נהיגה 60 קמ''ש מעל המותר

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נהיגה 60 קמ"ש מעל המותר: ואלו נימוקי הזיכוי: 1. לנאשם יוחסה עבירה של נהיגה במהירות 153 קמ"ש בכביש 20, מצפון לדרום, מקום בו המהירות המירבית המותרת הנה 90 קמ"ש, כעבירה על תקנה 54 (א) לתקנות התעבורה. 2. הנאשם הודה בנהיגה במקום ובזמן, אולם כפר בעבירה המיוחסת ולהוכחת האשמה, המאשימה הביאה עדותו היחידה של רס"ל עומר קבסה (להלן - "ע.ת."). באמצעותו הוגש מקור טופס ה"הזמנה לדין וכתב אישום", מוצג ת/1 כתחליף לח.ר. והוא כולל את "נסיבות המקרה", "תגובת הנהג" ואופן ביצוע אכיפת המדידה ותנאיה במאמצעות מכשיר ממל"ז. לפי דברי ע.ת., הנאשם היה בנתיב השני מימין כאשר "...הוא שני בין שני כלי רכב". עוד העיד שם מן הכתוב כי - "...לציין כי מוצבים תמרורי ב - 20 אשר בדקתי לפני ההפעלה...". בח.נ. לב"כ הנאשם, ע.ת. לא ידע זהות הרכב שנסע לפני רכב הנאשם באותו נתיב ואף לא את המרחק ביניהם בעת המדידה. הנאשם מסר גירסתו תחת אזהרה ובמסגרתה העלה גירסה לפיה אמנם נסע בנתיב השמאלי מבין השניים כאשר מימינו - חברו ע.ה. מתנה דורון, זה לצד זה, אולם פתאום רכב גולף עקף את שניהם על שול ימין של הדרך ואז הבחינו בשוטר שהורה לעצור, למרות שלא היה לו ברור למי התכוון. בח.נ. לא סתר דברי עדותובח.ר. חברו ע.ה. מר מתנה, חזר על עיקר תאוריו ובמיוחד בנושא הרכב הנוסף ולמרות מאמצי ב"כ המאשימה, לא סתר עדותו בח.ר. במסגרת תשובותיו בח.נ., בכל הנוגע לעקרי עדות הנאשם. 3. ב"כ המאשימה ביקשה הרשעה על סמך עדות ע.ת., מוצג ת/1, מוצג ת/2 - יומן ההפעלה ות/3 - תיעוד תקינות הממל"ז, כאשר היא מבקשת דחית גירסת הנאשם לנוכח הסתירות בינו לבין עדות ע.ה. בנושא זהות נוסעי רכב הנאשם, הדו - שיח הטלפוני ופרטים המתיחסים לאירועים אחרי המקרה. ב"כ הנאשם ביקש זיכוי בהסתמכו על החלטת כב' השופט אביטל חן, בנושא הפעלת הממל"ז (כפי שאומצה בע.פ. 4682/01 לוי נ. מ"י ע"י בית משפט עליון) ובהדגישו את אי ידיעת ע.ת. את נתוני הרכב שנסע בנתיב הנאשם לפניו, המרחק ממנו וכל פרט מהותי אחר. 4. לאחר שמיעת העדים, התרשמותי מאופן מתן עדותם, עיון במוצגים והערכת חומר הראיות לנוכח טענות סכיומי ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנות הרלוונטיות לנדון, כדלקמן: א. המאשימה מבקשת הרשעת הנאשם על סמך עדותו היחידה של ע.ת. על מנת להרשיע על סמך עדות יחידה, עדות זו חייבת להיות אמינה מעל לכל ספק סביר, ללא כל אי התאמה או תמיהה. ראה ע.פ. 420/81 כהן נ. מ"י פדי ל"ו (2) ע"מ 29. בנדון לפני התעוררו בלבי שתי תמיהות מהותיות בעדות ע.ת. הראשונה - ע.ת. לא ידע זהות או כל נתון אחר של הרכב אשר נסע לפני רכב הנאשם, לא הצבע ולא המרחק בינו לבין רכב הנאשם בעת הפעלת הממל"ז ומיקוד הנקודה האדומה. השניה - ע.ת. בדק תמרורי ב - 20, אולם לא מצאתי כי ציין בנסיבות המקרה על ת/1 (ג) איזו מהירות היתה רשומה בהם, על מנת לבסס האשמה, כמיוחסת לנאשם. על מנת שעדות ע.ת. תהא בת יכולת הרשעה במעמדה כעדות יחידה, היה עליו לפרט בת/1 (ג) את העובדה שהרכב "השני" היה במרחק כזה לפני רכב הנאשם, עד שלא יצר סיכון של טעות מיקוד נקודת ההצבעה עליו וספק קיומה של "שיירה" שולל ממני הכרעה מרשיעה, מעל לכל ספק סביר. יתר על כך, כאשר מפעיל ממל"ז רושם בת/1 (ג) מספר נוסעים ברכב הנאשם, חובה עליו לציין מינם או מהותם, כדי למנוע כל אפשרות להתייצבות עדים זרים. ב. גירסת הנאשם לפיה רכב כסוף, כצבע רכבו, עקף אותו ואת חברו ע.ה., שנעו ברכבים זה לצד זה, כאשר העקיפה מתבצעת על השול הימני המאפשר ברוחבו ביצוע כזה, גם לדברי עדות ע.ת., לא נסתרה בח.נ. ויחוס המהירות הנמדדת לאותו רכב עוקף הנה אמנם אפשרות רחוקה, אולם זו אפשרות קיימת. איני שולל גם קיומן של סתירות בין עדות הנאשם לבין עדות ע.ה., בין בנושא זהות הנוסעים ברכב הנאשם ובין בנושא אופן נסיעתם זה לצד זה, אך עדיין אין בסתירות אלו לאיין גירסת הנאשם בקיומו של הרכב הכסוף, אפילו זו גירסה כבושה, אשר נתמכה במידת מה בעדות ע.ת.. קיומה של גירסת הנאשם כאמור יש בה לעורר ספק בלבי לגבי זהות הרכב אשר מהירותו נמדדה, עד כדי זיכויו של הנאשם מחמת הספק. 5. סוף דבר - על סמך האמור לעיל, המאשימה לא הוכיחה מעל לכל ספק סביר, יסודות העבירה המיוחסת לנ' ואני מזכה אותו מחמת הספק מביצוע העבירה על תקנה 54 (א) לתקנות התעבורה. מהירות מופרזת / דו"ח מהירותמשפט תעבורה