הקרן הפלסטינית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

הלכה היא, כי כללי המשפט הבין לאומי ההסכמי אינם נקלטים אוטומאטית, ואינם הופכים לחלק מן הדין החל בישראל, כל עוד לא אומצו בחקיקה הישראלית. למטרה זו נחקק חוק היישום בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (סמכויות שיפוט והוראות חקיקה) בחוק היישום אף נעשו תיקונים עקיפים לחוקים אחרים. כך למשל, תוקן חוק הפיצויים, והוספו בו סעיפים שונים, ובין היתר, סעיפים 2(א1) וסעיף 12(ד) לחוק הפיצויים השייכים לענייננו. סעיף 2(א1) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי הנוהג ברכב ישראלי חייב לפצות נפגע שהוא ישראלי או תייר חוץ על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים, שבה מעורב הרכב אף אם התאונה אירעה באיזור או בשטחי עזה ויריחו או באזורים או בשדה התעופה, ויראו את התאונה כאילו אירעה בישראל. לעניין סעיף זה - "רכב ישראלי" - רכב הרשום בישראל או החייב ברישום בישראל לפי כל דין, או רכב שאינו חייב ברישום שבעליו הוא ישראלי". בדברי ההסבר להצעת חוק היישום נאמר, כי התיקונים לחוק הפיצויים נועדו ליישם את ההסכמות שהתקבלו בפורטוקול הכלכלי של הסכם הביניים, לפיהן התחייבה הרשות הפלסטינית להנהיג שיטת ביטוח חובה באחריות מוחלטת לנפגעי תאונות דרכים, ולהקים קרן לפיצוי נפגעים, שאינם יכולים לתבוע את המבטח בשל העדר ביטוח או פירוק המבטח או כשהנהג אינו ידוע, דוגמת הקרן הישראלית. עוד נאמר בדברי ההסבר, כי מטרת חקיקת סעיף 2(א1) היא להבטיח, כי נוהג ברכב ישראלי יפצה נפגע ישראלי אף אם התאונה ארעה באזור שטחי הרשות הפלסטינית. מדברים אלו עולה, כי מטרת חקיקת סעיף 2(א1) הינה להרחיב את תחומי אחריותו של מבטח רכב מנועי אף לתאונות המתרחשות בשטחי הרשות הפלסטינית, אך זאת בכפוף לתנאי היסוד כי מדובר ברכב ישראלי ובנפגע שהינו ישראלי (או תייר חוץ). מקום בו אין הנפגע בתאונה יכול להיפרע מחברת הביטוח בשל העילות הנקובות בסעיף 12 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, נכנסת "קרנית" לתמונה והיא אחראית לפצות את הנפגע בסכומים אותם היה אמור המבטח לשלם לנפגע. על פי סעיף 12(א) לחוק הפיצויים, חייבת קרנית "לפצות נפגע הזכאי לפיצויים על פי חוק זה". זכאותו של נפגע תאונת דרכים נקבעת, בין היתר, גם על פי סעיף 2(א1) שם נדרש כתנאי לפיצוי מאת המבטח, כי מדובר בנפגע ישראלי וברכב ישראלי. בכל מקרה אחר בו מדובר בנפגע שאינו ישראלי (שאינו תייר חוץ). בתאונה שארעה בשטחי הרשות הפלשתינית, והנפגע לא יכול להפרע מן המבטח, הוטלה האחריות לפיצוי על הקרן הפלסטינית, המשמשת בתפקיד זהה לקרנית. כחריג לכך, נקבע בסעיף 12(ד) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים כי קרנית תפצה נפגע שאינו ישראלי הזכאי לפיצויים, בתאונה שארעה בשטחי הרשות הפלסטינית, ואינו יכול לתבוע פיצויים מאת המבטח, רק במקרים הנקובים בסעיפים קטנים (2א) ו-(3), בסעיף 12(א). סעיפים אלו עוסקים במבטח שאינו יכול לשאת בהתחייבותיו או במבטח המצוי בפירוק. מחריג זה ניתן ללמוד על הכלל כולו ולהסיק, כי למעט במקרה המנוי בסעיף 12(ד), אין קרנית חייבת לפצות נפגע שאינו ישראלי. פלסטיניםתאונת דרכיםפיצויים