חישוב תקופת אכשרה לדמי אבטלה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חישוב תקופת אכשרה לדמי אבטלה: התביעה 1. תביעת התובעת נדחתה ע"י הנתבע מהטעם שצברה תקופת אכשרה של 293 ימים חלף 300 הנדרשים עפ"י הדין. העובדות לא היו שנויות במחלוקת ולכן ביקשו הצדדים לסכם על יסוד החומר הקיים בתיק מבלי לקיים ישיבת הוכחות וכך אכן נעשה. העובדות 2. התובעת עבדה בעמותה לשיקום ילדים חריגים מחודש 12/96 ואילך כ 7 שנים. התובעת יצאה לחופשת לידה ביום 23.7.02 וצריכה היתה לחזור ממנה ביום 15.11.02. עבודתה של התובעת הופסקה ביום 31.12.02 . השאלה הינה כיצד יש לראות תקופה זו - מיום 15.11.02 ועד 31.12.02 (להלן התקופה שבמחלוקת). יודגש כי אף לשיטת הנתבע פיטורי התובעת הינם מיום 31.12.02 (ראה סעיף 2 לסיכומי הנתבע, בעמ' 1 לסיכומיה). התובעת התייצבה בשרות התעסוקה בחודש 1/03 והתאריך הקובע שנקבע לה הינו 1.1.03. הנתבע צירף את הטבלה לפיה נערכה ספירת הימים לצורך בחינת תקופת האכשרה (נספח א' לכתב ההגנה המקורי). מהטבלה עולה כי הנתבע בחן האכשרה תקופה של 18 חודשים, שהוארכו ב 84 ימים - תקופת חופשת הלידה שהינה "תקופה חסרה" בהתאם להוראות סעיף 162 (ד) לחוק. באופן זה נבחנו 21 חודשים קודם לתאריך הקובע, דהיינו נבחן כמה ימי עבודה, צברה התובעת, מחודש 4/01 ואילך. בבדיקה זו נמצא שצברה 293 ימי אכשרה חלף 300 הנדרשים, ולפיכך דחה הנתבע תביעתה - לדמי אבטלה.   3. השאלה הינה כיצד יש לראות את "התקופה שבמחלוקת" דהיינו מ 15.11.02 ועד 31.12.02 מועד פיטורי התובעת. עבודה שמזכה באכשרה, לא ימים אותם למנות כימי אכשרה וחלק מתקופת האכשרה לפי סעיף 161 ולא ימים, שמאריכים את תקופת הבדיקה, לפי סעיף 162 לחוק. לדעתנו הנתבע טועה בגישתו זו כפי שנסביר להלן.   4. נקדים ונאמר כי הפסיקה בעבר, (לפני חוק הודעה מוקדמת כאשר מקור הזכות היה נוהג ולימים צוו הרחבה) קבעה שתשלום חלף הודעה מוקדמת לא יהפוך את התקופה, שבגינה ניתן, כתקופת אכשרה (ראה עבודה דב"ע מז/ 89-02 המל"ל - רוזנבאום פד"ע יט 29). יודגש כי שם מדובר היה בתשלום חלף הודעה מוקדמת, שניתן עת לא ניתנה בעין, הודעה מוקדמת. העובדות במקרה דנן שונות שהרי אף לשיטת הנתבע (עמ' 1 ס' 2 לסיכומי הנתבע) המשיכו יחסי עובד מעביד, עם התובעת, בתקופה שבמחלוקת (תקופת ההודעה המוקדמת) ופיטוריה נכנסו רק לאחר תום תקופה זו. יתר על כן מאז פסק הדין בענין רוזנבאום, השתנה חוק עבודת נשים ובא לעולם חוק הודעה מוקדמת המשליכים על סוגיתנו, כפי שיוסבר להלן.   5. חוק עבודת נשים בסעיף 9 (ג) (1) קבע כי מעסיק לא יפטר עובדת בחופשת לידה או במשך תקופה של 45 ימים לאחר תום חופשת הלידה. דהינו יש לפנינו איסור סטטוטורי על סיום יחסי עובד ומעביד בתקופה זו. יתר על כן סעיף זה 9 (ג) (1) קובע שבתקופת 45 הימים לא תבוא תקופת הודעה מוקדמת. על כורחך במקרה זה התקופה שמיום 15.11.02 ועד 31.12.02 הינה תקופה בה התקימו יחסי עובד ומעביד עם העובדת שזכאית היתה לשכר עבודה ומה ששולם לה עבור תקופה זו יש לראותו כשכר עבודה. נכון אמנם שהמעביד ויתר על עבודתה בפועל באותה עת, אך יש לזכור שעפ"י חוק הודעה מוקדמת, זכאי מעביד לוותר על עבודה בפועל והעובד זכאי לשכר, אלא אם פוטר לאלתר ושולם לו תשלום חלף הודעה מוקדמת. לאור זאת יש לראות בתקופה שבמחלוקת כתקופת עבודה ותקופת אכשרה כאשר מספר הימים שיתווספו בגין תקופה זו עולה על 7 הימים החסרים, להשלמת תקופת האכשרה של התובעת ולפיכך תהיה זכאית לדמי אבטלה. 6. לתוצאה דומה נגיע גם אם נאמר שתקופה זו שבמחלוקת או חלקה מהווה "ימים חסרים" לפי סעיף 162 (3) או לפי סעיף 162 (4). כיון שכך אם תוארך התקופה בחודש לפי סעיף 162 (4) או חודש וחצי לפי סעיף 162 (3) הרי שאזי יש להאריך התקופה הנבחנת גם חודש אחד אחורה - 3/01 שבו עבדה התובעת וממילא יוספו לה ימים נוספים לאכשרה (לפחות 7) וכך תוכל לצלוח את המשוכה של 300 ימי האכשרה הנדרשים שהיא כה קרובה לה. לאור כל האמור דין התביעה להתקבל והנתבע יבחן זכאותה לאור קביעות אלה.   7. הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח בתנאי שלא יוצגה באמצעות הסיוע המשפטי. דמי אבטלהתקופת אכשרה