פס"ד בתביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה

פס"ד בתביעת התובע להכרה בתאונה שארעה לו ביום 11/8/03 כתאונת עבודה. הרקע לתביעה: א. התובע הוא פועל עבודות בניין במקצועו. ב. בתאריך 11.8.03 נפגע בתאונה בעת שביצע עבודות בביתו של מר מוסא ונפל מפיגום מהקומה השנייה של הבית. ג. התובע נפגע כתוצאה מהתאונה בכל חלקי גופו. ד. התובע פונה ממקום התאונה בניידת של מד"א לבית החולים הדסה עין כרם ואושפז שם למשך שלושה ימים כשהוא מחוסר הכרה, במהלך האשפוז עבר ניתוחים (טופס שחרור מבית החולים צורף לכתב התביעה). ה. בחודש נוב' 2007 הגיש התובע הודעה על פגיעה בעבודה בתביעה לתשלום דמי פגיעה. ו. עמאד מוסא , צד ג' 1, סרב לחתום על הטופס. ז. התובע זומן לחקירה אצל מר שמעון אליאס ביום 8.1.08 . ח. בתאריך 3.4.08 אושרה תביעתו של התובע במכתב הנתבע מיום 4.6.08 . ט. התובע הועמד בפני ועדות רפואיות לצורך החלטה לעניין דרגת נכותו לרבות בתאריכים 2.9.08 , 7.10.08, 9.11.08, ו-2.12.08. י. ביום 20.7.09 התקבל אצל התובע מכתב הנתבע בו נאמר כי המוסד החליט לחזור בו מההחלטה להכיר בתאונה כתאונת עבודה (מכתב מיום 5.7.09). יא. התובע לא היה רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי או כעובד שכיר ביחס לתקופה נשוא התאונה. יב. יצויין עוד כי אף שהתובע נפגע בתאונה ביום 11/8/03, רק ביום 12/11/07 הגיש לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה בעבודה, והתביעה לבית הדין הוגשה (לאחר שהנתבע חזר בו קביעתו), ביום 31/12/09. המחלוקות בתיק (כעולה מהחלטת בית הדין מיום 11/10/10): א. מה היה מעמדו של התובע (בעת התאונה): האם כעובד, עובד עצמאי, עובד יומי או עובד לשעה. ככל שייקבע מעמדו - מה משמעות מבחינת היותו מבוטח או בלתי מבוטח על פי חוק הבטוח הלאומי לזכאי או שאינו זכאי לגמלה כתוצאה ממעמדו ומביטוחו. ב. בהתאם לכך, האם זכאי התובע לגמלה לפגיעה בעבודה כטענתו אם לאו כטענת המוסד. ג. לאור צירופם של צדדי ג' - וככל שייקבע שעל הנתבע להכיר בתובע כנפגע בתאונת עבודה - האם יש לשייך את החוב לפתחם של מי מצדדי ג'. למען הסדר יצויין, כי ככל הנראה במעבר בין "תיק הנייר" לבין ל"נט המשפט", העימוד השתנה (וכך גם מועד הדיונים נרשם בהתאם למועד העברתם לנט המשפט). לכן, הציטוטים בפס"ד זה הינם מתוך תיק הנייר (וכפי שהיה בזמן אמת, בדיונים). 4. העדים בתיק: מטעם התובע העידו חברו מר סאמר משעור עבדל חמיט והתובע בעצמו. מטעם הנתבע העיד חוקר המל"ל מר שמעון אליאס. מטעם צדדי ג' העידו צד ג'1 בעצמו, מר עימאד , צד ג'2 בעצמו, מר מוחמד וצד ג' 3 בעצמה, הגב' יאלי מחמוד אלמוחמד . דיון: האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע למי מצדדי ג'? א. ראשית, נבדוק את הפסיקה הרלבנטית. המבחן העיקרי בשאלת קיומם של יחסי עובד - מעביד הוא המבחן המעורב, הבנוי משילוב של מספר מבחנים, שהדומיננטי בהם הוא מבחן ההשתלבות [ר' ע"ע 300021/98 זאב טריינין - מיכה חריש ואח', פד"ע לז, להלן: "הלכת טריינין")]. ב. שני פנים למבחן ההשתלבות: הפן החיובי - האם מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של ה"מפעל" ולפיכך אין הוא "גורם חיצוני" לו; והפן השלילי - האם האדם בו מדובר הנו בעל עסק עצמאי משלו (דב"ע לא/3-27 עיריית נתניה - דוד בירגר, פד"ע ג' 177). ג. בענייננו, יש לבחון את יחסי העובד- מעביד, לאור מכלול הדברים, תוך בדיקתם של מבחני עזר נוספים הקיימים בפסיקה, כגון: מי קבע את שכרו של התובע ואת תנאי העסקתו; למי היה התובע כפוף; מי פיקח עליו ובמי היה תלוי בעבודתו; מי שילם לתובע את שכרו; מי סיפק לו את הציוד הנדרש לעבודה; כיצד הוצגו היחסים לצדדים שלישיים וכיו"ב. ברי כי אף אחד ממבחני העזר הנ"ל אינו מכריע כשלעצמו, אבל מהצטברותן של מסקנות מבחנים אלה ומשקלולם, ניתן לקבל תווי מתאר נכונים להכרעה אודות טיב היחסים שבנדון (ר' לדוג', ע"ע 300274/96 שאול צדקא - מדינת ישראל, פד"ע לו 625; דב"ע נה/5-2 ורדה דעבול ואח' - משרד העבודה והרווחה ואח', פד"ע כט 481; ע"ע 300245/97 משה אסולין ואח' - רשות השידור, פד"ע לו 689). מן הכלל אל הפרט: ד. האם התקיים הפן החיובי במבחן ההשתלבות? ראשית יצויין, כי העבודה נעשתה בבית פרטי, אולם עובדה זו כשלעצמה אינה גורעת מהאפשרות להשתלבות ב"מפעל" של מעסיק. כבר נקבע בהלכת טריינין כי כל מקום עשוי להיכנס להגדרת "מפעל": "באומרנו שמבחן ההשתלבות מבקש לבחון האם אדם המועסק על-ידי מעביד משתלב ב"מפעלו", אנו מתכוונים ל"מפעל" במובנו המופשט. לכל מעביד "מפעל". "מפעל" זה יכול ויהא דירתו בו עובד עוזר או עוזרת בניקוי הבית; "מפעל" יכול ויהא חנות מכולת קטנה; "מפעל" יכול ויהא בית חרושת בו עובדים מאות עובדים; "מפעל" יכול ויהא מוסד פילנטרופי ללא רווחים; "מפעל" יכול ויהא מרכז מפלגה." יחד עם זאת, בבואנו להחיל את הפן החיובי של מבחן ההשתלבות על המקרה דנן, יהיה צורך לקחת בחשבון את העובדה שמדובר בעבודת שיפוץ ספציפית שרק החלה, כאשר הנפילה ארעה בימי השיפוץ הראשונים, דבר המקשה על יישום הפן החיובי של "מבחן ההשתלבות" כמדד ליחסי עובד- מעביד. אעפ"כ נבדוק הן את הפן החיובי והן את הפן השלילי מתוך מכלול הראיות שבתיק, ובנסיבותיו הספציפיות. ה. כפי שעולה מעדות התובע, הוא עסק בעבודות בניה ושיפוצים מזדמנות. כך גם הוזמן לבצע עבודות שיפוץ ספציפיות באותו בית שבו נפל ונפגע, עבודות שאמורות היו להימשך כשלושה שבועות. וכך העיד התובע בפני בית הדין (עמ' 8 לפרוטוקול מיום 1/6/10): "ת. עמאד אמר לי בוא תעבוד אצלי בבית. ש. ומה סיכמת איתו, איזה סוג של עבודה? ת. הוא רצה להשלים את חדר המדרגות. [...] ש. וכמה זמן היית צריך לעבוד אצל עמאד? ת. היתה עבודה של שבועיים שלושה ואז להיגמר." ובהמשך מעיד התובע בעמ' 11 לפרוטוקול מיום 1/6/10: "ש. אתה מגדיר את העבודה של חודשיים לפני הפגיעה כעבודה מזדמנת נכון? ת. כן. זו לא עבודה קבועה. ש. ואתה גם עבדת בעבודות מזדמנות אצל מזמינים אחרים בישראל, נכון? ת. כן, ואני אמרתי לכל אחד שביקש עבודה שאני מוכן לעבוד אצלו." ו. יצויין כי התובע ביצע עבודות שיפוץ באותו בית כחודשיים לפני קרות התאונה, אך גם אז עבד למשך של כמה ימים ספורים, כפי שהעיד בעמ' 10 לפרוטוקול מיום 1/6/10: "ש. קודם לכן עבדת אצל עמאד לפני התקופה הזאת? ת. תקופה קצרה. עשיתי לו קצת שיפוץ בבית... ... ש. מה ביצעת בדיוק בבית של עמאד מבחינת שיפוצים, חודשיים לפני הפגיעה שלך? ת. יכול להיות שזה היה קצת פחות מחודשיים לפני הפגיעה, לא זוכר בדיוק, הרסנו חצי קיר ועשינו על זה תיקון טיח. ... ש. כמה ימים זה לקח? ת. לא זוכר בדיוק. אולי יום יומיים, זה היה אצל עמאד בבית." ז בחקירה שנערכה ע"י חוקר המוסד נשאל התובע ע"י החוקר במה עובד עמאד מוסא והאם הוא קבלן, והוא השיב (עמ' 2 לנ/1): "ת. לא, הוא לא קבלן, הוא פקיד בקופ"ח בירושלים והוא לקח אותי לבצע לו עבודות שיפוץ בבית." ח. הנה כך, לפנינו מקרה של מתן שירות חד פעמי לביצוע עבודה ספציפית בביתם של מי מצדדי ג' (גם אם בעבר התבקש לבצע עבודות חד פעמיות אחרות במסגרת אותה התקשרות ספציפית). עולה מכאן כי מבחן ההשתלבות, בפן החיובי שלו, אינו מתקיים במקרה דנן. ט. בחינת הפן השלילי של מבחן ההשתלבות: גם בחינת הפן השלילי של מבחן ההשתלבות מעלה כי צורת עבודתו של התובע הייתה בעלת אופי עצמאי. דבר זה עולה מחקירת התובע (נ/1 עמוד 1), שם השיב: "במקצוע שלי אני עובד בעבודות בניין ושיפוצים, עבדתי תקופה ארוכה אצל קבלן בשם היית'ם ח'רוף אבל לפני יותר מעשר שנים הפסקתי לעבוד אצלו והייתי עושה עבודות שיפוצים בבתים פרטיים לבד ולא הייתי מעסיק פועלים והייתי מבצע עבודות שיפוצים לבד." (ההדגשה לא במקור - י.ש). בעדותו בפני בית הדין, חזר התובע על עמדתו לפיה עבד לאורך השנים באופן עצמאי (עמ' 8 רישא לפרוטוקול) והשיב כי: "ת .כל אחד שאמר לי וביקש ממני לעבוד יום, יומיים שלושה, שבוע שבועיים, הייתי הולך לעבוד אצלו. ... ש. כלומר עבדת רק אצל אנשים שמבינים בבנייה? ת. לא, גם אנשים רגילים" י. בעדותה של יאלי מחמוד אלמוחמד (אשתו של האח של המעסיק הנטען) נשאלה העדה (עמוד 20 לפרוטוקול מיום 1/6/10) כי: "אני לא ידעתי על ההסכם שהיה ביניהם, זה דבר ביניהם. אני יודעת שהוא בא ועבד על חשבונו. מאז שהייתי קטנה אני יודעת שתמיד הוא היה לוקח עבודות ועושה אותם על חשבונו, והוא לא עבד בעבודה יומית כפי שאמר" (ההדגשה לא במקור - י.ש). יא. התובע ביצע, אפוא, עבודות שיפוץ ובנייה בביתם של מי מצדדי ג' באופן חד פעמי, שאינו מחייב. בנוסף, היה התובע אדון לעצמו וכך העיד באשר לקבלת העבודה אצל צד ג' 1 (עמ' 12-13 לפרוטוקול מיום 1/6/10): "ש. אתה גם מציין באותו תצהיר סעיף 6 שאתה סירבת לבקשה של עמאד שתלך לעבוד אצלו? ת. הוא לחץ עליי כדי שאני אעבוד אצלו. ש. באותה תקופה גם אמרת שהיית מובטל, למה לסרב? ת. כי לא רציתי לעבוד אצלו" (ההדגשה לא במקור - י.ש). יב. מבחן ההשתלבות לעיל מהווה מבחן מרכזי ובעל חשיבות, אולם על פי המבחן המעורב יש להפעיל מספר מבחני משנה נוספים על מנת לבחון את המכלול של יחסי העבודה והכריע בשאלת התקיימותם של יחסי עובד מעביד. יג. לעניין חומרי העבודה וכלי העבודה נשאל התובע (נ/1 סוף עמוד 1): "ש. החומרים כמו חצץ וטיח מי היה מביא אותם? ת. הוא עמאד הוא שה שהיה מביא אותם. ש. כלי העבודה למי היו שייכים? ת. המסטרינה והפטיש אני הבאתי אותם" (ההדגשה לא במקור - י.ש). משמע- החומרים לצורך השיפוץ היו של בעל הבית (כשם שאינסטלטור המרכיב אסלה לא אמור להביאה, אלא להרכיב אסלה המובאת על ידי המזמין), אך כלי העבודה - הובאו על ידו. יד. לעניין הפיקוח על העבודה: מהעדויות עולה כי התובע החליט באופן עצמאי על אופן העבודה "בשטח", הוא החליט להביא את חברו סאמר משעור לעבוד עמו והוא שהקים את הפיגום ממנו לבסוף נפל. בעדותו של סאמר משעור בפני בית הדין, הסביר כי קיבל הוראות מהתובע (עמ' 2 שורה 1 לפרוטוקול מיום 1/6/10): "ש. אתה מציין שמי שהיה אתכם בעבודה זה עימאד, פטין, מחמוד אח של פטין, אח נוסף ועובדים נוספים. תוך כדי עבודה, מי נתן לך את ההוראות? ת. פטין. ש. פטין אמר לך איך לעבוד? ת. אני פועל פשוט, לא הייתי מעורב במה שהיה הולך שם" (ההדגשה לא במקור - י.ש). טו. בנוסף התובע לא הביא כל ראיה לכך שאכן מעמדו אצל צד ג' היה מעמד של עובד. לא הובא כל הסכם או כל מסמך בכתב ממנו עולה כי הכוונה הייתה שיהיה עובד אצל צד ג'; ויחסי העבודה לכאורה לא דווחו לצדדים שלישיים לרבות הנתבע. טז. למרות האמור לעיל, יש בצורת עבודתו של התובע גם אפיונים של "עובד" ולא של עצמאי כמו למשל: לעניין תשלום השכר - סוכם מבעוד מועד בין התובע לבין צד ג' 1, שישולם לו סכום מסוים על כל יום עבודה של התובע, ולא סכום גלובאלי עבור ביצוע כולל של העבודה (ר' עמ' 8 לפרוטוקול מיום 1/6/10); השכר שולם על ידי צד ג' 1, לתובע ולפועלים האחרים שהועסקו באותה עבודת שיפוץ ( ר' עמ' 3 לפרוטוקול מיום 1/6/10); צד ג' 1 היה זה שהסיע את התובע ואת הפועלים האחרים אל מקום העבודה ובחזרה אל מקום מגוריהם. הוא זה שהזמין אמבולנס ושילם עבור הוצאות האשפוז של התובע. עניינים אלה ואחרים מהווים אינדיקציה חיובית לקיומם של יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין צד ג' 1. יז. אלא, שכידוע, משבית הדין אמור לבחון את המבחנים השונים, עליו לבדוק את מכלול העובדות והראיות, וגם אם מבחן מסויים נוטה לצד זה או אחר - יש לבחון את התמונה כולה, ולהיכן נוטה הכף בשקלול העדויות. מתוך כלל העדויות והראיות, גוברת הגירסה על פיה התובע עבד באופן עצמאי, בהתאם לרצונו ולהזמנות שקיבל, במתן עבודות שיפוצים קלות לכל דורש, ובהתאם להערכת זמן מסוימת של ביצוע העבודה. במסגרת עבודה זו השתמש בחומרי הבנייה של בעל הבית, אך ביצע את העבודות (כולל בניית פיגומים וכד'), על פי שיקוליו המקצועיים, ובכלי העבודה שנוהג להביא עמו מהבית. אין מדובר בעבודה שעבד אצל קבלן שהעסיקו, אלא - כל מי שהזמינו - עשה לו עבודות בשטח, ע"פ הצרכים הספציפיים. כאמור, דומה הדבר לעבודתו של אינסטלטור או חשמלאי עצמאי העושה עבודות ספציפיות בבתים - בין אם העבודה מבוצעת בהתאם להערכה גלובלאית של התשלום, ובין אם על בסיס תשלום יומי (או שעתי) מוסכם מראש, מבלי שמתקיימים יחסי עובד ומעביד אצל כל מי שמזמינו לעבודה ספציפית בביתו. יח. מעבר לאמור לעיל, לא ניתן להתעלם מסתירות שונות העולות משמיעת העדויות וכן מעיון בנספחים (ובמיוחד מעיון בחקירת התובע מיום 24/1/08), במספר נקודות חשובות. לדוגמא: בעדותו ניסה התובע ליצור רושם כי עמאד מוסא (המעסיק הנטען) פנה אליו בבקשה לבצע לו עבודות שיפוצים בביתו. אולם לדברי החוקר בסיכומי החקירה ציין כי "שוחחתי עם המעסיק טלפונית. המעסיק טוען שאינו מכיר את התובע, אינו מבין על מה מדובר". נושא ההיכרות הינו תמוה לאור העובדה כי מוחמד מוסא (אחיו של עמאד מוסא ) הצהיר כי התובע הוא גיסו, כשבסעיף 11 לתצהירו הצהיר כי: "ההתקשרות עם התובע נרקמה נעשתה והושלמה בבית הורי כאשר מטעמי היו נוכחים אבי המנוח ז"ל ביחד עם אחי עימאד, בעוד שהתובע עצמו בא אל בית הורי". משמע- אין זה סביר שעמאד מוסא אינו מכיר את התובע. יט. גם בעניינו של סאמח משעור עבדל חמיט אלחמארה, אשר לדברי התובע עבד עמו אצל עמאד מוסא עולה סתירות ותמיהות, כאשר מחד טוען שהביא אותו לעבוד, ומצד שני כי לא מכירו. וכך העיד סמאח משעור ((בעדותו מיום 1/6/10, עמ' 1 ): "ש. אתה מציין בתצהירך ששמעת מהתובע שיש צורך בעבודת בניה מסויימת אצל מר פתיר, ושהוא חיפש עובדים נוספים והציע לך לעבוד איתו? ת. כן. ש. באיזה צורה הוא הציע לך את העבודה הזאת, האם התובע חיפש עובדים כי הוא היה צריך עובדים לצורך ביצוע העבודה, או שהוא אמר לך בתור חבר שמחפשים שם עובדים נוספים? ת. אני ישבתי עם התובע, הוא קיבל שיחת טלפון ודיבר עם מישהו לא יודע מי, ולאחר שסיים את השיחה הוא שאל אותי אתה רוצה לבוא לעבוד איתי, ואמרתי לו שאני מוכן. ש. כשהוא אמר לך תבוא לעבוד איתי מה הכוונה שתעבוד בשבילו כי הוא צריך עובדים או בכל צורה אחרת? ת. הוא אמר לי בוא נלך לעבוד ביחד". לעומת זאת בעמוד 3 לחקירה זו (באמצע העמוד) נשאל העד: "ש. אני מפנה אותך לסעיף 3 לתצהירך, שם אתה אומר בין היתר 'פגשתי את התובע פטין שקיבל בדיוק כמה שיחות טלפון מעמאד עילאין בירושלים'. איך אתה יודע בדיוק בוודאות ומצהיר שזה היה עמאד , ולפני כן אמרת שאתה לא יודע? ת. אני לא מכיר את עמאד אני מכיר את מוחמד. הוא סיפר לי לאחר שסיים את השיחה שיש עבודה אצל עמאד אחיו של מוחמד. ש. מי סיפר לך? ת. פטין ... ש. מהדברים שלך אתה מאשר שלא היה לך שום קשר ישיר עם עמאד ת. בעבודה שם אכלנו ביחד, ישבנו ביחד, פטין מחמוד ועמאד כולם היו בעבודה, הם עבדו כל אחד עשה את שלו, ובסוף השבוע עמאד נתן את הכסף לכל אחד". כ. כאמור, מניתוח כלל העדויות , ואף שיש אינדיקציות לכאן ולכאן, הרי שבמכלול הדברים מקובלת עלי עמדת הנתבע וכן של צדדי ג' כי התובע נהג בדפוס זה של עבודה מזדמנת במשך שנים; כי נהג לבצע עבודות בהתאם למה שהזדמן לידיו, מבלי לערוך חוזים ומבלי לדווח על העבודות שעשה, ומבלי לדווח לרשויות על עבודתו ולשלם עליהם את המס המתבקש. יצויין עוד, כי למרות צירופו של צד ג' 2 -אין כלפיו כל טענה מצד התובע כי עבד אצלו. לאור המסקנות דלעיל - מתייתר הצורך לבדוק ע"י מי מצדדי ג' הוזמנה העבודה. כא. עוד יצויין כי בניגוד לאמור בסיכומי הנתבע - שוכנעתי כי אכן אירעה לתובע תאונה בעת שנפל מפיגום אצל צד ג', אך כפי שעולה לעיל - אין בעובדה זו כדי לשנות את התמונה הכללית, על פיה נפילתו מהפיגום לא הייתה במסגרת עבודתו כשכיר. האם חוק ביטוח לאומי חל על התובע? כב. פרק ה' בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 מגדיר מהם התנאים המעניקים לעובד ביטוח של נפגעי עבודה. סעיף 77 לפרק זה קובע חובה רישומית על עובדים עצמאיים לפיה רק עובד שנרשם כעצמאי אצל המוסד או שעשה את המוטל עליו על מנת להירשם, יזכה לביטוח נפגעי עבודה. התובע לא נרשם אצל הנתבע כעצמאי בעת קרות התאונה, וכאמור - גם לא היה רשום כעובד שכיר על ידי מעסיקו הנטען. יתרה מזאת, מהעדויות עולה כי התובע ביצע את עבודת השיפוץ ללא אישורי עבודה ושהייה כנדרש. עבודה מסוג זה, נוסף על היותה מסוכנת מטבעה מבחינה פיזית, כרוכה גם בסיכונים נוספים בשל העדר אישורים ורישומים נדרשים. משהתממש הסיכון, מבלי שהתובע דיווח על עבודותיו לרשויות ואף לא דאג לאישורים כלשהם - לא ניתן לראות בו כמי שזכאי לזכויות של עובד עצמאי. לאור האמור לעיל, התובע איננו "עובד" כמשמעותו בסעיף 75 לחוק הביטוח הלאומי, ואינו עובד עצמאי בהתאם להוראות סעיף 77 לחוק. כג. סיכומם של דברים: התובע לא היה עובד שכיר של מי מצדדי ג' בעת קרות התאונה ביום 11/8/03, אלא עבד כעצמאי. אמנם לא היה בעל "עסק" מבחינה רשמית ולא ביצע את חובותיו כעצמאי מבחינת הרישומים והתשלומים הנדרשים מעצמאי - אך בפועל עבד באופן עצמאי, בהתאם לשיקוליו ולרצונו, תוך מתן שירותי שיפוץ מזדמנים למעוניינים. במסגרת עבודתו המזדמנת - עבד בפועל בביתו של אדם פרטי שנזקק לשיפוץ בביתו, שם נפל ונפצע. יחד עם זאת, משלא מילא את חובותיו החוקיות כעובד עצמאי, אין להכיר בו כנפגע תאונת עבודה. בהערת אגב יצויין, כי בכתב ההגנה ציינה ב"כ הנתבע כי על אף האמור בכתב ההגנה הותירה לתובע את האפשרות לשוב ולהגיש בקשה לבחינת זכאותו לגמלה מטעמי צדק, בהתאם להוראות סעיף 387 לחוק אך התובע מיאן לעשות כן. בית הדין ישוב וימליץ לשקול אפשרות זאת בחיוב. 6. סוף דבר א. בנסיבות העניין - אין מנוס מדחיית התביעה של התובע כנגד הנתבע. כפעל יוצא מכך - גם התביעות כנגד צדדי ג' - נדחות אף הן. ב. משהתביעה הינה מתחום הביטחון הסוציאלי - אין מקום לפסיקת הוצאות כנגד התובע. יחד עם זאת הנתבע ישלם לשני עוה"ד שייצגו את צדדי ג' סך של 1,500 ₪ לכל אחד מהם כהשתתפות בשכ"ט. תאונת עבודההכרה בתאונת עבודה