בריחת קונה רכב בלי לשלם

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בריחת קונה רכב בלי לשלם / רמאות בקניית רכב יד שניה: 1. מעשה שהיה כך היה.   א. התובע בעלים ומחזיק במכונית מ.ר. 02-430-76 (להלן: "המכונית" או "הרכב"), ביקש למכור את המכונית ופירסם מודעה בעתון. הנתבעים 2 ו-3 פנו לתובע במקום עבודתו ברחובות והציעו לקנות את המכונית, תוך שסוכמה התמורה בסך 46,000 ₪.   ב.                  הנתבעים 2 ו-3 ביקשו לבצע את התשלום בסניף בנק של הנתבעים 2 ו-3 בנצרת, תוך שיעבוד המכונית לבנק.   ג.                    ביום 19.4.99 נסעו המעורבים לנצרת ובוצעה העברת בעלות בסניף בנק הדואר בנצרת.   ד.                  לאחר מכן המשיכו המעורבים בנסיעה , כביכול לסניף הבנק על מנת שהתובע יקבל את התמורה , כאשר הנתבע 2 נוהג במכונית. אזי, ביקש הנתבע 2 כי התובע יחליפו בנהיגה, אך בעת שיצא התובע מהמכונית על מנת לעבור למושב הנהג, זינק הנתבע 2 עם המכונית ונעלם.   ה.                  התובע טוען, כי לא קיבל מאומה כתמורה למכונית.   ו. בו ביום הגיש התובע תלונה במשטרה על "קבלת דבר בתחבולה וגניבת רכב..." וכן פנה למחרת לסוכנות הביטוח.   ז. ככל הנראה הנתבע 2 רשם את המכונית על שם אחיו, הנתבע 5, וכשלאחר מכן ביום 30.4.99 מכר הנתבע 2 את המכונית לנתבע 6 וזאת תמורת רכב מסוג מרצדס של הנתבע 6.   ח. הנתבע 6 טוען, כי פנה למשרד הרישוי על מנת לבדוק מדוע קיים שוני בין צבע המכונית ברשיון לבין צבעה של המכונית ואזי, גילה כי מדובר ברכב גנוב, וכשמסתבר, שלכאורה ביום 20.4.99, אכן נרשמה המכונית כרכב גנוב, הן במסוף המשטרתי, והן במסופי משרד הרישוי.   ט. הנתבע 6 פנה למשטרה, וכשביום 3.5.99 שוחרר ככל הנראה בערבות, וכן חתם על כתב התחייבות, לפיו הוא מתחייב ביחס לרכב "לא להעבירו או למכרו לאיש ולהחזיקו ברשותי ומתחייב להמציאו בכול עת שאדרש לכך בפני המשטרה או בית משפט וידוע לי כי אם לא העשה כן אני צפוי להיות מואשם בהעלמת ראיות או בשיבוש הליכי חקירה כול זאת עד שאקבל הודעה אחרת מהמשטרה או בית המשפט" (השגיאות במקור - י.ש).   י. בעקבות האמור, בוטל הרישום של המכונית כרכב גנוב "וזאת על מנת למנוע מצב בו בכל עת שהנהג ברכב יעצר, וזאת לצורך בדיקה שגרתית, והרכב יזוהה כרכב גנוב, יעצר הנהג ומעצר שווא זה יגרור אי נעימויות ועוגמת נפש, וזאת בלשון המעטה" - כך בתצהירו של נציג המשטרה.   יא. ביום 25.5.99 מכר הנתבע 6 את המכונית לנתבעת 4, תמורת 43,000 ₪.   יב. הנתבע 2 נתפס ונעצר בסופו של יום, לרבות בגין האמור.   יג. הנתבעת 1 מבטחת המכונית.   2. המפורט לעיל הינו תיאור כללי של העובדות, ומבלי שנדרשנו לפרט את מלוא העובדות שעלו מהחומר שבפנינו.   3. התובע פנה ביום 26.4.99 לבימ"ש השלום ברמלה, וכשהוא מגיש תביעה כספית ע"ס 60,000 ₪ כנגד הנתבעים 2 ו-3 בלבד, ובמקביל עתר לעיקול על זכויות במכונית וכשבתצהיר התומך בבקשה מצויין, כי נתבעים אלו "יחד ולחוד אחראים לשלם לי את מלוא נזקי והפסדי...". בקשתו נדחתה. בהמשך הוגש כתב תביעה מתוקן וכשעתה התביעה מוגשת כנגד הנתבעים 4-1, וככל הנראה רק ביום 14.12.99 הוטל עיקול זמני על המכונית. לבסוף הגיש התובע את כתב תביעתו המתוקן האחרון, וכשהוא מופנה כנגד הנתבעים המפורטים בכותרת פסק הדין. כעתירה חילופית, עותר התובע לעניין המכונית עצמה.   4. הנתבעת 4 הגישה הודעה לצדדים השלישיים ואילו הצד השלישי 2 הגישה הודעה לצד רביעי כנגד הצד הרביעי הוא הנתבע 6.   5. כנגד הנתבעת 3 ניתן פסק דין בהעדר כתב הגנה. ביחס לנתבע 5 הוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. הנתבע 2 שלח לביהמ"ש מסמך ובו טען כי שילם לתובע את התמורה למעט 8,000 ₪, כי הוא עצור ואין ביכולתו להגיע לביהמ"ש.   6. כל שאר הצדדים הסכימו שביהמ"ש יפסוק לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד - 1984, ולאחר שיטענו בביהמ"ש, וכשלאחר הטיעונים, הסכימו כי פסק הדין ינתן ללא נימוקים.   7. במקרה שבפנינו, התעוררו שאלות רבות, בעיקר בתחום המשפטי, שהצריכו ניתוח של העובדות השונות, וההיבטים המשפטיים השונים. בין השאר, נדרש ביהמ"ש לבחון את השאלות כדלקמן:   א. מערכת היחסים שבין התובע לנתבעת 1, היא המבטחת, לרבות בכל הקשור לנטען לאור העברת הבעלות טרם הגניבה הנטענת, עצם האירוע של נטילת המכונית ע"י הנתבע 2 בהקשר למקרה הביטוח, הנטען בכל הקשור לגילוי הרכב תוך 45 יום, ולבסוף, הפעולות ו/או המחדלים בנקיטת צעדים אלו או אחרים לאחר הגילוי הנטען.   ב. מערכת היחסים שבין התובע לבין הנתבעת 4, היא הקונה אשר לטענתה רכשה את המכונית בתמורה ובתום לב, תוך בחינת השאלה אם מדובר בענייננו בקונה בתום לב ובתמורה, וכצד שלישי מול פגמים בכריתת החוזה שבין התובע לנתבע 2 בנוסף, לסוגיית סעיף 52 לפקודת הנזיקין, בכל הקשור לנושא הגזל הנטען, ולבסוף טענות הקשורות לאשם תורם של התובע, הן בפעולות ו/או במחדלים עד שהנתבע 2 נטל את המכונית, והן לאחר מכן שהמכונית נמצאה.   ג. מערכת היחסים שבין הנתבעת 4 לבין הנתבע 6, אשר מכר לה את המכונית, לרבות אשר הוצג בפניה, ולרבות הקשור לאשר התחייב הנתבע 6 בפני המשטרה.   ד. בהקשר לאמור ובנוסף לו, מערכת היחסים שבין הנתבעת 4 לבין צד שלישי 2, המשטרה, ובנוסף, הקשור לנתבע 6 - לרבות במערכת היחסים הפנימית שבין כל האמורים, תוך בחינת פעילות המשטרה מחד, ופעולות הנתבע 6 מאידך, בכל הקשור למסירת המכונית לנתבע 6, התחייבותו של נתבע 6, וביטול הרישום של המכונית כרכב גנוב.   ה. התוצאה הראויה בחינת התרופות השונות.   8. מהראוי לציין את טיעוני הצדדים השונים, הגם שהצדדים הסמיכו את ביהמ"ש לפסוק בהתאם לדרך שצויינה לעיל, נדרש ביהמ"ש לזמן ניכר על מנת להגיע למסקנות ולתוצאה. יחד עם זאת, לאור ההסכמה כי פסק הדין ינתן ללא נימוקים, לא מצאתי לנכון לפרט מעבר לאשר פורט לעיל, הן בכל הקשור לפרוט העובדתי, והן בכל הקשור לפירוט ההיבטים המשפטיים, וכשהמפורט לעיל, אינו ממצא את כל האמור והנדרש.   9. לאור כל האמור אני מורה כדלקמן:   א. התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית, אולם ללא צו להוצאות.   ב. אני מחייב את הנתבע 2 לשלם לתובע, לרבות בגין העדר התייצבות ולאחר הוכחת התביעה כנגדו 50,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 26.4.99 ועד התשלום בפועל, וכן הוצאות האגרה בסך 853 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כאמור, ובנוסף 5,000 ₪ שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.   ג. אני מחייב את הנתבע 5 בהעדר כתב הגנה, לשלם לתובע את האמור בס"ק ב'.   ד. פסה"ד שניתן כנגד הנתבעת 3, וכן פסקי הדין כנגד הנתבעים 2 ו-5 הינם חיובים סולידריים, כלפי התובע.   ה. בכל הקשור לנתבע 6, מצאתי לנכון שיש לחייבו, בנסיבות הענייןלשלם לתובע 40,000 ₪ בלבד , וכן הוצאות האגרה בסך 853 ₪ - שני הסכומים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 26.4.99 ועד התשלום בפועל. בנוסף, אני מחייב את הנתבע 6 לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסכום של 1,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.   ו. חיובו של הנתבע 6 הינו סולידרי כלפי התובע עם הנתבעים 2, 3 ו-5, אולם עד הסכום שחוייב.   ז. אני מחייב את הנתבעת 4 לשלם לתובע 27,600 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 26.4.99, ובנסיבות העניין אין צו להוצאות ביחסים שבין התובע לבין הנתבעת 4.   ביחס לתובע, פסק הדין כנגדה סולדרי עם פסקי הדין כנגד הצדדים האחרים, אולם עד הסכום שחוייבה.   ח. אני מחייב את הצדדים השלישיים לשלם לנתבעת 4, יחד ולחוד, את אשר תשלם ואשר נפסק כנגדה, ובנוסף, אני מחייבם לשלם לנתבעת 4 את הוצאות האגרה בגין ההודעה לצד שלישי בצירוף הפרשי הצמדה מעת ההוצאה ועד התשלום בפועל, ובנוסף, 3,000 ₪ שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.   ט. אני מחייב את הצד הרביעי לשלם לצד השלישי 2 את כל אשר נפסק ואשר תשלם הצד השלישי 2, ובנוסף, 1,500 ₪ שכ"ט עו"ד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.   10. כמובן שניתן לבצע התשלומים, אם תהיה הסכמה לכך - בכל הקשור להודעות השונות - ישירות ממקבלי ההודעות לזכאים.   יחד עם זאת, מובהר כי כל התשלומים שישלם הצד השלישי 1, הוא הצד הרביעי, הוא הנתבע 6, לא יעלה מעבר לאשר נפסק כנגדו כאמור כלפי התובע, בתוספת להוצאות ושכ"ט עו"ד שנפסקו בגין ההודעות השונות.גניבת רכברכב