תביעה לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין ולעמלות

התובע עבד כשלוש שנים וחצי עד שפוטר. התביעה היא לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין ולעמלות 2. רקע עובדתי א. הנתבעת היא חברה פרטית הרשומה ישראל והיא חברה נכדה של תאגיד אמריקאי העוסק בתחום פיתוח פתרונות תוכנה וחומרה לתהליכי תכנון רכיבים אלקטרוניים, עבור לקוחות המייצרים שבבים ורכיבים אלקטרוניים שונים. ב. התובע עבד אצל הנתבעת מיום 1.2.06 ועד ליום 16.7.09. ג. תפקידו של התובע היה מנהל תיקי לקוחות ובמסגרת זו הוא נדרש לנהל את קשרי החברה בארץ מול לקוחות החברה, לעמוד מולם בקשר מתמיד ואף להיות בקשר עם אנשי התמיכה של החברה, אשר היו אמורים לספק את הפתרון הכולל ללקוח. ד. בין הצדדים נחתם חוזה עבודה (נספח א' לתצהיר נורית כרמל) ובנוסף, מדי שנה, נמסר לתובע מסמך יעדי מכירות לאותה שנה, עליו התובע חתם (נספחים ב'1 - ב'5 לתצהיר נורית כרמל). ה. התובע פוטר מעבודתו, בהודעה מוקדמת שניתנה לו ביום 16.6.09. ו. למכתב הפיטורים (נספח ח' לתצהיר נורית כרמל), קדמה הזמנה לשימוע שנמסרה לתובע ביום 11.6.09 (נספח ו' לתצהיר נורית כרמל) וישיבת שימוע שהתקיימה ביום 15.6.09 (נספח ז' לתצהיר נורית כרמל). ז. בישיבת השימוע נכחו התובע, מנהל הנתבעת, מר משה זלצברג, גב' נורית כרמל, מנהלת משאבי אנוש של הנתבעת ומר ייגר, סמנכ"ל המכירות של אירופה, הממונה הישיר על מר זלצברג. ח. נוכחותו של מר ייגר בישיבה היתה לבקשת התובע ולשם כך, ישיבת השימוע נדחתה מהתאריך המקורי אליו נקבעה והתקיימה ביום 15.6.09. ט. הנתבעת ערכה רישום של ישיבת השימוע (נספח ז' לתצהיר נורית כרמל). י. ביום 16.6.09 הנתבעת מסרה לתובע בכתב את סיכום תנאי עבודתו (נספח א' לתצהיר אסתי לנדנר). במסגרת זו, הנתבעת ציינה כי תשקול הענקת מענק פרישה מיוחד עד גובה המשכורת החודשית ברוטו, לפנים משורת הדין וכפוף לקבלת אישור ממנהלי התובע וכן כפוף לחתימת התובע על כתב קבלה וסילוק. יא. בהתאם, ביום 26.8.09, הועבר לתובע כתב קבלה וסילוק לחתימתו (נספח ג' לתצהיר אסתי לנדנר). למחרת, ביום 27.8.09, התובע השיב לגב' לנדנר, שמאחר שהמדפסת בביתו אינה עובדת, הוא ישלח את המסמך חתום ביום א' הקרוב. גב' לנדנר השיבה שמאחר שהמשכורות עומדות להיות משולמות ביום שני (1.9.09), היא מבקשת לקבל את המסמך חתום טרם העברת התשלום. יב. התובע לא השיב לדברים אלה וגב' לנדנר פנתה לתובע שוב ביום 31.8.09 וביקשה לקבל את המסמך חתום על ידי התובע, באופן מיידי. התובע השיב כי לא הצליח לתקן את המדפסת, הבטיח שיחתום באותו יום וביקש לא לעכב את התשלום (התכתובת בין הצדדים צורפה כנספחים ד' - ו' לתצהיר אסתי לנדנר). יג. בסופו של עניין, הנתבעת שילמה לתובע את הסכומים על פי כתב הסילוק ואילו התובע לא העביר עותק חתום כפי שהבטיח. 3. להלן תמצית טענות התובע: א. התובע פוטר שלא כדין ולטענתו נפלו פגמים בשימוע שנערך לו. השימוע התקיים לאחר שהנתבעת כבר החליטה על פיטורי התובע. התובע גילה שהלקוחות מולם עבד קיבלו הודעה על סיום עבודתו עוד קודם לעריכת השימוע. בנוסף, העובדה שהנתבעת לא הציגה בפני התובע את נתוני המכירות של עמיתיו, פגעה ביכולתו להשיב לטענות שהועלו כנגדו. כמו כן, תיעוד שיחת השימוע נעשה לאחר מספר שעות והדבר מעיד על התנהלותה הקלוקלת של הנתבעת. ב. הנתבעת מנעה מהתובע את קבלת העמלות המגיעות לו. לטענת התובע, מאחר שבחוזה העבודה לא מצוין נושא העמלות, יש להעדיף את הפרשנות המקיימת את החוזה, היינו כי התובע זכאי לעמלות בגין מכירות שביצע עד ליום העבודה האחרון אצל הנתבעת, גם אם הזכות לתשלום בגינן מתגבשת לאחר סיום יחסי העבודה. ג. מאחר שמסמך היעדים ומסמך תוכנית העמלות השנתית לא צורפו לחוזה העבודה של התובע ואף לא נחתמו על ידו, אין באמור במסמכים אלה לשלול מהתובע את הזכות לעמלות. בעניין זה התובע הפנה לכללי פרשנות חוזים, כגון פרשנות כנגד המנסח. ד. לחציה של הנתבעת על התובע שיחתום על כתב הסילוק מהווים התנהגות בחוסר תום לב. 4. להלן תמצית טענות הנתבעת: א. התביעה נגועה בחוסר תום לב, שעה שהתובע זכה לקבל סכומים נכבדים לפנים משורת הדין, למרות שהוליך שולל את הנתבעת ולא חתם על כתב הויתור ואף הגדיל ותבע את הנתבעת למרות התחייבותו כי כתב הויתור מקובל עליו. ב. חוזה העבודה של התובע קבע כי שכרו יהיה מורכב ממשכורת וממרכיב משתנה של עמלות בהתאם לתוכנית עמלות של הנתבעת, כפי שזו תהיה מעת לעת. התובע היה מודע לכך ואף אישר זאת בעדותו. כל טיעונו של התובע בדבר חוזה עבודה שותק בנושא העמלות מתעלם כליל מעובדות אלה. ג. עדותו של התובע בנושא העמלות אינה סדורה. התובע שינה את תשובותיו ואת גרסתו מרגע לרגע, לעיתים הפנה לתוכנית התגמול ולעיתים טען שכלל אינה מוכרת לו, וכל זאת בניגוד של עדותה של גב' כרמל, שלא נסתרה, אשר הסבירה את מנגנון העמלות והיעדים. ד. הישגי התובע בשנת 2007 לא נשנו בשנים לאחר מכן ואף נפלו מהישגי המקבילים לתובע בתפקיד. בנוסף, היו לנתבעת טענות בנושא יחסי האנוש של התובע, עם מקבילים לו בחברה. על רקע אלה, התובע זומן לישיבת שימוע שנערכה כדין ואף נדחתה לאור בקשת התובע כי בשיחה ינכח סמנכ"ל המכירות של אירופה, הממונה על מר זלצברג, הממונה הישיר על התובע. יש לדחות את טענת התובע אשר לראשונה בחקירתו הנגדית טען בעלמא כי פרוטוקול ישיבת השימוע "מפוברק". ה. אין כל ראיה לטענה כי פיטורי התובע היו על רקע סכסוך אישי עם הממונה עליו, מר זלצברג. גם אין כל ראיה לכך שההחלטה על פיטורי התובע נפלה עוד טרם ישיבת השימוע. פנייתו של מר זלצברג ללקוחות מסויימים מולם התובע עבד הוסברה ולא הוכח שמי מהנתבעת הודיע ללקוחות על פיטורי התובע טרם שנפלה החלטה בנושא. הוכח שפיטורי התובע נעשו משיקולים ענייניים. כמו כן הוכח שלא נפל פגם בהליך הפיטורים. ו. התנהגותו של התובע לאחר פיטוריו, בכל הנוע למענק ששולם לו לפנים משורת הדין, חרף סירובו לחתום על כתב הויתור, מעידה על חוסר תום ליבו של התובע. בנוסף, למרות שהתובע לא חתם, מאחר שהוא התנהג בפועל כאילו בכוונתו לחתום על המסמך, ורק בשל מדפסת מקולקלת לא העביר אותו חתום, יש ליתן לו תוקף מחייב ולדחות את התביעה על הסף. ז. אם יפסק סכום כלשהו לזכות התובע, יש לקזז ממנו את הסכום ששולם לו לפנים משורת הדין, למרות שלא חתם על כתב הסילוק וכן קנסות בגין דו"חות חניה ודו"חות על השלכת פסולת ברבים, אשר הנתבעת שילמה במקום התובע. ההליך 5. מטעם התובע הוזמנו להעיד שני לקוחות מתקופת עבודתו אצל הנתבעת: מר דני רטיג ומר דרור ירושלמי. אף מר משה זלצברג, שהיה הממונה הישיר על התובע אצל הנתבעת, הוזמן כעד מטעם התובע (להלן - זלצברג). בנוסף, התובע נחקר בחקירה נגדית על תצהירו. מטעם הנתבעת העידו גב' נורית כרמל, מנהלת משאבי אנוש בנתבעת (להלן - כרמל) וגב' אסתי לנדנר, מנהלת כספים בנתבעת (להלן - לנדנר). נפקות כתב סילוק שלא נחתם על ידי התובע 6. טרם שנפנה לדון בשני הנושאים שבמחלוקת - הליך הפיטורים והזכאות לעמלות, נתייחס בקצרה לטענת הנתבעת לפיה יש לסלק את התביעה על הסף, לאור התנהגות התובע בכל הנוגע בנושא כתב הסילוק. 7. בעניין זה נציין כי בעינינו, התנהגותו של התובע בנושא החתימה על כתב הסילוק מעוררת תמיהות ויש לראות בה התנהגות בחוסר תום לב. מאחר שההתכתבות בין הצדדים מדברת בעד עצמה ומפאת חשיבות הדברים, נביא את ההתכתבות במלואה (כל ההדגשות הוספו - ד.ו.). ביום 26.8.09 שלחה לנדנר לתובע הודעת דוא"ל: "please see the attached waiver. I need this to be signed and returned to me before I can transfer your final salary." התובע השיב כך: "my printer doesn't work… I will fix it hopefully tomorrow so I will be able to send it to you signed sunday or before. Anyway, I give you my word I will sign the waiver so please don't postpone the payment (it is extr important to me) and you will have the waiver signed properly." למחרת, ביום 27.8.09, לנדנר שלחה הודעת דוא"ל נוספת לתובע, בה נרשם: "I plan on transferring salaries on Monday. Please send me the signed waiver before then. If you want me to fax you the letter, I can do that too." על כך השיב התובע: "I don't have a fax, I will transfer it to you by then" ביום 31.8.09 שלחה לנדנר לתובע הודעה נוספת: "I need the waiver NOW!!" והתובע השיב: "boker tov, It seems I can't (although I tried hard) to fix the problem I have with the printer (all in one) at home, so I will prepare the kids and will go out to print it and fax it to you ASAP. Please transfer the money, I promise you you will have it signed today! (I'm baby sitting 3 and it is not easy so please don't hold this money and you will have it today signed properly. Thanks in advance" מהתכתבות זו עולה כי התובע הציג בפני הנתבעת מצג לפיו הוא מסכים לחתימה על כתב הסילוק ורק מסיבות טכניות אינו מעביר את העותק החתום על ידו. 8. כאשר התובע נשאל על הדברים בחקירתו הנגדית, הוא אישר את הדברים שכתב ואף אישר שהסיבה שמסר לנתבעת שמונעת ממנו את החתימה היא רק נושא המדפסת והוא לא גילה לנתבעת שיש לו טענות נוספות. התובע הסביר שלא התכוון כלל לדברים שהשיב ללנדנר, שהיה בדעתו להעביר הסתייגות בהמשך (דבר שלא עשה עד למכתבו מינואר 2010, חודשים רבים אחרי שקיבל את כל הכספים מהנתבעת) ועוד אישר שהנתבעת שילמה לו את הסכומים המפורטים באותו מסמך, היינו גם תשלום בגובה משכורת חודשים אחת. "ש. כשאתה כותב במייל שאתה נותן את מילתך שאתה תעביר את המסמך חתום אתה מתכוון לכך? ת. ברמה העקרונית כן, אני התכוונתי לחתום, רציתי קודם כל לקבל את מה שמגיע לי ומה שנגזל ממני לא ביושר. ש. מפנה לתצהיר של אסתי, למיילים שכתבת, אתה לא מכחיש שכתבת אותם? ת. אני לא מכחיש. ש. אני קורא את המיילים שלך לאסתי, תסכים איתי שבמיילים שלך אין הסתייגות אחת שלך לגבי מכתב הקבלה והסילוק? ת. נכון ש. שאתה כותב שהמדפסת שלך מקולקלת ובגלל זה אתה לא שולח את המסמך חתום, זה נכון? זו הסיבה? ת. כן, לא רק. ש. אבל אתה לא כותב לאסתי במייל 'אני לא חותם רק בגלל המדפסת' אלא היתה סיבה נוספת שלא אמרת לה, נכון? ת. נכון. ביהמ"ש קבע שהמסמך היה מסמך מגביל ולא תקין ... זה מה ששמעתי בדיון [ככל הנראה, הכוונה לישיבת הקד"מ בה נעשה נסיון פשרה - ד.ו.]. ש. מפנה למייל שכתבת לאסתי מיום 31.8.09, נספח ו' לתצהיר אסתי, אתה לא התכוונת למה שכתבת או התכוונת למה שכתבת? ת. לא התכוונתי. ש. ז"א אתה אומר לביה"ד שבעצם המייל הה הוא מייל כוזב? ת. לא, אמרתי לך שהתכוונתי להעביר את המכתב עם ההסתייגויות לאחר שאקבל את הכסף שמגיע לי. ש. אבל גם במייל הזה ב - 31.8 אתה כותב שאתה מבטיח להעביר את המסמך חתום ואין לך הסתייגויות שעולות במכתב. ת. נכון. ש. אתה יכול להציג לביה"ד מייל כלשהו שאתה כותב לאסתי או למישהו בחברה שיש לך הסתייגויות לכתב הקבלה והסילוק? ת. לא ש. אני אומר לך שהפעם הראשונה שהעלת טענה שמגיע לך תשלומים או עמלות היתה אחרי שקיבלת את כל התשלומים וסיימת לעבוד בחברה, נכון? ת. כן ש. התשלומים שפורטו בכתב הקבלה והסילוק שולמו לך במלואם נכון? ת. נדמה לי שכן, אני לא זוכר מה כתוב בכתב הקבלה והסילוק. ש. לאחר שאתה מעיין בכתב הקבלה והסילוק, קיבלת את התשלומים המפורטים פה? ת. כנראה שכן, זה היה לפני 3 שנים, בוא נגיד שכן." (עמוד 5 לפרוטוקול, שורה 11 עד עמוד 6, שורה 19) 9. המסקנה העולה מדברים אלה היא שהתובע היה מודע לכך שהנתבעת מתנה את התשלום המוזכר בכתב הסילוק, הכולל משכורת חודש נוסף, בחתימה על כתב הויתור. התובע הבטיח במפורש לנתבעת, פעמיים ובכתב, שהוא יעביר עותק חתום של המסמך. למרות הבטחתו, התובע לא העביר את המסמך. הנתבעת מצידה, פעלה על פי המסמך ושילמה לתובע את כל הסכומים המפורטים בו, לרבות משכורת חודש שהתובע לא היה זכאי לה. 10. מבחינה משפטית, גם אם התובע לא חתם על כתב הסילוק, שעה שכתב - פעמיים - שהוא מתכוון לחתום על המסמך והוא מבקש שהנתבעת תפעל על פי המסמך ותעביר לו את הכסף, יש לראות בו כמי שהסכים לתוכנו, גם אם לא חתם עליו. כפי שהנתבעת פירטה בהרחבה בסיכומיה, על פי דיני החוזים, חוזה יכול להיכרת גם בהתנהגות (ע"א 986/93 קלמר נ' גיא, פ"ד נ(1) 185 (1996); דברים אלה שנפסקו ביחס לעסקת מקרקעין, בה קיימת דרישת כתב מהותית, יפים מקל וחומר בענייננו). שעה שהתובע כתב במפורש שהוא מתכוון לחתום על המסמך ורק עניין טכני (מדפסת מקולקלת) מונע ממנו את העברת המסמך החתום, המסקנה המתבקשת היא שנכרת בין הצדדים חוזה מחייב. בנוסף - משזהו המצג האובייקטיבי והחיצוני שהתובע הציג בפני הנתבעת, כאשר הוא כומס בליבו את ההסתייגויות מהמסמך, שהועלו רק זמן רב אחרי שהנתבעת פעלה על פי אותו חוזה, אין לאפשר לתובע לחזור בו מההסכמה שנתן. יודגש כי ההסכמות על פי מסמך זה כוללות סכומים העולים על זכאותו של התובע על פי חוק. בנסיבות אלה, יש ליתן תוקף לכתב הסילוק. 11. גם אם לא היינו מגיעים למסקנה זו, לא מצאנו סיבה לקבל את התביעה, כפי שיפורט להלן. האם התובע זכאי לעמלות לאחר סיום עבודתו? 5. בסעיף 2 לחוזה העבודה של התובע נקבע כי התמורה בגין העבודה תשולם כמשכורת חודשית (base gross salary) וכן רכיב משתנה (variable payments), בהתאם לסעיף 3 לחוזה. בסעיף 3 נקבע כי הרכיב המשתנה בשכר יחושב על יסוד תוכנית עמלות (sales compensation plan) שתכלול מטרות, מכסות ויעדים בכפוף למסמך יעדים ("goal letter") שיימסר לתובע בנפרד לאחר שהיעדים יקבעו. עוד נקבע כי מסמך זה (goal letter) יעודכן מעת לעת. התובע אישר בחקירתו הנגדית שתנאי השכר, לרבות עמלות, נקבעו במסמכים אלה (עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 29-31) וכן כי מדי שנה קיבל את המסמך וחתם עליו (עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 29-32). התובע אף אישר שמדובר במסמכים הרלוונטיים לבחינת הזכאות לעמלות או בונוסים (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 1-7). 6. לאור נוסחו הברור של חוזה העבודה ועדותו של התובע המאשרת אותו, אין לקבל את טענות התובע לפיהן חוזה העבודה שותק בנושא העמלות ועל כן יש לפרשו באופן המיטיב עם התובע או בכל אופן אחר. 7. מהראיות עולה כי נושא העמלות היה מעוגן במסמכים שהועברו לעיונו ולחתימתו של התובע מדי שנה. לפיכך, יש לבחון את טענת התובע לזכאות לעמלות גם לאחר ניתוק יחסי עובד - מעביד, לאור ההוראות ההסכמיות החלות על הצדדים. במסמך goal letter לשנת 2009 (נספח ב'5 לתצהיר כרמל) נרשמו הדברים הבאים: " (1) If my employment with Cadence Design Systems, Inc. terminates, either voluntarily or involuntarily, I shall be paid all salary and variable compensation earned up to my termination date. (2) I shall have no right to payment of any commission or incentive compensation that has not been earned, as defined in the Plans as of my date of termination." כלומר, ההוראה החוזית המפורשת, עליה התובע חתום, היא כי אין לתובע זכאות למרכיב השכר הקבוע או המשתנה לתקופה שלאחר סיום עבודתו. נציין כי הוראה דומה נמצאת גם בסעיף 4 לתוכנית העמלות (נספח ג'1 לתצהיר כרמל), עליה התובע אינו חתום. 8. בבחינת עדויות הצדדים יש להדגיש שעדותו של התובע בנושא העמלות היתה מבולבלת ואף במקומות מסויימים לא אמינה. כך למשל, התובע אישר שהמסמכים הם רלוונטיים לתוכנית העמלות ומייד לאחר מכן טען שלא קרא את המסמכים והם לא הובאו לידיעתו (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 9-17). במקום אחר העיד שאינו מכיר את תוכנית העמלות לשנת 2009 כלל (עמוד 10 לפרוטוקול, שורות 23-28). למרות זאת, טען שהוא זכאי לעמלות רק בזכות עצם מעורבותו בעסקה ולא מעבר לכך (עמוד 11 לפרוטוקול, שורות 16-20) ואף הסביר כיצד חלקים מסוימים בחוזה הם רלוונטיים לטיעונו ומחלקים אחרים יש להתעלם (שם בשורות 21-24). בנושא זה אנו מקבלים את טענות הנתבעת כי התובע שינה את תשובותיו ואת גרסתו מרגע לרגע, באופן בלתי משכנע ולא מהימן. 9. לעומת זאת, עדותה של כרמל לגבי אופי העסקאות בנתבעת ומנגנון תשלום העמלות (בסעיפים 28-33 לתצהירה) לא נסתרה כלל. על פי עדות זו, מדובר בעסקאות מורכבות כאשר חלק מהעמלה לא משולם בגין עצם סגירת העסקה אלא בגין ליווי של הלקוח. זו הסיבה שהתשלום בגין כל עסקת מכירה נפרש לתקופה של מספר שנים, כאשר בד"כ התשלום נפרש לשני חלקים או שלושה, בתנאי שהעסקה לא בוטלה. 10. לסיכום, טיעונו של התובע כי הוא זכאי לעמלות גם לאחר סיום יחסי עובד - מעביד מתעלם כליל מההוראות החוזיות המחייבות את תהצדדים. עדותו של התובע בנושא זה היתה מבולבלת ולא אחידה, ולא עולה ממנה גרסה אחת קוהרנטית המבוססת על ראיות. זאת בניגוד לעדויות מטעם הנתבעת שלא נסתרו. מכל הטעמים פורטו לעיל, התביעה לעמלות נדחית. האם פיטורי התובע נעשו בניגוד לדין? 11. לטענת התובע, הנתבעת החליטה מראש על פיטוריו והראיה כי לקוחות ידעו על הפיטורים לפני שנודע לתובע. על כן, נטען כי ישיבת השימוע היתה טקס פורמלי חסר משמעות. התובע אף העלה טענה חדשה בסיכומיו, לפיה מאחר שהודע לו על הפיטורים עוד קודם לשימוע, ניסה להקליט את זלצברג. בתשובה לטענת הנתבעת כי הישגי התובע היו נמוכים מהמקבילים לו, נטען שמאחר שתוכנית היעדים לכל מנהל תיק לקוחות היתה שונה, לא היה מקום להשוות בין התובע לאחרים. כמו כן נטען כי לא הובאו בפני התובע הנתונים בבסיס ההחלטה ועל כן לא יכול היה להתגונן. בנוסף, העובדה שרק שעות ספורות אחרי ישיבת השימוע היא תועדה מעידה על אופן התנהלותה של הנתבעת. 12. על פי הדין, למעביד הסמכות לנהל את מקום העבודה לפי שיקול דעתו וסמכותו לפטר עובדים יכולה להיות מוגבלת בחוק, בהסכם או בהסדר קיבוצי (דב"ע נז/ 4-44 חיפה כימקלים בע"מ - הסתדרות העובדים הכללית החדשה, פד"ע ל 216 (1997); ע"ע (ארצי) 497/09 נזרוב - שירותי בריאות כללית, (21.12.10); בג"צ 750/11 פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה, (28.3.11)). יוזכר כי מדובר במקום עבודה שאינו מאורגן ועל כן חלות הוראות הדין הכלליות בנושא פיטורים ושימוע לפני פיטורים, שעיקרן מתן הזדמנות נאותה לעובד להשמיע את טענותיו בנושא הפיטורים (ע"ע (ארצי) 1334/01 גוטרמן - המכללה האקדמית עמק יזרעאל, פד"ע לח (2002)). על פי ההלכה הפסוקה, "על מנת לקיים את חובת השימוע, אין משמעות הדבר כי חייבים להתקיים 'כללי טקס' צורניים מסויימים. השאלה האם מולאה חובת השימוע נגזרת בכל מקרה מנסיבותיו הוא. לא דומה מקרה בו התשתית העובדתית או האחרת לפיטורים רחבת היקף למקרה פשוט. זאת ועוד, לא כל 'פגם' בשימוע בהכרח יש בו כדי להצדיק מתן פיצוי - כל מקרה צריך להבחן בנסיבותיו." (ע"ע (ארצי) 554/09 צבר - ברזל הספקה ושיווק מתכת בע"מ, (13.1.11); ור' גם ע"ע (ארצי) 701/07 חברת החשמל לישראל בע"מ - תורג'מן, (3.3.09)). 13. מהראיות עולה שאין כל בסיס לטענות התובע. התובע הזמין כעדים מטעמו שניים שהיו לקוחות שלו ואת זלצברג. עדותו של זלצברג תמכה לחלוטין בגרסת הנתבעת. מר רטיג ומר ירושלמי לא ידעו להצביע על המועד המדויק שבו נאמר להם שהתובע פוטר. ר' בעדותו של מר ירושלמי: "אין לי מושג מי הוא פוטר ואני לא זוכר מתי היתה השיחה אז הכל יכול להיות" (עמוד 14 לפרוטוקול, שורה 21). מר רטיג העיד באופן מעט יותר מפורט, כי טרם שנמסרה הודעה על פיטורי התובע, זלצברג צלצל אליו ומסר לו שהוא יטפל בלקוח ולא התובע. כלומר, אף עד זה לא העיד שנאמר לו שהתובע מפוטר, אלא שהתובע לא יטפל עוד בתיק הלקוח שלו. בנוסף, לא עולה מעדות זו שהדברים נאמרו לפני שהוחלט על פיטורי התובע או לפני שהתובע זומן לישיבת השימוע. עדות זו נתמכת בעדותו של זלצברג שהעיד שאחרי שהתובע זומן לישיבת השימוע, הוא התקשר לשניים או שלושה לקוחות בטיפולו של התובע "וכל אחד מהם מסיבה שהיתה לי סיבה לחשוש מהתנהלותו של אמית מולם (עמוד 18 לפרוטוקול, שורות 23-24) ו"ביקשתי מהם עירנות ולשתף אותי אם תהיינה תופעות חריגות." (שם בשורות 17-18). 14. זאת ועוד, לעדותו של זלצברג תימוכין בעדותה של כרמל, אשר העידה כך: "מה שקרה זה שמר משה פנה אלי, הוא היה מאוד מוטרד מההתנהלות של אמית באותם ימים, אני חושבת שחלק ממה שהטריד אותו זה אותו אירוע שבו אמית נכנס אליו לחדר וניסה להקליט אותו ומשה קצת נבהל מהתגובה הלא מותאמת לסיטואציה וחשש שאמית יכול להגיב באופן לא רציונלי למרות שזה תהליך שימוע ושום דבר עוד לא הוחלט, הוא אמר שהוא דואג ספציפית מול שניים - שלושה לקוחות, שכרגע יש איתם איזשהי עבודה, דין ודברים ומו"מ, ואמר לי שהוא רוצה להתקשר אליהם, אני אמרתי לו שאם הוא מתקשר אליהם חשוב שהוא יהיה ברור לגבי שני דברים: שכרגע אנחנו בהליך של שימוע ושום דבר עוד לא הוחלט והאדם עדיין עובד, אבל שאם הם מרגישים בקשר שלהם מול אמית שיש איזושהי התנהלות שהיא לא לרוחם - הם מוזמנים לפנות אליו כמנהלו של אמית והוא יטפל בכך. זו היתה ההנחיה שלי." (עמוד 26 לפרוטוקול, שורות 5-14). לסיכום חלק זה, לא הוכח שהנתבעת הודיעה ללקוחות בטיפולו של התובע שהוא עומד להיות מפוטר, עוד לפני שהודיעה לתובע עצמו. 15. מעבר לכך, הטענה לפיה הודע לתובע על פיטורים עוד לפני השימוע אינה עולה כלל מהראיות. מאחר שהטענה הועלתה בהקשר של נסיונו של התובע להקליט את זלצברג - עובדה שנתגלתה לראשונה בישיבת ההוכחות, יש לראות בטיעון זה כניסיון להסביר את התנהגותו של התובע (הנסיון להקליט את זלצברג), אותה הסתיר מבית הדין ותו לא. 16. הגם שהתובע ניסה להכחיש זאת, בסופו של דבר הוא אישר בעדותו שזלצברג העיר לו על יחסי עבודה/ יחסי האנוש שלו בחברה: "משה דיבר איתי על זה פעם אחת ואמר לי להיות יותר חכם ולא לצפות מכולם להית ברמתי" (עמוד 9 לפרוטוקול, שורות 16-17). זלצברג הרחיב בעדותו בנושא (עמוד 16 לפרוטוקול, שורה 29 עד עמוד 17, שורה 2): "עבדנו ביחד תקופה מסויימת, עבדנו לפני זה אפילו כעמיתים ואח"כ התמניתי כמנהל שלו, בהתחלה הדברים נראו טובים, מאוד נהנתי מהעבודה עם אמית, עם הזמן התברר לי שבעצם אמנם העבודה איתי בהתחלה היתה טובה אבל אמית בגלל הסגנון עבודת צוות שלו גרם להרבה חיכוכים בצוות במשרד. הדבר צץ בהרבה הזדמנויות עד כדי כך שבאמת זה גרם לאנרגיות שליליות ולחוסר יכולת לתפקד במשרד, עובדים אחרים באו אליי ואמרו לי שהם לא יכולים לעבוד איתו." (ור' גם בעדות כרמל, בעמוד 26 לפרוטוקול, שורות 28-30). 17. למעשה, זלצברג בעדותו אישר את גרסת הנתבעת כי התובע פוטר בשל סיבות הקשורות ביחסי העבודה שלו עם הסובבים אותו ובשל ביצועים שנפלו מעמיתיו (עמוד 17 שורות 4-10): "כחצי שנה לפני אירוע סיום העבודה, במסגרת שיחות הערכה שנתיות, הסבתי בצורה מסודרת את תשומת לבו שחוסר יכולת של עבודה בצוות לא יכול להימשך, ודיברנו בצורה ציורית שזה כמו משחק כדורגל שזה משחק קבוצתי וצריך לשפר, היו כל מיני תחנות ביניים ולקראת יוני 2009 התבקשנו ע"י החברה בחו"ל לצמצם בכוח אדם במסגרת גלי צמצום כוח אדם שהיו באותה תקופה, אני חושב שזה היה הגל השני או השלישי, ומכיוון שלא ראיתי שיפור בהתנהלותו של אמית בנושא התנהלות בצוות וגם ביצועיו באותה שנה לא היו מספקים, כבר לא יכולת להמתין זמן נוסף לשיפור המצב והייתי צריך לשים אותו ברשימה של אלה שאני נאלץ לסיים את עבודתם." 18. בהזמנה לשימוע (נספח ד' לתצהיר כרמל), נרשם כי התובע מוזמן לישיבת שימוע נוכח השינויים בשנה האחרונה בשוק והקשיים אליהם החברה נקלעה. עוד צויין כי מטרת השימוע היא לתת לתובע הזדמנות לשתף את החברה בכל מידע רלוונטי שאולי אינו ידוע לחברה ושיכול להשפיע על כוונת החברה לסיים את העסקת התובע. כלומר, תוכן המכתב מתאים לעדותו של זלברג. 19. לא מצאנו ממש בטענה כי השוואתו של התובע לביצועי המקבילים לו אינה נכונה, מאחר שלכל מנהל תיק לקוח נקבעו יעדים אחרים. כרמל הסבירה בעדותה כי היעדים מותאמים לתיק הלקוחות של כל מנהל. בנסיבות אלה, כאשר היעדים נקבעים על פי זהות הלקוחות, אך טבעי שיעדים יקבעו על בסיס אינדיבידואלי ולא באופן שוויוני מתמטי. בנוסף, במקרה כזה, ההשוואה ההוגנת היא לבדוק את אחוז העמידה ביעדים. בעניין זה מקובל עלינו ההסבר שניתן מפיה (עמוד 23 לפרוטוקול, שורות 23-26): "כל אחד ממנהלי המכירות מקבל לקוחות שונים, יעדים שונים שמחולקים לפי החלטת ההנהלה לפי מחשבה של מה הפוטנציאל שאפשר להוציא מלקוח כזה או אחר, כל עובד עובד בצורה אחרת אבל בוודאי שאנחנו באים לשקול העסקה שלו או של עובד אחר - אין לי למי להשוות אותו חוץ מאשר לקולגות שלו." יוזכר כי גרסת הנתבעת, שלא נסתרה, היתה כי בשנת 2008 התובע עמד ב 44.53% מהיעדים ואילו בשנת 2009 עמד ב - 16.24% מהיעדים (סעיף 10 לתצהיר כרמל). 20. לסיכום, מהראיות עולה כי שיקולי הנתבעת כאשר זימנה את התובע לשימוע לפני פיטורים היו שיקולים ענייניים ומקצועיים. 21. גם אם פרוטוקול שיחת השימוע נרשם על ידי כרמל מספר שעות לאחר הישיבה וגם אם הוא חתום על ידי זלצברג ולא על ידי התובע, לא מצאנו שיש לפקפק ברישום זה. טענות התובע כי "הכל מפוברק" (עמוד 9 לפרוטוקול, שורות 20-32) הן טענות בעלמא שאין להן כל ביסוס. יש להדגיש כי הנתבעת לא הסתירה את פרוטוקול השימוע וצירפה אותו לכתב ההגנה. למרות זאת, התובע לא העלה בתצהירו כל טענה ביחס למסמך זה ורק בחקירתו הנגדית טען שהנרשם שם אינו נכון. בהקשר זה נציין כי מקובל עלינו הסברה של כרמל, לפיו מאחר שמר ייגר שנכח בישיבת השימוע אינו דובר עברית, השיה התקיימה בשפה האנגלית ועל כן הפרוטוקול תורגם לעברית לאחר מכן (עמוד 25 לפרוטוקול, שורות 3-9). 22. נוסיף כי התובע טען מספר פעמים במהלך החקירה הנגדית שלא קיבל מסמכים, למשל לא קיבל את פרוטוקול ישיבת השימוע (עמוד 9 לפרוטוקול, שורה 27) או לא קיבל חוות דעת מהממונה עליו (עמוד 9 לפרוטוקול, שורות 18-19). מאחר שהטענות הועלו לראשונה רק בחקירה הנגדית, אנו מקבלים את הסברה של כרמל לפיו לנתבעת תיעוד למסמכים שנשלחו אליו במערכת הדוא"ל שבנתבעת, ואם הטענה היתה נטענת מראש, ניתן היה להציג אסמכתאות לכך (עמוד 25 לפרוטוקול, שורות 1-2, 9-10; עמוד 24, שורות 4-12). 23. לסיכום, לא שוכנענו כי יש ממש בטענות התובע בנושא פיטוריו. לא הוכח שהנתבעת החליטה על פיטורי התובע עוד טרם זימונו לשימוע. הוכח שהתובע זומן לשימוע כחלק ממהלך צמצומים בחברה, שהוכתב על ידי חברת האם בחו"ל וכי ביחס לתובע היו לנתבעת טענות גם במישור יחסי אנוש וגם במישור של ההישגים האישיים והעמידה ביעדים. התובע הוזמן לישיבת שימוע, אשר נדחתה לבקשתו על מנת שהיא תתקיים עם הממונה על זלצברג, הנתבעת שמעה את טענותיו של התובע ולא שוכנעה שיש בהן לשנות את כוונתה לפטר את התובע. בנסיבות אלה, כאשר הנתבעת שילמה את כל המגיע לתובע על פי דין ואף מעבר לכך, התביעה לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין נדחית. 24. סוף דבר - התביעה נדחית. בהתחשב בסכום שנתבע (למעלה מ - 500,000 ₪), התובע ישא בהוצאות הנתבעת, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך 10,000 ₪ שאם לא ישולמו תוך 30 ימים, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. פיטוריםפיצויים