התנגשות ברכב עומד

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התנגשות ברכב עומד: 1. התובעת הגישה תביעה כספית על סך 8,506 ₪ כנגד הנתבעים. לטענתה, בעת שנסעה ברכבה, עמד רכבה בעצירה מוחלטת, וכשלפתע מכונית נהוגה ע"י הנתבע 1 ומבוטחת באמצעות הנתבעת 2, סטתה ופגעה ברכבה תוך שנגרמים נזקים לרכבה בסך 5,129 ₪, ובהתאם לחוות דעת שמאי, ואשר תוקן בפועל. כן טוענת התובעת כי נגרמה ירידת ערך לרכבה בסך 1,350 ₪ וכן היא עותרת להחזר שכ"ט שמאי בסך 527 ₪ ונזק כללי בסך 1,500 ₪. 2. הנתבעים בכתב הגנתם טוענים שרכב אחר של צד ג' לא ציית לתמרור עצור, שהוצב מכיון נסיעתו, התפרץ אל תוך הצומת, חסם את נתיב נסיעת הנתבע 1, שנאלץ לבלום ותוך סטיה פגע ברכבה של התובעת. בנסיבות אלו שלחו הנתבעים הודעה לצד שלישי, כנגד הצד השלישי, בטענה כי הצד השלישי הייתה הבעלים ו/או המחזיקה ו/או מתירת השימוש ברכב הצד השלישי. 3. הצד השלישי טען כי רכבו עמד אכן בעצירה מוחלטת תוך ציות לתמרור עצור, אולם הנתבע 1 סימן כי ניתן לחצות את הצומת אולם חרף זאת, ניסה הנתבע 1 לחצות את הצומת, וכי האשם רובץ לפתחו של הנתבע 1 בלבד. 4. בדיון מיום 04.03.01 העידו בתה של התובעת אשר היא זו שנהגה ברכבה של התובעת, הנתבע 1, וכן הגברת שרית אלמלם, אשר הייתה הנהגת ברכבו של הצד השלישי. לאחר שמיעתם של הנהגים המעורבים, ונוכח השאלה אם אין מקום לצרף את צד ג' כנתבעת נוספת, הוסכם כי על מנת לחסוך בהליכים ביהמ"ש יוכל להתייחס כמכלול אחד לטענות הצדדים, וללא צורך בתיקון פורמאלי של כתבי טענות, תוך שהוסכם כי ביהמ"ש יפסוק בסכסוך שבין הצדדים בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד - 1984. 5. מעדותה של בת התובעת עולה כי זו עצרה עצירה מוחלטת ע"מ לפנות שמאלה, תוך שהיא מבקשת ליתן זכות קדימה למכוניות שבאו ממולה. מימינה, יציאה מחנות היפר נטו, וכשמכונית הצד השלישי עמדה, במטרה לחצות את הצומת. אולם, מכונית הצד השלישי החלה לחצות את הצומת, וכי מכונית הנתבע שבאה ממול רכבה של התובעת, ניסתה לבלום ותוך סטיה פגעה במכונית התובעת. הנתבע מאשר את אשר מעידה בת התובעת, תוך שהוא מציין כי זכות הקדימה הייתה שלו, וכי לא עשה כל סימן לנהגת, רכב הצד השלישי, כאילו היא יכולה לצאת. נהגת הצד השלישי מאשרת עקרונית את האמור דלעיל, אולם מציינת כאילו עשתה סימן לבת התובעת וזו אישרה לה לעבור, וכי לאחר שעברה את הצומת שמעה את המכה. הנהגת מעידה, כי כשנסעה לא ראתה את רכב הנתבע אשר לטענתה "טס-במהירות". כן מתיחסים הצדדים לנושא מהירות נסיעתו של רכב הנתבע. אין חולק כי מדובר על צומת ובדרך עירונית. 6. בהתחשב במכלול הנסיבות, העדויות השונות, התרשמותי מהנהגים המעורבים, וכן המצויין לעיל, הגעתי למסקנה ובהתאם לסמכות ודרך הפסיקה כפי שהסכימו הצדדים כי יש לראות בצד השלישי כאחראי בשיעור 85% ואת הנתבע 1 ומכוחו את הנתבעת 2 כאחראים בשיעור של 15%. 7. לפי בקשת הצד השלישי, שכר העדה מטעמה בשיעור 150 ₪ ישולם ע"י הצד השלישי במלואו. 8. בכל הקשור לשאלת הנזקים הנתבעים, לכאורה אין חולק בכל הקשור לנזקים המיוחדים. נוכח האמור, יועמד הפיצוי, נכון למועד הגשת התביעה על סך של 7,350 ₪. 9. אשר על כן, אני מורה כדלקמן: א. הנתבעים מחד והצד השלישי מאידך, ישלמו לתובעת, בהתאם לחלוקה ביניהם שתפעל להלן, סך כולל של 7,350 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 268 ₪. שני הסכומים בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 4.4.00 ועד התשלום בפועל. בנוסף שכ"ט עו"ד בסך 1,100 ₪ בתוספת מע"מ ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. ב. מהאמור ישלמו הנתבעים לתובעת 15% ואילו הצד השלישי תשלם לתובעת 85% מהאמור. ג. אני מחייב את הצד השלישי לשלם לנתבעים הוצאות בסך 230 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 12.07.00 ועד התשלום בפועל. התנגשותרכב עומדרכב