את תחולת הכיסוי הביטוחי במקרה של תביעות יחסי עבודה, כמו התביעה שהוגשה נגדו על ידי האגודה, וכי אם כוונת הנתבעת בפוליסה הייתה לכסות נזקים העלולים להיגרם לצד ג' בלבד אזי, כיצד ניתן לפרש נזקים לצד ג' בתביעת יחסי עבודה. על פי סעיף 4.14.5 לפוליסה, המבטח לא יהיה אחראי לתשלום כל נזק כספי בקשר ו/או כתוצאה מתביעה שהוגשה או נוהלה ביוזמת או בהוראת החברה או כל נושא משרה, למעט: תביעת יחסי עבודה שהוגשה על ידי נושא משרה כלשהו. התובע טוען כי התביעה שכנגד שהגישה האגודה כנגדו, הינה תביעת יחסי עבודה ועל כן, יש ליתן בגינה כיסוי ביטוחי. כתב התביעה שכנגד מראה בעליל, כי מדובר בתביעת יחסי עבודה כהגדרתה בסעיף 3.10 לפוליסה. האגודה העלתה בכתב התביעה שכנגד, טענות של מצג שווא בעבודה, הצגת נתונים לא נכונים, מעשי מרמה ותרמית וכו'. סעיף 3.10 לפוליסה מגדיר מהי "תביעת יחסי עבודה" והוא קובע כדלקמן: "כל תביעה המוגשת בישראל לפי הדין הישראלי, הקשורה לעובד החברה בעבר, בהווה או בעתיד והנובעת: א. מכל פיטורין, שחרור או סיום לא הוגן או שלא כדין, כנטען או בפועל, של יחסי עבודה, מצג שווא הקשור לתעסוקה, הימנעות שלא כדין מהעסקה או קידום בתנאי שעילת התביעה אשר צוינה בתביעה אינה נובעת או נגזרת מהפרה של כל חוק עבודה ספציפי  כלשהו, או כל הוראה בהסכם קיבוצי לו כפופה החברה". (ההדגשה שלי נ.ע הח"מ). יחד עם זאת, ולנוכח זהותו של מגיש התביעה שכנגד, הרי שאין כל תחולה להחרגת החריג. בענייננו, התביעה שכנגד הוגשה על ידי האגודה. לא זו אף זו: התביעה שכנגד לא הוגשה על ידי נושא המשרה אלא כנגדו. מהמקובץ לעיל, דין התביעה להידחות בשל העדר כיסוי ביטוחי ובשל תחולתו של חריג 4.14 לפוליסה. למעלה מן הצורך, אוסיף ואציין, כי נזקיו הנטענים של התובע לא הוכחו כלל וכלל. ועל כן, אף מטעם זה, דין תביעתו להידחות. יודגש, כי התובע בטענותיו, מערבב מין באינו ממינו. הפוליסה אינה מעניקה כיסוי של מתן הגנה משפטית בפועל ואינה מטילה על הנתבעת את החובה להעניק הגנה משפטית למבוטח. הפוליסה מזכה בשיפוי בגין הוצאות הגנה משפטית וכן, בשיפוי בגין חיוב כספי, בפשרה או על פי פסק דין וכו' (ראו: הגדרת נזק כספי בסעיף 3.8 לפוליסה), הכל בהתאם לתנאי הפוליסה ובכפוף לחריגיה. אשר על כן, טענת התובע לפיה, אם הנתבעת הייתה מכירה בכיסוי הביטוחי מלכתחילה אזי הייתה מנהלת את הגנתו אין לה כל ביסוס משפטי ואין לה כל תימוכין בהוראות הפוליסה. מכל מקום, ואף אם אצא מתוך הנחה, כי אם הנתבעת הייתה מכירה בכיסוי הביטוחי אזי מן הסתם הייתה מעניקה לתובע גם הגנה משפטית, שכן מדובר באינטרס של הנתבעת עצמה, עדיין אין בידי לקבל את טענת התובע בהקשר זה, שכן, לא מן הנמנע, וחרף מתן ייצוג משפטי לתובע על ידי הנתבעת במסגרת התביעה שכנגד בבית הדין לעבודה, כי הנתבעת הייתה מתפשרת כפי שהתובע עשה. התובע לא הוכיח מהם סיכויי הגנתו בתביעה שכנגד שהוגשה כנגדו בבית הדין לעבודה. התובע לא הוכיח כיצד הנתבעת הייתה מוכיחה את הגנתו באותה תביעה שכנגד. כך, שטענת התובע בהקשר זה נותרה בגדר השערה בלבד.  מהמקובץ לעיל, דין התביעה להידחות, וכך אני מורה. התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסך של 7,000 ₪. ביטוח אחריותאחריות נושא משרה בתאגידמשרההוצאות משפטדיני חברות