חידוש קצבת ילדים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חידוש קצבת ילדים: נציג ציבור מר תור זוהי תביעה לחידוש קיצבת הילדים שאותה קיבלה התובעת והקיצבה הופסקה לאחר שהמוסד גילה כי התובעת גרה בחברון מאז נשואיה לבעלה הראשון ובאופן רצוף אחר כך גם מאז נשואיה לבעלה השני. התובעת טוענת כי היא גרה בירושלים העתיקה בבאב חוטה וזאת למרות שבעלה הראשון וכן בעלה השני (שהוא אחי בעלה הראשון) הם תושבי חברון וגרים שם ועובדים שם מאז ומתמיד. בעלה הראשון של התובעת נפטר ב- 1980 והיא נשאה לבעלה השני בשנת 1987. התובעת העידה בפנינו ועדותה נראית כה מגמתית עד כי היא לא נמנעה מלאמר במפורש כי כל אשר היא עושה כדי להראות שהיא גרה בירושלים מיועד לכך שהיא תזכה בקיצבת המוסד לביטוח לאומי. אין הדבר נראה לתובעת מוזר שילדיה בחברון ולסרוגין בירושלים ואילו היא לבדה בירושלים ולסרוגין בחברון וחוזר חלילה. כל זאת, לדבריה, כדי לזכות בקיצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי. נקדים ונאמר כי אף שהדברים נשמעים מוזרים ובלתי מתקבלים על הדעת הרי שבית-הדין לא היה פוסל על הסף מגורים בירושלים לצורך זכיה בקיצבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי שהרי כל אשר דורש החוק הוא מגורים בפועל בירושלים והיות מרכז החיים של המבוטח בירושלים. אלא שמעדותה של התובעת ובמיוחד מעדותו של אביה בפני חוקר המוסד ובפנינו עולה כי מגוריה של התובעת בירושלים הינם פיקטיביים ומהווים אחיזת עיניים כדי שתוכל לזכות בקיצבת ילדים. וודאי הוא שלא לכך מכוון החוק. בפנינו ההודעה נ/1 אותה מסר אבי התובעת בהודעתו לחוקר המוסד בהודעתו נ/1 אומר האב בין היתר כדלקמן: "מרוואת (התובעת) נשואה לג'ברין חסונה, בתי היתה נושאה לאחיו של ג'ברין ושמו פייסל ומפייסל יש לה 5 ילדים ומג'ברין יש לה 3 ילדים וכל שמונת ילדיה נמצאים אצלה ומיום נשואיה גרה בחברון בבית פרטי בהתחלה היתה גרה עם פייסל בתוך השוק שבחברון וכשנישאה עם ג'ברין עברו לבית אחר שקנו באיזור אלמוסקוביה". אבי התובעת העיד כך ב-נ/1 לגבי כל בניו ובנותיו ופירט את מקום מגוריהם. בחקירתו בפנינו אישר את כל אשר אמר בהודעה נ/1 לגבי כל ילדיו ומצא לנכון שלא לאשר את האמור רק לגבי בתו התובעת בתיק זה. נציין, כי אין אנו נותנים אמון בעדותו של אבי התובעת בפנינו והתרשמנו כי לפנינו איש מתוחכם וערמומי המנסה להתאים את עדותו לשאיפותיה של בתו לזכות בקיצבת הילדים והוא אינו מהסס שלא לאמר אמת בפני בית-הדין וזאת רק כדי לעזור לבתו לזכות במבוקשה. הלכה פסוקה היא שבית-הדין יעדיף בדרך כלל עדותם של נחקרים כפי שנאמרה בפני חוקר המוסד (כדוגמת נ/1) על פני עדותם של אותם עדים בפני בית-הדין כאשר העדת הופכת להיות מגמתית ובדרך כלל גם שיקרית. בנסיבות העניין שלפנינו לא ראינו אפשרות לסטות מהכלל שנקבע בפסיקה. נהפוך הוא - לדעתנו אשר נאמר לחוק המוסד עת האב לא ידע את מטרת השאלות שנשאל הוא הנכון ואילו מעדותו של האב בפנינו התרשמנו קשות ואנו קובעים ללא היסוס כי הוא נתן עדות מגמתית ואף שיקרית בפנינו. על סמך כל האמור עד כה, אין מנוס מדחיית התובענה. אין צו להוצאות. קצבת ילדיםקטינים