סירוב להתפנות בפרויקט פינוי בינוי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סירוב להתפנות בפרויקט פינוי בינוי: ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופט ד' מור) מיום 30.9.02, לפסול עצמו מלדון בת.א. 121893/00, ת.א. 26800/00, ת.א. 26866/00, ת.א. 100136/01 ות.א. 121894/00. 1. עניינם של התיקים נשוא הערעור הוא תביעות שהגישו המערערות לפינוי מקרקעין שבבעלות מדינת ישראל, המוחזקים על ידי המשיבים בתחום מתחם הפרויקט לפינוי ובינוי "שכונת הארגזים" בתל-אביב (להלן: הפרויקט). המערערות הינן חברות פרטיות שזכו במכרז לביצוע הפרויקט, שפורסם על ידי מינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל) ביחד עם עירית תל-אביב ועם חברת מבני תעשיה בע"מ, ולפיו התחייבו לפנות את תושבי מתחם הפרויקט, תוך תשלום פיצויים לזכאים. משסירבו המשיבים לפנות את המקרקעין המוחזקים על ידם, הגישו המערערות ביחד עם המינהל תביעות לסילוק ידם של המשיבים מהמקרקעין המוחזקים על ידיהם. תביעות אלה וכן תביעות נוספות שהוגשו נגד תושבים אחרים (סה"כ כ-15 במספר) נידונות בפני כב' השופט ד' מור. יצוין, כי בחלק מן התביעות כבר החל שלב שמיעת ההוכחות. 2. בדיון שהתקיים ביום 29.4.01 בת.א. 121894/00, אשר הנתבעים בו הם המשיבים 9-7, ציין כב' השופט, כי רעייתו עובדת בלשכת הרווחה של עירית תל-אביב יפו, באזור דרום העיר, ומטפלת, בין היתר, בענייניהם של תושבי "שכונת הארגזים". הנתבעים לא ראו לנכון לבקש את פסילת השופט בגין עובדה זו. בחודש יוני 2001 העלו תושבי שכונה אחרים, הנתבעים בתיקים נוספים, בקשה כי בית המשפט יפסול את עצמו בשל התפקיד שממלאת רעייתו, וזאת בטענה כי לרעייתו אינטרס בקידום הפרוייקט. בית המשפט דחה את הבקשה. 3. ביום 27.6.02, במהלך דיון שהתקיים בתביעה אשר הוגשה נגד המשיב 1 (ת.א. 121893/00) ביקש המשיב 1, כי ביקש בית המשפט יפסול עצמו, בשל דברים שאמר במהלך הדיון. בית המשפט דחה את הבקשה, ועל החלטה זו הוגש ערעור בפני (ע"א 5892/02). ביום 16.7.02 הגיש המשיב 1 בקשה להוספת טעם נוסף לערעור, בה ציין כי לאחרונה הגיע אליו מידע, לפיו בת זוגו של השופט הינה מנהלת לשכת הרווחה בעירית תל-אביב בשכונות "עזרא" ו"הארגזים". המשיב 1 טען כי לנוכח עובדה זו קיימת נגיעה אישית של השופט בעניין נשוא הדיון, שכן לעירית תל-אביב קשר לפרויקט הפינוי-בינוי בשכונת הארגזים, בהיותה שותפה לפרסום המכרז לפרויקט, בהיותה הבעלים של חלק מהמקרקעין במתחם המיועד לפינוי וכן נוכח האינטרס שיש לה להביא לפינוי מהיר של תושבי השכונה מבתיהם. כן טען המשיב 1 כי במסגרת תפקידה מעורבת בת זוגו של השופט בענייניהם האישיים של רבים מתושבי השכונה, עובדה המביאה מדי פעם לחיכוכים בינה לבין תושבי השכונה. יצוין, כי ביום 15.10.02 הוריתי לבקשת המערערת על מחיקת הערעור, בעקבות החלטת בית המשפט נשוא ערעור זה. 4. בדיון מיום 9.9.02 שהתקיים בעניינם של המשיבים 2 ו-3, ציין כב' השופט מור, כי שמע כי הוגשו נימוקים נוספים לבקשה לפסילתו, וכי הוא סבור שבקשת הפסילה צריכה להיות מוגשת קודם אליו, לפני שהיא מועברת לנשיא בית המשפט העליון. בתגובה לדברי השופט, ביקש ב"כ המשיבים כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בתובענה, והודיע כי תוגש לבית המשפט בקשה בכתב. בישיבת ההוכחות שהתקיימה באותו היום בעניינם של המשיבים 9-7, ביקש ב"כ המשיבים 9-7 להגיש אף הוא בקשה לפסילת השופט בשל אותו עניין. 5. בעקבות האמור, הוגשו לבית המשפט בקשות שלוש בקשות פסילה: על ידי המשיבים 2 ו-3, על ידי המשיבים 9-7 ועל ידי המשיבים 4-6. בבקשותיהם טענו המשיבים כי בסכסוך נשוא התובענות מעורבת גם עירית תל-אביב, כבעלים של חלק ניכר מהקרקעות שבמתחם וכמי שיש לה אינטרס לפנות את דיירי שכונת הארגזים מבתיהם במינימום הוצאות. כן טענו המשיבים, כי רבים מתושבי שכונת הארגזים נזקקים לשירותי לשכת הרווחה בעירית תל-אביב ובאים במגע קרוב עם בת זוגו של השופט, בתוקף תפקידה כמנהלת הלשכה, וכי בת זוגו של השופט מעורבת בענייניהם האישיים של רבים מתושבי השכונה, מעורבות אשר הביאה לחיכוכים לא מעטים בינה לבין תושבי השכונה. עוד נטען בבקשה, כי תושבי שכונת הארגזים עלולים לזהות את רעייתו של השופט עם "הממסד" הנוקט בפעולות לפינויים, ועל כן עלולה להיפגע מראית פני הצדק. המערערות ומינהל מקרקעי ישראל התנגדו לבקשות הפסילה, בטענה כי אין בעובדות המתוארות בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, וכי על בית המשפט לשקול את הבקשה אך ורק על-פי אמות המידה המשפטיות שהותוו בפסיקה, תוך התעלמות מניסיונם של המשיבים ליצור לחצים ציבוריים על השופט. כן נטען לקיומו של שיהוי ניכר בהגשת הבקשה מצד המשיבים 9-7, שכן אלה ידעו על התפקיד שממלאת רעייתו של השופט כשנה וחצי לפני הגשת בקשתם. 6. בית המשפט, בהחלטתו מיום 30.9.02, פסל עצמו מלדון בכל התיקים הקשורים להליכי הפינוי-בינוי של תושבי שכונות "עזרא" ו"הארגזים". בית המשפט ציין כי הבקשה הוגשה שלא בתום לב, ללא קשר אמיתי לטענת משוא פנים וכי המשיבים רק עושים שימוש בנושא, בנסיון להעביר את הדיון בעניינם לשופט אחר. לגופן של הטענות, קבע בית המשפט, כי למיטב ידיעתו אין לעירית תל-אביב עניין ישיר בתוצאות המשפט, שכן המקרקעין הינם מקרקעי המדינה והמערערות הינן קבלנים פרטיים שאין לעיריה כל עניין ברווחיהן. כן קבע בית המשפט, כי אין כל קשר בין הועדה המקומית לתכנון ולבנייה לבין אגף הרווחה בעיריה, ואף אין קשר בין חברי ובת זוגו, שאינה ברמת ניהול הקובעת את מדיניות העיריה. תפקידה של מנהלת אגף הרווחה הינו לדאוג לרווחת התושבים בשכונה, ואין קשר בין תפקיד זה ובין הפלוגתאות בתובענות שבפני בית המשפט. בית המשפט דחה את הטענה כי קבע את עמדתו ל"חובת" התושבים בין היתר בגין תפקידה של בת זוגו, וקבע כי עמדתו בהחלטותיו מבוססת על הבנתו את הדין החל בעניין ללא קשר לתפקידה של רעייתו. כך גם קבע בית המשפט, כי אין לו כל מידע על ענייניהם האישיים של מי מהמשיבים או שאר הנתבעים בתיקים אלו. עם זאת, ציין בית המשפט, כי בפועל אכן נוצרים כל הזמן חיכוכים ועימותים בין תושבי השכונה ובין בת זוגו, שכן בת זוגו נאלצת לדחות בקשות ופניות רבות של תושבי השכונה ולהחליט בענייני משפחה ומגורים של התושבים, כשהדברים אינם תמיד לרוחם של הפונים. לכך מצטרפת העובדה שגם השופט הופך בעיני התושבים לחלק מן הממסד המאיים עליהם ועל חזקתם בבתיהם או באפשרות שנוצרה לזכות בפיצויים נכבדים ביותר, בתמורה לפינוי. במצב זה נוצר בפועל לחץ כבד על בת זוגו בתפקידה כמנהלת הלשכה וכמי שאמורה לזכות באמון התושבים בכל החלטותיה ומגעיה עמם. בית המשפט קבע כי הקונפליקט העומד בפניו הוא בין הלחצים המופעלים על בת זוגו ובין תפקידו כשופט, וכי אינו יכול להישאר אדיש לקושי הנוצר לרעייתו. בית המשפט הוסיף כי לכאורה מדובר בפסילת שופט בגין טענות מופרכות למשוא פנים או הרגשת קיפוח של המשיבים, אולם אין ספק כי בית המשפט עשוי להיות מושפע מהלחץ המופעל על בת זוגו. 7. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. המערערות טוענות כי הטעם ביסוד החלטת בית המשפט לפסול עצמו אינו קיומו של חשש כלשהו למשוא פנים, וכי אין בנסיבות המתוארות בהחלטה כדי לעורר חשש כי בית המשפט גיבש דעתו בעניינם של המשיבים או כי לא יוכל להתעלם מהשפעת הלחצים המופעלים עליו. לטענת המערערות, הטעם ביסוד ההחלטה הוא רצונו של בית המשפט להגן על רעייתו מפני לחצים מיותרים ולא לכך נועד הליך הפסלות. כן טוענות המערערות כי החלטת בית המשפט פוגעת בזכותן שתביעות המוגשות על ידן לבית המשפט תתבררנה בהליך נאות וברצף, בפני שופט שנבחר על ידי המערכת, וכי דחיית בירור התביעות, אשר בחלקן החלה שמיעת הראיות, עלולה לגרום למערערות נזקים כספיים של ממש, שכן גורם הזמן הוא מכריע בפרויקט מסוג זה. כן תגרום הדחייה נזק קשה לאותם תושבים אשר כבר פינו את בתיהם וממתינים לקבלת דירותיהם החדשות בפרויקט. לבסוף טוענות המערערות, כי החלטת הפסילה פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט, שכן המסר אותו היא שולחת הוא כי הפעלת לחצים היא יעילה ומרתיעה את השופטים מלמלא את תפקידם. המינהל השאיר את ההחלטה בערעור לשיקול דעתו של בית המשפט, אם כי ציין כי מבחינה מהותית מן הראוי לקבל את הערעור, שכן לטענתו קשה להשלים עם מצב שבו צד המעוניין ב"סחבת" או בשופט מסוים, יקטוף את פירות פעולתו הפסולים. 8. לאחר שעיינתי בחומר שבפני, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. המדובר במקרה של פסילה עצמית, ובעניין זה יש ליתן משקל נכבד לתחושת השופט הסבור כי לא ראוי הוא שידון בתיק. לא הרי צו המורה לשופט, המבקש להמשיך לדון במשפט, להימנע מכך, כהרי צו המורה לשופט להמשיך ולשבת בדין, חרף החלטתו שלא לעשות כן (ע"פ 531/74 ברוך נ' מדינת ישראל, פ"ד כט(1) 489, 498; ע"א 4160/96 שחר נ' מושונוב (לא פורסם)). המקרה שבפני אינו מקרה שגרתי. המדובר בנסיבות מיוחדות בהן רעייתו של השופט מטפלת במסגרת תפקידה בעירית תל-אביב בעניינים שונים הקשורים לרווחתם של תושבי שכונת "הארגזים", אשר כנגד חלק מהם הוגשו התביעות הפינוי הנידונות בפני כב' השופט מור. בית המשפט ציין בהחלטתו כי במצב דברים זה טוב היה אילו נמנע ממנו הצורך מלדון בתובענות, נוכח תפקידה של רעייתו כמנהלת לשכת הרווחה וכמי שאמורה לזכות באמון התושבים. כך גם עורר בית המשפט את החשש, כי הוא עלול להיות מושפע מהלחץ המופעל על רעייתו. בנסיבות המיוחדות שנוצרו, ונוכח עמדתו של השופט כי אין זה מן הראוי כי ידון בתובענות, איני מוצא מקום להתערב בהחלטת הפסילה. אשר על כן, אני מורה על דחיית הערעור. פינויפינוי בינויבניה