כתב אישום בגין נהיגה לאחר שתייה וודקה עם רד בול

כתב אישום בגין נהיגה לאחר שתייה וודקה עם רד בול : הוגש כתב אישום כנגד נהג. מפי הנאשם נדף ריח אלכוהול ולפני הנהיגה שתה שתי כוסות וודקה עם רד בול. עד התביעה העיד, כי דיבורו של הנאשם היה קצת מגומגם, וכי בעת יציאתו מן הרכב הליכתו לא היתה יציבה, ברם, בית המשפט קבע כי העדר יציבות בעת יציאה מן הרכב, בשעת לילה, להבדיל מחוסר יציבות במהלך הליכה על קו ישר, וקצת גמגום, להבדיל מדיבור כבד, על רקע ייחוס העבירות ותחושת הנאשם על כך שנטפלים אליו, אינם מלמדות, בהכרח, על כך שכמות האלכוהול היתה גבוהה מהמותר, כמו כן צוין כי בדיקת מאפיינים שהינה בדיקה בסיסית לו היתה מתבצעת, הייתה מאפשרת לבחון תיפקודו של הנאשם בהליכה על קו ישר, אך זו לא נעשתה. התרשמותם הכללית של עדי התביעה היתה שהנאשם משתף פעולה ומבין את הנאמר לו התחמקותו של הנאשם מלהיבדק בנשיפון : גישת בית המשפט הייתה כי התחמקותו של הנאשם מלהיבדק בנשיפון מתיישבת עם תובנה ולאו דווקא עם תגובה של מי שמצוי תחת השפעת אלכוהול והעובדה שהנאשם הודה בכך ששתה שתי כוסיות וודקה עם רד בול אינה, בהכרח, ראייה לנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, כמו כן צוין אין ספק שדרכי הפעולה של עדי התביעה לא היו תקינות ומעוררות קושי ותמיהה. משעלה חשד לנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים היה עליהם לזמן בוחן ו/או קצין, או להביא הנאשם בפני קצין או בוחן שתפקידו כדרך שבשיגרה לערוך בדיקת מאפיינים. אם הבוחן היה נתקל בסרוב וחוסר שיתוף פעולה מכוון, היה עליו לתעד זאת במזכר ולהזהיר את הנאשם על ההשלכות הנובעות מסירוב זה. יתר על כן, העובדה כי שני עדי התביעה עזבו את הנאשם בתום רישום הדו"ח, מבלי להבטיח כי יפסיק לנהוג, מאששת את האפשרות הסבירה, כי לא התרשמו שהיה תחת השפעת משקה משכר, המסכנות אותו ואת המשתמשים האחרים בדרך הכרעת בית המשפט : לסיכום קבע בית המשפט במקרה דנן, נפל פגם בדרך התנהלות עדי התביעה ויש בכך כדי לכרסם בגרסת התביעה כולה, ולעורר ספק ממנו רשאי הנאשם להנות. כמו כן נפסק כי קיומו של ריח אלכוהול אינו, בהכרח, מצביע על שתייה מעל לכמות המותרת. תגובותיו של הנאשם במעמד האירוע מתיישבות גם עם האפשרות הסבירה, שהיה מודע לנעשה וכי לא היה תחת השפעת אלכוהול מעל הכמות המותרת טהנאשן זוכה מחמת הספקשכרותמשפט תעבורהמשפט פלילי