אי ציות לתמרור זכות קדימה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זיכוי מעבירת אי מתן זכות קדימה / אי ציות לתמרור תן זכות קדימה: האישום: המדינה מאשימה את הנאשמת כי ביום 5.1.03, עת נהגה רכבה, לא צייתה להוראות תמרור ב - 36, תן זכות קדימה, ברח' הצפירה, עמק רפאים בכך שלא נתנה זכות קדימה לרכב בכביש חוצה ובאופן שעברה על הוראות תקנות 64 (ג) ו - 22 (א) לתקנות התעבורה התשכ"א - 1961. הנאשמת כפרה בעובדות כתב האישום. ביום 11.9.03 התקיימה ישיבת ההוכחות בתיק. רשימת עדים: מטעם התביעה העידה - ע"ת 1 - סמ"ר אתי מזרחי. מטעם ההגנה העידה הנאשמת לעצמה. רשימת מוצגים: ת/1 - כתב האישום. תמצית פרשת התביעה: ע"ת מס' 1, הגיעה מכיוון כללי גן הפעמון לכיוון רח' עמק רפאים ברכב משטרתי מסוג מאזדה. במרחק לא רב מהפניה לרח' הצפירה הבחינה ברכב הנאשמת, מבצע פניה שמאלה מרח' הצפירה לכיוון רח' עמק רפאים, באופן שגרם לרכבה של ע"ת 1 לסטות ימינה על מנת למנוע התנגשות ברכב הנאשמת. ע"ת מס' 1 ביצעה פניית פרסה תוך שמירה על קשר עין רציף עם רכב הנאשמת. לאחר מס' מטרים ספורים הורתה ע"ת מס' 1 ע"י מערכת הכריזה המצויה ברכבה לרכב הנאשמת לעצור בשול הדרך. עוד העידה כי סברה שהנאשמת ביצעה עבירה שונה מזו אשר ייחסה לה בכתב האישום. עמ' 1 ש' 16, 17: "התייעצתי עם הקצין שלי לגבי קו ההפרדה הסתבר שאין שם קו ויש רק ב / 36". בחקירה נגדית עמ' 2 ש' 21 - 19 העידה כי נסיעתה איטית ומתונה. נכנסה לצומת בנסיעה רגילה. לא התפרצה". עמ' 2 ש' 29 - 28: "אינני רושמת דוחות על דברים שלא היו. חשבתי שהיא עברה קו הפרדה וגם אמרתי שיש תמרור ב/36 במקום לתת לה את שניהם החלטתי לתת דוח על משהו נכון ב/36". תמצית פרשת ההגנה: ע"ה מס' 1 העידה בבית המשפט כי בהגיעה לרח' הצפירה ביצעה פניה שמאלה לכיוון עמק רפאים, תוך נסיעה אטית וזהירה אשר איפשרה לה להשתלב בתנועה. עוד העידה כי הבחינה ברכבה של ע"ת מס' 1 שהגיעה מצד שמאל לרכבה מרח' עמק רפאים. מעדותה עולה כי בין רכבה שלה ובין רכבה של ע"ת מס' 1 היה מרחק מספיק אשר אפשר לנאשמת לבצע את הפניה שמאלה ולהשתלב בתנועה ברח' עמק רפאים באופן זהיר אשר לא היווה סיכון לרכבה שלה ו/או לכלי רכב אחר בכלל ובפרט לרכבה של ע"ת מס' 1. לאחר מס' דקות ברח' דרך בית לחם נתבקשה הנאשמת לעצור את רכבה ועשתה כן. עוד העידה כי ע"ת מס' 1 הסבירה כי הבחינה ברכב הנאשמת מבצע עבירה של חציית קו הפרדה רצוף. ע"ה מס' 1 ניסתה להסב את שימת ליבה של השוטרת לעובדה כי בצומת האמור לא קיים קו הפרדה. לעדותה בשלב זה חזרה השוטרת אל רכבה ולאחר מכן שבה ובישרה לה כי החליטה לייחס לה עבירה שונה בגין אי מתן זכות קדימה. בחקירה הנגדית העידה הנאשמת כי המרחק בין רכבה ובין הרכב של ע"ת מס' 1 היה קצת פחות 9.5 מ' ומהירות נסיעתה של ע"ת מס' 1 היתה אטית. אין מחלוקת כי הנאשמת נהגה רכבה ביום ובמקום המצויינים בכתב האישום. ע"ת מס' 1 הינה סמ"ר אתי מזרחי, משרתת באת"ן ירושלים. העדה לא זכרה את האירוע, ע"ת מס' 1 איננה מכירה את הנאשמת ורשמה את הדוח בעת מילוי תפקידה. ע"ת מס' 1 הותירה רושם מהימן על בית המשפט, מעידה כי הבחינה ברכב הנאשמת אשר נסע מכיוון רח' הצפירה תוך ביצוע פניה שמאלה. לכיוון רח' עמק רפאים. מבצע את העבירה באופן שגרם לרכבה שהגיע מכיוון גן הפעמון כללי ברח' עמק רפאים לסטות ימינה על מנת למנוע התנגשות ברכב הנאשמת. כמו כן מכיוון הגעת הנאשמת קיים תמרור ב' 36, תן זכות קדימה, אך מעדותה עולה כי סברה ומלכתחילה ייחסה לנאשמת עבירה שונה מזו המיוחסת לה בכתב האישום - חציית קו הפרדה רצוף. לגרסת הנאשמת ביצעה את הפניה שמאלה לרח' עמק רפאים כאשר הבחינה ברכבה של ע"ת מס' 1 אשר היה במרחק רב שאיפשר ביצוע פניה שמאלה באופן בטוח וזהיר. לעדותה של ע"ת מס' 1, לא נתנה הנאשמת זכות קדימה לרכבה בו נהגה ע"ת מס' 1, שהגיע מרח' עמק רפאים. לפי תאורה של השוטרת, סברה כי הנאשמת ביצעה עבירה של חציית קו הפרדה ורק לאחר שהבינה כי במקום (רח' הצפירה) לא קיים קו הפרדה החליטה השוטרת לייחס לנאשמת עבירה שונה אשר יוחסה לה בכתב האישום ב' 36. לעדותה של ע"ת 1 נאלצה לסטות ימינה על מנת למנוע התנגשות ברכב הנאשמת. לאור תיאור הרח' דלעיל ולאור עדותה של ע"ה מס' 1 ושל ע"ת 1 בגין נסיעתה האיטית ואופן השתלבותה של שתיהן מעידות כי מהירות נסיעתה של הנאשמת לא היתה מהירה וכי הנאשמת ביצעה את הפניה שמאלה בצורה איטית והעובדה כי מדובר ברחוב שבו התנועה ערה רוב שעות היום. לא היתה לנאשמת דרך אחרת בילתה אלא להשתלב בצורה איטית ובאופן שלא היווה סיכון לרכבה ולכלל כלי הרכב בכביש אותה עת. בעוד שמתקשה אני להעריך את עדותה של ע"ת מס' 1, הרי שרוחש אני אמון לעדות הנאשמת אשר הותירה על ביהמ"ש רושם כן ומהימן. אם נוסיף לכך את השתלשלות האירועים ופני הצומת והאפשרות להשתלב בתנועה, הרי שקם לפחות ספק סביר באשר לאישומה של הנאשמת. בנסיבות האמורות, רואה אני עצמי פטור מלהעריך את מהימנותה של השוטרת בתיק שלפני. לאור האמור לעיל, החלטתי כאמור לזכות את הנאשמת מן העבירה המיוחסת לה בכתב האישום וזאת מחמת הספק. תמרוריםאי ציות לתמרורזכות קדימהמשפט תעבורה