הפרעת קצב לב - שירות בשב''ס

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרעת קצב לב - שירות בשב''ס: 1. המערערים הינם הורי המנוח ז"ל, אשר שירת בשירות בתי-הסוהר.   2. בתאריך 25/07/95 פנו המערערים לקצין-התגמולים בתביעה להכיר בבנם המנוח ז"ל, כ"נכה", לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), ה'תשי"ט - 1959 [נוסח משולב], וזאת בגין פגימה הקשורה עם הפרעת-הקצב הראשונית, שבו לקה המנוח ביום 03/06/95.   3. בתאריך 27/03/96, הודיע קצין-התגמולים להורי המנוח, כי בהסתמך על חוות-דעת רפואית מיום 30/01/96 הגיע לכלל מסקנה, שלא קיים "קשר סיבתי" בין הפרעת-הקצב הראשונית, לבין תנאי שירותו של המנוח בשב"ס, כמשמעות ביטוי זה בסעיף 1 לחוק הנכים.   4. חוות-הדעת הרפואית, מיום 30/01/96, הנזכרת סעיף הקודם היא חוות-דעתו הרפואית של ד"ר ישראל תמרי, מומחה למחלות לב וצינתורים.   5. בחוות-דעתו הרפואית הנ"ל מגיע ד"ר ישראל תמרי לכלל מסקנות כי: -   א. המנוח סבל ממום לב מולד.   ב. מום הלב הזה גרם לשני מאורעות של הפרעות קצב קטלניות כאשר פעם השנייה המנוח נפטר עקב הפרעת הקצב.   ג. הפרעות קצב הנ"ל לא היו קשורות כלל לשירותו בשב"ס.   ד. האוטם בו לקה ב- 03/06/95 היה מישני להפרעת הקצב.   ה. לכן אינני מוצא לא קשר של "גרימה" ולא של "החמרה" בין המום המסתמי, האוטם בו לקה המנוח, הפרעות הקצב ומותו לבין שירותו בשב"ס.   6. בתאריך 02/05/96 הגיש לנו ב"כ המערער ערעור על החלטתו הנ"ל של קצין-התגמולים, מיום 27/03/96.   7. המדובר בע.נ. מס' 70/96.   8. לטענת ב"כ המערערים, מחלתו של המנוח קרתה בזמן ועקב שירתו של המנוח בשב"ס וקיים "קשר סיבתי" בין הפרעת הקצב הראשונית ו/או הבעייה הלבבית, שממנה סבל לבין תנאי שירותו בשב"ס.   9. בתאריך 22/01/96, פנו המערערים לקצין-התגמולים בתביעה להכיר בזכותם, על-פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י - 1950, וזאת בגין מחלת הפרעת קצב ראשונית, שבגינה מצא את מותו בנם של המערערים, מרדכי ז"ל, בשירות בתי-הסוהר.   10. בתאריך 30/07/96, החליט קצין-התגמולים לדחות את תביעת המערערים.   11. בהחלטתו לדחות את התביעה, מודיע קצין-התגמולים למערערים, כי עפ"י חוות-הדעת הרפואית, מתאריך 30/01/96, הגיע לכלל מסקנה, שלא קיים "קשר סיבתי" בין המחלה האמורה לבין תנאי-שירותו של המנוח בשב"ס, כמשתמע בחוק הנ"ל.   12. ביום 01/09/96, הגיש לנו ב"כ המערערים ערעור על החלטתו של קצין-התגמולים, מיום 30/07/96.   13. המדובר בערעור מס' עמ"ח 151/96.   14. לטענת ב"כ המערערים קיים "קשר סיבתי" בין המחלה האמורה לעיל לבין תנאי-שירותו של המנוח בשב"ס, ובהתאם לכך יש להחיל עליהם את הוראות החוק הנדון.   15. לכתבי-הערעור לא צירפו המערערים חוות-דעת רפואית שיש בה כדי לסתור את חוות-הדעת הרפואית עליה סמך קצין-התגמולים בדחותו את תביעת המערערים, וקבענו, כי על המערערים לדאוג להגיש לנו חוות-דעת רפואית כנ"ל.   16. הדיון בערעור נקבע ליום 18/06/96 ומאז נתקיימו עוד מספר דיונים.   הדיון האחרון קבוע ליום 11/02/2003.   17. בתאריך 23/01/2003, הגיש לנו ב"כ המערערים בקשה שבה הוא עותר למחוק את הערעורים, ללא צו להוצאות.   18. ב"כ המערערים מציין בבקשתו האמורה, כי ב"כ המשיב מסכים לבקשתו דלעיל.   19. כמבוקש ע"י ב"כ המערערים וכמוסכם על ב"כ המשיב - אנו נעתרים לבקשת ב"כ המערערים ומורים בזה על ביטול הערעורים הן ע.נ. 70/96 והן עמ"ח 151/96.   20. אין צו להוצאות המשפט ולשכר-טרחת עו"ד.   21. הדיון הקבוע ליום 11/02/2003 - בטל בזה.  שב"ס (שירות בתי הסוהר)מאסרבית סוהר / כלא