ערעור על פסיקת הודעה מוקדמת

בערעור זה טענה המערערת (המעסיקה) כנגד פסיקת בית הדין האזורי בכל הנוגע לתשלום תמורת הודעה מוקדמת. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על פסיקת הודעה מוקדמת: השופט עמירם רבינוביץ   1. המשיבה החלה לעבוד אצל המערערת כמדריכה חברתית בפנימיה התיכונית על שם מיי בויאר (להלן - הפנימיה) ביום 21.8.1995.   2. במכתב הנושא תאריך 7.7.1996 הודיע מנהל הפנימיה למשיבה על הוצאתה לחופשה שנתית לתקופה 21.7.1996 - 21.8.1996.   3. במכתב הנושא תאריך 14.7.1996 הודיע מנהל הפנימיה למשיבה על הפסקת עבודתה.   4. בעקבות הפסקת עבודתה על ידי המערערת, הגישה המשיבה כנגד המערערת תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית, שכר עבודה ופיצויים על הפרת חוזה. 5. בית הדין האזורי בירושלים (עב 300692/97; השופט ארי תיבון) דחה את תביעת המשיבה לפיצויי פיטורים, אך קיבל את תביעתה לתמורת הודעה מוקדמת ולפדיון חופשה שנתית.   6. בערעור זה טענה המערערת כנגד פסיקת בית הדין האזורי בכל הנוגע לתשלום תמורת הודעה מוקדמת ולפדיון חופשה. כמו כן טענה המערערת כנגד אי חיובה של המשיבה בהוצאות ובשכ"ט עו"ד. המשיבה גם היא בקשה להגיש ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי, אך החמיצה את המועד ובקשתה להארכתו נדחתה.   א. המערערת טענה, כי לא היה מקום לחייב אותה בתשלום תמורת הודעה מוקדמת, מפני שהמשיבה התפטרה ולא פוטרה.   ב. על פי גרסת המערערת הציבה לה המשיבה, למעשה, אולטימטום, לפיו אם לא ישונו תנאי מגוריה בפנימיה, לא תסכים להמשיך לעבוד בה. בנסיבות אלה יש לראות את המשיבה כמתפטרת, ואת מכתב הפסקת העבודה שנשלח לה, כבא רק להבהיר את המצב המשפטי שקדם להוצאתו, ולא כמכתב פיטורים.   ג. גרסת המשיבה בעניין זה הייתה שונה. לגרסתה, תנאי מגוריה בפנימיה בשנת העבודה שחלפה היו בלתי נסבלים, וגם החלופה שהוצעה לה לשנה הבאה, הייתה בלתי נסבלת. המשיבה רצתה להמשיך לעבוד בפנימיה, וכל מה שבקשה הוא לשפר את תנאי מגוריה בפנימיה, אולם במקום לבוא לקראתה הודיעה לה המערערת במפתיע על פיטוריה.   ד. בית הדין האזורי קבע, שהמערערת פוטרה, וכי אין בין נכונותה או אי נכונותה של המשיבה לגור בדירות שהוצעו לה ובין המחלוקת, האם פוטרה המשיבה או התפטרה ולא כלום.   ה. אנו סוברים, כי חומר הראיות, הקשר הדברים וההלכה המשפטית מאששים את קביעת בית הדין האזורי, כי בפיטורים עסקינן.   ו. המכתב שנשלח למשיבה הוכתר בכותרת "הפסקת עבודה", שהמשמעות שלה אחת היא - הפסקה בכפיה ולא מרצון.   ז. גם לשון המכתב אינה יכולה להטעות בקשר למשמעות הדברים: וזו לשון מכתב הפסקת העבודה בקטע הרלוונטי:   "לאור התנייתך את השארותך בפנימיה כמדריכה חברתית במעבר לדירה שאינה דירה 6 או דירה 4 והיות ואיני יכול לאפשר לך לגור בדירה אחרת, תאלצי להפסיק לעבוד בפנימיה" (ההדגשה הוספה- ע.ר.).   לאור הפסקת עבודתך, אבקשך לפנות את דירת מגורייך עד יום ראשון 28.7.1996". לשון מכתב זה, כאמור, היא לשון מכתב פיטורים.   ח. אילו היה מר מדמון, מנהל הפנימיה, כותב למשיבה, כי לצערו אינו יכול למצוא לה דירה חילופית ובכך מסיים את מכתבו, היה משאיר בידי המשיבה את הברירה לוותר על עניין המגורים ולהמשיך לעבוד בפנימיה, או להתפטר. במקרה הנוכחי העמיד מר מדמון את המשיבה בפני עובדה מוגמרת של סיום כפוי של העבודה, מבלי לאפשר לה לבחור באופציות האחרות - להישאר בדירה באותם תנאים, או תוך כדי נסיון להשיג שיפוץ הדירה, או להתפטר.   ט. דברים אלה נכתבו על ידי המשיבה במפורש במכתבה למערערת מיום 23.7.1996 (נספח ז' לכתב התביעה), בו נאמר בין השאר:   "...השארת מכתב על הפסקת עבודה בתאי אשר במזכירות הפנימייה, במקום למסור לי אותו ביד או ליזום שיחה מקדימה בה יובהרו האפשרויות המוצעות לי באופן סופי ותינתן בידי הברירה האם לבחור בהן או לעזוב".   י. המסקנה המתבקשת מכל האמור לעיל היא, כי המשיבה פוטרה ולא התפטרה.   7. תמורת הודעה מוקדמת   א. בית הדין האזורי פסק, כי המשיבה זכאית לתמורת הודעה מוקדמת בת חודש ימים, אך בסופו של דבר פסק למשיבה תמורת הודעה מוקדמת בת 23 ימים.   ב. בערעורה טענה המערערת, כי על פי צו ההרחבה משנת תשנ"ח (להלן - צו ההרחבה) זכאית המשיבה להודעה מוקדמת בת 18 ימים ותו לא.   ג. בית הדין האזורי קבע בדין, כי צו ההרחבה לא נכנס עדיין לתוקפו, בשעה שנסתיימה עבודת המשיבה, ולכן זכאית הייתה המשיבה לתמורת הודעה מוקדמת בת חודש ימים מכח הפסיקה, לפיה עובד במשכורת חודשית זכאי להודעה מוקדמת בת חודש ימים (דב"ע מא/140-3 - רות כהן - זאב זמיר, סוכנות לביטוח בע"מ, פד"ע יד 9, 13, 14).   במקרה הנוכחי פוטרה המערערת למעשה על אתר, ולכן אין לזקוף כל חלק מתמורת ההודעה המוקדמת על חשבון פדיון החופשה (דב"ע 107/98-3 אורי ארבל - H.P.H Products LDT ואח' פד"ע לב 156).   ערעור המערערת בנושא זה נדחה.   8. פדיון חופשה   א. המערערת טענה, כי לא היה מקום לפסוק למשיבה פדיון חופשה, כאשר המשיבה בעצמה לא תבעה בסיכומיה פדיון חופשה אלא "פדיון פגרה או לחילופין הודעה מוקדמת", וכאשר שולם לה סכום גבוה מזה שתבעה בגין פדיון חופשה, דהיינו 4768 ₪ במקום 2642 ₪.   ב. בטיעוני המערערת בנושא זה יש ממש, כפי שנפרט להלן.   ג. בסיכומיה בבית הדין האזורי תבעה המשיבה פדיון פגרה לגבי הימים שלא עבדה בהם בחודשים יולי - אוגוסט או לחילופין הודעה מוקדמת בסך של 2642 ₪.   בית הדין האזורי פסק לזכות המשיבה גם פדיון חופשה וגם תמורת הודעה מוקדמת, מעבר למה שתבעה המשיבה.   ד. בתלוש משכורת יולי 1996 של המשיבה מופיעה יתרת חופשה של 42.66 ימים.   ה. בתלוש משכורת אוגוסט 1996 מופיע סך של 4768.84 ₪ ששולם למשיבה כפדיון חופשה.   ו. בתלוש משכורת יולי 1996 היה שכר עבודה ליום אחד כ-90 ₪ (ראה ניכוי 1800 ₪ עבור 20 יום). יוצא, איפוא, לפי חישוב זה, ששולם למשיבה בתלוש משכורת אוגוסט 1996 פדיון חופשה עבור 52.98 יום (4768: 90) או עבור 46 ימים, לפי חישוב שכר עבודה ליום אחד של 101.50 ₪, כחישוב בית הדין האזורי לעניין תשלום ההודעה המוקדמת (4,768: 101.50). מכסה זו של פדיון החופשה היא מעבר למכסת ימי החופשה שעמדה לזכות המשיבה בתלוש משכורת יולי 1996 (42.66 ימים).   ח. המשיבה בסיכומיה בבית הדין האזורי תבעה כאמור רק סכום של 2642 ₪ עבור "פדיון פגרה או לחילופין הודעה מוקדמת" (סעיף 4 לסיכומי המשיבה בבית הדין האזורי).   ט. בית הדין האזורי פסק למשיבה גם תמורת הודעה מוקדמת וגם פדיון חופשה שנתית בסכום גבוה יותר ממה שתבעה המשיבה, שעה שמדובר, למעשה, באותה התביעה.   י. מסקנת הדברים היא, כי יש לבטל את חיוב המערערת בתשלום פדיון חופשה, המפורט בסעיף 3 ל"סוף דבר" של פסק דינו של בית הדין האזורי. התביעה הנגדית, בנושא זה נדחית, משום שהנושא כולו והחישובים בעקבותיו לא הובהרו עד תום, אך מה שברור הוא, שאין המערערת חייבת למשיבה את הסכום שנפסק בסעיף 3 הנ"ל לפסק הדין כפדיון חופשה.   יא. לא מצאנו גם מקום לחייב את המשיבה בהוצאות משפט בגין דחיית התביעה נגד הפנימיה, מאחר והמשיבה לא הייתה מיוצגת, ולגבי דידה, הפנימיה היא זו שהעסיקה אותה, מבלי שידעה שאינה גוף משפטי.   יב. סוף דבר, בנסיבות העניין, כאשר המערערת זכתה רק בחלק מערעורה, ובהתחשב בכך שהמשיבה לא הייתה מיוצגת, תשלם המערערת למשיבה הוצאות משפט בסך 1000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.ערעורהודעה מוקדמת