גן ילדים: פתרון לבעיית תנועה בהורדת והעלאת הילדים

גן ילדים: פתרון לבעיית תנועה בהורדת והעלאת הילדים בקשה מתוקנת להיתר הבנייה, בו הציעה זו שני פתרונות חלופיים לנושא הורדת והעלאת הילדים: בניית חניות ניצבות לרחוב בתחום המגרש, או לחלופין, בניית מפרץ בתוך תחום המגרש אשר יאפשר לשלוש מכוניות לפחות לעצור בו זמנית לשם הורדת והעלאת ילדים. יועץ התנועה מטעם הועדה המקומית הגיש לועדה חוות דעת הממליצה על החלופה הראשונה. הועדה המקומית קיימה דיון חוזר בבקשה להיתר בנייה על בסיס הפתרונות האמורים והחליטה בישיבתה מיום 14.4.08 כדלקמן: "ביצוע פתרון החניות בחלופה שהוצגה עם מפרץ החנייה, הכולל מסלול הורדה והעלאת הילדים, מאחר וחלופה זו ממתנת את השפעת התנועה, בייחוד בשעות הבוקר, בכפוף לקבלת חוות דעת יועץ תנועה. הבקשה תהיה ערוכה על רקע מדידה רחבה שאת גבולותיה יגדיר יועץ התנועה." דהיינו, הועדה המקומית אישרה את הבקשה להיתר לשימוש חורג בתנאי ביצוע החלופה השנייה - בניית המפרץ להעלאת והורדת נוסעים בתחום המגרש. על החלטה זו הוגש הערר שלפנינו. גן הילדים מצוי ברחוב מרכזי וסואן יחסית בקרית אונו שנוסעים בו גם אוטובוסים. המדובר ברחוב דו סיטרי עם נתיב אחד בכל כיוון, אשר רק בצד אחד שלו (בצד בו מצוי גן הילדים) מותרת חנייה. הטענה העיקרית נגד התרת השימוש החורג היא בהיבט התחבורתי-תנועתי. לטענת העוררים הפעלת גן הילדים במקום המבוקש מהווה מטרד תנועתי ותחבורתי קשה, ובעיקר לנוכח העובדה כי הורים אשר מורידים ומעלים את ילדיהם מחנים את רכביהם באופן המפריע לתנועה, ובמקרים מסוימים אף חוסמים לחלוטין את התנועה, מאלצים רכבים לעלות עם שני גלגלים על המדרכה על מנת לעבור וגורמים לצפירות ולהמולה. לטענתם כל אלה מהווים הפרעה לזרימת התנועה, מפגע בטיחותי ומפגע של רעש לדיירים המתגוררים בקרבת מקום. יועץ תנועה מטעם העוררים התבקש להתייחס לפתרון שאושר על ידי הועדה המקומית דהיינו, בניית מפרץ להורדת ולהעלאת ילדים בתחום המגרש. לטענתו פתרון זה חסר ערך ממשי, הן בשל העובדה כי בכל עת יכולים לעצור במקום שלוש מכוניות לכל היותר והן בשל העובדה כי תחלופת המכוניות במקום תהיה קטנה שכן, הרכב הקדמי יחסום את זה שמאחוריו. לטענתו קיים חסרון בפתרון האמור בשל העובדה כי הרכבים הנכנסים למפרץ חוצים פעמיים את המדרכה, וחלק מהם אף עלול לבצע פנייה שמאלה ולחצות את נתיב התנועה. הועדה המקומית טענה בפנינו כי בקרית אונו קיימת מצוקה גדולה של גני ילדים לנוכח ריבוי הזוגות הצעירים בעיר. לטענתה נטיית הועדה המקומית לאשר שימושים חורגים להפעלת גני ילדים על מנת להתמודד עם המצוקה האמורה, אלא אם כן קיימים נימוקים כבדי משקל לאי התרת השימוש החורג. הועדה המקומית טוענת כי המיקום המבוקש לגן אינו אידיאלי ואולם, לדעתה, הפתרון שאושר ימתן ויקטין את ההפרעה אשר תיגרם לתנועה מהפעלת הגן. לטענתה, אם יוסף תנאי להיתר המחייב את הגן להציב עובדים אשר יקלטו את הילדים ליד המפרץ, דבר אשר ייתר את הצורך כי ההורים יצאו מהרכב, תביא לניצול מירבי של המפרץ ולהקלה משמעותית של ההפרעה לתנועה. הועדה טוענת כי ניתן לבחון היום את השפעת גן הילדים על התנועה בפועל לנוכח העובדה כי הגן פועל כאמור במקום. לטענתה אכן קיים עומס תנועה ברחוב רמז בשעות הבוקר בהיות הרחוב עורק ראשי יחסית, והפעלת גן הילדים אכן מוסיף לעומס זה. עם זאת, לטענתה בסופו של דבר התנועה זורמת גם בשעות העומס. לטענתה, באיזון שבין הצורך בגני ילדים לבין התוספת השולית להפרעה לתנועה שנגרמת כתוצאה מהפעלת הגן, הפרעה שתופחת לכשייבנה המפרץ להעלאת ולהורדת הילדים, יש להעדיף את אישור הפעלת הגן. קבלת החלטה בניגוד לחוות הדעת של יועצי הועדה כמפורט לעיל המליץ יועץ התנועה של הועדה המקומית על הפתרון של התקנת מקומות חנייה ניצבות בתוך מגרש המשיבה. הועדה המקומית לא קיבלה המלצה זו אלא בחרה בחלופה השנייה דהיינו, בניית המפרץ להעלאת והורדת ילדי הגן בתחום המגרש. הועדה המקומית לא נימקה מדוע היא קיבלה החלטה בניגוד לחוות הדעת של יועצה המקצועי. היועצים המקצועיים של ועדה מקומית כשמם כן הם - יועצים ולא מחליטים. לועדה המקומית יש את הסמכות לשמוע את חוות הדעת המקצועית ולהחליט לאמץ אותה , לאמץ אותה באופן חלקי או בשינויים ואף להחליט בניגוד אליה. עם זאת, כאשר הועדה המקומית אינה פועלת על פי חוות דעת יועציה המקצועיים עליה לנמק מדוע היא בחרה לעשות כן, שאם לא כן עלולה ההחלטה להיראות כלפי חוץ כשרירותית או כמושפעת משיקולים זרים, דבר הפוגע באמון הציבורי בהליך התיכנוני. לפיכך היינו מצפים כי הועדה המקומית תנמק בהחלטה מדוע היא החליטה לאמץ את הפתרון עליו יועץ התנועה מטעמה לא המליץ, דבר שלא נעשה. אנו מוצאים לנכון להעיר לועדה המקומית להקפיד בעתיד על חובת ההנמקה בהחלטותיה בכלל ועל אחת כמה וכמה כאשר ההחלטה נוגדת המלצה מקצועית שהונחה בפניה. מתן היתר לשימוש חורג לגן ילדים כידוע, פסיקת בתי המשפט, וועדות הערר המחוזית, רואה בהפעלת גני ילדים באזורי מגורים צורך חיוני, הגם שפעילותו עלולה לגרום לאי נוחות ולמטרדים מסוימים לנכסים הגובלים. כך בענין עת"מ 14/98 - אוסקר ואח' נגד הוועדה המקומית לתו"ב ראשל"צ ואח', קובע כב' השופט הד"ר עודד מודריק. "תפעול פעוטונים הינו שירות קהילתי חשוב, החייב מטבע ברייתו להימצא בקרבה לסביבות מגורים, העותרים לא הראו מדוע המיקום הספציפי שנדחה מתאים פחות מאזורי מגורים אחרים...". עוד מביא כב' השופט מודריק מדבריו של כב' הנשיא וינוגרד בת"א 1965/94 (מלון גני שלמה המלך רע"מ נגד עיריית נתניה) דברים היפים אף לענייננו: "כולם מסכימים שיש צורך לציבור במתקני שעשועים או בתי ספר או בגני ילדים. גם המבקשים מסכימים לכך, אך למה שהם יהיו דווקא ליד בתיהם של המבקשים? בוודאי מוטב שיהיו ליד בתיהם של אחרים. כולם מסכימים שקשישים, חולי נפש, מפגרים - ראויים לדיור מוגן או למוסד שיטפל בהם. הרי לכל אחד יש במשפחתו קשיש ויכול ח"ו להיות חולה נפש או מפגר או נזקק אחר. אבל למה שבית זה יוקם דווקא במגרש שליד ביתו או מולו? מוטב שיקימו אותו ליד בתיהם של אחרים ושאני אוכל להביא את אבי הקשיש לבית אבות זה או למוסד זה כשהוא מרוחק מביתי. כמובן שגם לאחרים - שלמגרש הסמוך שלהם אנו שולחים את היזמים לבניית בית האבות וכו' - יש מה לומר. הם יעדיפו שבית האבות, המוסד הדיור המוגן יוקמו דווקא ליד הבית שלנו והרחק מהבית שלהם. וכן הדבר לגבי בתי ספר וגנים ומוסדות ממוסדות שונים". בעת"מ 1155/00 משולם צעירי נ' ועדת ערר ואח', קובע כב' השופט הד"ר עודד מודריק: "מנגד, בשכונת מגורים, במיוחד שכונה שחתך הגילים של יושביה צעיר, עשוי להתהוות צורך של ממש לקיים פעוטון באחד הבתים (לפעמים יותר מאחד). כל כך מפני שתחום הגילים הצריך לשירותי פעוטון אינו נתון לאחריות גורמי החינוך הממלכתיים או המוניציפליים. לכן, לא יימצאו מבנים יעודיים לפעוטונים ויש הכרח לשכנם - על דרך היתר לשימוש חורג - בבתים פרטיים. צורך הרבים הוא וצורך הפרט נדחה מפניו עד גבול מסויים. מדברים שאמרתי עד הנה יוצא ששיכונו של פעוטון בבניין מגורים פרטי הוא הכרח לא יגונה, אך ברור שבכל מקום שבו ימצא פעוטון כזה את משכנו, שם תהיה הפרעה סביבתית מסויימת. לכן, טענתו של צעירי היא מן הסוג המכונה בלעז NIMBY (IN MY BACK YARD NOT), ובשפת עבר אולי לבא"ש' (לא בחצר האחורית שלי). טענה כזאת, בדרך כלל לא תצלח (ראה למשל: בג"צ 458/98 עיריית ב"ש נ' ממשלת ישראל)". לענין התרת הפעלת גן ילדים בשימוש חורג באזור מגורים יפים דבריה של ועדת ערר זו בראשותה של עו"ד ענת בירן בערר ת"א/5077/01 עו"ד תיאודור וינברג נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב : " אין זו הפעם הראשונה בה נדרשת ועדת הערר להכריע בערר שעניינו שימוש חורג מבית מגורים לגן ילדים. מוסדות התכנון בכל רחבי הארץ מתמודדים לעתים קרובות עם עררים בנושא זה, וזאת משום שכמעט תמיד יהווה השימוש כגן ילדים שימוש חורג מתכנית או מהיתר. תכניות מתאר במקומות רבים בארץ אינן נותנות מענה תכנוני למיקומם של פעוטונים וגני ילדים לגילאים שמתחת לגיל חינוך חובה, וזאת למרות שמדובר בצורך אמיתי של האוכלוסיה, במיוחד באזורים המאוכלסים במשפחות צעירות. מטבע הדברים, מקומם הטבעי של גני ילדים הוא באזורי מגורים, ועל כן נהוג להפעילם בדירות או בבתי מגורים, שנבנו מלכתחילה למטרת מגורים. השיקול הציבורי הוא שיקול רלוונטי במסגרת שיקולי מוסדות התכנון הדנים בבקשה לאשר שימוש חורג בבית מגורים עבור גן ילדים. מוסדות התכנון נדרשים לערוך איזון נאות בין האינטרסים של הקבוצות השונות המושפעות מההחלטה: האינטרס הציבורי בקיומו של גן ילדים שישרת את תושבי הסביבה, האינטרס הכלכלי של בעלי הגן להתפרנס מעיסוקם, ואינטרס השכנים ליהנות מאיכות חיים נאותה המאפיינת סביבת מגורים. כמו כן, קיים אינטרס ציבורי כללי בשמירה על אופיה של הסביבה כסביבת מגורים ומניעת גלישה של עסקים מסחריים לאיזור, שהוגדר בתכנית המתאר כאזור מגורים. דחיית בקשות לגני ילדים באופן שלא יותרו כלל גני ילדים באזורי מגורים היא גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה - גני הילדים מהווים צורך אמיתי וחיוני, וראוי שימצאו בכל סביבת מגורים לשירות דיירי האזור. אומנם, קיומו של גן עלול לגרום להפרעה לשכנים הקרובים, אולם סגירתו במקום אחד, תגרום להעברתו למקום אחר, שימצא מטבע הדברים באזור מגורים, תוך גרימת ההפרעה לשכנים אחרים. במקומות בהם אין תכניות המתאר נותנות מענה לגני ילדים פרטיים, יהיו אלה תמיד במסגרת "שימושים חורגים" ואין מנוס מקבלתם כמציאות הכרחית באזורי מגורים, תוך הגבלת פעילותם בדרך שתמנע ככל האפשר הפרעה לסביבה. אנו סבורים כי הגישה הראויה היא לאשר גני ילדים בצורה מבוקרת, תוך הטלת מגבלות על מספר הילדים, שעות הפעילות, שעות הפעילות בחצר, ותוך בחינת התאמתו של המבנה והאזור לפעילות הגן. יש להעיר, כי ניתן למצוא יתרונות מסוימים למגורים בשכנות לגן - הגן אינו פועל החל משעות אחה"צ, בשבתות ובחגים, כך שבשעות ובימים בהם נמצאים רוב האנשים בביתם, הם נהנים משכנות שקטה ביותר." אנו מקבלים את עמדת הועדה המקומית לענין הצורך הציבורי בקיום גני ילדים בקרית אונו. לפיכך קיימת הצדקה תיכנונית להתרת השימוש החורג. לענין המפגע התנועתי והתחבורתי שהפעלת הגן יגרום במקרה דנן, הרי שאין לנו ספק כי הפעלתו אכן מהווה גורם נוסף המפריע לזרימת התנועה ברחוב רמז, בעיקר בשעות העומס בבוקר, וכי הפרעה זו תימשך, אם כי במידה מועטה יותר, כאשר המפרץ ייבנה בתחום המגרש. עם זאת, אין אנו בדעה כי הפרעה זו לזרימת התנועה מהווה משום מפגע בטיחותי. הועדה המקומית ורשויות התיכנון המקומי ממונות בין היתר על נושא זרימת התנועה בתחומה. לפיכך יכולה וזכאית היא לקבל החלטה להעדיף במקרים מסוימים פגיעה בזרימת התנועה על מנת לאפשר קיום מוסדות חינוך הנחוצים לתושביה, ובכלל זה גני ילדים. לענין הפתרון של בניית מפרץ החנייה, פתרון זה נראה לנו כאופטימלי (גם אם לא אידיאלי) בנסיבות המקרה, והוא עדיף גם בעינינו, לאור מה ששמענו במהלך הדיון מיועצי התנועה, על בניית חניות ניצבות בתחום המגרש. עם זאת, נראה לנו נכון לחייב את המשיבה להציב עובדים מטעמה בסמוך למפרץ על מנת שאלה יקלטו את ילדי הגן ויאפשרו להורים להימנע מירידה מכלי רכבם. הפתרון אותו הציע במהלך הדיון המומחה מטעם המשיבה, להגביל במשך שעות מסוימות את החנייה במדרכה הסמוכה לגן הילדים נראה לנו פחות אפקטיבי שכן הוא כרוך באכיפה מוגברת למניעת חנייה בשעות שייקבעו, אשר מנסיוננו לעיתים קרובות לא מתבצעת בפועל. לפיכך אין אנו רואים במקרה זה מקום להתערב בשיקול הדעת של הועדה המקומית אשר התירה בסופו של דבר את הפעלת גן הילדים במקום, לתקופה של שלוש שנים, בכפוף לביצוע המפרץ בתחום המגרש ובכפוף להוספת התנאי של הצבת עובדים כאמור. תקופת השימוש החורג כאמור גן הילדים פועל במקום כבר 20 שנה. לענין אורך תקופת השימוש החורג החלטנו בערר 5528/06 ניצה זיו נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב כי: " היתר לשימוש חורג מתוכנית (להבדיל מהיתר לשימוש חורג מהיתר) הינו מעצם טבעו והגדרתו לתקופה מוגבלת. כך קובע סעיף 148 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה 1965 כי: "היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש; היתר לשימוש חורג מהיתר או הקלה יכולים להינתן לתקופה מוגבלת מראש." לענין זה ראה דברי השופט סוקול, בעת"מ (חי') 1324/05 הלנה קוטליאר נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה חיפה (): " נראה עוד כי ההיתר לשימוש חורג נועד בעיקרו להוות הסדר זמני של שימוש בנכס ולא הסדר קבוע. מקום שמתבקש שימוש החורג מן התכנית לפרק זמן ממושך, הרי שככלל תהא הדרך הנאותה לפעול לשינוי התכנית " (ההדגשה שלנו ו.ע.ת.א) וכן נקבע בעע"ם 9914/03 גולדשטיין נ. היימס () " היה והחלטתה של המשיבה 2 תעמוד על כנה, קרי ההחלטה בענין הארכה ל-5 שנים נוספות, המשמעות היא שהמערער יזכה לאישור לשימוש חורג........ לתקופה מצטברת של 16 שנים ........... כפי שציינה המשיבה 4 בהחלטתה, שימוש חורג הוא מטבעו שימוש המוגבל בזמן. כמאמר סעיף 148 לחוק: "היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש". מתן היתרים חוזרים ונשנים לשימוש חורג, באופן שהתקופה המצטברת הינה כה ארוכה, אינו מתיישב עם יסודותיו של החוק. הדרך הראויה והנכונה היא להביא לשינוי ייעוד על דרך קבלתה של תוכנית חדשה. " (ההדגשה שלנו ו.ע.ת.א) לפיכך בבואנו לתת היתר לשימוש חורג, ובעיקר להאריך היתר קיים, שומה עלינו לבדוק האם מוצדק הדבר לאשר את הארכת ההיתר באופן שהצטברות תקופות השימוש החורג מגיעה לכדי תקופת שימוש ארוכה, או שמא יהיה זה מן הראוי לתת ביטוי לזמניות של השימוש החורג בהגבלת אורך התקופה, כך שאם עושה השימוש החורג יהיה מעונין להמשיך את השימוש לטווח ארוך, יהיה עליו לפעול לשינוי התוכנית החלה במקום בדרך של שינוי היעוד או הוספת יעוד. דרך פעולה זו הינה לדעתנו נכונה מבחינה תכנונית שכן, אם השימוש החורג הופך למעשה לשימוש של קבע בשל אורכו ובאופן שבו הועדה המקומית מאריכה מפעם לפעם, כדבר שבשגרה, את ההיתר לשימוש חורג, מן הראוי כי המשך השימוש יעבור את כור ההיתוך של אישור תוכנית דהיינו ; הכנת תוכנית, הפקדתה,פרסומה, הגשת התנגדויות ודיון והכרעה בהתנגדויות. הליך זה יאפשר לבחון באופן יסודי אם הדבר נכון מבחינה תכנונית לאפשר את אותה קביעות למעשה במקום המבוקש אם לאו. דרך פעולה זו נכונה ומוצדקת לטעמנו גם מפן נוסף. כידוע, התרת שימוש חורג אינה מזכה את בעלי הנכסים הגובלים בפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה - 1965 (האף שהועדה המקומית גובה היטל השבחה ), למרות שלעיתים שימוש זה גורם לירידת ערך נכסיהם . אין לדעתנו לאפשר מצב בו פגיעה זו בנכסים הגובלים, שאין בצדה פיצוי, תימשך לתקופה ארוכה. במקרה כזה, אם המשך השימוש בנכס לשימוש שאינו תואם את התב"ע יותנה בשינוי התוכנית החלה במקום, הדבר יקים לבעלי הנכסים הגובלים זכות תביעה לפי סעיף 197, פיצוי אשר יוטל למעשה על כתפי מבקש ההיתר בדרך של החתמתו על כתב שיפוי כמקובל. למותר לציין כי האמור לעיל נכון גם במצב בו, כמו במקרה הנדון, השימוש החורג מהתוכנית נעשה במשך שנים ללא היתר כדין. במקרה כזה, על הועדה בבאה לדון בבקשה להיתר חורג, להביא בחשבון התקופה המצטברת הראויה למתן ההיתר לשימוש חורג גם את התקופה בה נעשה השימוש ללא היתר שהרי, ברי הדבר כי אין להעדיף את מי שעשה שימוש חורג בחטא על מי שעשה זאת כדין. אורך התקופה הראויה והסבירה להתרת שימוש בנכס בדרך של "שימוש חורג" ישתנה ממקרה למקרה ומשימוש לשימוש. במסגרת השיקולים לענין אורך התקופה ניתן להביא בחשבון בין היתר את ההשקעה הכספית הנדרשת לצורך התאמת המקום לשימוש החורג, את מידת ההשפעה של השימוש על אופי הסביבה, את כמות המתנגדים ונימוקי התנגדותם, את המצב התכנוני (לדוגמה; האם הרשות המקומית מקדמת תוכנית חדשה במקום תוך בחינת התאמת השימוש החורג לתוכנית זו), את מידת ההפרעה והמטרדים הנגרמים מהשימוש, את חיוניות השימוש מבחינה ציבורית ואת אורך הליכי התכנון הנדרשים לשם שינוי היעוד או הוספת היעוד. אם הועדה המחוזית תמצא כי אין להתיר את שינוי או הוספת היעוד, יהיה על מבקש השימוש להעתיק את הפעילות למקום אחר אשר השימוש המבוקש מותר בו על פי התוכנית החלה במקום, או שיהיה עליו לבקש קבלת היתר לשימוש חורג במקום אחר. במקרה של שימוש חיוני מבחינה ציבורית כגון גן ילדים יעבור במקרה כזה אי הנוחות והמטרד לסביבה הנגרמים כתוצאה משימוש זה לסביבה אחרת - שוב לתקופה מוגבלת, דבר אשר יש בו משום "פיזור הנטל" המחויב מהפעלת שימוש זה באזור מגורים. " הדברים האמורים יפים גם למקרה הנדון. לפיכך ההיתר לשימוש חורג יינתן לתקופה של שלוש שנים והוא לא יוארך מעבר לתקופה זו. במהלך התקופה האמורה תוכל המשיבה לפעול לשינוי ייעוד או הוספת ייעוד של גן ילדים למקום, ובאם הדבר לא יצלח, יחזור הבית לשמש לייעודו המקורי- מגורים. לסיכום, אנו דוחים את הערר בכפוף לתנאים הבאים: ההיתר יינתן לתקופה של שלוש שנים ויקבע בו כי הוא לא יוארך עוד. מספר הילדים המירבי בגן יהיה 60 ילדים. בתנאי ההיתר ייקבע כי הגן יקצה שני עובדים בין השעות 7:20 ל 8:30 אשר יקלטו את הילדים מהרכבים שייכנסו למפרץ החנייה. ייבנה מפרץ בתחום המגרש לפי התוכנית שהוגשה על ידי המשיבה תוך 90 ימים ממועד קבלת החלטה זו, בכפוף לקבלת היתר בנייה כדין. בתנאי ההיתר לשימוש חורג ייקבע כי בתום תקופת השימוש החורג ייהרס המפרץ והמצב יוחזר לקדמותו, אלא אם כן יוסף ייעוד של גן ילדים למגרש עד תום אותה תקופה, והועדה המקומית תקבל ערבות בנקאית בגובה עלות ההריסה לתקופת השימוש החורג בתוספת שישה חודשים. הועדה המקומית תתנה את מתן ההיתר בחתימת הבקשה להיתר על ידי הבעלים. דעת יחיד אדריכל מיכאל גופר דעתי מתיחסת לפתרון תנועתי שאושר במסגרת ההחלטה ושאני מתנגד לה. אין בדעה זו משום התנגדות לאישור השימוש החורג לגן. הפתרון התנועתי שאושר: יצירת נתיב מיסעה לשימוש באי הגן בתחום המגרש יש בו לדעתי המקצועית פוטנציאל להפרעה תנועתית בקטע זה. אורך המיסעה מאפשר שימוש למספר מוגבל של כלי רכב, דבר שיביא למעשה לפקק תנועה על הדרך הראשית בכניסה לנתיב. פתרון זה יפגע במשטר התנועה הדינמי שנוצר במקום לאורך שנות פעילות הגן עד כה. שלושת יועצי התנועה היו תמימי דעים בשלילת פתרון זה. כנגד, אני מקבל את הצעתו של יועץ התנועה של מבקשי השימוש, להסדרת משטר תנועה איזורי ובאופן מפורט התקנת תמרור - איסור חניה בין השעות 7:30 בבוקר ועד 9:00 בקטע הכביש הגובל עם מגרש הגן, ובאורך של 50 מ', למעט הורדת והעלאת נוסעים (באי גן הילדים). אני מוצא כי פתרון זה מאפשר יצירת אורך מיסעה לבאי הגן גדול יותר מזה שבפתרון המוצע ובחזקת "הרע במיעוטו" משתלב בהפרעה מינימלית במשטר התנועה במקום. ההחלטה התקבלה ברוב דעות לעניין התקנת מפרש החניות. גן ילדים / פעוטון / משפחתוןקטינים